פורסם ב- 26.4.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של קורא נאמן של הדף.
אז מילת היום היא –
בַּקַּאלַה بَقَّالَة וגם בַּקַאלַה بَقَالَة, וברבים בַּקַּאלַאת بَقَّالَات – מכולת; מסחר במוצרי מזון
לשמיעה:
הסרטון הוא מ- 9.2.22. הוא מנותק הקשר, ובכל זאת ניתן להבין מה קורה בו.
הדובר בעל הקול הסמכותי מדבר בטלפון, על ספיקר, עם נציג של חברת אספקת סחורה. משמות השכונות ניתן להבין שמדובר בעיר חברון. מנקודה זו אפשר להמשיך להסתדר לבד:
– … לכל אלסוברמארכת אללי ענדנא ואלבקאלאת עדם אלתעאמל מע אי שרכה בתקום ברפע אלאסעאר, בסבב או בדון סבב.
אללי במצוא בדם אלשעב ובדמרוא קאעדין פי אלשעב בשיכל מש שיכל.
ועמאלי מסכת סיארה אלכ או סיארתין וטלעתהם מן אלמנטקה, פבתרג’אכ רג’א! תבתעש ולא סיארה אלכ הונה ע אלמנטקה עשאן מא נתלקאש מעהם או יציר תאתש ביננא. בתרג’אכ
– סידי, אנא אנ שאא’ אללה, בציר כל ח’יר, … יעני באלנהאיה כמאן אנא מוט’ף
– אנא בערף אנכ מוט’ף, ועלא עיני וראסי, אנא מוט’פיני ארבעה, מסכת מן אלצבח, קלת להם בערף אנכמ מוט’פין. אנא צורת נמרת סיארתכו, אד’א בעאוד בשופה כמאן מרה רח אנזל כל חמולתכ ואוזעהא ללפקרא ואלמסאכין ולבית מאל אלמסלמין, אללי מסויה אנת פי אלמנטקה ג’נב מסג’ד אבו עבידה.
עשאן היכ אנא בתרג’אכ תבעת’ש ולא אי חדא ע אלמנטקה אלג’נוביה: חארת אבו סנינה, ואדי אלסמן, ג’ילה, חארת אלדאר, אלפחצ ולא אי סיארה, אלסיארה אללי בדנא נמסכהא בדנא נפצ’י חמולתהא ובדהא תתוזע ללפקרא ואלמחתאג’ין
– אללה יג’יב אלח’יר
– חביבי, שכרן אלכ, חיאכ אללה
– … لكل السوبرماركت اللي عندنا والبقّالات عدم التّعامل مع أيّ شركة بتقوم برفع الأسعار، بسبب أو بدون سبب.
اللّي بمصّوا بدمّ الشّعب وبدمّروا قاعدين في الشّعب بشيكل مش شيكل.
وعمالي مسكت سيّارة إلك أو سيارتين وطلّعتهم من المنطقة. فبترجّاك رجا! تبتعش ولا سيّارة إلك هونة ع المنطقة عشان ما نتلقّاش معهم أو يصير تاتش بيننا. بترجّاك
– سيدي، أنا إن شاء الله، بصير كل خير … يعني بالنّهاية كمان أنا موظّف
– أنا بعرف إنّك موظّف، وعلى عيني وراسي، أنا موظّفيني أربعة، مسكت من الصّبح، قلت لهم بعرف إنّكم موظّفين. أنا صوّرت نمرة سيّارتكو، إذا بعاود بشوفه كمان مرّة رح أنزّل كلّ حمولتك وأوزّعها للفقرا والمساكين ولبيت مال المسلمين، اللّي مسوّيه انت في المنطقة جنب مسجد أبو عبيدة.
عشان هيك أنا بترجّاك تبعثش ولا أيّ حدا ع المنطقة الجنوبيّة: حارة أبو سنينة، وادي السّمن، جيلة(؟)، حارة الدّار، الفحص، ولا أيّ سيّارة، السّيّارة اللّي بدّنا نمسكها بدّنا نفضّي حمولتها وبدّها تتوزّع للفقرا والمحتاجين
– الله يجيب الخير
– حبيبي، شكرًا إلك، حيّاك الله
– … (הודענו) לכל הסופרמרקטים שאצלנו והמכולות לנתק קשר עם כל חברה שהעלתה מחירים, עם או בלי סיבה.
אלו שמוצצים את הדם של העם והורסים את העם בשל שקל או לא שקל.
