מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
בִּיפְרִגְ’הַא אַללָּה بِيفْرِجْهَا الله – יהיה טוב, אלוהים יושיע, אלוהים גדול
משה שלח לי סרטון נוסף של הירדני החביב חמזה כית.
הסרטון פורסם ב- 15.6.24 וכותרתו:
العيله العربية اول يوم عيد 
המשפחה הערבית ביום הראשון של החג (הקורבן)
– ילא, יא אולאד, קומוא, אלבסוא, עשאן נרוח ענד ח’אלתכו, נעיד עליהא
– יא מרה, אנו תרוחי ענד אח’תכ? אח’וי ג’אי, בדה ישוף אלולאד ויסלם עלינא היכה. בס ירוח ביפרג’הא אללה
– אח’וכ חסאם? מא הו כל ואחד אסמה חסאם בח’יל. ביג’י ביעטינא לירה, כל ואחד ללולאד, ביצ’חכ עליהם?
– מא בסמח לכ תג’יבי סירת אח’וי, פאהמה? ע אסאס אח’תכ אלאחסן?
– תג’יבש סירת אח’תי!
– לא באללה? שו בדכ תסוי? תעאלי לי ג’אי!
– ילא טושה, ילא טושה! וחדוא אללה ודקוא בבעצ’!
– אללה יסעדכ, יא אבו חמזה. אה, חמזה! כיף חאלכ? ולכ כבראן, יא ערץ! אסמע, אמסכ, אמסכ. האי הדול אללירתין אחלא לירתין לחמזה
– לא ואללה, מא ביאח’ד. רג’עהם לעמכ, יאבא!
– ולכ, האי מש הדיה, יא רג’ל! אנזל באללה, ע אלדכאן, ג’יב לי באכית דח’אן אה אה אה
– שו?
– מאמא, ודינא ע אלמלאהי!
– לא ימא, פש מלאהי. בעד אלעיד ביפרג’הא אללה
– מא בדי! בדי מלאהי, בדי מלאהי!
– ולכ, אנתי כם טלעתי הדיה? אנא 35 לירה!
– ואנא כמאן 35
– ימא, יא חבאיבי?
– נעם ימא?
– שו ראיכם תעטוני אלעידיאת אח’בי לכם איאהם!
– לא!
– יא ולאד אלכלב! תעאלוא לי ג’אי!
– يلّا، يا اولاد، قوموا، البسوا، عشان نروح عند خالتكو، نعيّد عليها
– يا مرة، انو تروحي عند أختك؟ أخوي جاي، بدّه يشوف الولاد ويسلّم علينا هيكة. بس يروح بيفرجها الله
– أخوك حسام؟ ما هو كل واحد اسمه حسام بخيل. بيجي بيعطينا ليرة، كلّ واحد للولاد، بيضحك عليهم؟
– ما بسمح لك تجيبي سيرة أخوي، فاهمة؟ ع أساس أختك الأحسن؟
– تجيبش سيرة أختي!
– لا بالله؟ شو بدّك تسوّي، اه؟ تعالي لي جاي!
– يلّا طوشة، يلّا طوشة! وحّدوا الله ودقّوا ببعض!
– الله يسعدك، يا أبو حمزة. اه، حمزة! كيف حالك؟ ولك كبران، يا عرص! اسمع، امسك، امسك. هاي هدول اللّيرتين أحلى ليرتين لحمزة
– لا والله، ما بياخد. رجّعهم لعمّك، يابا!
– ولك، هاي مش هديّة، يا رجل! انزل بالله، ع الدّكّان، جيب لي باكيت دخّان اه اه اه
– شو؟
– ماما، ودّينا ع الملاهي!
– لا يمّا، فش ملاهي. بعد العيد بيفرجها الله
– ما بدّي! بدّي ملاهي، بدّي ملاهي!
– ولك، انتي كم طلّعتي هديّة؟ أنا ٣٥ ليرة!
– وأنا كمان ٣٥
– يمّا، يا حبايبي؟
– نعم يمّا؟
– شو رايكم تعطوني العيديّات أخبي لكم ايّاهم!
– لا!
– يا ولاد الكلب! تعالوا لي جاي!
