מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן הופיעה בסרטון בו נתקלתי.
אז מילת היום היא –
מַצְנַע (מסנע) مَصْنَع וברבים מַצַאנֶע مصانع – מפעל, בית חרושת
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/bePxG
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
מצאתי ממש במקרה את הסרטון הבא, שכותרתו:
حكاية مصنع منذ 160 سنة توارثه الابناء من داخل سور القدس
סיפורו של מפעל בן 160 שנה, אותו ירשו הבנים בתוך חומות ירושלים
הוא פורסם ב- 23.3.23 בדף פייסבוק:
تلفزيون فلسطين Palestine TV
שיש לו 5.2 מיליון עוקבים.
כמה עוקבים יש לערוצים 12, 13 ו- 14 בפייסבוק?
פי אלקדס חכאיאת תטול ולא תנתהי.
נסתמע אלא ואחדה מנהא מע אלעם אבו אלראאד.
– אהלן וסהלן פיכ עמי
– (אסחאק אלג’בריני) יא הלא, אהלין
– תחכי לנא קצת האלמצנע והאלחרף אללי אמתהנתוהא
– אלמצנע הד’א, בדאר אלג’בריני, אלה תקריבן 160 סנה. אחנא, זי מא קלת, אלג’יל אלת’אני מן 160 סנה. רחמת אלואלד אשתע’ל פיה 108 סנין. אשתע’ל מן סן 7 סנין פיה, לסן 110, 112 והו ישתע’ל פיה, ואחנא כמלנא
כמאן נשתע’ל ע נפס אלטריקה אללי תעלמנאהא מן רחמת אלואלד, לחד אלאאן נשתע’ל ען טריק מיה ומלח, קשר אלסמסם ובשכרתה ופצל אלקשרה ען אלסמסמה ושטפה ותחמיצה ען טריק פרן ערבי וטחנה עלא חג’אר ברכאניה. טבען שע’לה מש תג’אריה קד מא הי שע’לה יעני תראת’ ומתמאסכין פי אלתראת’ הד’א
– קדיש בתעני לכ פעלין?
– כת’יר בתעני לי, לאנה אנא יצח לי אטלע ברה כת’יר ואפתח מצאנע כת’יר, ואג’תני אע’ראאאת כת’ירה, אטלע עלא את’יוביא ואטלע עלא תל אביב אסוי שע’ל פי תל אביב ופי אלרמלה ופי אללד. וכאן ענדי אע’ראאאת כבירה, מן אלבלדיה יסאעדוני כת’יר אפתח מצנע כביר, אנתאג’ כמיה, 10 טן ו 15 טן, לכן אנא בשתע’ל הנא פי אליום 70-80 כילו ומבסוט עליהם כת’יר.
אחנא פינא, אחנא בנטלעש מן באב אלעמוד. אחנא דארנא פוק שע’לנא. בנשתע’ל ונטלע נרתאח, ח’טותין כלהא, אלטבקה אלת’אניה, דארנא, אנא ואבו אבראהים, דארנא פוק אלמחל. בס אחנא, אנא מן אלנועיה אללי אד’א בטלע מן אסואר אלמדינה בנח’נק.
כל סנה ואנתו סאלמין, ורמצ’אן כרים, ואהלן וסהלן פי אללי בדה יג’וא יזור אלקדס.
في القدس حكايات تطول ولا تنتهي.
نستمع إلى واحدة منها مع العمّ أبو الرّائد.
– أهلًا وسهلًا فيك عمّي
– (إسحاق الجبريني) يا هلا، أهلين
– تحكي لنا قصّة هالمصنع وهالحِرف اللي امتهنتوها
– المصنع هذا، بدار الجبريني، اله تقريبًا ١٦٠ سنة. احنا، زيّ ما قلتِ، الجيل الثّاني من ١٦٠ سنة. رحمة الوالد اشتغل فيه ١٠٨ سنين. اشتغل من سنّ ٧ سنين فيه، لسنّ ١١٠، ١١٢ وهو يشتغل فيه، واحنا كمّلنا
كمان نشتغل ع نفس الطّريقة اللي تعلّمناها من رحمة الوالد، لحدّ الآن نشتغل عن طريق ميّة وملح، قشر السّمسم وبشكرته وفصل القشرة عن السّمسمة وشطفه وتحميصه عن طريق فرن عربي وطحنه على حجار بركانيّة. طبعًا شغلة مش تجاريّة قدّ ما هي شغلة يعني تراث ومتماسكين في التّراث هذا
– قدّيش بتعني لك فعليًّا؟
– كثير بتعني لي، لأنّه أنا يصحّ لي أطلع برّة كثير وأفتح مصانع كثير، وأجتني إغراءات كثيرة، أطلع على أثيوبيا وأطلع على تلّ أبيب أسوّي شغل في تلّ أبيب وفي الرّملة وفي اللّد. وكان عندي إغراءات كبيرة، من البلديّة يساعدوني كثير أفتح مصنع كبير، إنتاج كميّة، ١٠ طنّ و ١٥ طنّ، لكن أنا بشتغل هنا في اليوم ٧٠-٨٠ كيلو ومبسوط عليهم كثير.
