מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק אושר כתר, שכתב לנו:
“מה נשמע שלו?
רוצה לעשות פוסט עם המילה عزا؟ הבאתי את המילה מהסרטון הבא”.
אז מילת היום היא –
עַזַא! عَزَا! – לעזאזל! לכל הרוחות! איזה מין דבר זה! מה זה צריך להיות? “מה נסגר?”, אוי ואבוי! אלוהים ישמור!
זו קריאות גידוף ורוגז להבעת חוסר שביעות רצון, צער, כאב, פליאה אבל גם התפעלות
לשמיעה:
אושר שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
a_lost_arab_girl
Lina
ללינא יש מעל חצי מיליון עוקבים, והיא כותבת על עצמה:
حسابي الوحيد 
ما تحضروني بدون سماعات זהו חשבוני היחיד.
אל תִּצפו (בסרטונים שלי) בלי אוזניות
מעיון שטחי ביותר בסרטונים שלה עולה שהיא ערביה מקומית שחיה בירדן, היא נשואה לבחור אירי והיא מטיילת הרבה בעולם.
לא הצלחתי למצוא מהו שם משפחתה.
***לאחר פרסום הפוסט כתב לי אושר:
לבחורה בסרטון קוראים לה לינא סִלְוַאן (Lina Silwan). היא חיה עם בעלה בארה״ב, לא בירדן 
***
***הסרטון פורסם ב- 25.8.24.
בסרטון היא עונה על שאלה שנשאלה:
וש מענא עזא?
وش معنى عزا؟
מה המשמעות של המילה עזא?
וש מענא עזא?
עזא כלמה פלסטיניה כח. מא בתתרג’ם ואלהא כת’יר מעאני.
מא בקדר אחכי לכ שו אלמענא באלצ’בט בס בקדר אמת’ל לכ איאה
אד’א חדא חכא לכ אשי אנתי קרפאנה מנה – עזא!
אד’א חדא חכא לכ אשי ואנתי מתפאג’אה – עזא!
אד’א חדא חכא לכ מת’לן אנה אשתרא אשי וכת’יר סערה ע’אלי – עזא! לאיש כל האלקד!?
אד’א חדא חכא לכ אשי כת’יר ע’בי – עזא!
אד’א אנתי מאשיה וחדא טב פיכי ומא שאפכ – עזא!
יעני שפתי, אלהא כת’יר מעאני, מתעדדת אלאסתח’דאם, מא אלהא תרג’מה. ואללה מא פי בעד כלאמנא ואללה.
وش معنى عزا؟
عزا كلمة فلسطينيّة كح. ما بتترجم والها كثير معاني.
ما بقدر أحكي لك شو المعنى بالضّبط، بس بقدر أمثّل لك ايّاه:
إذا حدا حكى لك اشي انتي قرفانة منه – عزا!
إذا حدا حكى لك اشي وانتي متفاجئة – عزا!
إذا حدا حكى لك مثلًا إنّه اشترى اشي وكثير سعره غالي – عزا! لايش كلّ هالقدّ!؟
إذا حدا حكى لك اشي كثير غبيّ – عزا!
إذا انتي ماشية وحدا طبّ فيكي وما شافك – عزا!
يعني شفتي، الها كثير معاني، متعدّدة الاستخدام، ما الها ترجمة. والله ما في بعد كلامنا والله.
מה המשמעות של המילה עזא?
עזא היא מילה פלסטינית טהורה. אין לה תרגום ויש לה משמעויות (שימושים) רבות.
אני לא יכולה להסביר לך מה המשמעות בדיוק, אבל אוכל להדגים לך אותה:
אם מישהו אמר לך משהו ונמאס לך ממנו (או: את נגעלת ממנו) – עזא!
אם מישהו אמר לך משהו ואת מופתעת – עזא!
אם מישהו אמר לך, למשל, שהוא קנה משהו שהמחיר שלו ממש יקר – עזא! למה כל כך יקר?!
אם מישהו אמר לך משהו ממש מטופש – עזא!
אם את הולכת ומישהו נתקל בך כי הוא לא ראה אותך – עזא!
הבנת, יש לה הרבה משמעויות, היא רבת-שימושים, אין לה תרגום. בחיי, אין על הדיבור/מילים שלנו, בחיי.
מספר תגובות לסרטון (מתוך למעלה מ- 4000 תגובות):
عزا معناها بيت اجر (عزاء / تعزية) اسا ليش اخذناها وصرنا نحكي عزا هيك بعرفش والله
המשמעות של עזא היא בית אבלים. עכשיו, למה לקחנו אותה והתחלנו להגיד ככה “עזא” – בחיי, אני לא יודע
وفي كمان عزيين هاي بتكون اكبر
ויש גם עזיין (פעמיים עזא), זה לדברים גדולים יותר
على فكره معناها عزا انو في حدا مات وانتو رايحين تعزو
אגב, המשמעות של עזא היא של מישהו שמת ואתם הולכים לנחם אבלים
عراقية يابة اول مرة بحياتي أصلا اسمع لبناني يگولها
אני עיראקית, זו הפעם הראשונה בחיי שאני שומעת לבנוני שאומר אותה (את המילה)
תגובות לתגובה:
حبيبتي المخلوقة قالت كلمة فلسطينية كح ايش دخل اللبنانية؟؟
יקירתי, הברואה/יצורה (מתכוון ללינא) אמרה שזו מילה פלסטינית טהורה. מה הקשר ללבנונית?