– (אמא) קדימה, ילדים, קומו, התלבשו, כדי שנלך לדודה שלכם (מצד אמא), נברך אותה לחג
– (אבא) אישה, מה פתאום ללכת לאחותך? אחי מגיע, הוא רוצה לראות את הילדים ולברך אותנו. כשהוא ילך אלוהים גדול
– (אמא) אחיך חוסאם? הרי כל מי ששמו חוסאם הוא קמצן. הוא יבוא לתת לנו דינאר, לכל אחד מהילדים, ויעשה מהם צחוק?
– (אבא) אני לא מרשה לך לדבר על אחי, את מבינה!? וכי אחותך טובה יותר?
– (אמא) אל תדבר על אחותי!
– (אבא) לא? וכי מה תעשי, אה? בואי לפה! (קופצים לריב זה עם זו)
– (חמזה) יאללה מכות, מכות! תגידו שיש אל אחד ותכסחו זה את זו!
– (דוד חוסאם) תבורך, אבו חמזה. אה, חמזה! מה שלומך? בוא’נה, גדלת, יא ערס! שמע, תחזיק, תחזיק. שני הדינארים האלה הם הכי טובים, בשביל חמזה
– (אבא) לא, הוא לא ייקח. תחזיר אותם לדוד שלך, אבא!
– (חוסאם) בוא’נה, זו לא מתנה, בן אדם! רד לחנות, תקנה לי קופסת סיגריות חה חה חה (האבא משועשע)
– (חמזה, מופתע) מה?
– (הילד הקטן) אמא, שלחי אותנו ללונה פארק!
– (אמא) לא, אמא, אין לונה פארק. אחרי החג אלוהים גדול
– (ילד) לא רוצה! אני רוצה לונה פארק!
– (חמזה לאחותו) תגידי, כמה קיבלת מתנות? אני 35 דינאר!
– (אחות) גם אני 35
– (אמא) אמא, יקיריי?
– (חמזה) כן אמא?
– (אמא) מה דעתכם לתת לי את המתנות לחג כדי שאחביא לכם אותן?
– (חמזה ואחותו) לא!
– (אמא) יא בני כלב! בואו לכאן! (מכינה את הכפכף)
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:
“האם המילה تفرّج דומה או זהה למילה העברית צפה?
כידוע בעברית למילה “צפה” יש כמה שימושים, למשל:
הוא צפה בהצגה, הוא צפה את עלית המחירים
המילה צָפָה = تفرّج
קהל הצופים: אלמֻתָפָרִ֓גִ’ין المتفرّجين
ובהקשר הזה:
מה משמעות השם فارج?
האם יש קשר ל-تفرّج?”
אז מילת היום היא –
תְפַרַּג’ تفَرَّج – צפה ב- (טלוויזיה, למשל); התסכל, הביט, התבונן
בספרותית גם: נפתח, התרחב
לשמיעה :
השורש הערבי פ.ר.ג’ עוסק בכמה תחומים: צפייה והסתכלות; פרצות, בקעים והתרחבויות; ישועה והצלה; פרגיות (הקישור היחיד שמצאתי לעברית):
* הפועל פַרַג’ فَرَج בבניין הראשון – נפתר (בעיה), הכל הסתדר. בספרותית גם: הפריד בין דברים (פיזית), פתח פרצה, הרחיב
* פַרְג’ فَرْج, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – סדק, קרע; ערווה
* פַרְגֶ’ה فرجة, בצורת הנקבה – רווח (פיזי), פרצה; מראה, נוף, מחזה
* פַרַג’ فَرَج, צורת שם פעולה במשקל אחר – ישועה, הצלה, גאולה
* הפועל פַרַּג’ فَرَّج בבניין השני – הראה; הרחיב, הגדיל; הפיג צער
* הפועל הספרותי אַפְרַגַ’ עַן أفرج عن בבניין הרביעי – שחרר (מהכלא או השבי), הוציא לחופשי
* אִפְרַאג’ إفراج, שם הפעולה של הבניין – שחרור (מהכלא או השבי)
