פורסם לראשונה ב- 7.6.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של אחד מידידיי.
אז מילת היום היא –
זַעִים زَعِيم וברבים זֻעַמַאא’ زعماء – מנהיג, נשיא; עָרֵב ל-, אחראי ל-; (בעבר גם דרגת קצונה בכירה במספר מדינות)
הידיד שלח לי סרטון, בו רואים איש דת נואם את הנאום היפה הבא (בספרותית טבולה במדוברת. תענוג!):
في عصرنا الحديث تقول لزوجها:
أريد ان أختبر ابني:
ايش بده يطلع؟ دكتور؟ مناضل؟ فاسد؟
فقال الرّجل لزوجته:
نريد أن نضع اختبار
نحطّ كتاب قرآن
وب، ع القرنة الثّانية مية دولار
وعلى الزّاوية الثّالثة زجاجة خمر
لنختبر ماذا يريد ابننا.
قالت الزوجة لزوجها:
بما تفسّر؟
قال: اذا أخذ القرآن عادل
واذا أخذ النّقود تاجر
فاذا أخذ الخمر فاسق
فدخل الولد الغرفة، والأب والأمّ يراقبون
فاخذ المصحف، ووضع في جيبه النّقود، ثمّ احتسى الخمر
فقالت الزّوجة لزوجها:
بما تفسّر هذا؟
قال: سيكون زعيمًا عربيًّا
פי עצרנא אלחדית’ תקול לזוג’הא:
אריד אן אח’תבר אבני:
איש בדה יטלע? דכתור? מנאצ’ל? פאסד?
פקאל אלרג’ל לזוג’תה:
נריד אן נצ’ע אח’תבאר:
נחט כתאב קראן
וב, ע אלקרנה אלת’אניה מית דולאר
ועלא אלזאויה אלת’אלת’ה זג’אג’ה ח’מר
לנח’תבר מאד’א יריד אבננא.
קאלת אלזוג’ה לזוג’הא:
במא תפסר?
קאל: אד’א אח’ד’ אלקראן עאדל
ואד’א אח’ד’ אלנקוד תאג’ר
פאד’א אח’ד’ אלח’מר פאסק
פדח’ל אלולד אלע’רפה, ואלאב ואלאם יראקבון
פאח’ד’ אלמצחף, ווצ’ע פי ג’יבה אלנקוד, ת’מ אחתסא אלח’מר
פקאלת אלזוג’ה לזוג’הא:
במא תפסר הד’א?
קאל: סיכון זעימן ערבין
בזמננו המודרניים אלו, אמרה (אישה) לבעלה:
אני רוצה לבחון את בני; מה הוא יהיה כשיהיה גדול? רופא, לוחם, או מושחת?
אמר הבעל לאשתו:
הבה נעשה ניסוי: נניח ספר קוראן,
בפינה השנייה מאה דולר
ובפינה השלישית בקבוק יין
כדי שנבחן במה יבחר בננו.
אמרה האישה לבעלה:
ואיך תפרש (את מעשיו)?
ענה לה: אם ייקח את הקוראן יהיה ישר דרך
אם ייקח את הכסף יהיה סוחר
ואם ייקח את היין יהיה חוטא.
הילד נכנס לחדר, כשהוריו עוקבים אחריו.
הוא לקח את הקוראן, שם בכיסו את הכסף ולבסוף לגם מהיין.
אמרה האישה לבעלה:
איך אתה מפרש את זה?
ענה לה: הוא יהיה מנהיג ערבי
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
לצערי, לא הצלחתי למצוא מי הוא השיח’ הנואם, אבל שמעתם את הביקורת? היא הגיעה לאוזניכם? נפלא, פשוט נפלא!
https://www.youtube.com/watch?v=iloR4E6ejh4
השורש הערבי הספרותי-בעיקרו ז.ע.ם עוסק במנהיגים ובטענות שקר.
בעברית השורש הזהה, העוסק ב- זעם, כנראה אינו קשור.
