מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
מַוְג’וּד مَوْجُود וברבים מַוְג’וּדִין موجودين – מצוי, נמצא, קיים, נוכֵחַ
משה שלח לי סרטון נוסף של הירדני המוכשר מהנד אלעסלי.
הסרטון פורסם ב- 18.3.24, וכותרתו:
عزومة رمضان
הזמנה (לארוחת שבירת הצום) ברמדאן
יא עמי, ילא, וין אח’תכ? בדנא נפטר!
ילא, ילא, הסה בתיג’י!
אנא אג’ית!
אה! היהא אג’ת!
יא מא תכון ג’אבת בנתהא מעהא. ח’אלתי, בנתכ אג’ת מעכ?
אה, ולא! הי אנא בקדר אנסאהא? פרח!
האיני, יא מאמא, מוג’ודה
(מהנד)
ילא, יא אח’תי, פי מג’אל נפטר?
ילא
אלחמד ללה, ציאמן מקבולן ואפטארן שהין
אנ שאא אללה אלסנה אלג’אי יפטרוא מע בעצ’
מין הם, יא ח’אלתי?
אלנאס
טיב, מין הם אלנאס?
וביחבוא בעצ’ כמאן. צח, יא פרח?
אד’א “צח יא פרח?”, אנהא באלמוצ’וע, מענאתהא. ח’אלתי, מין הם?
אסאל פרח!
ח’לץ, ימא, מאהו ואללה בח’ג’ל!
טיב, הסה סאאל: אבו מהנד, לו אג’ית עליכ, קלת לכ בדי אג’וז בנתי לאבנכ מהנד, בתרצ’א?
לא, טבען, מא ביקבל!
אלולד לסתה צע’יר. הסה בנקרא אלפאתחה ובס יכבר שוי ביתג’וזוא!
יסעד דינכ יא ג’וז אח’תי! טיב ח’לינא נקרא אלפאתחה!
אקראוא אלפאתחה עלא רוחי!
צחוה, צחוה!
يا عمّي، يلّا، وين أختك؟ بدّنا نفطر!
يلّا، يلّا، هسّة بتيجي!
أنا اجيت!
اه! هيها اجت!
يا ما تكون جابت بنتها معها. خالتي، بنتك اجت معك؟
اه، ولّا! هي أنا بقدر أنساها؟ فرح!
هايني، يا ماما، موجودة
(مهند מיואש)
يلّا، يا أختي، في مجال نفطر؟
يلّا
الحمد لله، صيامًا مقبولًا وإفطارًا شهيًّا
إن شاء الله السّنة الجاي يفطروا مع بعض
مين هم، يا خالتي؟
النّاس
طيّب، مين هم النّاس؟
وبيحبّوا بعض كمان. صحّ، يا فرح؟
إذا “صحّ يا فرح؟” إنّها بالموضوع، معناتها. خالتي، مين هم؟
اسأل فرح!
خلص، يمّا، ماهو والله بخجل!
طيّب، هسّة سؤال: أبو مهند، لو اجيت عليك، قلت لك بدّي أجوّز بنتي لابنك مهنّد، بترضى؟
لا، طبعًا، ما بيقبل!
الولد لسّته صغير. هسّة بنقرا الفاتحة وبس يكبر شوي بيتجوّزوا!
يسعد دينك يا جوز أختي! طيّب خلّينا نقرا الفاتحة!
اقرأوا الفاتحة على روحي!
صحّوه، صحّوه!
(האבא לאמא) קדימה, איפה אחותך? אנו רוצים לשבור את הצום!
(האמא) הנה, היא עכשיו מגיעה!
(הדודה) הנה באתי!
(האמא) אה! הנה היא באה!
(מהנד) אני מקווה שהיא לא הביאה את הבת שלה איתה. דודה, הבת שלך באה איתך?
(הדודה) אה, ברור! מה, אני יכולה לשכוח אותה? פַרַח!
(בת הדודה פרח) הנה אני, אמא, נמצאת
(מהנד מיואש)
(האבא לדודה) קדימה, אחותי, יש אפשרות שנשבור את הצום?
(הדודה) קדימה
(האבא, לאחר הארוחה) השבח לאל, מי ייתן שצומכם יתקבל לרצון ושהסעודה שלאחר הצום תיאכל בתיאבון
(הדודה) בעזרת האל בשנה הבאה הם ישברו את הצום ביחד
(מהנד) מי זה “הם”, דודה?
(הדודה) האנשים
(מהנד) בסדר, מי הם “האנשים”?
(הדודה) הם גם אוהבים זה את זו. נכון, פרח?
מהנד) אם זה “נכון, פרח?” זה אומר שהיא בקטע. דודה, מי זה הם?
(הדודה) שאל את פרח!
(פרח) די, אמא, אני מתביישת!
(הדודה) טוב, עכשיו שאלה: אבו מהנד, אם אבוא אליך ואומר לך שאני רוצה לחתן את בתי עם בנך מהנד, אתה תסכים?
(מהנד, מבוהל) לא, ברור שהוא לא יסכים!
(האבא) הילד עדיין צעיר. עכשיו נקרא את סורת אלפאתִחה (שנקראת במספר הזדמנויות, למשל בטקס אירוסין. שלו) וברגע שהוא יגדל קצת הם יתחתנו!
(הדודה) תהיה לי בריא, גיסי! טוב, בואו נקרא את אלפאתחה!
(מהנד) תקראו את אלפאתחה על נשמתי (עושה עצמו מת)!