احنا فينا، احنا بنطلعش من باب العمود. احنا دارنا فوق شغلنا. بنشتغل ونطلع نرتاح، خطوتين كلّها، الطّبقة الثّانية، دارنا، أنا وأبو إبراهيم، دارنا فوق المحلّ. بس احنا، أنا من النّوعيّة اللّي إذا بطلع من أسوار المدينة بنخنق.
كلّ سنة وانتو سالمين، ورمضان كريم، وأهلًا وسهلًا في اللّي بدّه يجوا يزور …
בירושלים יש סיפורים שמתמשכים ואינם מסתיימים.
נקשיב לאחד מהם מאבו אלראאד.
– שלום לך
– (אסחאק אלג’בריני) שלום וברכה
– ספר לנו את סיפור המפעל הזה והמקצוע בו אתם עוסקים
– המפעל הזה, בבית משפחת אלג’בריני, הוא בן 160 שנה בקירוב. אנו, כפי שאמרת, הדור השני ב- 160 השנים. אבינו המנוח עבד פה 108 שנים. הוא עבד בו מגיל 7 עד גיל 110, 112, הוא עבד בו, ואנו המשכנו.
אנו עובדים באותה השיטה שלמדנו מאבינו המנוח, עד עכשיו אנו עובדים עם מים ומלח, קילוף הסומסום, ייבושו, קילוף הקליפה מהגרגרים, שטיפתו קלייתו בתנור ערבי וטחינה על אבני בזלת. ברור שזה לא מסחרי כפי שזה מסורת, ואנו מחזיקים במסורת הזו.
– כמה זה חשוב לך בפועל?
– חשוב לי מאוד, כי מתאפשר לי לנסוע לחו”ל הרבה, לפחות הרבה מפעלים, היו לי הרבה פיתויים, לנסוע לאתיופיה, לתל אביב, לעבוד בתל אביב, ברמלה ובלוד.
היו לי פיתויים רבים, מהעירייה עוזרים לי מאוד לפתוח מפעל גדול, לייצר כמות של 10-15 טון, אך אני עובד פה היום ומייצר 70-80 קילו, ומרוצה מהם מאוד.
אנו לא יוצאים משער שכם. הבית שלנו נמצא מעל העבודה. אנו עובדים ועולים לנוח, בסך הכול שני צעדים, הקומה השנייה, הבית שלנו, שלי ושל אבו אבראהים, הבית שלנו מעל העסק. אבל אני טיפוס שאם אני יוצא מחומות העיר אני “נחנק”.
חג שמח, רמדאן שמח, וברוכים הבאים למי שרוצה לבוא לירושלים.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של ידידי הקורא Amjad Atamna, שכתב לנו:
“אם הזכרתם את המילה מחסן, אז מחסן תחמושת באנגלית זה Arsenal.
ארסנל הוא שיבוש של המילה دار الصّناعة שמקורה בערבית -דאר אסנאעה.
גם אדמירל Admiral أميرال או أمير البحر.
לדעתי שתי המילים שוות פוסט מתישהו”.
