פורסם לראשונה ב- 25.8.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה כי רציתי להציג בפניכם את הסרטון הלבנוני שצורף פה לתגובה הראשונה.
אז מילת היום היא –
כֻּרְסִיּ كُرْسِيّ וברבים כַּרַאסִיּ كَرَاسِيّ – כיסא, כס, מושב; קתדרה באוניברסיטה; תפקיד, משרה; ראש חרס של נרגילה, שבתוכו שמים גחלים וטבק; צורת מופע של האות הערבית המזה
וזו לשון הסרטון הקצרצר:
الله يعين هالشّعب ع الزّعما اللّي عنده
بدول العالم كلّها الزّعما عينهن ع الشّعب وطيزهن ع الكرسي
ببلادنا الزّعما عينهن ع الكرسي وطيزهن ع الشّعب
אללה יעין האלשעב ע אלזעמא אללי ענדה
בדול אלעאלם כִּלְּהא אלזעמא עַיְנְהֹן ע אלשעב וטיזהן ע אלכרסי
בבלאדנא אלזעמא עַיְנְהֹן ע אלכרסי וטיזהן ע אלשעב
שאלוהים יעזור לעם הזה מהמנהיגים שלו;
במדינות העולם כולן עיני המנהיגים (מופנות) לעם והתחת שלהם על הכיסא
בארצנו עיני המנהיגים (מופנות) לכיסא והתחת שלהם על העם
=-=-=-=-=
הפעם לא נדבר על השורש של המילה.
מדוע?
מכיוון שהשורש של כרסי נראה, על פניו, כ- כ.ר.ס, אולם אם משווים לעברית, ומתעלמים לרגע מכורסה, נראה שב- כיסא העברי אין ריש.
דהיינו השורש הוא כ.ס.י.
מקור המילה מלשון שומרית, שנדדה ללשון אכדית ומשם ליתר השפות השמיות.
לשורש הערבי כ.ר.ס, שאינו עוסק כלל בכיסאות, נתייחס מתישהו בעתיד.
את הריש המיותרת והתמוהה הזו (דיסימילטורית, בשמה הבלשני) פגשנו לא פעם בעבר:
* כורסה או כֻּרְסִיּ كرسيّ בערבית, כשהשורש הוא כ.ס.י, היא מילת היום
* צפרדע, כשהשורש הוא צ.פ.ד.ע (צַ’פְדַע ضفدع בערבית)
* שרביט, כשהשורש הוא ש.ב.ט (שימו לב שהבית רפויה, ללא דגש, כאילו הריש השוואית אינה קיימת)
* קרצף, כשהשורש הוא ק.צ.ף
* כרובית או קַרְנַבִּיט قرنبيط בערבית, כש”השורש” הוא בכלל המילה הוונציאנית Canaveta
* שַׂרְעָף וברבים שרעפּים (מחשבה, הרהור, אידיאה), כשהשורש הוא ש.ע.ף; צורת היחיד של שְׂעִפִּים מספר איוב היא שָֹעֵף – מחשבה, הרהור (בערבית: שע’ף)
והקוראת שירה מייזנברג מוסיפה: שפורפרת בלשון הדיבור, במקום שפופרת
=-=-=-=
ישנם סוגים רבים של כסאות, הנה הנבחרים שבהם, בעיניי:
* כֻּרְסִיּ עַגַ’ל كرسيّ عجل או כֻּרְסִיּ מֻתַחַרֶּכּ كرسيّ متحرّك – כיסא גלגלים (מיל’: כיסא גלגלים או כיסא מתנייע)
* כֻּרְסִיּ קַאדֶ’ף كرسيّ قاذف – כיסא מפלט. גם מִקְעַד קַדְ’פִיּ مِقْعَد قَذْفِيّ
* קַאעֶד זַיֶּ אלְכֻּרְסִיּ قاعد زيّ الكرسيّ – לא עושה כלום, לא זז מהמקום (מיל’: יושב כמו כיסא)
* רַקַם טִיזֹה עַאלְכֻּרְסִיּ رقم طيزه عالكرسيّ – הוא “נדבק” לכיסא (מיל’: רשם את התחת שלו על הכיסא)
* כַּרַאסִי מוּסִיקִיַּה كراسيّ موسيقيّة – כסאות מוזיקליים
=-=-=-=
הבה נכיר את “פסוק הכס”, אַאיַתֶ אלְכֻּרְסִיּ آية الكرسيّ, שהוא פסוק מספר 255 בסורת הפרה (אלבקרה).
