טרי

טרי
שמות תוארLeave a Comment on טרי

טרי

טרי

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
טַאזַה طَازَة או תַאזַה تازة – טרי; אדם בלי ניסיון, “ירוק”, טירון
משה שלח לי סרטון נוסף של עליוה החביב.
– מוג’וד סמכ?
– מוג’וד
– סמכ טאזה, אה?
– טאזה
– טאזה, אה! דיר באלכ! אנא באלסמכ אלטאזה בפהם פיהא, תפכרני ע’שים יעני! יאמא צאיד סמכ, יאמא, יאמא בחיאתי צאיד סמכ! מרה נזלת וע’טסת לכ פי אלע’ואצאת ואנזל לכ פי קלב אלבחר, ואבלש לכ ואבלש לכ, ואציד לכ סמכה! קדכ! יעני אזע’ר שוי מנכ, יעני, יעני, בדכ תקול קדכ. ואציד לכ איאהא. ובדי אטלע, ולא אלפכ וראי! פכ! פכ! וראי! בדה יאח’דהא מני! איה! שו אללי יאח’דהא? ואלפת לכ מנה, ואח’ש לכ ענ אלזקה, ווראי הו. לפית לכ ורא אלצח’רה, בקלב אלבחר, פי צח’ר, דיר באלכ. ואלף לכ ורא אלצח’רה והו וראי. וין מא ארוח וראי. בעדין תח’בית לכ פי זקה היכ האלקד, אפות פיהא ולא הו ט’לה ראיח דע’רי, אלפכ. וטלעת בעדין אכלתהא. פדיר באלכ, אנא באלסמכ מא פי חדא ביפהם קדי!
– ולא יהמכ יא אסתאד’. שו נוע אלסמכ אללי בתחבה?
– מגמבר, האת לי מגמבר
– אה, קצדכ גמברי
– איוא! איוא, הו גמברי, גמברי. האת לנא כילו, כילו גמברי, וכל אנואע אלסלטאת ואלמלטאת. כליאתהא ג’יבהא!
– אנ שאא אללה אלגמברי עג’בכ יא אסתאד’
– עג’בני אלגמברי, יא אסתאד’, עג’בני, בס פי אשי מא עג’בני!
– שו הו?
– אלסער, ע’אלי!
– מאהו גמברי הדא, יא אסתאד’
– מא אני עארף אנה גמברי, בס, יא עמי, בצראחה, ע’אלי. ואל! ח’ד, יסלמוא אידיכ, אללה מעאכ. ולכ, אללה מעאכ! האי אלפאתורה, דפענאהא. ח’לץ, אללה מעאכ. איה! ואקף לי מת’ל עאמוד אלכהרבא!
– موجود سمك؟
– موجود
– سمك طازة، اه؟
– طازة
– طازة، اه! دير بالك! أنا بالسّمك الطّازة بفهم فيها، تفكّرني غشيم يعني! ياما صايد سمك، ياما، ياما بحياتي صايد سمك! مرّة نزلت وغطست لك في الغوّاصات وأنزل لك في قلب البحر، وأبلّش لك وأبلّش لك، وأصيد لك سمكة! قدّك! يعني أزغر شوي منّك، يعني، يعني، بدّك تقول قدّك. وأصيد لك ايّاها. وبدّي أطلع، ولّا الفكّ وراي! فكّ! فكّ! وراي! بدّه ياخدها منّي! ايه! شو اللي ياخدها؟ وألفت لك منّه، وأخشّ لك عن الزّقّة، ووراي هو. لفّيت لك ورا الصّخرة، بقلب البحر، في صخر، دير بالك. وألفّ لك ورا الصّخرة وهو وراي. وين ما أروح وراي. بعدين تخبّيت لك في زقّة هيك هالقدّ، أفوت فيها ولّا هو ظلّه رايح دغري، الفكّ. وطلعت بعدين أكلتها. فدير بالك، أنا بالسّمك ما في حدا بيفهم قدّي!
– ولا يهمّك يا أستاذ. شو نوع السّمك اللي بتحبّه؟
– مجمبر، هات لي مجمبر
