פורסם לראשונה ב- 1.4.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן הופיעה בסרטון שקיבלתי.
אז מילת היום היא –
מֻפְלֶס مُفْلس או מִפְלֶס, וברבים מִפִלְסִין مفلسين – מרושש, עני, חסר כל, חסר פרוטה
הסרטון שקיבלתי, ומצורף לתגובה הראשונה, כולל מסר נוגע ללב מאת הזמרת הלבנונית נַגְ’וַא כַּרַם نجوى كرم, מסר שמופנה לפוליטיקאים הלבנוניים.
באמצע הסרטון רואים כמה שניות מהפיצוץ הנורא שהחריד את ביירות ב- 4.8.20, אירוע לו הקדשנו פה בזמנו מספר פוסטים.
חיפוש זריז ברשת מעלה שהיא אמרה את הדברים ב- 6.8.20.
קישור לאחת הכתבות בנושא מובא בסוף התמלול.
בנוסף, דבריה המלאים, עם משפט פותח נוסף, שהושמט מהסרטון, מופיעים גם ביוטיוב (גם הקישור הזה מופיע פה בהמשך), בצמוד לדבריה של זמרת לבנונית נוספת, מאיא דיאב.
ואלו דבריה של נג’וא:
ענא ענואנינ: כאנה מא צאר שי, ואמבלא צאר וכת’ר
ד’בחתונא וד’בחתו אלבלד מת’ל כאנה מא צאר שי
טפיתו אהדאפנא ואחלאמנא ואלבכרא תבענא ומת’ל כאנה מא צאר שי
הג’רתו ולאדנא ואדמע’תנא ומת’ל כאנה מא צאר שי
נהבתונא וסרקתונא ופלסתונא מת’ל כאנה מא צאר שי
וקאל שו, בכל וקאחה, קאלוא לנא: בכרא ביתעודוא
יעודכו אלעמא! אקל שי
מש מלככן נחנא ולא מחצ’ תג’ארבכן
וחקל לתחקיק אמניאתכן
ולכ, לאזם ת’ורה תפות ע ביותכן תתחססכן ביללי עם נחסה
הידא אד’א כאן ענדכן אסאסן פי אחסאס, יא ולאד אלאפאעי!
שע’לתו פינא אלמסתשפיאת ואטבאא’ אלנפס
ח’ליתונא מיתין נחנא ואחיאא’ יא בלא וג’דאן
לכ, וין ריחת אלטיון ואלזעתר אללי בדלתוהא בריחת ג’ת’ת’ ולדאנא ואהאלינא?
ובעדכן עם תתקאתלוא ע אלסלטה
ולכ, רוחוא אנקברוא, פלוא
צאיר ומכת’ר!
בס אנה כאנה אלדניא עם בתשתי
כיף קאדרין תסתח’פוא פינא?
כיף קאדרין תסתח’פוא בעקולנא ובארואחנא?
מש עם נפהם כיף!
אד’א אנתו מש פאהמין – מציבה
ואד’א פאהמין – מציבה אכבר
عنا عنوانين: كإنه ما صار شي وامبلى صار وكثّر.
ذبحتونا وذبحتوا البلد مثل كإنّه ما صار شي
طفّيتوا أهدافنا وأحلامنا والبكرا تبعنا ومثل كإنّه ما صار شي
هجّرتوا ولادنا وأدمغتنا ومثل كإنّه ما صار شي
نهبتونا وسرقتونا وفلّستونا مثل كإنه ما صار شي
وقال شو، وبكل وقاحة، قالوا لنا: بكرا بيتعوّدوا
يعوّدكن العمى! أقلّ شي
مش ملككن نحنا ولا محض تجاربكن
وحقل لتحقيق أمنياتكن
ولك، لازم ثورة تفوت ع بيوتكن تتحسّسكن بيللّي عم نحسّه
هيدا إذا كان عندكن أساسًا في إحساس، يا ولاد الأفاعي!
شغّلتو فينا المستشفيات وأطبّاء النّفس
خلّيتونا ميتين نحنا وأحياء يا بلا وجدان
لك، وين ريحة الطّيون والزّعتر اللّي بدّلتوها بريحة جثث ولادنا وأهالينا؟
وبعدكن عم تتقاتلوا ع السّلطة
ولك، روحوا انقبروا فلّوا
صاير ومكثّر!