תפסתי משאית שלך או שתיים וסילקתי אותם מהאזור. אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה, אל תשלח שום משאית שלך לכאן לאזור כדי שלא ניתקל בה או שיהיה בינינו מגע, אני מבקש ממך
– אדוני, בעזרת האל, יהיה בסדר … כלומר בסופו של דבר אני בסך הכל פקיד
– אני יודע שאתה פקיד, אין בעיה, גם לי יש ארבעה פקידים, אמרתי להם שאני יודע שאתם פקידים. אני צילמתי את המספר של המשאית שלכם, אם אראה אותה שוב אני אפרוק את כל הסחורה שלכך ואחלק לעניים, למסכנים, ולקופת הצדקה של המוסלמים, מה שאתה עושה באזור ליד מסגד אבו עובידה.
לכן אני מבקש ממך לא לשלוח אף אחד לאזור הדרומי: שכונת אבו סנינה, ואדי אלסמן, ג’ילה(?), שכונת אלדאר, אלפחץ. שום משאית, אם נתפוס משאית נרוקן את התכולה שלה ונחלק לעניים ולנזקקים
– יהיה טוב
– חביבי, תודה לך, תבורך
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי-בעיקרו ב.ק.ל עוסק בירקות.
השורש הנפוץ פי כמה לירקות הוא ח’.צ’.ר, בו עסקנו פה לא פעם, אך לא בו עוסק היום הפוסט.
* הפועל הספרותי בַּקַלַ بقل בבניין הראשון – הנביט, הוציא ירק; נגלה
* הפועל הספרותי בַּקַּלַ بقّل בבניין השני – לבלב; רעה את-
* הפועל הספרותי אַבְּקַלַ أبقل בבניין הרביעי – צמח; ליקט ירקות; רעה
* הפועל הספרותי תַבַּקַּלַ تبقّل בבניין החמישי – אכל יָרָק; יצא לאסוף ירק
* בַּקַּאל بقّال, במשקל בעלי המלאכה, וברבים בַּקַּאלִין بقالين או בַּקַּאלַה بقّالة – חנווני; ירקן
* מַבְּקַלַה مبقلة וברבים מַבַּאקֶל مباقل, במשקל המקומות – שדה ירקות, מקום גידול ירקות
* בַּאקִלִי باقلي או בַּאקִלִּי باقلّي או בַּאקִלַאא’ باقلاء – שם נוסף לירק פול
* בַּקְל بقْل וברבים אַבְּקַאל أبقال או בֻּקוּל بقول – ירקות, עשבים, קטניות
* בַּקְלֶה بقلة, בנקבה – יָרָק; שם שמופיע (עם שמות תואר כמו: יהודיה, לינה, זהראא’, חמקאא’ ועוד) בשמם של כמה ירקות (וכידוע, לפירות ולירקות בערבית יש יותר משם אחד בשימוש): מרור הגינות (יש לו 5 שמות בערבית), עולש (2 שמות), כרוב (3 שמות), אספרגוס (3 שמות), רְגֵלַת הַגִּנָּה (3 שמות)
רגלת הגינה???
מייד פניתי לחברי עובדיה מזרחי, שהוא זה שהכיר לי את הצמח הזה.
קבלו את סיכום הדברים שעובדיה שלח לי בנושא:
“אמא שלי מספרת שבילדותה הירק הזה היה מרכיב בסלט פתוש עם לחם ישן שהורטב במים. אבי מאכיל בירק את התרנגולת.
אם אינני טועה במסעדות מפונפנות מגישים אותו כמרכיב בסלט. הסורים קוראים לצמח בקלה, כך שמעתי בבית. בארץ קוראים לצמח רג’לה”.
=-=
“רְגֵלַת הַגִּנָּה (שם מדעי: Portulaca oleracea), מין צמח בשרני וחד-שנתי, הנחשב לעיתים כעשב שוטה ממשפחת הרְגֵלָתִיִּים (Portulacacea). לרגלה גבעולים ארוכים הנמשכים על-פני הקרקע, ענפיו אדמדמים, שבירים אך בשרניים. עליו מוארכים, אליפטיים ומזכירים ביצה בצורתם. הרגלה פורחת בחודשים פברואר-ספטמבר. פרחיו קטנים וצהובים, הפרחים נמצאים בהתפצלויות השריגים. הפרי נפתח בראשו ונראה ככיס המכיל זרעים קטנים (עד מילימטר) בצבע שחור או חום כהה.
רגלת הגינה נפוצה במזרח התיכון, אסיה, צפון אפריקה, ודרום אמריקה.