* מֻפְרַג’ (עַנְהֻ) مفرج (عنه), בצורת הבינוני הפעול של הבניין – משוחרר (כנ”ל)
* הפועל תְפַרַּג’ تفَرَّج בבניין החמישי – מילת היום
* מֻתַפַרֶּג’ متفَرِّج, צורת הבינוני הפועל של הבניין – צופה (בתחרות, בהופעה וכו’)
* הפועל אִנְפַרַג’ מִן- انفرج من בבניין השביעי – ניצל, נושע, נגאל
* בִּפְרִגְ’הַא אַללָּה بفرجها الله – יהיה טוב (נאמר בעת מצוקה. מיל’: אללה יושיע [אותנו] מהעניין)
* מִן הוֹן לַלְעַשִיֶּה בִּפְרִגְ’הַא רַבֶּ אלְבַּרִיֶּה من هون للعشيّة بفرجها ربّ البريّة – מעכשיו עד הערב אלוהי הבריות יושיע
* אֶלצַּבֶּר מִפְתַאחֶ אלְפַרַג’ الصّبر مفتاح الفَرَج – הסבלנות משתלמת (מיל’: הסבלנות היא מפתח הישועה)
* פַרּוּג’ فرّوج וברבים פראריג’ فراريج – פרגית (בכל פירושי המילה), תרנגולת צעירה; אפרוח; (בהשאלה): אדם רזה ומצומק
בהקשרים של צפייה, התפתחה במדוברת וריאציה של שורש מרובע – פ.ר.ג’.י:
* הפועל פַרְגַ’א فرجى במרובעים על דרך הבניין השני – הראה
הראה אפשר להגיד גם: וַרַּא ورّى, וַרְגַ’א ورجى ו- שַוַּף شوّف. בספרותית אַרַא أرى (שורש ר.א.י, בניין 4)
* רַח אַפַרְגִ’יכּ رح أفرجيك – אני אראה לך מה זה! אלמד אותך לקח!
* אַפַרְגִ’יכֶּ נְג’וּםֶ אלסַּמַא! أفرجيك نجوم السّما – אראה לך את כוכבי השמיים! (ממכות…)
* פַרְגִ’ינִי עַרְצֶ’ כְּתַאפַכּ! فرجيني عرض كتافك – תעוף מפה! (מיל’: הראה לי את רוחב כתפיך!)
* וַרִּינִי/פַרְגִ’ינִי קַפַא טַ’הְרַכּ ورّيني / فرجيني قفا ظهرك – תסתלק מכאן! (מיל’: הראה לי את החלק האחורי של גבך)
=-=-=
אני חוזר לשאלות של אידוב:
מילים רבות בעולם הן מונוסֵמִיות: בעלות משמעות אחת. למשל קיר הוא קיר, ידית היא ידית וחתול הוא חתול, וזהו.
אבל מה באשר ל- נקודה? עמדה? ציר? חשבון? ישיבה?
אלו הן מילים פּוֹלִיסֵמיות – רבות משמעות, וכך גם השורשים שלהן.
השורש הערבי שלנו היום, למשל, עוסק גם בצפייה, גם בישועה, גם בסדקים או הרחבות וגם בפרגיות.
אם מתאמצים, לפעמים אפשר למצוא את הדרך שבה המשמעויות השונות התפתחו זו מזו, ולפעמים לא, כי הן עצמאיות.
השורש הערבי ח.ר.ר עוסק בשחרור, בעריכה עיתונאית, בחום ובמשי.
השורש הערבי ס.ר.ר עוסק בסודות, במיטות, בשמחה ובטבורים.
בעברית אפשר לצפות את-, למשל את העתיד, ולצפות ב-, למשל בטלוויזיה.
בערבית המשמעות של צפייה ב- תובע באמצעות הפועל שלמדנו היום.
אך הצפייה מהסוג השני תובע באמצעות הפועל תַוַקַּע توقّع בבניין החמישי.
בנוסף, שאלת על השם פארג’.
אז השם הוא פַרַג’, קצר, כפי שהופיע בפירוט היום.
כולם, אני מאמין, מכירים את משפחת פרג’ העיראקית המפורסמת, בעלת “סטודיו פרג'”, ואת השחקן קובי פרג’, שהוא בן המשפחה.
אז פרג’ זה פשוט ישועה.
