נמעך

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק יאיר ליברמן.

אז מילת היום היא –

תְפַשַּש تْفَشَّش – נמעך; הוצא ממנו האוויר

לשמיעה:

יאיר שלח לי סרטון נוסף של אשרף מצארוה.

הסרטון פורסם ב- 21.2.25.

בשל חוסר תשומת לב שלי שכחתי שיאיר שלח לי תמלול ותרגום של הקטע, אז בזבזתי זמן מיותר ועשיתי הכול בעצמי… מתוך הרגל. נו, מילא.

ושימו לב! הנימה של אשרף בסרטון היא סרקסטית!

אחנא אלערב תרבטנא עלאקה קויה מע אלטביעה. יעני פי עשק מתבאדל, יעני מנחב, מא מנצדק וינתא יג’י פצל אלשתא עשאן נטלע ע אלוער, אלשג’ר, אלברקוק, אלורד, אלאעשאב, טיול ח’יול, טרקטורונאת, אופנועי שטח, וחאיל ונפאחר, והאי אלשע’לאת, האי אלשע’לאת בדמנא. יעני אחנא מנחב האי אלאשיאא’, מנסתנא פיהא וננטר פיהא.

פאנת בדכ תיג’י תמנענא, בתחט מח’אלפאת ע אללי יפות עלא אלסהל ויפות עלא אלוער והאי, עשאן ילקט לה כם פקעה? מש מסתאהלה יעני 2500 שיכל! וין בדנא נרוח יעני? נט’לנא, בדכו תט’לכו חאשרינא בקלב אלביות ונתפשש בבעצ’ באלחאראת ויזיד אלענף?

אחנא באלנסבה אלנא אלטביעה מתנפס! מתנפס! יעני ע איש ח’איפין? ח’איפין ע אלזעתר יח’לץ? ביח’לצש אלזעתר! אלהא אלערב בתלקט 3000 סנה, ובאלעכס! אלזעתר כלמא תלקטה אכת’ר ביזיד אכת’ר. ח’איפין ע אלעלת? מא אנתו בתאכלוש אלעלת. סבאנח’? איש בדכו, אנה נשתרי משתרא, אלסמבוסכ? ראחת טעמתה, ראחת איאם אלנאס תלקט ותעמל. כלה אליום צנאעי. אחנא בדנאש הדא אלאשי.

אצלן אנא מא בצדק וינתא יג’י יטלע אלזרע עשאן נסרק חמץ.

יא מש אחים שלי.

אנחנו ערבים, אנחנו לא אשכנזים. הטבע בשבילנו כמו אמא, אהבה הדדית. אנחנו יוצאים לשטח להשתחרר, להתאוורר.

קנס 2500 שקל למי שנכנס לשטח? זה ממש אכזרי. אנחנו לא גונבים חומוס ואבטיח. מצד שני, אני נגד לעשות חרכות בטרקטורונים ולהרוס את השדות. יש מבין?

احنا العرب تربطنا علاقة قويّة مع الطّبيعة. يعني في عشق متبادل، يعني منحبّ، ما منصدّق وينتى يجي فصل الشّتا عشان نطلع ع الوعر، الشّجر، البرقوق، الورد، الأعشاب، טיול خيول، טרקטורוات، אופנועי שטח، وحايل ونفاحر، وهاي الشّغلات، هاي الشّغلات بدمنا. يعني احنا منحبّ هاي الأشياء، منستنّى فيها وننطر فيها.

فانت بدّك تيجي تمنعنا، بتحطّ مخالفات ع اللي يفوت على السّهل ويفوت على الوعر وهاي، عشان يلقّط له كم فقعة؟ مش مستأهلة يعني ٢٥٠٠ شيكل! وين بدّنا نروح يعني؟ نظلّنا، بدّكو تظلكو حاشرينّا بقلب البيوت ونتفشّش ببعض بالحارات ويزيد العنف؟

احنا بالنّسبة النا الطّبيعة متنفّس! متنفّس! يعني ع ايش خايفين؟ خايفين ع الزّعتر يخلص؟ بيخلصش الزّعتر! الها العرب بتلقّط ٣٠٠٠ سنة، وبالعكس! الزّعتر كلّما تلقّطه أكثر بيزيد أكثر. خايفين ع العلت؟ ما انتو بتاكلوش العلت. سبانخ؟ ايش بدّكو، إنّه نشتري مشترى، السمبوسك؟ راحت طعمته، راحت أيّام النّاس تلقّط وتعمل. كلّه اليوم صناعي. احنا بدّناش هدا الاشي.

أصلًا أنا ما بصدّق وينتى يجي يطلع الزّرع عشان نسرق حمّص.

יא מש אחים שלי.

אנחנו […]

לנו, הערבים, יש קשר חזק עם הטבע. כלומר יש אהבה הדדית, אנו אוהבים, אנו לא מאמינים שמגיע החורף כדי שנצא לשטח המסולע, לעצים, לשזיפים, לפרחים, לעשבי (התיבול), לטיול סוסים, טרקטורונים, אופנועי שטח, התנהגות פרועה ונהיגה במהירות גבוהה (שכאילו יוצרת חורים ובורות בכביש או בשביל), והדברים האלה, הדברים האלה בדם שלנו. כלומר אנו אוהבים את הדברים האלה, אנו מחכים להם, ממתינים להם.

ואתה (זו פניה לרשויות אכיפת החוק בישראל) רוצה לאסור עלינו, נותן קנסות למי שנכנס למישור או לשטח המסולע וזה, כדי לאסוף כמה פטריות? זה לא מצדיק 2500 שקל! לאן נלך? אתם רוצים להשאיר אותנו כלואים בתוך הבתים, שנימעך (נידחס) כולנו בשכונות והאלימות רק תגבר?

מבחינתנו הטבע הוא מִפְלָט! מפלט! ממה אתם פוחדים? פוחדים שהזעתר ייגמר? הוא לא ייגמר! הערבים אוספים זעתר כבר 3000 שנה, ולהיפך! זעתר, ככל שאתה אוסף/מלקט אותו הוא רק מתרבה. אתם פוחדים על העולש? הרי אתם (היהודים) לא אוכלים עולש. תרד? מה אתם רוצים, שנקנה אותו מוכן, את הסמבוסק? “הלך” הטעם שלו, חלפו הימים שהאנשים ליקטו והכינו. הכול היום תעשייתי. אנו לא רוצים את זה.

אני לא יכול להמתין לתקופה בה הוא צומח כדי שנגנוב חומוס.

יא לא אחים שלי.

אנחנו ערבים, אנחנו לא אשכנזים. הטבע בשבילנו כמו אמא, אהבה הדדית. אנחנו יוצאים לשטח להשתחרר, להתאוורר.

אחת התגובות לסרטון צדה את עיניי. כל שורה היא מעבר התכתבות בין המגיב אבו עמאר לאשרף:

صباح الخير مكانك مش هُنا