פורסם ב- 19.10.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא האדוק Marc Shof.
אז מילת היום היא –
נַקַּט نَقَّط – טפטף; ניקד אותיות; שם ניקוד דיאקריטי על אותיות; צייר נקודות; אכל והכתים את בגדיו; פרע חוב בתשלומים; נתן כסף לזמר/ת ולרקדנית בחתונה
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/6H819
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
מרק שלח לי סרטון נוסף מבית היוצר של יקיר הדף סכלאנץ.
הסרטון נקרא:
دولة 5 نجوم وارتفاع شعبية الرئيس محمود عباس وشكر خاص للرئيس
מדינת חמישה כוכבים, עליה בפופולאריות של הנשיא מחמוד עבאס, תודה אישית לנשיא
הוא פורסם ב- 5.9.22.
צבאח אלח’יר יא פלסטין, אללה לא יצבחכ באלח’יר יא אבו מאזן!
אליום אלג’ראבאת אול אשי, עשאן אלדניא ציפיה ואלדינא חאר. האי בטיח’ה, אנזל לי ע אלבטיח’ה, אנזל לי ע ג’ראבאת אלבטיח’.
[…]
(דקה 04:15)
עמאלנא בישתע’לוא באלמסתוטנאת, ביבנוא מסתוטנאת. שבאבנא ביתח’רג’וא מן אלג’אמעאת, בילאקוש שע’לה, בירוחוא ישתע’לוא ענד שלומו. תג’ארנא קאעדין ביתמח’תרוא בסיאראת אלמרסידס ואלרינג’ רופר פי תל אביב וע אלמואח’ים.
אלתג’אר ביחטוש מצאריהם אלא ענד בנוכ שלומו. ושו כמאן? ובעדין ענדנא, שו בדי אקול ענדנא? היהם שלומו פתח לנא מטאר ראמון ללפלסטיניה. יעני אבו מאזן אנג’אזה אלוחיד אנה סוא לנא אחתלאל 5 נג’ום פי אלצ’פה! אהההההה
הלחין ניג’י ללערב. אלכל מבעוץ מן האלמטאר וח’אצה אלארדן. יא עמי, שו בדכם פינא אחנא? דשרונא בחאלנא, יח’לף עליכם, ח’לוא אלפלסטיניה תסאפר ותרוח תחג’ מן מטאר ראמון, ח’פוא ען טיזנא! מית סנה ואנתו תתמניכוא עלינא, חתא אבו מאזן שג’עתוה, בתח’לוה יצף אלטיארה באלארדן, אלפילא ולא אלקצר תבעה ותבע ולאדה ואלאותיל אלפור סיזן כלה הדא ענדכם בתדלעוא באבו מאזן. טיב, אבו מאזן היה חלק אלכם. אעטוה 100 שיכל ע אלראכב, חלק ללארדן. ואנתו שו אללי עאצצ עליכם? מש אלמלכ חסין, אללה ירחמה, פכ אלארתבאט בינא ובינכמ? ליש מלזקין פי טיאזנא?
ובעדין תעאלוא: אנתו יעני לו ואחד זי מן ג’מאעת שלומו ולא ואחד מן אלע’רב קאל: “ואללה אלפלסטיניה באלצ’פה ביטבעוא מע שלומו”, ואללה מא בזעל, בס אלערב קאעדין ביקולוא אנה אלפלסטיניה ביטבעוא מע שלומו. מא אנתו קאעדין בג’חרה! מא חדא ביקדר יפתח תמה! שלומו בינקט עליכם אלמיה, שלומו בינקט עליכם אלמצארי, אמריכא בתעטיכם אלשעיר ואלג’אג’ מברד. יעני באלערבי אלפציח הלכת אלעאלם ואנתו תקולוא להם: “אליהוד ואלנצארא!” בס למא תיג’י ללחכאם, מא פש לא יהוד ולא נצארא, באלנסבה למן תיג’י ללשעב אלמסח’ם, “אליהוד ואלנצארא”. נפח’תוא ביצ’נא אלאמבריאליה ומש עארף שו, 100 סנה ואנתו תצ’חכוא עלא שעובכם. והלחין שו אללי עאצצ עלא דמכם אד’א אלפלסטיניה בדהם יטלעוא מן מטאר ראמון, מש ארח’צ ואחסן? מא תעפוא ען טיזנא! אחנא ענדנא אבו מאזן, אללה יחפט’ה בת’לאג’ה אלמותא, סוא לנא אחתלאל 5 נג’ום. אהההההה
صباح الخير يا فلسطين، الله لا يصبّحك بالخير يا أبو مازن!
اليوم الجرابات أوّل إشي، عشان الدّنيا صيفيّة والدّينا حارّ. هاي بطّيخة، انزل لي ع البطّيخة، انزل لي ع جرابات البطّيخ.
