מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
סַיְל سَيْل וברבים סֻיוּל سُيُول – זרם אדיר, שיטפון, הערוץ שבו זורמים מי השיטפון
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/Lfpfx
משה שלח לי סרטון נוסף של יקיר הדף אשרף מצארוה.
הסרטון פורסם ב- 11.1.24.
דרג’ת אלחרארה בכנדא 30 תחת אלצפר, ואלחיאה עאדיה, אלנאס באשע’אלהא ובאעמאלהא, ואלכהרבא ג’אי, ואלנאס קאעדין באלדור ועאשין חיאה עאדיה.
מקסימום ביקימוא אלת’לג’את ען אלטריק ובירוחוא ע אלשע’ל.
ענדנא, בתנקט נקטתין, שתא ת’לת’ דקאיק, בתע’רק אלשוארע ופיצ’אנאת, בתח’רב אלסיאראת, וחאיל, סיול, אלמי בתפות ע אלדור, אלנאס בתתקאתל וציאח. מש עארף ליש בתתקאתל. ע כל אשי מנתקאתל אחנא.
וקאטעה אלכהרבא ואלתלפזיון בישוש, ונת פש ודפאיה פש ואולע חטב, שו חאלתנא בלגאן.
ואול מא תקטע אלכהרבא ענדנא שו בנסוי? מנטל ענד אלג’יראן.
ליש? מנשוף אד’א ג’אי ענדהן ולא מש ג’אי. אד’א מש ג’אי מנרתאח, אד’א ג’אי, מנתצל:
– הלו, שלום, חברת החשמל. שלום. אין חשמל! אצל השכנים יש חשמל. אצלי אין חשמל.
– טוב, עכשיו אנחנו ננתק לו.
ביקטעוא לה אלכהרבא, ע אלג’יראן.
… יא רבי תשתי ת’לג’! בדנא וין? ג’מעה ת’לג’. ליש אנת קד אלת’לג’? בתפכר חאלכ עאיש באיטאליא ולא בסויסרא, בג’באל אלאלב? בתשתי ת’לג’ ביעמלוא מסאבקאת, בתרוח אלנאס בתתפרג’ אלסכי ובערף שו.
אנת בתשתי ת’לג’ בתמות מן אלג’וע, בתעוף חאלכ אנת, מעאנאה!
מן איאמהא אנא שאיף, וין אלערב? באלח’ים. בדכ תלעב באלת’לג’ אנת? ואנת מתדפי פי ביתכ? בתטלע תלעב שוי, תרג’ע תתדפא?
הסא ביבלשוא יבעת’וא לנא מן סוריא, מן מח’ים אלדהישה, ובערף שו, אלירמוכ. נאס באלח’ים, 40 ולד באלח’ימה, וביעיטוא: סאעדונא! ומנשאן אללה! וין אלאסלאם ווין אלערב ווין אלזעמאא’ ווין אלאבצר מין.
שו וין ווין ווין?
האי הו טקם ג’דיד ושו(ף) טקם ג’דיד, וולאד אלסנה טאלעין. וינתא ג’בתוהם? ליש בתח’לפוא?
טב ואלתברעאת אללי תברעוהא וין ראחוא? הסא בנפס אלאפלאם ונפס אל-
הדא אללי ואקף לי באלמי ובירג’.
האי חלוא עני!
יא רבי, תשתי ת’לג’ ת’לג’
ועם בתשתי אלדניא ת’לג’
ואללה הי צקעה, בינאתנא, יעני אחים שלי.
درجة الحرارة بكندا ٣٠ تحت الصّفر، والحياة عاديّة، النّاس بأشغالها وبأعمالها، والكهربا جاي، والنّاس قاعدين بالدّور وعاشين حياة عاديّة.
מקסימום بيقيموا الثّلجات عن الطّريق وبيروحوا ع الشّغل.
عندنا، بتنقّط نقطتين، شتا ثلث دقايق، بتغرق الشّوارع وفيضانات، بتخرب السّيّارات، وحايل، سيول، الميّ بتفوت ع الدّور، النّاس بتتقاتل وصياح. مش عارف ليش بتتقاتل. ع كلّ اشي منتقاتل احنا.
وقاطعة الكهربا والتلفزيون بيشوّش، ونت فش ودفّاية فش وأولّع حطب، شو حالتنا בלגאן.
وأوّل ما تقطع الكهربا عندنا شو بنسوّي؟ منطلّ عند الجيران.
ليش؟ منشوف إذا جاي عندهن ولّا مش جاي. إذا مش جاي – منرتاح، إذا جاي، منتّصل:
– הלו, שלום, חברת החשמל. שלום. אין חשמל! אצל השכנים יש חשמל. אצלי אין חשמל.
– טוב, עכשיו אנחנו ננתק לו.
بيقطعوا له الكهربا، ع الجيران.
