מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
אִבְּעֶד עַנֶ אלשַּרּ וּעַ’נִּי לֹה اِبْعد عَن الشَّرّ وُغَنِّي له – התרחק מהרוע ושיר לו שיר (לגבי מקור הביטוי – ראו בסוף הפוסט)
לשמיעה:
תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r מהחלק הפנימי של הפה (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.
משה שלח לי סרטון נוסף מחשבון טיקטוק:
jumaa_alakrab
الـــعــقرب الأردني
أبو القصص
ל- גֻ’מְעַה אֶלְעַקְרַבּ, “העקרב” הירדני, איש הסיפורים, יש 1.8 מיליון עוקבים.
הסרטון פורסם ב- 29.12.24 וכותרתו:
الامثال الشعبيه ملهاش حل
מה יהיה עם הפתגמים העממיים? (מיל’: לפתגמים העממיים אין פתרון)
פי מת’ל שעבי ביקול לכ: ח’ופ אלכלב ולא תצ’רבה. מעלם, אלכלב ביח’אפש, מבדאין. יעני אנא ואקף קדאם כלב קד אלסיארה, כיף בדי אח’ופה הדא? לא, ג’ד, כיף בדי אח’ופה הדא?
ופי אלמת’ל הדא תבע: אבעד ען אלשר וע’ני לה. הסא אבעד ען אלשר מנטקי יעני, כלנא לאזם נבעד ען אלשר, בס ליש אע’ני לה? באלמרה, ארבט ח’צרי וארקץ לה? מא לכ?
ופי מת’ל, נציחה ללרג’אל, אועכו תסתח’דמוה, תבע: שאור מרתכ וח’אלפהא. יעני מת’לן בתקול להא: בדי אג’יב סג’אדה חמרא. שו ראיכ? פתקול לכ: לא, אלזרקא אחלא. פאנת מטנוח’, בתרוח ובתג’יב אלחמרא. אההה בתעיש ע אלכנבאיה ללאבד, חרפין, אנתבה.
ופי אלמת’ל אללי ביקול לכ: אד’א חביבכ עסל לא תלחסה כלה. ולא נצה, יא זלמה. שו אללי תלחסה? ח’ץ נץ אד’א כאן ראג’ע מן משואר. יע!
ופי מת’ל, אנא מרה ואחדה סמעתה בחיאתי, מן ח’תיארה, יעני מרה כבירה. קאלת לי: אן ורתכ נאבהא אלחקהא ולא תהאבהא.
קצ’ית תחרש האי, יא חאג’ה! מא לכ, לא ג’ד, מא לכ?
في مثل شعبي بيقول لك: خوّف الكلب ولا تضربه. معلّم، الكلب بيخافش، مبدئيًّا. يعني أنا واقف قدّام كلب قد السّيّارة، كيف بدّي أخوّفه هدا؟ لا، جدّ، كيف بدّي أخوّفه هدا؟
وفي المثل هدا تبع: ابعد عن الشّرّ وغنّي له. هسا ابعد عن الشّرّ منطقي يعني، كلّنا لازم نبعد عن الشّرّ، بس ليش أغنّي له؟ بالمرّة، أربط خصري وأرقص له؟ ما لك؟
وفي مثل، نصيحة للرّجال، أوعكو تستخدموه، تبع: شاور مرتك وخالفها. يعني مثلًا بتقول لها: بدّي أجيب سجّادة حمرا. شو رأيك؟ فتقول لك: لا، الزّرقا أحلى. فانت مطنوخ، بتروح وبتجيب الحمرا. اههه بتعيش ع الكنباية للأبد، حرفيًّا، انتبه.
وفي المثل اللي بيقول لك: إذا حبيبك عسل لا تلحسه كلّه. ولا نصّه، يا زلمة. شو اللي تلحسه؟ خص نص إذا كان راجع من مشوار. يع!
وفي مثل، أنا مرّة واحدة سمعته بحياتي، من ختيارة، يعني مرة كبيرة. قالت لي: إن ورّتك نابها الحقها ولا تهابها.
قضيّة تحرّش هاي، يا حاجّة! ما لك، لا جدّ، ما لك؟
יש פתגם עממי שאומר: “תפחיד את הכלב ואל תכה אותו”. בנאדם, הכלב לא פוחד, באופן עקרוני. אני עומד מול כלב בגודל מכונית, איך אני יכול להפחיד אותו? לא, ברצינות, איך אפחיד אותו?
ויש הפתגם: “התרחק מהרוע ושיר לו שיר”. עכשיו, להתרחק מהרוע זה הגיוני, כולנו צריכים להתרחק מהרוע, אבל למה שאשיר לו? מה, אקשור (בד) על המותניים שלי וארקוד לו? מה עובר עליך?
ויש פתגם, ועצה לגברים – אל תשתמשו בו (תיישמו אותו): “התייעץ עם אשתך ועשה ההיפך”. למשל תגיד לה: אני רוצה לקנות שטיח אדום. מה דעתך? והיא תענה לך: לא, הכחול יפה יותר. אבל אתה טיפש (הוא משתמש במילה סעודית, מטנוח’, שנכנסה ללהג הירדני), תלך ותביא את האדום. חחחח ותחיה על הספה לנצח, מילולית. שים לב.
