מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא משה סלמון.
אז מילת היום היא –
מִתְוַתֶּר مِتْوَتِّر, בספרותית מֻתַוַתֶּר – מתוח, דרוך (גם דומם וגם אדם)
משה שלח לי סרטון נוסף של הירדני החביב מהנד אלעסלי.
הסרטון פורסם ב- 15.7.24 וכותרתו:
نتائج التوجيهي 
תוצאות (בחינת) הבגרות
– ח’איף? מתותר עשאן אלנתאאג’? ואללה, עארף, עארף
– בס מש עארף. חאסס אני רח ארסב
– יא זלמה, אנת בני אאדם מא תחס. קלת לכ דאימן ואבדן אנת מא תחס. תאכד!
– הסא שוף. הסא אנת אד’א בתרסב, בתרסב אלכ. בתנג’ח, תנג’ח אלכ. פאנא מא דח’לני! מא רח אעמל לכ אי אשי!
– טיב יאבא, לו רסבת, עאדי?
– קדיה דפעת עליכ מצארי אנא באלתוג’יהי?
– בלאוי!
– הסא אנא, כל מא אג’י בדי אצ’רבכ, מא רח אתד’כר אנה אנת אבני. רח אתד’כר קדיה דפעת עליכ מצארי!
– לא, אד’א היכ, אנא מענאתה רחת פיהא!
– רח אתד’כר ח’אלתי כיף רח ישמתוא, פאשי טביעי רח אפרמכ פרם!
– טב, אנא בחב אחכי לכם אנה אנא מש ואת’ק בחאלי, חאס אני רח ארסב
– אסמע, תעאל שוי, בדי איאכ!
– خايف؟ متوتّر عشان النّتائج؟ والله، عارف، عارف
– بس مش عارف. حاسس إني رح أرسب
– يا زلمة، انت بني آدم ما تحسّ. قلت لك دايمًا وأبدًا انت ما تحسّ. تأكّد!
– هسّا شوف. هسّا انت إذا بترسب، بترسب الك. بتنجح، تنجح الك. فأنا ما دخلني! ما رح أعمل لك أيّ اشي!
– طيّب يابا، لو رسبت، عادي؟
– قدّيه دفعت عليك مصاري أنا بالتّوجيهي؟
– بلاوي!
– هسّا أنا، كلّ ما أجي بدّي أضربك، ما رح أتذكّر إنّه انت ابني. رح أتذكّر قدّيه دفعت عليك مصاري!
– لا، إذا هيك، أنا معناته رحت فيها!
– رح أتذكّر خالتي كيف رح يشمتوا، فاشي طبيعي رح أفرمك فرم!
– طب، أنا بحب أحكي لكم إنّه أنا مش واثق بحالي، حاسّ إنّي رح أرسب
– اسمع، تعال شوي، بدّي ايّاك!
– (אבא) אתה פוחד? מתוח בגלל התוצאות? בחיי, אני יודע, אני יודע
– (מהנד) אני לא יודע. אני מרגיש שאני הולך להיכשל
– (אבא) בן אדם, אתה אדם שלא מרגיש. אמרתי לך תמיד ולעולם שאתה לא מרגיש. תהיה בטוח!
– (אמא) תראה. אם אתה תיכשל, תיכשל לעצמך. אם תצליח, תצליח לעצמך. איך אני קשורה?! אני לא אעשה לך כלום! (מחככת ידיה מתוך כוונה להענישו)
– (מהנד) טוב, אבא, אם איכשל, זה בסדר?
– (אבא) כמה כסף שילמתי בשביל הבגרות שלך?
– (מהנד) המון!
– (אבא) בכל פעם שאבוא להרביץ לך, אני לא אזכור שאתה בני. אני אזכור כמה כסף שילמתי עליך!
– (מהנד) לא, אם כך, זה אומר שאכלתי אותה!
– (אמא) ואני אזכור איך הדודות שלי ישמחו לאיד, אז ברור שאני אפרק אותך לחתיכות!
– (מהנד) טוב, אני רוצה להגיד לכם שאני לא בטוח בעצמי, אני מרגיש שאני הולך להיכשל
– (אבא) שמע, בוא לפה, אני צריך אותך! (מכין את החגורה שלו)
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
וַתַר وَتَر וברבים אַוְְתַאר أوتار או וִתַאר وِتار – מיתר; גיד; יֶתֶר
לשמיעה:
השורש הערבי ו.ת.ר (בגזרת פ”ו) עוסק במתחים ובמתיחויות, בהפחדה, בעניינים אי-זוגיים ובמיתרים.