אז מילת היום היא –
דַארֶ אלצִּנַאעַה دَار الصِّنَاعَة – ארסנל
לשמיעה: https://clyp.it/muxwd5eb
מיל’: בית המלאכה, היצור, התעשייה
המונח הגיע גם למקום הבא:
“הארסנאלה של ונציה (באיטלקית: Arsenale di Venezia) היא המספנה ואזור מפעלי ייצור הנשק של רפובליקת ונציה. מבני המספנה ממוקמים ברובע קסטלו של ונציה שבאיטליה”. (ויקיפדיה)
=-=-=
השורש הערבי צ.נ.ע קיים בעברית בהקשרים של צִנְעָה, אך בערבית כל כולו מלאכה ועשייה:
* הפועל צַנַע صَنَع בבניין הראשון – יָצַר, עשה; יִצֵּר
* צֻנֶע صُنع, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – עשייה, יצירה
* צֻנֶע יַד / יַדַוִיּ صنع يد / يدويّ – עבודת יד
* צֻנֶע מַחַלִּיּ صنع محلّيّ – תוצרת מקומית
* מִן צֻנְע- من صُنع- – מתוצרת-
* צַנְעַה صنعة, אותה צורת שם פעולה, רק בנקבה – פעולה, מעשה; אומנות, מלאכה, מקצוע
* צִנַאעַה صناعة וברבים צִנַאעַאת صناعات, צורת שם פעולה במשקל אחר – מלאכה, אומנות, תעשייה
* וַזִירֶ אלצִּנַאעַה وزير الصّناعة – שר התעשייה
* צִנַאעִיּ صناعيّ – תעשייתי; סינתטי, מלאכותי
* מִנְטַקַה צִנַאעִיַּה منطقة صناعيّة – אזור תעשייה (מיל’: אזור תעשייתי)
* צַאנֶע صانع וברבים צֻנַּאע صنّاع, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון – בעל מלאכה; במקומות מסוימים: משרת
* מַצְנוּעַאת مصنوعات, בצורת הבינוני פעול רבות של הבניין – מוצרים, תוצרים
* הפועל צַנַּעַ صنّع בבניין השני – תיעש
* תַצְנִיע تصنيع, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – תיעוש
* הפועל תַצַנַּעַ تصنّع בבניין החמישי – התנהג באופן מלאכותי; העמיד פנים; הפך למתועש
* תַצַנֻּע تصنُّع, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – העמדת פנים, מלאכותיות
* הפועל אִצְטַנַעַ اصطنع בבניין השמיני – העמיד פנים; יצר משהו מלאכותי
* אִצְטִנַאעִיּ اصطناعيّ, צורת שם תואר מבוססת שם הפעולה של הבניין השמיני – מלאכותי, מעושה, סינתטי
* קַמַר צִנַאעִיּ / אִצְטִנַאעִיּ قمر صناعيّ / اصطناعيّ – לוויין (מיל’: ירח מלאכותי)
* טַרַף אִצְטִנַאעִיּ طرف اصطناعيّ – גף מלאכותי/ת
* תַנַפֻّס אִצְטִנַאעִיּ تنفّس اصطناعيّ – נשימה/הנשמה מלאכותית
* מֻצְטַנַע مصطنَع, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מלאכותי; מזויף
* צַנַאאִעִיּ صنائعيّ וברבים: צַנַאאִעִיַּה صنائعيَّة – בעל מלאכה; עובד מקצועי
* מַצְנַע مصنع וברבים מַצַאנֶע مصانع, במשקל המקומות – בית חרושת, מפעל
וכן, גם שמה של בירת תימן, צַנְעַאא’ صنعاء, מבוסס על השורש הזה, ומקורו ככל הנראה בשפה השבאית במאה השלישית לספירה, ופירושו: “מבוצרת היטב”.
תודה, אמג’ד, על ההעשרה.
תוספות הקוראים לפוסט המקורי:
כתב מיכה חנונה:
בִּזּ אִצְטִנַאעִי بزّ اصطناعيّ – מוצץ של תינוק (מיל’: שַד מלאכותי)
הוסיף חיים גיא:
סבע צנאיע ואלבח’ת צ’איע سبع صنايع والبخت ضايع – בעל שבע מלאכות אבל חסר מזל.
בחיים מלבד מקצוע(ות) צריך גם מזל
תוספות הקוראים לפוסט הנוכחי:
יובל ברגר:
כידוע, חלק גדול מאוצר המילים בסוואהילית מקורו בערבית. ישנה סברה שהצירוף הסוואהילי ל”תודה רבה” – asanti sana – מקורו בצירוף הערבי احسنت صنع (אחסנת צנע, היטבת לעשות).
המילה sana לבדה משמעותה בסוואהילית “מאוד” או “היטב”.
יאיר גולד:
אַלצַּנְעַה פִי אלְיַד אַמַאן מִנַ אלְפַקְר الصّنعة في اليد أمان من الفقر – היות אדם בעל מקצוע היא הגנה מפני עוני (מיל’: מקצוע ביד הוא ביטחון מפני עוני).
גילה יונה:
شعر صناعي שַעֵר צִנאעי – (אחת הדרכים להגיד) פאה (שיער מלאכותי)
אלי בן-משה:
אללי באידה צנעה, מלכ קלעה إللي بإيده صنعة، ملك قلعة
מי שיש לו מקצוע, מלך מצודה (לא נזקק לעזרה של אף אחד)
=-=
וזה הזכיר לי את הנוסח שפורסם בפוסט אחר שלנו:
צַאחֶבּ צַנְעַה אַחְסַן מִן מַאלֶכּ קַלְעַה صاحب صنعة أحسن من مالك قلعة – בעל מקצוע עדיף על בעלים של מצודה
בתמונה: מפעל בנטלי
Bentley plant in Crewe, England (https://europe.autonews.com/)
זה היה הפוסט ה- 2,049 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
