פורסם לראשונה ב- 24.11.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכות תמונה של פוסט (שמופיעה פה בתגובה הראשונה) שפגשתי בדף הנפלא البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية:
אז מילת היום היא –
מְעַצֶּבּ مْعَصّب – מעצבן
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
ולמה התמונה מעצבנת? לא בגלל התוכן שלה, ודאי לא בשל המצולמים בה.
התמונה לקוחה מהסדרה “מעברים” שמשודרת בערוץ “כאן”.
לפני שנמשיך, גילוי נאות: מעולם לא צפיתי ולו בדקה מהסדרה (טוב, נו, פרט לקטע הוויראלי עם מ”כ הטירוניות שחושב שהוא בסרט אמריקאי על מלחמת וויאטנם). אבל התמונה תפסה את תשומת ליבי ו… גמרה אותי. בגלל הכתוביות שבה.
כן, כזה אני, מוזר. “נגמר” משטויות שרוב האנושות לא הייתה שמה לב אליהן בכלל…
בתמונה רואים צמד חיילים שעוברים, כנראה, תדרוך איך מתנהגים במחסומים בגדה.
בכיתוב מופיע:
עכשיו, בערבית לחזור אחורה
זה “עילג’ אל עווארה”.
מודה; בהיתי בתמונה דקות ארוכות, ארוכות מאוד, בלי להבין איך אומרים בערבית לחזור אחורה.
למען הסר ספק: אני עוסק בערבית על בסיס יומי משנת 1982. מדי יום. מילולית.
נתקלתי בחיי המקצועיים והפרטיים בקושיות לשוניות קשות פי מיליון, ויכולתי להן (סליחה על חוסר הצניעות). אבל מה, לעזאזל, קורה בתמונה? איך כותב הכתוביות ההדיוט, שכנראה אינו מבין מילה בערבית, פירש את פס הקול של הפרק? למה מה ששמע הפך למה שכתב? איפה נכשלנו, כחברה, איפה…
בואו ניקח את סכין המנתחים וננסה להבין מה הוא יצר:
* עילג’. מה זה עילג’? השורש הערבי ע.ל.ג’ עוסק בטיפול. אין שום קשר לחזרה או לאחור.
* אל. “אל” זו אל הידיעה, המקבילה של ה”א הידיעה בעברית. זה קל. את צמד האותיות האלה זיהיתי על ההתחלה. אין עלי…
* עווארה. מה זה עווארה? השורש עוסק בעיוורון בעין אחת: אַעְוַר הוא עיוור בעין אחת. שום קשר לחזרה או לאחור.
טיפול בעיוורון בעין אחת???? מה לעזאזל קורה פה? לאן הידרדרה המשטרה הצבאית, לאן…?
אני מודה, נשבע לכם בראשו של הנביא, לא הצלחתי להבין. רציני לגמרי.
פניתי, בצר לי, לתלמיד גאון שלי. והוא מיד פענח:
אִרְגַ’ע לַוַרַא ارجع لورا
כך אומרים בערבית חזור לאחור: ארג’ע זה חזור, בציווי לנוכח, ל היא אות היחס ל, בדיוק כמו בעברית, ו- ורא זה אחורה.
אז איך, איך מהצלילים הדומיננטיים המקוריים: א ר ג’ ע ל ו ר
קיבלנו את הצלילים הדומיננטיים: ע ל ג’ א ל ע ו ר
פונטיקאים היו מכינים ממקרה המבחן הזה סעודת מלכים, קרוקומבוש לתפארת (מי שלא יודע מה זה קרוקומבוש, שיחפש ב”גוגל תמונות”):
חילופי עיצורים גרוניים, חילופי למנ”ר, חלוקה לא נכונה של מילים… בקיצור, סלט שלם.
והכל ברור וידוע: דוברי עברית אינם מבינים ערבית ואינם רגישים לצלילים הייחודיים שלה, ולכן הם כושלים בפענוח מדויק של שמע בשפה שהיא זרה להם (אותו דבר אפשר להגיד גם ההיפך, ועל כל מגע לשוני בין תרבויות בעולם).
ואז, בחוסר אכפתיות אופיינית, הם מעבירים את מה ששמעו אל הכתוב בלי לעשות בדיקה מינימלית של העובדות, בלי לברר, בלי לשאול. תרבות ה- “יהיה בסדר”…
בסרט הדובר אומר בסך הכל שתי מילים אומללות, והן עוותו בכל דרך אפשרית: רמסו אותן, עיקמו אותן, דרכו עליהן, שחטו אותן.
ואז וידאו הריגה.
אחזור ואדגיש, שלא צפיתי בפרק, וייתכן שיש לדוברים עצמם תרומה ל”כשלונו” הקולוסאלי של כותב הכתוביות. הוא רק הש”ג האומלל…
=-=-=
כן כן, אני שומע את המלמולים בקהל:
“יאללה, מה אתה עושה עניין, ועוד כזה עניין מנופח, משטות גמורה וכה חסרת חשיבות?”