בעברית השורש המקביל י.ת.ר עוסק בגדול באותם תחומי משמעות, בנוסף למשמעויות של נותר, מיותר, יתרה וכו’.
יתר, בעברית, הוא קודם כל:
יֶתֶר
לשון המקרא: חוּט או חבל. המשמש לקשירה. או החוט הגמיש בקשת ירי
”אִם יַאַסְרֻנִי בְּשִׁבְעָה יְתָרִים לַחִים אֲשֶׁר לֹא חֹרָבוּ וְחָלִיתִי וְהָיִיתִי כְּאַחַד הָאָדָם“ (שופטים טז, פסוק ז) (ויקימילון)
[ממשמעות זו נגזרה המילה מיתר במשמעות חוט להפקת צליל בכלי נגינה]
ורק אח”כ:
(גאומטריה) הצלע הארוכה במשולש ישר־זווית, אשר נמצאת מול הזווית הישרה
“משפט פיתגורס קובע כי סכום ריבועי הניצבים שווה לריבוע היתר”.
(ימאות) בהשאלה: חבל או כבל פלדה חזק ועבה, לייצוב התורן בסירה או בספינת מפרשים
=-=-=
* הפועל הספרותי וַתַרַ وَتَرَ בבניין הראשון – הזיק ל-, הפחיד; הפך לאי-זוגי
* וַאתֶר واتر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מזיק; רוצח (לא בשימוש)
* מַוְתוּר مَوْتور, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – נעלב, מקופח; נוטר טינה; אי-זוגי
* הפועל הספרותי וַתַּרַ وتّر בבניין השני – קשר מיתר; מתח; גרם למתיחות
* הפועל הספרותי וַאתַרַ واتَر בבניין השלישי – עשה לסירוגין, עם הפסקות; התמיד
* הפועל הספרותי אַוְתַרַ أوتر בבניין הרביעי – הפך לאי-זוגי; התקין או חיזק מיתר
* הפועל תַוַתַּרַ توتّر בבניין החמישי – נמתח, היה מתוח (פיזית ומטאפורית)
* תַוַתַּרַתֶ אלְעַלַאקַאת توترت العلاقات – היחסים נמתחו, הגיעו לכדי מתיחות
* תַוַתַּרַת אַעְצַאבֻּהֻ توتّرت أعصابه – עצביו נמתחו, התעצבן
* תַוַתֻּר توتُّر וברבים תַוַתֻּרַאת توتّرات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – מתיחות, מתח; מתיחה (פיזית)
* תַוַתֻּר נַפְסִיּ توتّر نفسيّ – מתח נפשי
* תַוַתֻּר סִיַאסִיּ توتّر سياسيّ – מתיחות מדינית
* חַ’טֶּ אלְגֻ’הְדֶ/אלצַּ’עְ’ט/אלתַּוַתֻּרֶ אלְעַאלִי خطّ الجهد/الضّغط/التّوتّر العالي – קו מתח גבוה
* מֻתַּוַתִּר متوتِّر בצורת הבינוני הפועל – מתוח, דרוך
* חַאלַה מֻתַוַתִּרַה حالة متوتّرة – מצב מתוח
* הפועל הספרותי תַוַאתַרַ تواتر בבניין השישי – היה רצוף, בה בזה אחר זה
* תַוַאתֻר تواتُر בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – תדירות, קצב; חזרה על פעולה, רציפות
* תַוַאתֻרֶ אלטַּיַרַאן تواتر الطّيران – תדירות הטיסות
* מֻתַוַאתִר متواتِر בצורת הבינוני הפועל – רצוף, ללא הפסקה
* חַדִית’ מֻתַוַאתִר حديث متواتر – חדית’ עם מסורת מסירה רציפה ומהימנה
* וַתְר وتْر – יחיד, אחד; מספר אי-זוגי; גאולת דם
* וַתְרִיּ وتْريّ – אי-זוגי
* צַלַאתֶ אלְוַתְר صلاة الوتْر – תפילה שמספר ההשתחוויות בה אי-זוגי
* וַתַרַה وترة – אפרכסת האוזן; קרום שחייה; קצה האף
* תִרַה تِرة – חיסרון, פגם (לא בשימוש)
* תַתְרַא تترى – באו בזה אחר זה