… يا ربّي تشتّي ثلج! بدّنا وين؟ الجمعة ثلج. ليش انت قدّ الثّلج؟ بتفكّر حالك عايش بإيطاليا ولّا بسويسرا، بجبال الألب؟ بتشتّي ثلج بيعملوا مسابقات، بتروح النّاس بتتفرّج السكي وبعرف شو. انت بتشتّي ثلج بتموت من الجوع، بتعوف حالك انت، معاناة!
من أيّامها أنا شايف، وين العرب؟ بالخيم. بدّك تلعب بالثّلج انت؟ وانت متدفّي في بيتك؟ بتطلع تلعب شوي، ترجع تتدفّا؟
هسّا بيبلّشوا يبعثوا لنا من سوريا، من مخيّم الدّهيشة، وبعرف شو، اليرموك. ناس بالخيم، ٤٠ ولد بالخيمة، وبيعيطوا: ساعدونا! ومنشان الله! وين الإسلام ووين العرب ووين الزّعماء ووين الأبصر مين.
شو وين ووين ووين؟
هاي هو طقم جديد وشو(ف) طقم جديد، وولاد السّنة طالعين. وينتى جبتوهم؟ ليش بتخلّفوا؟
طب والتّبرّعات اللي تبرّعوها وين راحوا؟ هسّا بنفس الأفلام ونفس ال-
هدا اللي واقف لي بالميّ وبيرجّ.
هاي حلّوا عني!
يا ربّي، تشتّي ثلج ثلج
وعم بتشتّي الدّنيا ثلج
والله هي صقعة، بيناتنا، يعني אחים שלי.
בקנדה הטמפרטורה 30 מתחת לאפס, החיים רגילים, האנשים עסוקים בענייניהם ובעבודותיהם, החשמל זורם, האנשים יושבים בבתים וחיים חיים רגילים.
מקסימום הם מפנים את השלג מהכביש ונוסעים לעבודה.
אצלנו, יורדות שתי טיפות, יורד גשם שלוש דקות, הרחובות טובעים, יש שיטפונות, המכוניות מתקלקלות, נהרות בוץ, זרמים אדירים, המים נכנסים לבתים, האנשים רבים ויש צעקות. אני לא יודע למה הם רבים. אנו רבים על כל דבר.
יש הפסקות חשמל, שיבושים בטלוויזיה, אין רשת, אין חימום, ואני מדליק עצים להסקה, המצב בלגאן.
וברגע שהחשמל נפסק אצלנו מה אנו עושים? מסתכלים מה קורה אצל השכנים.
למה? אנו בודקים אם יש להם או אין להם. אם אין להם – אנו רגועים, אם יש, אנו מתקשרים:
– הלו, שלום, חברת החשמל. שלום. אין חשמל! אצל השכנים יש חשמל. אצלי אין חשמל.
– טוב, עכשיו אנחנו ננתק לו.
הם מנתקים לו את החשמל, לשכנים.
… אלוהים, שירד שלג! איפה אנו רוצים? שבוע שלג. למה אתה מתאים לשלג? אתה חושב שאתה חי באיטליה או בשוויץ, בהרי האלפים? (שם) יורד שלג והם מקיימים תחרויות, אנשים הולכים לצפות בסקי ולא יודע מה.
אם פה ירד שלג אתה תמות מרעב, תקלל את יומך, זה סבל!
מאז ומעולם אני רואה, איפה הערבים? באוהלים. אתה רוצה לשחק בשלג? כשאתה מתחמם בבית שלך? לצאת לשחק קצת ולחזור להתחמם?
עכשיו יתחילו לשלוח לנו (שלג?) מסוריה, ממחנה הפליטים דהישה (שנמצא בכלל ליד בית לחם. שלו), לא יודע, מ(מחנה הפליטים) אלירמוכ (שהוא כבר מקום חרב. שלו). אנשים גרים באוהלים, 40 ילד באוהל, והם צועקים: עזרו לנו! למען האל! איפה המוסלמים? איפה הערבים, איפה המנהיגים ואיפה לא יודע מי.
מה איפה, איפה ואיפה?
זה דור (סט) חדש, סט חדש (של ילדים), וילדי השנה יוצאים/נולדים. מתי הבאתם אותם? למה אתם מביאים ילדים לעולם?
והתרומות שתרמו לאן הלכו? אותם הסרטים ואותם ה-
זה שעומד לי במים ורועד.
עזבו אותי!
אלוהים, יורד שלג, שלג
יורד שלג (זהו השיר “שלג שלג” של הזמרת פירוז. ثلج ثلج – فيروز)
בחיי, קפוא, בינינו, אחים שלי.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מובאים פה בחלקם):
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Gal Sade, ששאלה אותנו:
“היי ערביט!
רציתי לשאול האם מקור השם ״סילאן״ (סירופ תמרים) הוא מהשורש ס.ו/י.ל בערבית, שמשמעותו נוזל.
השאלה שלי היא האם סילאן באמת קשור למילה סאא׳ל בערבית”.
אז מילת היום היא –
סַאאֶל سَائل וברבים סַוַאאֶל سَوائل – נוזל, זורם
גל, בעיקרון, התשובה לשאלתך היא: לא. 