זהו פסוק מפורסם מאוד, המפאר את הבורא ושלטונו בשמיים ובארץ.
اللَّهُ لَا إِلَٰهَ إِلَّا هُوَ الْحَيُّ الْقَيُّومُ ۚ لَا تَأْخُذُهُ سِنَةٌ وَلَا نَوْمٌ ۚ لَّهُ مَا فِي السَّمَاوَاتِ وَمَا فِي الْأَرْضِ ۗ مَن ذَا الَّذِي يَشْفَعُ عِندَهُ إِلَّا بِإِذْنِهِ ۚ يَعْلَمُ مَا بَيْنَ أَيْدِيهِمْ وَمَا خَلْفَهُمْ ۖ وَلَا يُحِيطُونَ بِشَيْءٍ مِّنْ عِلْمِهِ إِلَّا بِمَا شَاءَ ۚ وَسِعَ كُرْسِيُّهُ السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضَ ۖ وَلَا يَئُودُهُ حِفْظُهُمَا ۚ وَهُوَ الْعَلِيُّ الْعَظِيمُ
אַללָּהֻ לַא אִלַהַ אִלַּא הֻוַ אלְחַיֻּ אלְקַיּוּםֻ לַא תַאְחֻ’דֻ’הֻ סִנַתֻן וַלַא נַוְמֻן לַהֻ מַא פִי אלסַּמַאוַאתִ וַמַא פִי אלְאַרְצִ’ מַן דַ’א אלַּדִ’י יַשְפַעֻ עִנְדַהֻ אִלַּא בִּאִדְ’נִהִ יַעְלַמֻ מַא בַּיְנַ אַיְדִיהִם וַמַא חַ’לְפַהֻם וַלַא יֻחִיטוּנַ בִּשַיְאִן מִן עִלְמִהִ אִלַּא בִּמַא שַאאַ וַסִעַ כֻּרְסִיֻּהֻ אלסַּמַאוַאתִ וַאלְאַרְצַ’ וַלַא יֻאוּדֻהֻ חִפְטֻ’הֻמַא וַהֻוַ אלְעַלִיֻּ אלְעַטִ’ים
אלוהים – אין אלוה מבלעדיו, חי וקיים. תנומה לא תאחז בו ולא שינה. לו כל אשר בשמים וכל אשר בארץ. מי ישתדל בפניו בלא שירשֶה? הוא יֵדע את אשר לפניהם ואת אשר מעבר להם (כלומר: מעשיהם בעולם הזה והגורל הצפוי להם בעולם הבא), והם לא יוכלו להכיל את מלוא הדעת על אודותיו, כי אם רק את אשר ירצה. כיסאו (זו המילה שהעניקה לפסוק כולו את שמו) חובק שמים וארץ, ועל נקלה יגונן עליהם. הוא העליון והנשגב.
(תרגום ופרשנות, בסוגרים – תרגום רובין)
“האסלאם מייחס חשיבות גדולה לסורה זאת.
מסופר שהנביא נשאל מהי הסורה טובה ביותר בעיניו בקוראן, והוא ענה: סורה אלבקרה. על השאלה “איזה פסוק בסורה זו הוא הטוב ביותר” הייתה תשובתו פסוק 255 המכונה “פסוק הכס” (آية الكرسي). את פסוק זה ממליצים חכמי הדת לומר בכל ערב. גם עלי בן חוסיין, נינו של מוחמד ואחד האימאמים השיעים החשובים, מצוטט כאומר שכל מוסלמי שיקרא את ארבעת הפסוקים הראשונים של סורת אלבקרה, יחד עם פסוק הכס ושני הפסוקים שאחריו, יזכה לאושר ועושר וידו של השטן לעולם לא תיגע בו” (קטע מהערך הויקיפדי על הסורה).
=-=-=-=
באשר לגן הלאומי כורסי שהוא אתר ארכאולוגי לחופה המזרחי של הכנרת, הרי ששמו התקבע במקרה בצורה זו. מקור השם הוא ביזנטי ואין קשר למילה הערבית.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
