פורסם לראשונה ב- 10.5.20
מילת היום מופיעה בזכותה של ידידתי הקוראת Revital Battat, ששלחה לי סרטון קצרצר מאמצע מרץ השנה (מצורף לתגובה הראשונה פה) בתגובה על הפוסט שלנו שעסק במילה וִקַאיַה – שמירה.
בסרטון מצולמת בחורה מצודדת וחיננית מאוד בעודה מנקה את ידיה עם אלכוג’ל.
הבחור שמצלם אותה מנהל איתה את הדו-שיח הבא (בניב הלבנוני):
– شو بكي، خايفة؟
– يعني، درهم وقاية خير من قنطار علاج
– خايفة من كورونا؟
ولك اذا الكورونا بيجي لعندك ع جمالك بموت
اخ يا قلبي، اخ يا قلبي
– שו בִּכִּי, ח’איפה?
– יעני, דרהם וקאיה ח’יר מן קנטאר עלאג’
– ח’איפה מן כורונא?
ולכ אד’א אלכורונא ביג’י לענדכ ע ג’מֵאלכ במות
אח’ יא קלבי, אח’ יא קלבי
– מה קרה לך, פוחדת?
– ככה/קצת, עדיף להקדים תרופה למכה
– את פוחדת מקורונה?
תקשיבי, אם יבוא אליך (וירוס) קורונה מהיופי שלך הוא ימות
אוחחח, הלב שלי, אוחח, הלב שלי…
רומנטיקה בעידן המודרני, עם אלכוג’ל וכל האביזרים…
פוסט על מוות, לא עלינו, הופיע אצלנו בעבר:
וגם: מאוד, ביותר! למשל: בַּחִבֶּכּ מוֹת! بحبّك موت אני מת עליך! (מיל’: אני אוהב אותך מוות!)
היא מופיעה בתמונה של שלט שקיבלנו, עליו כתוב בעברית: “מתח גבוה! סכנת מוות!”
השורש הערבי מ.ו.ת (בגזרת ע”ו), בדיוק כמו הזהה לו בעברית, עוסק במוות. עקב מרכזיותו של המוות בחיים, קיימים אין ספור ביטויים ופתגמים עם השורש הזה, והיום בחרתי את היפים או החשובים בעיניי (ומראש אני אומר, שיש עוד רבים):
* הפועל מַאת مات בבניין הראשון – מת, נפטר
* מַאת עַלַא / פִי مات على / في – “מת על (משהו, מישהו)”, חשק ב-
* הפועל מַוַּת موّت בבניין השני – הרג, התיש
* מַיֶּת ميّت וברבים אַמְוַאת أموات או מַוְתַא موتى – מת
* מַיֶּת מִן… ميّت من… – מת מ(רעב, עייפות וכו’)
* אֶלְבַּחֶרֶ אלְמַיֶּת البحر الميّت – ים המלח (מיל’: הים המת)
מצאתי לנכון להביא פה פסוק קוראני מוכר, המדבר בשבח השהידים ומעודד ביצוע פעולות התאבדות (לשיטתנו) או פעולות למענו ובדרכו של אללה (לשיטת המאמינים והדוגלים בדרך זו):
وَلاَ تَحْسَبَنَّ الَّذِينَ قُتِلُواْ فِي سَبِيلِ اللّهِ أَمْوَاتًا بَلْ أَحْيَاءٌ عِندَ رَبِّهِمْ يُرْزَقُونَ
וַלַא תַחְסַבַנַּ אלַּדִ’ינַ קֻתִלוּא פִי סַבִּיל אללָּה אַמְוַאתַן בַּלְ אַחְיַאאֻ’ן עִנְדַ רַבִּהִםְ יֻרְזַקוּן
“אל תחשוב כי הנהרגים לשם אלוהים מתים המה. לא, כי חיים הם, ואצל אלוהים פרנסתם” [הקוראן, סורה 3 פסוק 169, תרגום אורי רובין]
ביטויים נוספים:
* בַּרְד מוֹת برد موت – קור מוות, קור כלבים
* מֻתַלַאזִמַת מַוְתֶ אלרַּצִ’יעֶ אלְפֻגַ’אאִיּ متلازمة موت الرّضيع الفجائيّ – מוות בעריסה (מיל’: תסמונת מוות הפעוט הפתאומי)
* אַבּוּכֶּ אלסַּקַּא מַאת أبوك السّقّا مات – דרך מצרית לגרות תוכי לדבר (מיל’: אביך שואב המים מת); שתוק כבר!