ויש הפתגם: “אם יקירך (עשוי) דבש, אל תלקק את כולו”*. וגם לא את חציו, בנאדם. את מה אתה אמור ללקק? במיוחד אם הוא חזר מנסיעה. איכס!
ויש פתגם, פעם אחת בחיי שמעתי אותו, מזקנה, כלומר אישה מבוגרת. היא אמרה לי: “אם היא הראתה לך את הניבים (השיניים) שלה – עקוב אחריה ואל תפחד ממנה”**.
יא חאג’ה, זו הטרדה! מה עובר עליך, לא ברצינות, מה עובר עליך?
* זה פתגם ששמעתי רבות בילדותי מאבי המנוח.
** פרשנות שמצאתי ברשת לפתגם: אתה יכול לפתח קשר רגשי עם הבחורה שמחייכת בפניך البنت التي تبتسم بوجهك بإمكانك ممارسة علاقة عاطفية معها
פתיח נוסף לפתגם שמצאתי ברשת: אד’א בינת אלבנת נאבהא (וגו’) إذا بيّنت البنت نابها
תגובות רבות לסרטון העירו את ההערה הבאה, שהייתה חדשה לי (מה שאביא כאן הוא שילוב של שלוש תגובות שונות):
“إبعد عن الشر وقنّي له (اي تأنى / يعني ضع بينك وبيه قنوات يعني افصل)” هذا أصل المثل، ولكن تم تحريفه مع الوقت بسبب فرق الأجيال واللهجات
“התרחק מהרוע ופעל בשיקול דעת / שים בינך ובינו תעלות, כלומר תפריד (וּקַנִּי לה)” זה מקור הפתגם, אך הוא שובש עם הזמן בשל פער הדורות והלהגים
אבל רגע! אני בעצמי כתבתי פה לפני שנתיים:
הקורא נאצר אבו ע’לוס כתב לנו שיש סבורים שהגרסה המקורית של הפתגם היא: אבעד ענ אלשר וקַנִּי לה إبعد عن الشر وقني له. כלומר עשה עבור הרוע תעלה, קַנַאה قناة כדי שהוא יתרחק ממך. עם הזמן ומסיבות פונטיות העיצור האמצעי התחלף לפועל מוכר יותר (לשיר שירים).
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מופיעים פה בחלקם המצומצם):
מילת היום היא –
אֻעְ’נִיֶה أُغْنِية וגם עִ’נְוֶה غنوة ברבים אַעַ’אנִי أُغانِي – שיר
לשמיעה:
שירים ברבים, בלתי מיודע בספרותית: אַעַ’אנִ(ן) أُغانٍ
במדוברת אפשר גם עִ’נַאי/עֻ’נַּאי غناي וברבים עַ’נַאנִי غناني, כפי שימאמה שלנו נוהגת לומר ולהגות…
וכן, מדובר בשיר מושר, ולא בשיר שהוא יצירה ספרותית בלבד, ולכן תמונת היום עשויה לא להתכתב עם הרעיון באופן מלא.
=-=-=-=
השורש הערבי ע’.נ.י, בגזרת ל”י, קשור לענייני עושר. המדהים הוא, שאם מחפשים אותו השורש בעברית (וזוכרים ש- ע’ הערבית תופיע כ- ע בעברית), מתגלה השורש… ע.נ.י, כלומר אנו עדיין באותו שדה סמנטי (שדה משמעויות), אבל עם היפוך של 180 מעלות. נדיר, אבל קיים.
וכמובן, השורש עוסק גם בשירה, וגם בוויתורים.
השורש של רִנָּה, בעברית, הוא שורש אחר: ר.נ.ן.
* הפועל הספרותי עַ’נִיַ غَنِيَ בבניין הראשון – התעשר; לא נזקק ל-
* עִ’נַא غنى (בספרותית עִ’נַן غنًى), צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – עושר, שביעות רצון
* הפועל עַ’נַּא غنّى – שר, זימר; צייץ (ציפור). אם כלת’ום שרה באחד משיריה המפורסמים: עַ’נִּי לִי שְוַיַּה שְוַיַּה… غنّي لي شوية شوية (שיר לי לאט לאט)
* מֻעַ’נִּי مغنّي, צורת הבינוני הפועל של הבניין – זַמָּר
* הפועל הספרותי אַעְ’נַא أغنى בבניין הרביעי – העשיר, הפך לעשיר; אפשר למישהו לוותר על משהו
* הפועל אִסְתַעְ’נַא עַן استغنى عن בבניין העשירי – ויתר; לא היה זקוק ל-
* עִ’נַאא’ غناء – שירה, זמר
* עַ’נִיּ غنيّ וברבים אַעְ’נִיַאא’ أغنياء – עשיר
* אִבְּעֶד עַנֶּ אלשַּרּ וּעַ’נִּי לֹה إبعد عن الشّرّ وغنّي له – רחוק מרשעים ישועה; אל תכניס ראש בריא למיטה חולה (מיל’: התרחק מהרוע ושיר לו שיר)
השוני הסמנטי (במשמעות) בין מע’ני ובין מֻטְרִבּ:
מקובל לראות ב- מע’ני כל זמר שהוא, עם דגש על זמרי הפופ (גם הפופ הערבי) המודרניים, בעוד מטרב הוא זמר “גדול”, כמו גדולי הזמר הערבי (פריד אלאטרש ובני דורו).
מקור התמונה: chatGPT
זה היה הפוסט ה- 2,767 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