רגלת הבית ידועה בישראל גם בשמה הערבי “ריג’לה” או בשמה הכורדי “פרפחינא”, אזור התפוצה הטבעית של רגלת הגינה אינו כולל את ישראל. עם זאת, הצמח הופץ בישראל בידי האדם וכיום הוא פושה בה באופן טבעי (מינים פולשים). על מנת לנבוט, דורשת הרגלה אדמה לחה, ומידות גבוהות של אור וחום. בארץ ניתן למצוא אותה באזורים בעלי אקלים ים-תיכוני, בתות הספר, ערבות, מדבריות ואף בחרמון.
הרגלה מוזכרת בתלמוד בשם “חלוגלוגות” בסיפור המתאר כיצד חכמים לא הבינו מה פירוש מילה זו. שפחתו של רבי קראה לצמח ה”פרפחיניה” (כשמה של הרגלה בכורדית) חלוגלגות וכך נודע לחכמים פירוש השם.
שימושים
הרגלה עשירה באומגה 3, ויטמין C, פלבנואידים וככלל משתמשים בה כעשב מרפא לצרכים רפואיים שונים בארצות רבות בעולם.
הרגלה משמשת כתוסף לסלטים שונים והיא בעלת טעם חמצמץ קל לאחר טיגון.
בעבר יעץ פליניוס הזקן להחזיק בצמח זה כקמע כנגד רוחות רעות.
ביפן נהוג להגיש את הרגלה ביחד עם שישה עשבים נוספים כחלק מטקס ראש השנה היפני (נאנאקוסה-נו-סקו,七草の節句)”. (ויקיפדיה)
=-=
“ריג’לה: תחנת כוח של מינרלים
לא חייבים ללכת לסופר כדי ליהנות מירק עונתי. פיליס גלזר מגלה שהריג’לה שצומח בגינה בקיץ הוא יותר מעשב בר, אלא אחד מהירוקים הכי מזינים על פני כדור הארץ
פיליס גלזר, 05/08/2014
איזה קטע: כבר שנים שאני קוטפת ריג’לה מהעציצים שלי בגינה וזורקת, לפני שיתפשט וישתלט, כי הוא סתם עשב בר מעצבן. או ככה חשבתי. ואז, בשבוע שעבר מצאתי צרור ממנו עטוף בניילון, כמו כל עשבי התיבול, באגף הירקות בחנות טבע. למחרת הוא נצפה שוב, בדוכן האורגני בשוק האיכרים בנמל ת”א. בעל הבסטה סיפר לי שבזמן האחרון, הריג’לה הפך מבוקש. […]”
=-=
עובדיה גם שלח לי קישור לסרטון יוטיוב המציג הכנת מאכל בקלה.
את המציגה פגשנו פה בעבר, וזה מה שכתבתי עליה אז:
הטבחית ממוצא סורי, שגרה בויטוריה Vitoria בצפון ספרד, בחבל הבאסקים. בתחילה סברתי שאולי היא פליטה שנמלטה מסוריה, אבל מכיוון שהפרסונה ריתקה אותי, התחלתי להתחקות אחריה. מסתבר שהיא חיה בספרד מתחילת שנות השמונים.
האמינו לי, במשך שעות ארוכות ליקטתי פרט אחר פרט מהסרטון – ומתכנים נוספים שלה – כדי להשלים את הפאזל ולהבין במי מדובר ואיפה היא גרה…
לערוץ היוטיוב שלה קוראים צַבַּאח פַתּוּש صباح فتّوش, ויש לה 150,000 מנויים. הערוץ מוגש גם בגרסה ספרדית.
צבאח זה בוקר, ופתוש הוא סלט לבנוני מפורסם. כלומר בוקר של סלטים.
המממ… לא.
לאחר שעות, שעות של צפייה בתכנים שלה, מסתבר ששמה הוא צַבַּאח קַאווּק صباح قاووق. בינגו!
כך ששם הערוץ הוא, בעצם: צבאח (שמה הפרטי) של הסלט פתוש.
=-=
כותב מייק לבנה:
“רגלת הגינה הוא צמח חד-שנתי קיצי שרוע, בשרני. […] רגלת הגינה משמשת מאכל לאדם (בסלט, בקציצות) ולעופות-הבית.
מקור השם במשנה, וכך השתמר השם גם בפי הערבים.
הרגלה נזכרת במשנה בשמה מספר פעמים. אבותינו נהגו לאכול אותה טריה ומבושלת: “אוכלין ברגילה עד שיכלו סנריות מבקעת בית נטופה”. שמה העברי והערבי, שמשמעותו רגליים, ניתן לה כנראה, כי גבעוליה זוחלים על האדמה בעזרת עליה וגבעוליה שצורתם מזכירה רגליים.
שמה הוא גם פרפחינה”.
בתמונה: שנות הצנע
צילום: Fritz Cohn, לשכת העתונות הממשלתית
זה היה הפוסט ה- 1,695 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