[…]
(دقيقة ٠٤:١٥)
عمّالنا بيشتغلوا بالمستوطنات، بيبنوا مستوطنات. شبابنا بيتخرّجوا من الجامعات، بيلاقوش شغلة، بيروحوا يشتغلوا عند شلومو. تجّارنا قاعدين بيتمختروا بسيّارات المرسيدس والرينج روفر في تلّ أبيب وع المواخيم.
التّجّار بيحطّوش مصاريهم إلّا عند بنوك شلومو. وشو كمان؟ يعني وبعدين عندنا، شو بدّي أقول عندنا؟ هيّهم شلومو فتح لنا مطار رامون للفلسطينيّة. يعني أبو مازن إنجازه الوحيد إنّه سوّى لنا احتلال ٥ نجوم في الضّفّة! اهههههه
هلحين نيجي للعرب. الكلّ مبعوص من هالمطار وخاصّة الأردن. يا عمّي، شو بدّكم فينا احنا؟ دشّرونا بحالنا، يخلف عليكم، خلّوا الفلسطينيّة تسافر وتروح تحجّ من مطار رامون، خفّوا عن طيزنا! مية سنة وانتو تتمن-يكوا علينا، حتّى أبو مازن شجّعتوه، بتخلّوه يصفّ الطّيّارة بالأردن، الفيلّا ولّا القصر تبعه وتبع ولاده والأوتيل الفور سيزن كلّه هدا عندكم بتدلّعوا بأبو مازن. طيّب، أبو مازن هيّه حلق الكم. أعطوه ١٠٠ شيكل ع الرّاكب، حلق للأردن. وانتو شو اللي عاصص عليكم؟ مش الملك حسين، الله يرحمه، فكّ الارتباط بينّا وبينكم؟ ليش ملزّقين في طيازنا؟
وبعدين تعالوا: انتو يعني لو واحد زيّ من جماعة شلومو ولّا واحد من الغرب قال: “والله الفلسطينيّة بالضّفّة بيطبّعوا مع شلومو”، والله ما بزعل، بس العرب قاعدين بيقولوا إنّه الفلسطينيّة بيطبّعوا مع شلومو. ما انتو قاعدين بجحره! ما حدا بيقدر يفتح تمّه! شلومو بينقّط عليكم الميّة، شلومو بينقّط عليكم المصاري، أمريكا بتعطيكم الشّعير والجاج مبرّد. يعني بالعربي الفصيح هلكت العالم وانتو تقولوا لهم: “اليهود والنّصارى!” بس لمّا تيجي للحكّام، ما فش لا يهود ولا نصارى، بالنّسبة لمّن تيجي للشّعب المسخّم، “اليهود والنّصارى”. نفختوا بيضنا الإمبرياليّة ومش عارف شو، ١٠٠ سنة وانتو تضحكوا على شعوبكم. وهلحين شو اللي عاصص على دمكم إذا الفلسطينيّة بدّهم يطلعوا من مطار رامون، مش أرخص وأحسن؟ ما تعفّوا عن طيزنا! احنا عندنا أبو مازن، الله يحفظه بثلّاجة الموتى، سوّى لنا احتلال ٥ نجوم. اهههههه
בוקר טוב פלסטין, בוקר לא טוב, אבו מאזן! (זה הפתיח הקבוע של סכלאנץ. שָלֵו)
היום קודם כל (נפתח עם) הגרביים (סימן היכר נוסף שלו. שלו), כי עכשיו קיץ וחם. הנה אבטיח, (פונה לצלם) רד לאבטיח, רד לגרביים (עם ציור) האבטיח.
[…]
(דקה 04:15)
הפועלים שלנו עובדים בהתנחלויות, הם בונים התנחלויות. הצעירים שלנו מסיימים אוניברסיטאות, לא מוצאים עבודה, הולכים לעבוד אצל שלמה (כינוי לישראלים, לרוב הבכירים או אנשי הביטחון. שלו) הסוחרים שלנו משוויצים עם מכוניות מרצדס וריינג’ רובר בתל אביב וה- מואח’ים*.
הסוחרים מפקידים את כספיהם רק בבנקים של שלמה. ומה עוד? מה רציתי להגיד? הנה, שלמה פתח לנו את נמל התעופה רמון לפלסטינים. כלומר ההשג היחיד של אבו מאזן הוא שהוא ארגן לנו כיבוש 5 כוכבים בגדה! חחחחחח
עכשיו נדבר על הערבים. כולם מבואסים מנמל התעופה, במיוחד ירדן. בן אדם, מה אתם רוצים מהחיים שלנו? עזבו אותנו לנפשנו, תודה רבה, תנו לפלסטינים לנסוע ולעלות לרגל דרך נמל התעופה רמון, שחררו אותנו! מאה שנים שאתם מנצלים אותנו, אפילו עודדתם את אבו מאזן, אפשרתם לו להחנות את המטוס שלו בירדן, הווילה או הארמון שלו ושל ילדיו, ומלון “פור סיזן”, נמצאים אצלכם, אתם מפנקים את אבו מאזן. טוב, הנה, אבו מאזן העלים עין. תנו לו 100 שקל על כל נוסע, הוא יעלים עין, לירדן. מה כואב לכם? הרי המלך חוסין ז”ל, לא ניתק את הקשר בינינו וביניכם**? למה אתם דבוקים לנו לתחת?