=-=-=-=
כתב לנו חיים גיא:
يا ما احلى الحرب على المتفرجين יא מא אחלא אלחרב עלא אלמתפרג’ין – כמה יפה (קלה) היא המלחמה לאלו שרק צופים בה.
גרסתו של אידוב לאמירה זו: אלחרב אהון עלא אלמתפרג’ الحرب اهون على المتفرج.
כתב אשרי כהן:
קאלוא ללכד’א אחלף, קאל ג’אא’ני אלפרג’ قالوا للكذاب احلف، قال جاءني الفرج – אמרו לשקרן הישבע, הוא אמר (בליבו) הגיעה לי הישועה.
התמונה: מהרשת
זה היה הפוסט ה- 2,523 שלנו.
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
אם כבר פ.ר.ג’. – ממליצה לצפות בסרט התיעודי על משפחת פראג’ (יוצאי עירק) פוטו פרג’ | VOD – סינמטק תל אביב (cinema.co.il) שיצר בן המשפחה, קובי פרג’. המשפחה שהקימה את אימפריית הצילום והקולנוע שלחה שעלתה מעירק בשנות החמישים.
לעצם שורש המילה פ.ר.ג’. האות פ רפה מקבילה בהגייה לאות ב’ רפה, מכאן, שהיא מתחלפת עם האות V. מה שמראה את הדימיון הרב של השורש לשפה העברית. כפי שנכתב, ו.ר.א קשור לראייה- וַרַּא ورّى, וגם אַרַא أرى (שורש ר.א.י).
באותו האופן, בתהליך של הגייה בשפות ולהגים שונים, גם האות ג’ או ג G מתחלפת עם האות ק K, שכן לשתיהן מקום חיתוך הגייה זהה בפה. יש תופעה נוספת, שאת הצליל K לא הוגים, ובמקומו נשמע הצליל של אות הניקוד א’. כך למשל הפועל פרג’א הפך ל-ורא / ארא.
עוד תופעה שנראית בשכיחות גבוהה בניבים שונים של דוברי ערבית, היא חילופים של צליל האות ג/ ג’/כ/ק K/CH/GH/C שמתחלף עם צליל אות הניקוד א’.
מסקנה, ש- וַרְגַ’א ورجى ו- אַרַא أرى אחד הם. בחילופי סדר האותיות מתקבלת המילה ר.א.ה, וסמנטית המשמעות הינה של ראייה/ צפייה.
לעצם שורש המילה פ.ר.ג’. האות פ רפה מקבילה בהגייה לאות ב’ רפה, מכאן, שהיא מתחלפת עם האות V. מה שמראה את הדימיון הרב של השורש לשפה העברית. כפי שנכתב, ו.ר.א קשור לראייה- וַרַּא ورّى, וגם אַרַא أرى (שורש ר.א.י).
באותו האופן, בתהליך של הגייה בשפות ולהגים שונים, גם האות ג’ או ג G מתחלפת עם האות ק K, שכן לשתיהן מקום חיתוך הגייה זהה בפה. יש תופעה נוספת, שאת הצליל K לא הוגים, ובמקומו נשמע הצליל של אות הניקוד א’. כך למשל הפועל פרג’א הפך ל-ורא / ארא.
עוד תופעה שנראית בשכיחות גבוהה בניבים שונים של דוברי ערבית, היא חילופים של צליל האות ג/ ג’/כ/ק K/CH/GH/C שמתחלף עם צליל אות הניקוד א’.
מסקנה, ש- וַרְגַ’א ورجى ו- אַרַא أرى אחד הם. בחילופי סדר האותיות מתקבלת המילה ר.א.ה, וסמנטית המשמעות הינה של ראייה/ צפייה. ובאותה נשימה, לעניין תופעת הפוליסמיה שהוזכרה (ריבוי משמעויות לשורש או מילה בשפות שמיות)- אזי על פי עקרון חילופי הצלילים בהגייה, המשמעות יכולה להיות של פירוד או פירוק /פ.ר.ק/, כאשר הצליל G מתחלף עם K. ומכאן המשמעות הנוספת. אבל אם נחבר את פ.ר.ק (ונחשוב על פרקים בסדרה שבה אנו צופים), אזי יש קרבה סמנטית משמעותית בין השורש פ.ר.ג’ -ל-פ.ר.ק.