* אִללִּי אחְ’תַשוּ(א)/אסְתַחוּ(א) מַאתוּ(א) اللّي اختشوا / استحوا ماتوا – אוי לבושה! כבר אין בושה בעולם (מיל’: אלו שהתביישו [נהגו להתבייש] מתו)
האגדה מספרת ,כי פרצה שריפה בחמאם בו היו גברים בעירום , חלק ,שהיו חסרי בושה פרצו ערומים לרחוב במנוסה ואילו אלה שהתביישו מתו
* אִללִּי פַאת מַאת اللّي فات مات – מה שחלף – מת
* אִללִּי חַ’לַּף מַא מַאת اللّي خلّف ما مات – מי שהוליד/הביא ילדים לעולם לא מת
* מַאת פִי דַבַּאדִיבּ- مات في دباديب- – מת על מישהו/משהו (מיל’: מת בחודים של-)
* עַאיְשִין מִן קִלֶּתֶ אלְמוֹת عايشين من قلّة الموت – “חיים”, מושכים, סוחבים (מיל’: חיים מחוסר מוות)
* תַאגַ’רְנַא בִּאלְאַכְּפַאן בַּטַּלַתֶ אלנַּאסֶ תְמוּת تاجرنا بالأكفان بطّلت النّاس تموت – עסקנו במכירת ארונות מתים, ואז האנשים הפסיקו למות…
* אִדַ’א וַעַדְתו בִּאלְכַּפַן בִּימוּת עַ בַּאבּ דַארַכּ إذا وعدتو بالكفن بينوت ع باب دارك – אם תבטיח לו תכריכים הוא ימות בכניסה לבית שלך (נאמר על קמצן).
יַא בִּמוּתִ אלְמַלִכּ יַא בִּמוּתִ אלְגַ’מַל يا بموت الملك يا بموت الجمل (או שימות המלך או שימות הגמל [המוקדם מן השניים]). ביטוי בהוראת (בקירוב): אל תדאג, זה יהיה בסדר.
נציין שהביטוי הוא הפאנץ’ של סיםור עממי ידוע על מלך שחיפש מורה ללמד את גמלו לקרוא ולכתוב, שיח’ אחד התנדב ובקש 10 שנים לעשות כן ועל כל שנה אלף דינר. כשהגיע הביתה אשתו שאלה אותו מה עשה שכן אי אפשר ללמד גמל ואז אמר לה את המשפט שבעוד 10 שנים….
אבל החביב עלי ביותר, וגם חיובי לשם שינוי, הוא התשובה לבקשה: לַא תִנְסַאנִי! لا تنساني – אל תשכח אותי
והתשובה היא: יִנְסַאכֶּ אלְמוֹת! ينساك الموت – שהמוות ישכח אותך!
ונזכיר פה את העניין הבא: אם אתה קורא לבת הזוג שלך “מותק” ולידכם יושב ערבי, הוא עשוי לחשוב שאתה רוצה להרוג אותה… מותֶכּ זה מותךְ, בערבית…
(כדי להימנע מאי ההבנה והסתבכות עם החוק פשוט אפשר להגות את הקוף העברית באופן נחצי, כמו שנהגתה בעבר…)
“מוֹת הוא אל המוות והשאול במיתולוגיה הכנענית. הוא בנו של אל ראש האלים, אחיהם של בעל, ים וענת. הוא האחראי על מוות, בצורת, עקרות ורעב. נקרא בשירה האוגריתית לעיתים בשם הכפול “מות-ויגון”. מקבילו היווני הוא האדס והרומי פלוטו” (ויקיפדיה).
אגב, ידידתי ועמיתתי עידית בר הקדישה לא מזמן בדף שלה אסלאם וערבית עם עידית פוסט לביטוי בו משתמשת העלמה החיננית בסרטון:
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.