
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
דַנְדַן دَنْدَن – פרט על כלי מיתר; פרט על הרגש; חזר שוב ושוב; זמזם, פיזם בקול חרישי, מלמל דברים לא ברורים; הנהן; השתעמם; רטן, התמרמר
משה שלח לי סרטון נוסף של הקומיקאי החביב עליוה.
عليوة .. من قلة الشغل مقضيها دندنه
מרוב שאין עבודה הוא מעביר את הזמן בזמזום
– בשופכם זי אלכנה וחמאתהא: הו ביחכי כלמה ואנת אה ובתאידה. מא לכם? איש אלמוצ’וע?
– מש צחאב אחנא?
– צחאב!
– טיב, מענאתה לאזם יאידני. מקתנע באללי בחכיה
– מצ’בוט, מקתנע
– בצראחה, יא אח’וי עליוה, אנא לולא ערפת באלצדפה, אה?
– באלצדפה
– אנה צותכ חלו חלו חלו, ולא כאן מא אג’ית לענדכ
– אי! צותכ ביג’נן, יא עליוה! ביאח’ד אלעקל! צח ולא לא, יא נזאר?
– אנא צותי אלחלו?
– אה!
– וביח’ד אלעקל?
– אה!
– טב אנתו וין סמעתו צותי, אנתו אלתנין? וין סמעתו לצותי?
– איה? שו אללי וין סמענא צותכ? מא אנת, יא עליוה, ובאלחארה, דאימן בתכון תדנדן, ולמא תדנדן, אנא במשי וראכ ובקעד אסמע לכ, ובקול: יא סלאם! יא סלאם, יא עליוה!
– באלצ’בט! באלצ’בט, הדי אללי ביציר, יא אסתאד’ עליוה!
– תתד’כר מרה למא כנת תקול ולא מרה שארכנא אלהוא? ולא מרה?
– אה, בתד’כר, ולא-, אה
– צח?
– אה
– ולא מרה שארכנא אלהוא, ולא מרה
– איוא, איוא, באלדנדנה, אנא דאימן בדנדן. לא, מאהו צחיח, בדנדן. אנא באלדנדנה, אוהו! בתערפניש באלדנדנה. מא אנא, מן קלת אלשע’ל, בדנדן
– פכרנא וקלנא: פש ע’יר עליוה אללי ממכן יחין אלחפלה האי. האי חפלת שבאב. בעדין אסמע, כל אלנג’ום בלשוא היכ. אד’א בתת’בת וג’ודכ רח תנטלק. כלהם אנטלקוא מן אלחפלאת, ואלעריס רח ינבסט מנכ כת’יר
– بشوفكم زيّ الكنّة وحماتها: هو بيحكي كلمة وانت “اه” وبتأيّده. ما لكم؟ ايش الموضوع؟
– مش صحاب احنا؟
– صحاب!
– طيّب، معناته لازم يأيّدني. مقتنع باللي بحكيه
– مضبوط، مقتنع
– بصراحة، يا أخوي عليوة، أنا لولا عرفت بالصّدفة، اه؟
– بالصّدفة
– إنّه صوتك حلو حلو حلو، ولا كان ما اجيت لعندك
– اي! صوتك بيجنّن، يا عليوة! بياخد العقل! صحّ ولا لا، يا نزار؟
– أنا صوتي الحلو؟
– اه!
– وبيخد العقل؟
– اه!
– طب انتو وين سمعتو صوتي، انتو التّنين؟ وين سمعتو لصوتي؟
– ايه؟ شو اللي وين سمعنا صوتك؟ ما انت، يا عليوة، وبالحارة، دايمًا بتكون تدندن، ولمّا تدندن، أنا بمشي وراك وبقعد أسمع لك، وبقول: يا سلام! يا سلام، يا عليوة!
– بالضّبط! بالضّبط، هدي اللي بيصير، يا أستاذ عليوة!