صح منقول عزا بس منقصد جنازة بس صح نحن من عزا بس بتختلف لهجات عنا بلبنان عزا يعني جنازة
נכון, אנו אומרים עזא, אבל מתכוונים ללוויה. אבל נכון, אנו (משתמשים?) ב- עזא, אבל יש אצלנו בלבנון מספר להגים. עזא זה לוויה
كيف أنا فلسطيني وبعرف إنه كلمة عزا يعني جنازة
איך זה, אני פלסטיני ואני יודע שמשמעות המילה עזא היא לוויה
תגובות לתגובה:
لا عزاء يعني جنازة اما عزا بتفرق عن عزاء
לא, עזאא’ זה לוויה, אבל עזא שונה מ- עזאא’
بس برضو منحكياها ع كل شي 
אבל אנו אומרים אותה גם על כל דבר
صح كلمة عزا جبناها من جنازة عشانها اشي اسود ومش احنا اخترعناها
נכון, מקור המילה מהמילה לוויה, שכן מדובר במשהו שחור, ולא אנחנו המצאנו אותה
احلا شي أنا عراقية بس خلقانة وعايشة بسوريا وزوجي فلسطيني وصارت هل كلمة كلمتي ولما زرت لعراق اول مرة نصدمت انو بيحكوها وبنت عمي بتقلي لك كمان انتي بتحكي عراقية حكيتلا لا انتي بتحكي فلسطيني
איזה יופי! אני עיראקית אבל נולדתי ואני חיה בסוריה, ובעלי פלסטיני. המילה הזו הפכה גם למילה שלי, וכשביקרתי בעיראק בפעם הראשונה נדהמתי מכך שהם משתמשים בה, ובת דודי שאלה אותי: את מדברת גם עיראקית? עניתי לה: לא, את זו שמדברת פלסטינית!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
למרות שמילת היום היא מילה במדוברת החלטתי להציג פה גם את השורשים הערביים הקרובים ביותר אליה, ע.ז.י (בגזרת ל”י) ו- ע.ז.ו (ל”ו), שככל הנראה יש להם קשר אליה (כפי שצוין בתגובות לסרטון, ייתכן שזו פשוט המילה התאבלות/אבל שמיד תוצג פה, שעברה שינוי קל במשמעות ובשימוש).
לגבי הקשר למילה העברית עזאזל, נראה לי שמדובר במקריות בלבד, אבל לא באמת התעמקתי בסוגיה.
* הפועל עַזַא عَزَى בבניין הראשון (ל”י) – ייחס את- ל-
* הפועל עַזַא عَزَا בבניין הראשון (ל”ו) או עַזִיַ عَزِيَ במשקל אחר – התנחם, נוחם; סבל בשקט את אסונו
* עַזַאא’ عزاء, במדוברת עַזַא عزا, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ביקור אבלים, ניחומים, תנחומים; אספת אבלים; התאבלות; לוויה
* הפועל עַזַּא عزّى בבניין השני – ניחם אבלים, הביע תנחומים; הטיף לאדם במצב קשה להתאזר בסבלנות; עשה מעשה רע
* הפועל תַעַזַּא تعزّى בבניין החמישי – התנחם, נוחם; התאזר בסבלנות
* הפועל תַעַאזוּא تعازوا בבניין השישי – ניחמו אלו את אלו
* הפועל אִעְתַזַא اعتزى בבניין השמיני – טען שהוא משתייך לשבט/משפחה
* בֵּית עַזַא/עזאא’ بيت عزا/ عزاء – בית אבלים, בית הנפטר
* עֶמִל לֹה עַזַא عمل له عزا – הרס אותו (מיל’: עשה/גרם לו אבל)
* עַזַא יְעַזִּי פִיה / יְעַזִּיה! عزا يعزّي فيه / يعزّيه! – שילך לעזאזל!
* בִּדֹּה יְעַזִּי וּמַא בִּיעְרַף מִין מַאת بدّه يعزّي وما بيعرف مين مات – מתערב בעניינים לו שלו, דוחף את האף (מיל’: הוא רוצה לנחם אבל הוא אפילו לא יודע מי מת)
* רַאחֶ פְלַאן בִּעַזַא פְלַאן راح فلان بعزا فلان – הבא גרוע מקודמו (מיל’: פלוני הלך לנחם את אלמוני)
* עַזִי או עַזִיּ عزيّ – אדם מנוחם
אגב, בפוסט של מחר, ממש במקרה, נכיר גרסה נוספת של מילת היום.
מקור התמונה: ויקיפדיה
זה היה הפוסט ה- 2,731 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