חוץ מזה, בואו: אם מישהו מהישראלים או מהמערב אומר: “בחיי, הפלסטינים בגדה עושים נורמליזציה עם שלמה/ישראל”, בחיי לא הייתי כועס, אבל הערבים הם אלו שאומרים שהפלסטינים עושים נורמליזציה עם שלמה. אבל אתם אלו שתקועים לו בתחת! ואף אחד אינו מעז לפתוח את פיו! שלמה מספק לכם מים, שלמה מרעיף/מטפטף עליכם כסף, ארה”ב מספקת לכם חיטה ועוף קפוא. אם נאמר זאת במפורש, אתם הרסתם את העולם, ואתם אומרים להם (באים אליהם בטענות): “היהודים והנוצרים! (אשמים בכל)”. כשאתה מגיע לשליטים (הערבים), כבר אין לא יהודים ולא נוצרים, אבל כשאתה מגיע לעם הדפוק, אז (חוזר “פזמון”) “היהודים והנוצרים”. ניפחתם לנו את הביצים האימפריאליסטיות שלנו. מאה שנים אתם עושים מהעמים שלכם צחוק. עכשיו, מה כואב לכם אם הפלסטינים רוצים לנסוע דרך נמל התעופה רמון, האם זה לא זול יותר ועדיף? שחררו מאיתנו!
אבו מאזן שלנו, שאלוהים ישמור אותו במקרר המתים, ארגן לנו כיבוש 5 כוכבים. חחחחחח
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* מואח’ים – אין לי מושג מה המילה הזו אומרת. יש לה מספר מופעים חד ספרתי בגוגל, חלקם מבית היוצר של סכלאנץ, תמיד בהקשר של תל אביב. מוזר. אז פניתי לידידי הידען אמג’ד עתאמנה, שגם הוא אינו מכיר את המילה, אך משער שהכוונה בה היא לבתי בושת.
** המלך חוסיין הודיע באופן רשמי ב־31 ביולי 1988 כי הוא מוותר על כל תביעה לריבונות באיו”ש.
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Hagai Fodor, שכתב לנו:
“נתקלתי במילה נקט – טפטף, נוקטה – נקודה, טיפה.
הגעתי לזה משום שהפוסט יצר אצלי “טיפה” אסוציאציה.
אז האם היה פוסט שהוקדש למילה נוקטה?”
אז מילת היום היא –
נֻקְטַה نُقْطَة וברבים נֻקַט نُقط או נִקַאט نقاط – נקודה; טיפה; סימן ניקוד של אותיות; שבץ; תחנה, תחנת משטרה, נקודת ביקורת; טיפ, מתנה שנותנים לזמר/ת בחתונה ו/או לרקדנית. כתואר פועל: קצת, מעט
היה לנו פוסט קצרצר בנושא בעבר:
נקטה, וברבים נֻקַט نقط (במלעיל) או נִקַאט نقاط (במלרע) זה נקודה, מכל סוג שהוא, או טיפה, ואפילו כתם.
השורש הזה מופיע בעברית במילה שהיא התרגום: נקודה (נ.ק.ד), עם חילופי קוליוּת.
הפועל נַקַּט نقط בבניין השני פירושו הוסיף נקודות לדבר מה, או ניקד ניקוד דיאקריטי (הנקודות האלה על האותיות הערביות, שמבחינות אותן אלו מאלו) ובהקשרים מסוימים מאוד: נתן מתנות חתונה לכלה.
שימו לב: במילה נקטה יש קאף וטא נחציות גאות (בלהגים העירוניים הוגים את הקאף כאלף, כזכור: נֻאְטה). אם תפחדו לבטא כך, בצורה נכונה, או לא תתאמצו, תצא לכם מהפה המילה נֻכְּתַה, نكتة (עם כאף ותאא’), שפירושה בדיחה. אז אם אתם לא רוצים להפוך לבדיחה, תשתדלו לבטא נכון…
אני זוכר ריאיון טלוויזיוני שקיים לפני עשרות שנים אהוד יערי עם נשיא מצרים לשעבר, חֻסְנִי מֻבַּארַכּ המנוח.