بس إنّه كإنّه الدّنيا عم بتشتّي
كيف قادرين تستخفّوا فينا؟
كيف قادرين تستخفّوا بعقولنا وبأرواحنا؟
مش عم نفهم كيف!
إذا إنتو مش فاهمين – مصيبة
وإذا فاهمين – مصيبة أكبر
יש בפנינו שתי אפשרויות: או שלא קרה כלום, או שקרה, וכפליים.
שחטתם אותנו ושחטתם את המולדת כאילו לא קרה כלום
כיביתם/דיכאתם את שאיפותינו וחלומותינו, ואת המחר שלנו, וכאילו לא קרה כלום
גירשתם את ילדינו ואת מוחותינו, וכאילו לא קרה כלום
עשקתם אותנו, גנבתם מאתנו ורוששתם אותנו, כאילו לא קרה כלום
והוא אומר, בשיא החוצפה, אמרו לנו: “מחר הם יתרגלו”
שתתרגלו לעיוורון! לפחות זה.
איננו הרכוש שלכם או מעבדת הניסיונות שלכם
ולא המגרש להגשמת השאיפות שלכם.
מהפכה צריכה להיכנס לבתים שלכם כדי שתרגישו את מה שאנו מרגישים,
אם יש לכם בכלל רגשות, בני נחשים שכמותכם!
מילאתם איתנו את בתי החולים והעסקתם את הפסיכיאטרים
הפכתם אותנו למתים או לחיים ללא קיום.
איפה ריח הטיון (הדביק) והזעתר, אותו החלפתם בריח גופות ילדינו ומשפחותינו?
ואחדים מכם עדיין נלחמים על השלטון.
לכו תמותו, תעופו מפה!
אז זה אכן קרה, וכפליים!
אבל מבחינתכם זה רק גשם שיורד.
איך אתם יכולים לזלזל בנו?
איך אתם יכולים לזלזל בשכל שלנו ובנפשותינו?
איננו מבינים איך!
אם אתם אינכם מבינים – זה אסון
ואם אתם מבינים – זהו אסון כפול ומכופל
(התמלול – בחלקו – והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
על השורש של היום התפרסם אצלנו כבר פוסט בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא ארנון אריאלי, שכתב לנו:
“ראשית עלי לציין שאני חובב את תרבות יוון ולומד את שפתה.
במשך השנים שמתי לב לכך שיש התאמה רבה בין מילים ביוונית לבין מילים ערביות וגם פרסיות, והסיבות ההיסטוריות לכך ידועות.
המילה שבעטיה אני פונה אליך הפעם היא “פלוס” – flous, כסף בערבית.
מתוך היכרותי עם השפה היוונית, פירוש המילה Πλούσιο פלוסיו plousio ביוונית הוא עשיר. (הביטוי הוא באות p ולא f ).
אני קורא בימים אלה את ספרו של משה עמית על תולדות יוון הקלאסית ומשם למדתי כי המילה plousio הייתה בשימוש באותו הקשר של עשיר כבר בתקופת יוון הקדומה, בימים של התהוות הפוליס היוונית לפני כ 2700 שנה.
לדעתי יש קשר ברור בינה לבין ה flous הערבית, מעניין לדעת אם אכן כך הוא הדבר ואשמח מאד אם תעלה את הסוגיה הזאת לדיון. תודה רבה”.
בנוסף, גם הקורא Roi Fatal ביקש את המילה.
