מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
קַלִיל אַדַבּ – חסר נימוס, חוצפן
לשמיעה:
משה שלח לי סרטון נוסף של הקומיקאי החביב עליוה.
כותרת הסרטון, בו עליוה מגיע עם בנותיו למעסיק פוטנציאלי:
عليوة .. فن التكتيك في الطوش هههههه
אומנות הטקטיקה בקטטות
– אללה יעטיכ אלף עאפיה יא מניח
– אהלין
– כיף חאלכ?
– אלחמד ללה
– כיף צחתכ?
– נשכר אללה!
– יא אח’וי, פי ענדכ שע’ל?
– שע’ל? לכ ליש?
– אי שע’ל! אי אשי אנא מסתעד אשתע’לה!
– טיב, בתערף תעמל קהוה ושאי?
– מש בס קהוה ושאי! בעמל קהוה ושאי וכאכאו ואללי בדכ איאה בעמלה. אנת בס שע’לני!
– טיב, רוח רוח אלבנאת וארג’ע
– ביצירש ארוחהם, יא אח’וי. וין בדי ארוחהם? יעני מא, בתצ’בטש מא חדש ראצ’י פיהם
– ולא כיף בדכ תשתע’ל והם מעאכ?
– ולא יכון לכ פכר, יא אסתאד’, ולא יכון לכ פכר. בעדין, באלנסבה לבנאתי, אלמאזה ומוזה, ביסאעדוני באלשע’ל, ביסאעדוני. אלמאזה בתע’לי אלשאי מניח. אד’א בדכ תשרב שאי אשרב מן תחת אידין אלמאזה. אמא אד’א קהוה אשרב מן תחת אידין מוזה. אה, שאטראת! ואחדה בתג’לי וואחדה בתשטף עליהא ע אלג’לי. ולא יהמכ!
– אסמע, אד’א בדכ תשתע’ל רוח וצל בנאתכ ע אלדאר ותעאל
– מא אנא קלת לכ, בקדרש אקעדהם באלדאר לחאלהם, בקדרש, יא אבן אלחלאל!
– ואנא כמאן מא בקדר אשע’לכ
– ליש יא אסתאד’?
– ולא כיף בדי אשע’לכ ובנאתכ מעאכ?
– מא אנא קלת לכ, בנאתי שאטראת, אנת בס תוכל עלא אללה, יא אבן אלנאס!
– אקול לכ, ח’לץ, מא פי ענדי שע’ל, בטלנא, יא אח’י
– בשופכ רג’עת בכלאמכ זי אלנסואן!
– שו בתקול?! פעלן אנכ קליל אדב!
– אנא קליל אדב, יא קליל אלתרבאיה!
– טיב, אמשי מן הון, אחסן לכ!
– ואד’א מא משיתש מן הון, שו בדכ תעמל?
– אף, מש עארף בוג’ה מין צבחת אליום אנא
– בוג’ה מין יעני? בוג’ה מרתכ!
– איש? אמשי!
– الله يعطيك ألف عافية يا منيح
– أهلين
– كيف حالك؟
– الحمد لله
– كيف صحّتك؟
– نشكر الله!
– يا أخوي، في عندك شغل؟
– شغل؟ لك ليش؟
– أي شغل! أيّ اشي أنا مستعدّ أشتغله!
– طيّب، بتعرف تعمل قهوة وشاي؟
– ايه؟ مش بس قهوة وشاي! بعمل قهوة وشاي وكاكاو واللي بدّك ايّاه بعمله. انت بس شغّلني!
– طيب، روح روّح البنات وارجع
– بيصيرش أروّحهم، يا أخوي. وين بدّي أروّحهم؟ يعني ما، بتضبطش ما حدّش راضي فيهم
– ولّا كيف بدّك تشتغل وهم معاك؟
– ولا يكون لك فكر يا أستاذ، ولا يكون لك فكر. بعدين، بالنّسبة لبناتي، المازة وموزة، بيساعدوني بالشّغل، بيساعدوني. المازة بتغلي الشّاي منيح. إذا بدّك تشرب شاي اشرب من تحت ايدين المازة. أمّا إذا قهوة اشرب من تحت ايدين موزة. اه، شاطرات! واحدة بتجلي وواحدة بتشطّف عليها ع الجلي. ولا يهمّك!
– اسمع، إذا بدّك تشتغل روح وصّل بناتك ع الدّار وتعال
– ما أنا قلت لك، بقدرش اقعّدهم بالدّار لحالهم، بقدرش، يا ابن الحلال!
– وأنا كمان ما بقدر أشغّلك
– ليش يا أستاذ؟
– ولّا كيف بدّي أشغّلك وبناتك معاك؟
– ما أنا قلت لك، بناتي شاطرات، انت بس توكّل على الله، يا ابن النّاس!
– أقول لك، خلص، ما في عندي شغل، بطّلنا، يا أخي
– بشوفك رجعت بكلامك زيّ النّسوان!
– شو بتقول؟! فعلًا إنّك قليل أدب!
– أنا قليل أدب، يا قليل التّرباية!
– طيّب، امشي من هون، أحسن لك!
– وإذا ما مشيتش من هون، شو بدّك تعمل؟
– أف! مش عارف بوجه مين صبّحت اليوم أنا
– بوجه مين يعني؟ بوجه مرتك!
– ايش؟ امشي!
עליוה מגיע עם שתי בנותיו, אלמאזה ומוזה, למעסיק אלמוני.
– תהיה בריא, יא אדם טוב
– שלום
– מה שלומך?
– השבח לאל
– איך הבריאות?
– תודה לאל!
– אחי, יש לך עבודה (בשבילי)?
– עבודה? למה?