* הפועל הספרותי זַעֻמַ زَعُمَ בבניין הראשון – הפך לנשיא או לשליט
* הפועל הספרותי זַעַמַ زَعَمَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – טען טענה (לרוב טענת שקר), שיקר; חשב
* זַעְם زعْم, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – טענה, טענה כוזבת
* זַעַאמַה زعامة, בצורת שם פעולה נוספת – מנהיגות, נשיאות כבוד; עושר
* מַזְעוּם مزعوم, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – כוזב, מדומה, מה שמתיימר להיות
* הפועל הספרותי תַזַעַּםַ تزعّم בבניין החמישי – טען טענה; עמד בראש, הנהיג
* הפועל הספרותי תַזַאעַמוּא تزاعموا בבניין השישי – סיפרו אלו לאלו סיפורי בדים; מסרו ידיעות כוזבת
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
אֶלזַּעַיֶּם
אלזעים الزعَيّم הוא כפר במחוז ירושלים, מזרחית לעיר, צמוד להר הזיתים.
הכפר הוקם ב- 1952 תחת השם רַאפַאת رافات, על שם הכפר ראפאת שליד העיר רמלה, ממנו היגרו התושבים במהלך מלחמת העצמאות ב- 1948.
השם שונה ב- 1987 עם הגעה של תושבים מחברון ומירושלים.
כך לפי ויקיפדיה בערבית, שאינה מציינת מה משמעות השם ומה פשר השינוי.
ויקיפדיה בעברית מוסיפה ו/או חולקת על העובדות:
“הכפר בנוי על גבעה סביב מבנה שיח’, “שיח’ ענבר” […]
בסקר ארכאולוגי שבוצע במקום בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20, נמצאו שרידי מתקני חקלאות קדומים, גתות, מדרגות ומחצבה מתקופת הברזל, ומערות קבורה מהתקופה הרומית בארץ ישראל.
הכפר הוקם בשנות ה-60 של המאה ה-20 תחת שלטון ירדן בידי בדואים וערבים מירושלים המזרחית. מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, א-זעיים נמצאת תחת שלטון ישראלי.
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 הופקעו חלק מאדמות הכפר לצורך סלילת תוואי חדש לכביש 1 ממחלף שער מזרח (הגבעה הצרפתית) למחלף מעלה אדומים. לאחר הסכם אוסלו, השטח הבנוי של א-זעיים סווג כשטח B.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 נבנו בכפר בנייני דירות רבי קומות. כמו כן הוחל בתכנון מפורט של כביש הטבעת המזרחי של ירושלים העובר מצפון וממערב לכפר. אך מעולם לא הושלם לפי התכנון המקורי, רק קטע בין 3.7 שמתחיל בכביש 1 בין ענאתא לא-זעיים, ומסתיים בכביש 437 נסלל.
מחסום א-זעיים
בזמן האינתיפאדה השנייה בשנת 2003 החלה ישראל בהקמתה של גדר ההפרדה. באזור הכפר תוואי הגדר עוקב ברובו את גבול ירושלים המאוחדת. בקטע כביש 1 העובר סמוך לכפר הוקם “מחסום א-זעיים” (עד אז פעלה במקום נקודת ביקורת של משמר הגבול אך לא מחסום בנוי). המעבר במחסום מותר לאזרחים ישראלים ולערבים תושבי מזרח ירושלים אך אסור לרכבים של תושבי הגדה בעלי היתרי כניסה, ולכלי התחבורה הציבורית של מזרח ירושלים המחויבים לעבור רק דרך “מחסום קלנדיה” בצפון ירושלים (עד להקמת המחסום יכלו תושבי הכפר להיכנס לירושלים כמעט ללא הגבלה). בנוסף הוקם שער בחומת ההפרדה שמחבר בין ירושלים לא-זעיים ומאפשר מעבר ברגל לבעלי היתרי כניסה. מצפון למחסום הוקם מחלף הזיתים, מחלף של כביש 1 עם כבישי “מרקם חיים” לחזמה, עיסאוויה, א-טור ואלעיזריה.
ב-11 באוקטובר 2015 הגיעה מחבלת מתאבדת כשהיא נוהגת במכונית ובה בלון גז אל מחסום א-זעים. לאחר ששוטר הורה למחבלת לעצור היא פוצצה את בלון הגז, וכתוצאה מכך נפגע השוטר באורח קל”.
=-=-=-=
בתמונה: אדמירל גנרל חאפז אלאדין, בגילומו של סשה ברון כהן, בסרטו “הדיקטטור”
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