– اه، قصدك جمبري
– ايوا! ايوا، هو جمبري، جمبري. هات لنا كيلو، كيلو جمبري، وكلّ أنواع السّلطات والملطات. كليّاتها جيبها!
– إن شاء الله الجمبري عجبك يا أستاذ
– عجبني الجمبري، يا أستاذ، عجبني، بس في اشي ما عجبني!
– شو هو؟
– السّعر، غالي!
– ماهو جمبري هدا، يا أستاذ
– ما اني عارف إنّه جمبري، بس، يا عمّي، بصراحة، غالي. وال! خد، يسلموا ايديك، الله معاك. ولك، الله معاك! هاي الفاتورة، دفعناها. خلص، الله معاك. ايه! واقف لي مثل عامود الكهربا!
– (עליוה למלצר) יש דגים?
– יש
– דגים טריים, כן?
– טריים
– טריים, כן? שים לב! אני מבין בדגים טריים, אתה בטח חושב שאני טיפש! כמה דגתי דגים, כמה, כמה דגים דגתי בחיים שלי! פעם צללתי בצוללות, ירדתי ללב הים, וחתרתי וחתרתי ודגתי דג! בגודל שלך! כלומר קצת קטן ממך, כלומר נגיד בגודל שלך. ודגתי אותו. באתי לצאת, ופתאום דג לסתן (דג עם שיניים מאיימות) מאחוריי! לסתן! לסתן! מאחוריי! הוא רצה לקחת אותו ממני! מה פתאום לקחת לי? ברחתי ממנו, נכנסתי לנקיק, והוא עדיין מאחוריי. הסתובבתי מאחורי סלע, בלב הים, יש סלעים, שים לב. הסתובבתי מאחורי הסלע והוא עדיין מאחוריי. לאן שפניתי הוא מאחוריי. אח”כ התחבאתי בנקיק פצפון כזה, נכנסתי אליו ולפתע הוא המשיך ישר, הלסתן. אז יצאתי ואכלתי אותו. שים לב, אין מי שמבין בדגים כמוני!
– אל דאגה, אדוני. איזה סוג דג אתה אוהב?
– חסילול, תביא לי חסילול
– אה, כוונתך חסילון (שרימפ)
– כן! כן, חסילון, חסילון. תביא לנו קילו חסילונים, ואת כל סוגי הסלטים. את כולם תביא!
(בסיום הארוחה)
– אני מקווה שאהבת את החסילונים, אדוני
– אהבתי את החסילונים, אדוני, אהבתי, אבל יש משהו שלא אהבתי!
– את מה?
– המחיר, יקר!
– ככה זה חסילונים, אדוני
– אני יודע שזה חסילונים, אבל בכנות, זה יקר! מה זה! קח (משלם לו), תודה, תהיה בריא. (המלצר ממתין לטיפ) מה זה, תהיה בריא! הנה החשבון, שילמנו אותו, זהו, תהיה בריא. מה זה?! עומד לי כמו עמוד חשמל!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
מקור המילה הקפואה טאזה (שאין לה נטיות לפי מין או מספר), וכן של הגרסה הספרותית טַאזֶג’ (לה דווקא יש נטיות), הוא במילה הפרסית תאזה تازه, שפירושה טרי.
* עֵיש/חֻ’בֶּז טַאזַה عيش/خبز طَازَة – לחם טרי
* חֻ’צַ’אר טַאזַה حضار طَازَة – ירקות טריים
* חַ’שּ עַלַא אלטַּאזַה خشّ على الطَّازَة – קיבל מן המוכן, מצא הכול מוכן (מיל’: נכנס “על” הטרי)
צילום: Brooke Lark
זה היה הפוסט ה- 2,607 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x