“סִילאָן
סירופ העשוי מתמרים.
על פי הסברה, ארץ מוצאו של הסילאן היא עיראק.
גזרון
פרסית – ‘סילאני דאמה’ הוא הנוזל השקוף של העין. ‘סִילַאנַה’ سیلانه sīlāna, סוג של שזיף על פרותיו (גֻ’גֻ’בִּי). ‘סאילן’ سیلان היא צילון (סרי-לנקה), ממנה נגזרה תיבת סֶלַאן selān סירופ-תמרים”.
(ויקימילון)
בערבית סילאן בכלל נקרא:
אֶלרֻּבּ الرُّب או דִבְּסֶ אלתַּמֶר دبس التّمر (“דבש” תמרים) או עַסַלֶ אלתַּמֶר عسل التّمر (דבש תמרים) או שֻרַאבֶּ אלתַּמֶר شراب التّمر (משקה תמרים)
=-=-=-=
השורש הערבי ס.י.ל (בגזרת ע”י) עוסק בנוזלים ובזרימה.
בעברית, ככל שאני יודע, הוא אינו קיים.
הקורא אלישע אמידן הציע קישור למילה סילון – זרם של מים, או כל נוזל אחר ואפילו גז – אולם לפי ויקימילון מדובר במקריות:
“מיוונית: solen) σωλην) – תעלה”
=-=
שימו לב! מילת היום, סַאאֶל, פירושה גם: שואל.
מבחינה צורנית המילה זהה, אך מבחינת ניתוח דקדוקי, במקרה של “שואל” השורש הוא ס.א’.ל (עם המזה באמצע), העוסק בשאלות, ולא בו עסקינן היום.
* הפועל סַאל سال בבניין הראשון – זרם, זב, נזל, שטף; נמס
* סַיַלַאן سَيلان, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – זרימה
* סַיְל سَيْل, בצורת שם פעולה נוספת – מילת היום: שיטפון
* סִילַאן سِيلان – ציילון (סרי לנקה)
* סֻיוּלַה سيولة, בצורת שם פעולה נוספת – נזילות (גם של כסף, של ניירות ערך, של תנועת כלי רכב), זמינות
* סַאאֶל سَائل, היא מילת היום, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – נוזל (הן כשם עצם והן כשם תואר), והיא תבוא – באופן טבעי – בביטויים רבים, רובם מדעיים
* וֻקוּד סַאאֶל وقود سائل – דלק נוזלי
* סַאאִלִיּ سائليّ – נוזלי; הידראולי
* עִלְם חַרַכַּתֶ אלסַּוַאאֶל علم حركة السّوائل – הידראוליקה (מיל’: מדע תנועת הנוזלים)
* הפועל סַיַּל سيّل בבניין השני – הזרים; המס
* תַסְיִיל تسييل, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הפיכה לנוזל, הזרמה
* הפועל הספרותי אַסַאלַ أسال בבניין הרביעי – הזרים, הִזִּיל; המס; התיך
* מֻסִיל مُسيل, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מזרים, מַזִּיל
* עַ’אז מֻסִיל (או מֻסַיִּל, עם הבינוני של הבניין השני) לִלדֻּמוּע غاز مُسيل (مسيّل) للدّموع – גז מדמיע (מיל’: גז מזרים דמעות)
* בַּחַּ’אח’ עַ’אז מֻסִיל לִלדֻּמוּע بخّاخ غاز مُسيل للدّموع – תרסיס גז מדמיע
* הפועל תְסַיַּל تسيّل בבניין החמישי – חלחל, הפך (בעצמו) לנוזל
* הפועל תַסַאיַל تسايل בבניין השישי – זרם
* סַיַּאל سيّال, במשקל בעלי המלאכה – זורם, זורם בהתמדה; זֶרֶם
* סַיַּאלַה سيّالة – מרזב (אחת מהדרכים להגיד את המילה)
* מַסִיל مَسيل, במשקל המקומות – ערוץ מים, מקום זרימת מים
=-=-=
אם הצגנו את השורש ס.י.ל, הבה נציג פה, על הדרך, גם את חמש המילים המפורסמות ביותר בשורש ה”אח” ס.ו.ל (בגזרת ע”ו), העוסק בקיבוץ נדבות:
* סאאל سائل, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון, בדיוק כמו מילת היום (צורנית) – פושט יד, קבצן
* הפועל סַוַּלַ سوّل בבניין השני – פיתה, חרש רעות
* הפועל תַסַוַּל تسوّل בבניין החמישי – פשט יד, קיבץ נדבות
* תַסַוֻּל تسوُّل, בצורת שם הפעולה של הבניין – פשיטת יד, קיבוץ נדבות
* מֻתַסַוִּל متسوّل, בצורת הבינוני הפועל – פושט יד, מקבץ נדבות
צילום: Jackalope West
זה היה הפוסט ה- 2,369 שלנו.
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