– تتذكّر مرّة لمّا كنت تقول ولا مرّة شاركنا الهوى؟ ولا مرّة؟
– اه، بتذكّر، ولا-، اه
– صحّ؟
– اه
– ولا مرّة شاركنا الهوى، ولا مرّة
– ايوا، ايوا، بالدّندنة، أنا دايمًا بدندن. لا، ماهو صحيح، بدندن. أنا بالدّندنة، اوهو! بتعرفنيش بالدّندنة. ما أنا، من قلّة الشغل، بدندن
– فكّرنا وقلنا: فش غير عليوة اللي ممكن يحين الحفلة هاي. هاي حفلة شباب. بعدين اسمع، كلّ النّجوم بلّشوا هيك. إذا بتثبت وجودك رح تنطلق. كلّهم انطلقوا من الحفلات، والعريس رح ينبسط منك كثير
– אני רואה שאתם כמו הכלה וחמותה*: הוא אומר מילה ואתה (אומר) “כן”, תומך בו. מה אתכם? מה העניין?
– מה, אנו לא חברים?
– חברים!
– טוב, זה אומר שהוא צריך לתמוך בי. הוא מסכים עם מה שאני אומר
– נכון, מסכים
– בכנות, אחי עליוה, אלמלא נחשפתי לזה במקרה, כן?
– במקרה
– שהקול שלך ממש ממש יפה, לא הייתי בא אליך
– הקול שלך משגע, עליוה! מטריף! נכון או לא, נזאר (פונה לחבר)?
– הקול שלי יפה?
– כן!
– ומטריף?
– כן!
– טוב, איפה שמעתם את הקול שלי, שניכם? איפה שמעתם את הקול שלי?
– מה? מה פירוש איפה שמענו את הקול שלך? הרי אתה, עליוה, אתה תמיד מזמזם בשכונה, וכשאתה מזמזם, אני הולך מאחוריך, מקשיב לך ואומר: איזה יופי! איזה יופי, עליוה!
– נכון! נכון, זה מה שקורה, אדון עליוה!
– אתה זוכר פעם כשאמרת (שרת): “לא פעם האהבה הייתה לצידנו (שותפה שלנו), לא פעם”**?
– כן, אני זוכר, לא-, כן
– נכון?
– כן
– “לא פעם האהבה הייתה לצידנו, לא פעם”
– כן, כן, זמזמתי, אני תמיד מזמזם. לא, נכון, אני מזמזם. אני בזמזום, אוהו! אתה לא תזהה אותי כשאני מזמזם. אני מזמזם כי אין לי הרבה עבודה
– חשבנו ואמרנו: אין מישהו חוץ מעליוה שיכול ל… את המסיבה הזו. זו מסיבה של צעירים. חוץ מזה, שמע, כל הכוכבים התחילו ככה. אם תְּקַבּע/תוכיח את קיומך אתה תפרוץ. כולם פרצו (התפרסמו) מהמסיבות, והחתן ייהנה ממך מאוד
* העניין הוא שהאמרה הזו מיוחסת דווקא לאנשים שתמיד אינם מסכימים זה עם זה. כאן כנראה כוונתו שהכלה צריכה, מחוסר ברירה, להסכים עם חמותה.
** בעזרתו של חברי אורי טרוק הבנתי שאכן מדובר בציטוט לא מדויק משיר של הזמר מלחם ברכאת. השורה הנכונה היא: ولا مرة جمعنا الهوى، ولا مرة (התרגום זהה)
אורי גם כתב לי, בזמן הכנת הפוסט:
אני כמובן לא יודע איזו מילה אתה מחפש כאן לפוסט. אם זו המילה دندنة אז שתדע שלפני למעלה מעשור הייתה תכנית טלוויזיה כזאת, לבנונית עד כמה שאני זוכר, שאירחה אמנים מהעולם הערבי.
חוץ מזה יש שיר מאד מפורסם בשם הזה של הזמרת הנפלאה وردة
אז אורי אכן ניחש את המילה…

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
השורש הערבי המרובע ד.נ.ד.ן הוא שורש אונומטופאי (מחקה את הצליל בטבע), העוסק במגוון הנושאים שפורטו בפירוש של מילת היום.
* הפועל דַנְדַן دندن בבניין הראשון – מילת היום
* דַנְדַנֶה دندنة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פריטה על כלי נגינה; זמזום, פיזום
זה היה הפוסט ה- 2,746 שלנו.
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
תענוג האתר הזה, מועיל ומלמד וכיף. תודה רבה.
תודה רבה!!!!