– כל עבודה! אני מוכן לעבוד בכל עבודה!
– טוב, אתה יודע להכין קפה ותה?
– מה? לא רק קפה ותה! אני מכין קפה, תה וקקאו ומה שאתה רק רוצה. רק תעסיק אותי!
– טוב, קח את הילדות הביתה ותחזור
– אני לא יכול לקחת אותן, אחי. לאן אקח אותן? זה לא מסתדר, אף אחד לא רוצה אותן
– אז איך אתה רוצה לעבוד כשהן אתך?
– אל תדאג, אדוני, אל תדאג. חוץ מזה, בקשר לבנות שלי, אלמאזה ומוזה, הן עוזרות לי בעבודה, הן עוזרות לי. אלמאזה מרתיחה את התה טוב. אם אתה רוצה לשתות תה שתה מהידיים של אלמאזה. אבל אם זה קפה, אז שתה מהידיים של מוזה. הן מוכשרות/טובות! אחת עושה כלים והשנייה שוטפת אחריה. אל תדאג!
– שמע, אם אתה רוצה לעבוד, לך קח את בנותיך לבית ובוא
– אבל אמרתי לך, אני לא יכול להשאיר אותן בבית לבדן, לא יכול, יא בן טובים!
– אז גם אני לא יכול להעסיק אותך
– למה, אדוני?
– איך אני יכול להעסיק אותך כשהבנות שלך איתך?
– אבל אמרתי לך, בנותיי מוכשרות, סמוך על האל, יא בן טובים!
– זהו, אני אומר לך, אין אצלי עבודה. אין יותר, אחי
– אני רואה שחזרת בך מדבריך כמו נשים!
– מה אתה אומר?! אתה באמת חסר נימוס!
– אני חסר נימוס, יא חסר חינוך!
– טוב, לך מפה, עדיף לך!
– ואם לא אלך מפה, מה תעשה?
– אוף! אני לא מבין במי נתקלתי על הבוקר
– במי נתקלת? בפרצוף של אשתך!
– מה? לך!
ואז האלמוני מכה את עליוה, שמסמן לבנותיו “לתקוף” את האלמוני.
זה סוג של הומור אייטיז וניינטיז כזה, אבל הערבית המדוברת משובחת!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי א.ד.ב עוסק בתכונות יפות וטובות, בהן נימוסין ואדיבות. השורש העברי המקביל לו לקוח מערבית (אדיב, אדיבות).
* הפועל אַדַבַּ أَدَبَ בבניין הראשון או אַאדַבַּ ברביעי آدب – ערך סעודה או חגיגה, הזמין לסעוד
* הפועל אַדֻבַּ أَدُبَ גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – היה מנומס ומחונך; היה אשי שיחה נעים, היה בקי בלשון ובספרות הערבית
* הפועל אַדַּבַּ أدّب בבניין השני – העניש; חינך, אילץ; לימד את- ספרות
* תַאְדִיבּ تأديب, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חינוך; הענשה
* תַאְדִיבִּיּ تأديبيّ – משמעתי, דיסציפלינרי
* מֻאַדִּבּ مؤدِّب, בצורת הבינוני הפועל – מורה, מחנך. הדמות “מואדיב” מהספר/סרט “חולית” קרויה בשם שהוא המילה הזו
* מֻאַדַּבּ مؤدَّب, בצורת הבינוני הפעול – מנומס, מחונך
* הפועל תַאַדַּבַּ تأدّب בבניין החמישי או אִסְתַאְדַבַּ استأدب בעשירי – נעשה מנומס, התחנך, הלך בדרכו של-
* אַדַבּ أدب וברבים אַאדַאבּ آداب – נימוסין, דרך ארץ, אדיבות; אתיקה, חוקים; חינוך; צניעות; השכלה, תרבות; ספרות יפה; מכלול ספרות הפרוזה הערבית בימי הביניים. בצורת הרבים בלבד: מדעי הרוח; אתיקה; ספרות קלאסית
* אַדַבֶּ אלְמַאאִדַה أدب المائدة – כללי ההתנהגות ליד שולחן האוכל
* קִלֶּת אַדַבּ قلّة أدب – חוצפה, חוסר נימוס
* בַּיְת אַדַבּ بيت أدب – חדר שירותים
* אַדִיבּ أديب וברבים אֻדַבַּאא’ أدباء – סופר; בקי בספרות הערבית; מנומס, אדיב, מתורבת, מחונך, משכיל (במדוברת גם אַדוּבּ أدوب); מאולף
* אַדַבִּיּ أدبيّ – ספרותי; מוסרי; רוחני
* אַדַבִּיַּאת أدبيّات – ספרות, ספרות יפה; מוסר, אתיקה
* מַאְדֻבַּה مأدبة וברבים מַאַאדֶּבּ مآدب, בעיקר בצירוף מַאְדֻבַּת עַשַאא’ مأدبة عشاء – הזמנה (לארוחת ערב) לסעודה לכבוד אורחים; סעודה חגיגית, מִשתה
* אֶלְאַדַבּ פַצּ’לוּה עַנִ אלְעִלְם الأدب فضّلوه عن العلم – היה מנומס! מוטב להיות מנומס מאשר מלומד, דרך ארץ קדמה לתורה (מיל’: את הנימוסים תִעדפו לפני המדע)
* אֶלצַּ’חֶכּ מִן עֵ’יר סַבַּבּ – קִלֶּת אַדַבּ الضّحك من غير سبب قلّة أدب – אין זה מנומס לצחוק ללא סיבה (מיל’: צחוק בלי סיבה – חוסר נימוס)
צילום: Aidas Ciziunas
זה היה הפוסט ה- 2,745 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
