פורסם לראשונה ב- 6.5.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
יהושע שלח לי הקלטה, שהועברה ב- 8.4.21 באחת מקבוצות הווטסאפ של דיווחי התנועה.
אז מילת היום היא –
זִרּ زِرّ וברבים זְרַאר زرار (בספרותית אַזְרַאר أزرار) או זֻרוּר زرور או אַזִרַּה أزِرّة וגם זַרַאיֶר زراير – כפתור; ניצן של צמח; חוד החרב; עמוד של אוהל, עמוד תווך תומך; פרט אחד של ירקות
וזו לשון ההקלטה:
הדא יא מעלם, ואחד אג’א אח’ד סיארה מן ענדנא, מן אלשע’ל, בורש, ג’דידה, לאנג
יבוא אישי, אג’א אח’דהא, טלע פיהא, כיף טלע פיהא שכלה בדה יג’רבהא
הלק הו פי מפרק, כיף בטלע מן ענדנא מן אלשע’ל, כיף בסרע,
ולא פי משאית בדהא תסוי ברסה, והו מש מתנבה עליהא
בתערף, שכלה בתטלע ע אלזראר, שע’לה עמלה
אלא אלמשאית בלפ והו דאעס בנזין, טאיר, דח’ל תחתיהא
هدا يا معلّم، واحد أجا أخد سيّارة من عندنا، من الشّغل، بورش، جديدة، لانج
יבוא אישי، أجا أخدها، طلع فيها، كيف طلع فيها شكله بدّه يجرّبها
هلّق هو في مفرق، كيف بطلع من عندنا من الشّغل، كيف بسرع،
ولا في משאית بدّها تسوّي ברסה، وهو مش متنبه عليها
بتعرف، شكله بتطلّع ع الزّرار، شغلة عملة
إلّا الמשאית بلفّ وهو داعس بنزين، طاير، دخل تحتيها
בן אדם, איזה מישהו בא לקחת מכונית מאצלנו, מהעבודה, פורשה, חדשה, מהניילונים
יבוא אישי, בא לקחת אותה, יצא איתה (לדרך), איך שיצא איתה, הוא כנראה רצה לנסות אותה (להתרשם מהביצועים)
והרי יש צומת, איך שהוא יצא מאצלנו מהעבודה, הוא נסע מהר
ואז באה משאית שרצתה לעשות פרסה, והוא לא שם לב אליה
אתה יודע, כנראה הוא הסתכל על הכפתורים, משהו בסגנון
וכשהמשאית פנתה הוא נתן גז, הוא טס, ונכנס מתחתיה
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
בסיפור המצער והעצוב הזה, שמופיע בכתבה הבאה, לא הייתה מעורבת פורשה אלא שברולט קורבט.
=-=-=-=-=
השורש הערבי ז.ר.ר (בגזרת הכפולים) עוסק בעיקר בכפתורים, אך גם בעוד מספר תחומים שאינם באמת בשימוש.
מה המצב בעברית? נעיין בויקימילון:
“זוֹרֵר
לשון המקרא: עָטַשׁ; גֹּרוּ נְחִירָיו וְנִפְרַץ מִתּוֹכָם אֲוִיר מְעֹרָב בְּנוֹזְלֵי הַחֹטֶם וְהַפֶּה.
”…וַיְזוֹרֵר הַנַּעַר עַד-שֶׁבַע פְּעָמִים, וַיִּפְקַח הַנַּעַר אֶת-עֵינָיו“ (מלכים ב׳ ד, פסוק לה)
עברית חדשה: (מזיל) ריר
“כָּל בַּטְלָן, כָּל מְפַהֵק, כָּל מְזוֹרֵר…” דוד שמעוני, “בשבילי הביבר”
גיזרון
פועל יחיד במקרא. יש הקושרים את הפועל לשורש זו”ר הקרוב לשורש זר”ר. לפי זה מקובל לפרש פועל יחידאי זה גם במובן של “סחט” שזה אחד ממשמעיו של השורש זו”ר. מקבילה גם בארמית: זְרִירָא”
אנשים זָרים וזרי יום הולדת או זרי דפנה הם מהשורש ז.ו.ר.
=-=
* הפועל זַרּ زرَ בבניין הראשון – כפתר, תפר כפתורים; הבריק, נצנץ; ביצע מעשה איבה; נעשה מתון ונבון; ניער שמיכה; גרש; לחץ על-, הפציר ב-
* הפועל זַרַּר زرّر בבניין השני – כפתר
* קַמִיצֶ מְזַרַּר قميص مزرّر, עם צורת הבינוני הפעול של הבניין – חולצה מכופתרת
* הפועל הספרותי אַזַרַּ أزرّ בבניין הרביעי – תפר כפתורים לבגד
* הפועל תְזַרַּר تزرّر בבניין החמישי – התכפתר; (בגד) היה עם כפתורים
* זִרֶּ אלְאִגֶ’ר زرّ الإجر, במדוברת – קרסול
* זִרֶּ אלְאִעְ’לַאק زرّ الإغلاق – מַפְסֵק, מתג מפסיק (בחשמל)
* חַ’בַּטֹה זִרּ خبطه زرّ – “דפק” אותו, סידר אותו
* כַּבְּסֶת זִרּ كبسة زرّ – בקלי קלות, בהינף יד (מיל’: לחיצה על כפתור)
זה היה הפוסט ה- 1,326 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