יערי הוא עיתונאי מוכשר ורב-ניסיון, אבל הערבית הדבורה שלו היא, איך נאמר זאת בעדינות, לא ממש של צאצאי הנביא מוחמד.
יערי שאל בריאיון את מבארכ:
סידי אלראיס, מא הי אלנכת אלתי תתחדת’ ענהא?
מבארכ, ששמע שאלה שפירושה: “אדוני הנשיא, מהן הבדיחות שתדבר עליהן?”, הפנה ליערי מבט קטלני.
יערי ניסה שוב, אך מה לעשות, יצאו לו אותן המילים.
למזלם של כל הצדדים, מבארכ הבין את הקשיים הפונטיים של מראיינו וענה כראוי.
מבארכ, אגב, לשיטתי כחובב שליטים ערבים חזקים עד עריצים (אף אחד לא מושלם…), היה גבר-גבר אחד בדורו.
=-=-=-=-=
תוספות עדכניות:
* הפועל נַקַט نقط בבניין הראשון – טפטף; ניקד אותיות; במדוברת גם: הרגיז מאוד, הוציא מהכלים, גם עוגמת נפש (כנראה יש פה משחק מילים עם השורש נ.כ.ד, שעוסק הרבה יותר, ובאופן טבעי, בתחומים האלה)
* נֻקוּט نقوط, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – מתנות לחתונה; מתנות או תשלום לזמרים ולרקדנית
* הפועל נַקַּט نقّط בבניין השני – טפטף; ניקד אותיות; שם ניקוד דיאקריטי על אותיות; צייר נקודות; אכל והכתים את בגדיו; פרע חוב בתשלומים; נתן כסף לזמר/ת ולרקדנית בחתונה
* תַנְקִיט تنقيط, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ניקוד; טפטוף
* רַיּ בִּאלתַּנְקִיט ريّ بالتّنقيط – השקיה בטפטוף (עם טפטפות)
* מֻנַקַּט منقّط, בצורת הבינוני הפעול של הבניין, וגם מַנְקוּט منقوط, באותה צורה של הבניין הראשון – מנוקד, מנומר, נקוד; עם ניקוד
* נַקַּאטַה نقّاطة, במשקל בעלות המלאכה – טפטפת
קיימים עשרות סוגים של נקודות בשפה הערבית (כמו בכל שפה). בחרתי פה בודדים:
* נֻקְטַת צֻֻ’עֶף نقطة ضعف – נקודת תורפה, עקב אכילס
* נֻקְטַה סוֹדַא نقطة سودا – נקודה שחורה, כתם בחיים, אות קין
* נֻקְטַה עַלַא אלסַּטֶר نقطة على السّطر, או: נֻקְטה מִן אַוַּלֶ אלסַּטֶר نقطة من أوّل السّطر – סוף פסוק! נקודה! (מיל’: נקודה על השורה)
מוסיף בהקשר הקורא שילה שמש:
נֻקְטַה סַטֶרֶ גְ’דִיד نقطة سطر جديد: נקודה שורה חדשה, זאת אומרת הנושא נגמר, לא מדברים שוב עליו, נתחיל משהו אחר
* סַגַּ’ל נֻקְטַה سجّل نقطة – זכה בנקודה במשחק, רשם נקודה לזכותו
מוסיף בהקשר הקורא שילה שמש:
נֻקְטַה סַטֶרֶ גְ’דִיד نقطة سطر جديد: נקודה שורה חדשה, זאת אומרת הנושא נגמר, לא מדברים שוב עליו, נתחיל משהו אחר
* סַגַּ’ל נֻקְטַה سجّل نقطة – זכה בנקודה במשחק, רשם נקודה לזכותו
* חַטּ/וַצַ’ע נֻקַט/נִקַאט עַלַא אלְחֻרוּף حطّ/وضع نقط/نقاط على الحروف – הסביר היטב, הבהיר היטב, לא השאיר מקום לספק (מיל’: שם נקודות [דיאקריטיות] על האותיות)
* בֹּקֹּה יְנַקֶּט שַהֶד بقّه ينقّط شهد – הוא מדבר יפה, הוא יודע לדבר, פיו מפיק מרגליות (מיל’: פיו נוטף דבש)
* נֻקְטֶת דַם וַלַא אַלְף צַאחֶבּ نقطة دم ولا ألف صاحب – קרבת הדם היא הקרבה החזקה ביותר, קרוב משפחה אחד עדיף על אלף חברים (מיל’: טיפת דם ולא אלף חברים)
כתבה לנו בזמנו הקוראת האדוקה והנאמנה אסתר ספדיה:
חַטֵּית לוֹ נֻקְטַה حطّيت لو نقطة – “שמתי לו נקודה”, כלומר סיימתי את הקשר איתו לתמיד. סימנים לא ניתנים למחיקה.
זה היה הפוסט ה- 1,856 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