(הדודה) תעירו אותו, תעירו אותו!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
אז מילת היום היא –
וַגַ’ד وَجَد – מצא; חשב את- ל-; זעם, כעס; הצטער; התעשר; אהב אהבה עזה
חיה, אחותי הגדולה, נכחה בטקס בו קיבלנו (הדף ערביט) את פרס “קרן שרוני”.
בנאומו בטקס ציין יו”ר חבר השופטים, תא”ל (מיל’) יאיר כהן, את הפתגם:
מַן גַ’דַּ וַגַ’דַ مَنْ جَدّ وَجَد – יגעת ומצאת – תאמין (מיל’: מי שטרח/התאמץ מוצא/מצליח)
וחיה רצתה שנקדיש לו פוסט.
הקורא מתנאל כהן מזכיר לנו בתגובות את המשכו של הפתגם:
וַמַן זַרַעַ חַצַדַ ومن زرع حصد – ומי שזרע יקצור
השורש הערבי ו.ג’.ד (בגזרת פ”ו) עוסק במגוון תחומים, הנפוץ שבהם עוסק במציאה:
* הפועל וַגַ’ד وَجَد בבניין הראשון – מילת היום
* וֻגִ’דַ وُجِدَ, צורת הסביל של הבניין – נמצא. בעיקר בצורות: יוּגַ’ד يوجَد – יש, נמצא; לַא יוּגַ’ד لا يوجَد – אין
* וֻג’וּד وجود, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, וגם וֻגְ’דַאן وُجدان – נוכחות; מציאות, הוויה, קיום; ישות
* וֻג’וּדִיּ وجوديّ – ממשי, מציאותי, קיומי. אַלְוֻג’וּד – העולם, כל מה שקיים; הברואים
* וֻג’וּדִיַּה وجوديّة – קיומיות, אקזיסטנציאליזם
* זַאלַ מִנַ אלְוֻג’וּד زال من الوجود, או: לַא וֻג’וּדַ לַהֻ لا وجودَ له – חדל להתקיים, נעלם ואיננו, אינו בנמצא
* עַ’אבַּ עַנִ אלְוֻג’וּד غاب عن الوجود – מת; התעלם (מיל’: נעלם מקיום)
* עִלְמֶ אלְוֻג’וּד علم الوجود – תורת ההוויה
* וֻג’וּד חַצַ’ארִיּ وجود حضاريّ – קיום החברה התרבותית, קיום תרבותי
* אַתְ’בַּתַ וֻג’וּד أثبت وجود – הוכיח את קיומו/נוכחותו של- (למשל בתחנת משטרה). הקוראת כהן יפה מזכירה לנו בהקשר זה את: אִתְ’בַּאת וֻג’וּד إثبات وجود – מסמך מזהה, למשל ת.ז, דרכון וכו’ (מיל’: הוכחת הקיום/הנוכחות)
* וַאגֶ’ד وَاجد, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – בעל יכולת; אחד מכינויו של האל
* מַוְג’וּד موجود וברבים מַוְג’וּדִין موجودين, בצורת הבינוני הפעול – מצוי, נמצא, קיים, נוכֵחַ
* רַבֶּנַא מַוְג’וּד! ربّنا موجود! – יש אלוהים! (מיל’: אלוהינו נמצא)
* מַוְג’וּדַאת موجودات – מלאי
* הפועל אַוְגַ’דַ أوْجَد בבניין הרביעי – יצר, ברא, המציא; העשיר; חיזק; הכריח
* הפועל תַוַגַּ’דַ توجّد בבניין החמישי – אהב אהבה עזה; דאב
* הפועל תַוַאגַ’דַ توَاجَد בבניין השישי – היה נוכח, היה נמצא
* תַוַאגֻ’ד تواجُد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – נוכחות, הימצאות
* תַוַאגֻ’ד עַסְכַּרִיּ تواجد عسكريّ – נוכחות צבאית
* מֻתַוַאגֶ’ד متواجد, בצורת הבינוני הפועל – נוכח; קיים
* הפועל אִנְוַגַ’ד انوَجَد בבניין השביעי – נמצא, היה קיים
* וֻגְ’ד وُجْد או גִ’דַה جِدة – יכולת; נכסים, רכוש, עושר, רווחה; אהבה; שמחה; רעות
* וַגְ’ד وَجْد או מַוְגִ’דַה مَوْجِدة – תוגה, צער; כעס, זעם; אקסטזה
* וִגְ’דַאן وِجدان – מצפון, רגש; נפש; קיום, מציאות; שם פרטי של אישה
* וִגְ’דַאנִיּ وجدانيّ – מצפוני; רגשי, רגשני
* מִן אַעְמַאק וִגְ’דַאנִהִ من أعماق وجدانه – מתוך תוכו, מעומק נשמתו
* וַגַ’דַ צַ’אלַּתַהֻ אלְמַפְקוּדַה وجد ضالّته المفقودة – מצא את מבוקשו / את אשר חפץ לבו (מיל’: מצא את בהמתו האבודה)
כתב לנו אלעד אזולאי:
ישנו משפט שאומר:
אלמאא’ ארח’ץ מוג’וד ואע’לא מפקוד الماء أرخص موجود وأغلى مفقود – מים הם הדבר הזול ביותר כשהם בנמצא אך היקרים ביותר כשהם אינם
צילום: Fallon Michael
זה היה הפוסט ה- 2,469 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