* אַחְבַּאל/אַוְתַאר צַוְתִיֶּה أحبال/أوتار صوتيّة – שפתות הקול, “מיתרי הקול”
* אַאלַה וַתַרִיַּה آلة وتريّة – כלי מיתר
* וַתַרֶ אלְעַצַ’לַה وتر العضلة – גיד של שריר
* וַתִירַה وتيرة וברבים וַתַאאֶר وتائر – קצב, מומנטום, תנופה; אופן, צורה, שיטה; דרך, מהלך, השתלשלות; נקמה
* וַתִירַה מַעְקוּלַה وتيرة معقولة – (ב)צורה מתקבלת על הדעת
* וַתִירַתֶ אלְאַחְדַאת’ وتيرة الأحداث – השתלשלות העניינים
* זַאדַתֶ אלְוַתִירַה زادت الوتيرة – הקצב התגבר
* עַלַא וַתִירַה וַאחִדַה على وتيرة واحدة או: עַלַא נַפְסֶ אלְוַתִירַה على نفس الوتيرة – לפי אותה תבנית, באותו האופן, באותה צורה, באותו קצב, בשיטה אחידה; בקצב קבוע/מונוטוני
* יַעְמַל דוּן וַתִירַה يعمل دون وتيرة – עובד ללא הרף
* צַ’רַבּ עַלַא נַפְסֶ אלְוַתַר ضرب على نفس الوتر – ניגן/פרט על אותו מיתר, חזר על אותו פזמון
* צַ’רַבּ עַלַא אלְוַתַרֶ אלְחַסַּאס ضرب على الوتر الحسّاس – נגע בנקודה רגישה (מיל’: ניגן/פרט על מיתר רגיש)
=-=-=-=
לא פעם דיברנו פה בדף על התוכנית הקומית והסאטירית “וַטַן עַ וַתַר” وطن ع وتر – “מולדת תלויה על בלימה”
התוכנית, שהחלה להיות משודרת ב- 2009, בהשתתפותם של הקומיקאים עמאד פראג’ין, מנאל עוצ’, ח’אלד אלמצו ומוחמד אלטיטי عماد فراجين، منال عوض، خالد المصو، ومحمد الطيطي, מתחה ביקורת על המציאות הפוליטית והחברתית של (להגדרתם) הפלסטינים.
התוכנית החלה להיות משודרת בטלוויזיה הרשמית (של הרָשות), וכך המשיכה עד 2011, שכן התכנים שלה עוררו זעם ציבורי רב, והתובע הכללי של הרָשות אסר את שידורה בערוץ הממלכתי.
בין השנים 2013 עד 2014 התוכנית שודה בערוץ “אלפלסטיניה”, תוך התמקדות בעיקר בענייני חברה ופחות פוליטיקה. היא הופסקה בשל מבצע “צוק איתן”. בשנתיים הבאות השחקנים עברו לעבוד בירדן, ולכן התוכנית חודשה רק ב- 2017, אך צולמה בירדן ושודרה בערוץ הירדני “רֻאְיַא” قناة رؤيا الأردنية. במשכן החדש של התוכנית היא עסקה יותר בעניינים כלל-ערביים מאשר בעניינים פלסטיניים.
=-=-=
כותב לנו מוטי לוי:
אִנַּ אללָּהַ וַתְר יֻחִבֻּ אלְוַתְר إن الله وتر يحب الوتر –
– ע״פ חדית׳ הממליץ לקיים מספר תפילות מסוים (טיפולוגי) רכעות, 99 שמות לאללה וכד׳ (מיל’: אלוהים הוא אי-זוגי והוא אוהב את האי-זוגי)
יאיר גולד:
מוכר גם אלג’ו מתותר الجو متوتر – האווירה מתוחה, יש מתח באוויר.
דוד כהן:
“والفن لحن القلوب يلعب بأوتارها” 
(صالح جودت، أنشودة الفن)
האומנות היא לחן הלבבות, היא מנגנת על מיתריהם.
עזרא סופר:
בארמית תיתורא היא גשר גם בהקשר של ריבוע התפילין (באיזור התפרים) ועל פי המבואר כאן יתכן שגשר התיתורא בארמית משמעו כמו מיתר מתוח (ואז גם יוצא שבגשר המיתרים יש משחק לשון כפול גם עם תיתורא שהיא גשר).
צילום: Ahmad Gunnaivi
זה היה הפוסט ה- 2,542 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