אז מילת היום היא –
פְלוּס فْلُوس – כסף
פלוס היא צורת הרבים של פלס فْلُوس – מטבע קטן, אלפית הדינאר או הלירה (תלוי במדינה)
וגם: קשקש של דג (לא בשימוש)
השורש הערבי פ.ל.ס עוסק בכספים:
* הפועל פִלֶס فلس בבניין הראשון – פשט רגל, התרושש
* הפועל פַלַּס فلّس בבניין השני וגם הפועל הספרותי אַפְלַסַ أفلس בבניין הרביעי – פשט רגל, התרושש; גרם ל- להתרושש
* מִפְלֶס مفلس, צורת הבינוני הפועל של הבניין הרביעי – עני, חסר כל, חסר פרוטה
* אַבּוּ אלְפִלְס أبو الفلس – כנ”ל
* תַפְלִיס تفليس, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין השני, או אִפְלַאס إفلاس, של הבניין הרביעי – פשיטת רגל
* בִּדַקֶּק עַאלֶפְלוּס بدقّق عالفْلُوس – קמצן, עושה חשבון על כל אגורה
* גֻ’חַא לַמַּא יִפְלֶס יְדַוֶּר/יְפַתֶּש פִי דַפַאתְרֹה אֶלְקַדִימֶה جحا لمّا يفلس يدوّر/يفتّش في دفاتره القديمة – כשאדם נמצא במצוקה, בעיקר כספית, הוא מחפש משהו שיציל אותו (מיל’: כאשר ג’וחא פושט רגל הוא מחפש בפנקסיו/מחברותיו הישנים [לבדוק אם מישהו חייב לו כסף])
* אִללִּי בִּעְטִי פְלוּסֹה, בִּנְתֶ אלסֻּלְטַאן עַרוּסֹה اللّي بعطي فْلُوسه بنت السّلطان عروسه – אדם פזרן, שמחלק את כספו, גם בת הסולטאן תהיה כלתו
קיימת גם הגרסה: אִללִּי מַעֹה פְלוּסֹה اللي معه فلوسه וכו’ – מי שיש לו כסף וכו’
מה מקור השורש? ייתכן שיווני, לא מצאתי שום הסבר למוצא שלו. המילה גם קיימת בפרסית, אולם אינני יודע מי לקח ממי.
בכל מקרה, השורש העברי הזהה פ.ל.ס אינו קשור ולפי מילון אבן-שושן הוא בלעדי לעברית בכל השפות השמיות.
=-=-=-=
בזכות מילה זו הנה, בשנית, מַוַּאל (בלדה עממית. מואל הוא גם פתיח מוזיקלי) מהשיר המצרי “בַּהִיַּה”, המוכר בעיקר בביצועו של הזמר המנוח מְחַמַּדֶ אלְעַזְבִּי محمّد العزبي.
את המואל אפשר לשמוע מדקה 3:00 בקישור הבא:
عيني رأت غزالة واقفة مع الزّيّات – עֵינִי רַאַת עַ’זַאלַה וַאקְפַה מַעַ אֶלזַּיַּאת
لا بتشتري زيت ولا بتفارق الزّيّات – לַא בְּתִשְתְרִי זֵית וַלַא בִּתְפַארֶקֶ אֶלזַּיַּאת
إنّما لها جوز عيون سود وخدود حمر بغمّازات – אִנַּמַא לַהַא גוֹז עֻיוּן סוּד וּחְ’דוּד חֻמְרֶ בְּעַ’מַּאזַאת
قلت لها: يا حلوة، تتجوّزيني؟ – קֻלְתֶ לְהַא: יַא חִלְוַה תִתְגַ’וִּזִינִי?
قالت: هات فلوسك، هات! – קַאלֶת: הַאת פְלוּסַכּ, הַאת!
نَاوِلْتَهَا الميّة فوق الألف – נַאוִלְתַהַא אֶלְמִיַּה פוֹקֶ אלְאַלְף
قالت: إشرب بهم شربات! – קַאלֶת: אִשְרַבּ בִּהֹם שַרְבַּאת!
دا غيرك عمل لي سبع ملايين جنيهات ذهب – דַא עֵ’ירַכּ עֶמֶל לִי סַבְּע מַלַאיִין גְ’נֵיהַאת דַ’הַבּ
وسبع فدادين قصَب خاليين من السوسة – וּסַבְּע פַדַאדִין קַצַב חַ’אלִיִין מִן אֶלסּוּסַה
على بسّ بوسة – עַלַא בַּסֶּ בּוֹסַה
ولسا باقول له: هات! – וּלֶסַא בַּאקוּל לֹה: הַאת!
עיני ראתה יפהפייה עומדת עם מוכר השֶּמֶן
היא אינה קונה שמן ואינה נפרדת ממוכר השמן
היו לה שתי עיניים שחורות ולחיים אדומות עם גומות חן
אמרתי לה: מתוקה, תתחתני איתי?
אמרה: תן את כספך, תן!
נתתי לה מאה בנוסף לאלף
אמרה: (לך) תשתה איתם משקאות!
זה האחר נתן לי שבעה מיליון מטבעות זהב
ושבעה שדות של קני סוכר נקיים ממזיקים
רק בשביל נשיקה
ועדיין אמרתי לו: תן!