מה לעשות, כזה אני; שם לב לדברים האלה, מתרגש ו/או מתעצבן מהדברים האלה, ובעיקר משתמש בהם כדלק איכותי לפוסטים פה בדף…
כל אחד וחִרְפוניו…
קדימה, בואו נסדיר נשימה…
טוב, אחרי שנרגענו מהעצבים, בו נלמד קצת על עצבים:
השורש הערבי ע.צ.ב עוסק בעצבים, מכל סוג, בדיוק כמו בעברית, אבל גם בתחבושות, סרטי-מצח ו… קנאות:
* הפועל הספרותי עַצַבַּ عَصَبَ בבניין הראשון – קשר עיניים; חבש מצנפת
* הפועל הספרותי עַצַּבַּ عصّب בבניין השני – חבש תחבושת
* מֻעַצַּבּ معَصَّب, צורת הבינוני הפעול של הבניין – אדון, נשיא; מי שיש לו כתר/מטפחת/תחבושת על הראש; אביון, עני (לא באמת בשימוש)
* הפועל הספרותי תַעַצַּבַּ تعصّب בבניין החמישי – תמך ב-, עזר
* תַעַצֻּבּ تعَصُّب, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קנאות, קיצוניות
* מֻתַעַצִּבּ متعَصِّب, בצורת הבינוני הפועל – קנאי, אדוק
* הפועל עַצַּבּ عَصّب בבניין שני, במדוברת – התעצבן; עצבן את- (כן, גם פועל עומד וגם יוצא באותו בניין, והשוו בעברית: אני מריח אוכל טעים; אני מריח נפלא לאחר אמבטיה)
* מְעַצֶּבּ مْعَصّب, היא מילת היום, במדוברת, רק בצורת הבינוני הפועל – מעצבן; מתעצבן
* הפועל תְעַצַּבּ تعَصّب בבניין החמישי, במדוברת – התרגז, התעצבן
* עַצַבּ عصب וברבים אַעְצַאבּ أعصاب – עָצָב; גיד (עֶצֶב זה כשעצובים…)
* עַצַבִּיּ عصبيّ – עצבני; עצבי, קשור לעצבים (ברמה הרפואית. שניהם שמות תואר, אבל השימוש ביניהם שונה בתכלית)
* עַצַבִּיַּה عصبيّة – קנאות, מסירות נפש
* עֻצְבַּה عُصبة וברבים עֻצַבּ عُصب – קבוצה, חבורה; כנופיה
* עַצְבַּה عَصبة וברבים עַצְבַּאת عصبات – בד לקשירה; תחבושת; סרט מצח (כמו שרואים בלי סוף בקרב פעילי ארגונים אסלאמיסטיים. הסרטים הם לרוב בצבעים שחור או ירוק, עם כיתוב שם הזרוע הצבאית בה הם חברים)
* עִצַאבֶּה عصابة וברבים עִצַאבַּאת عصابات – כנופיה; תחבושת
* עַ’אז אַעְצַאבּ غاز أعصاب – גז עצבים
* אַעְצַאבֹּה תַ’לְג’ / חַדִיד أعصابه ثلج / حديد – הוא קר מזג (מיל’: יש לו עצבים משלג / ברזל)
* אַעְצַאבּה תַעְבַּאנֶה أعصابه تعبانة – עצביו רופפים (מיל’: עייפים; חולים)
* קַאעֶד עַלַא אַעְצַאבֶּ פְלַאן قاعد على أعصاب فلان – נודניק, “עולה על העצבים” (מיל’: יושב על העצבים של פלוני)
* חַטַּם אַעְצַאבּה حطّم أعصابه – “עלה לו על העצבים” (מיל’: ריסק את עצביו)
* הַדַּא / צַ’בַּט אַעְצַאבּה هدّى / ضبط أعصابه – נרגע (מיל’: הרגיע את-/שלט בעצביו)
* אַעְצַאבּה קַוִּיֶּה أعصابه قوّيّة – שולט בעצביו; עצבני (כן, דבר והיפוכו, הכל תלוי הקשר. מיל’: עצביו חזקים)
והנה קטע שכבר היה אצלנו:
עֻצְבַּתֶ אלְאַנְצַאר –
“עצבת אל-אנצאר (בערבית: عصبة الأنصار, תרגום: חטיבת התומכים בנביא מוחמד) הוא ארגון טרור פלסטיני הפועל בלבנון בעיקר במחנות הפליטים עין אלחלווה ליד צידון ונהר אל-בארד ליד טריפולי. הארגון הוקם בשנת 1982 על ידי השיח’ השאם אל-שרידי, ורבים מפעילי הארגון אף השתתפו בלחימה באפגניסטן, בבוסניה, בצ’צ’ניה ובחבל קשמיר.
בסמלו של הארגון מופיע הביטוי “אין ממשל בלא ג’יהאד ואין ג’יהאד ללא דם” “.
התמונה לקוחה מ:
“דברים שמעצבנים אותי”, עינת צרפתי
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