(התרגום שלי. שָלֵו)
כמה הערות:
ראשית, השיר הוא במדוברת מצרית, שמצד אחד מזכירה את הניב המקומי אצלנו ומצד שני שונה ממנו כמעט בכל היבט.
שנית, עַ’זַאלַה זה מילולית צבייה. היה לנו פוסט בעבר על ע’זאל, הוא הצבי. העניין הוא שמכיוון שבערבית הצבי הוא סמל היופי (והקוף הוא סמל הכיעור), המילה הפכה גם לשם תואר: יפה. דוברי המרוקאית ביניכם יודעים שהדרך להגיד על מישהי שהיא יפה היא פשוט… ע’זאלה… בדיוק כמו בשיר של היום.
פַדַּאן וברבים פַדַאדִין הוא שטח חקלאי, במצרים גודלו 4200 מטר מרובע.
משקאות – הכוונה למיצים ממותקים ולא לאלכוהול.
תגובות קוראים בפוסט המקורי:
כתב דוד בן שבת:
הפלס בזמן ההוא לא רק שימש בנאים אלא היה אמצעי המסחר העיקרי לשקילה והשוואת ערך טובין. הפלס היה האמצעי לקביעת כמה פלוס יעבור מיד ליד.
משלי ט”ז י”א: “פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַה’; מַעֲשֵׂהוּ כָּל-אַבְנֵי-כִיס”.
או במשנה תורה, ספר נזקים: “אין לוקחין משומרי פירות עצים או פירות, אלא בזמן שהן יושבין ומוכרים והסלים לפניהם והפלס לפניהם”
הוסיף יובל ברגר:
ויש גם את הפתגם “אפלס מן יהודי פי יום/נהאר אלסבת” أفلس من يهودي نهار السّبت – יותר מרושש מיהודי ביום שבת (יתכן עקב העובדה שיהודים דתיים לא היו נושאים מטבעות בשבת. הקורא עמית לנדאו גורס: אולי בגלל הקניות לשבת שנעשו ביום שישי).
כתב דותן ארד:
בערבית היהודית של ימי הביניים פלוס הוא אכן “כסף”, וגם “קשקשים”, כמו בתרגום הצירוף המקראי “שריון קשקשים” (נדיר). יונה אבן ג’נאח ב”ספר השורשים” הציע לקשור את השורש עם המילה העברית “פלס”: “פלס הוא מאזני הכספים, שאנו קוראים קלסטון” (“פלס הוא מיזאן אלפלוס אלד’י נסמיה נחן קלסטון”. קלסטון/קרסטון היא מילה ערבית שהגיעה מהיוונית ומשמעה “מאזניים, פלס” (כל זאת מופיע במילון הערבית-היהודית של בלאו, עמ’ 538).
כתב אמיל אברמוף:
המילה חדרה לערבית מיוונית בימי הביניים. היה מטבע בעל ערך קטן בשם فلس, ברבים فلوس. זהו שמן של “האגורות” במערכות המטבעות של עיראק ובחרין המודרניות. אך רוב הסיכויים שהמקור אינו יווני אלא לטיני. באימפריה הרומית ומאוחר יותר באימפריה הביזנטית היה מטבע ארד שנקרא follis.
וסיים מיכה חנונה:
משתמשים במילה מְפַלֶּס مفلّس (הבינוני הפועל של הבניין השני, שלו) למרושש ובסלנג למשועמם עד מוות.
תגובת הקורא חגי פודור לפוסט הנוכחי:
במילון האטימולוגי של אברהם שטאל נאמר כי:
מקור המילה אצל הרומים, follis, שפירושו ארנק, כיס לכסף ובהעברה גם המטבעות שבתוכו.
היוונים אימצו את המילה, phollis, שבלשונם, מטבע קטן. מהם עבר לארמית וכך הגיע לעברית ולערבית.
הוא נזכר במקורותינו כפילס, תרגום אונקלוס ליחזקאל ד, 10, או פולסא. בבא מציעא מ”ז ע”ב.
פלוס
בערבית מובנו כסף. פילס הוא מטבע קטן, החלק האלף של הדינאר בעיראק ובירדן.
=-=-=
ואין מתאים מספירת העומר כדי לציין ש-
זה היה הפוסט ה- 1286 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
