פורסם לראשונה ב- 15.3.18
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Yifat Aharon Yadger, שכתבה לנו:
“מה הפירוש המדויק של המילה مشوار؟ אני מכירה אותה בביטוי “בִּרוּח מִשְוַאר” “
אז מילת היום היא –
מִשְוַאר مِشْوَار וברבים מַשַאוִיר مشاوير – סידורים, יציאה לסידורים/עניינים
וגם: טיול, מסע, הליכה, נסיעה; שליחות; מרחק, דרך
ובהשאלה: קריירה
השורש הערבי ש.ו.ר עוסק בעיקר בייעוץ. מילת היום היא במדוברת ואינה קשורה למשמעות העיקרית:
* הפועל שַוַּר شوّر בבניין השני – הצביע בידו על-
* הפועל שַאוַר شاور בבניין השלישי – התייעץ עם-
* מֻשַאוַרַה مشاورة, שם הפעולה/מצדר של הבניין – התייעצות
* הפועל אַשַארַ أشار בבניין הרביעי – הצביע, רמז
* אִשַארַה إشارة, שם הפעולה של הבניין – רמז, אות, סימן, שלט
* מֻשִיר مشير, צורת הבינוני הפועל של הבניין – רומז, מסמן; דרגה מקבילה לרב-אלוף בכמה מצבאות ערב
* הפועל תַשַאוַרוּ(א) تشاوروا בבניין השישי – התייעצו אלו עם אלו
* הפועל אִסְתַשַארַ استشار בבניין העשירי – התייעץ
* אִסְתִשַארַה استشارة, צורת שם הפעולה – התייעצות
* מֻסְתַשַאר مستشار, צורת הבינוני הפעול – יועץ (מיל’: זה שמתייעצים איתו); קנצלר (בגרמניה)
* תְמַשְוַר تمشور, עם שורש תנייני מרובע בבניין החמישי – יצא למסע או לטיול (מבוסס על מילת היום, בשלמותה)
* אַוַּלֶ אלְמִשְוַאר חַ’טְוֶה أوّل المشوار خطوة – גם מסע גדול מתחיל בצעד קטן (מיל’: תחילת המסע צעד)
* אַחַ’דֹה מִשְוַאר أخده مشوار – לקח אותו לטיול
=-=-=-=
חיכיתי להזדמנות הזו, אז הנה, היום נסיים עם שיר הילדים כִּלֹּן עַנְדֹן סַיַּארַאת (לכולם יש מכוניות) كلّن عندن سيّارات.
למה? כי המילה משואר מופיעה בו.
את השיר הביא לידיעתי הקורא הותיק והאדוק Ovadia Mizrahi, ואני בוש ונכלם להגיד, שמעולם לא שמעתי עליו.
אז הנה, היום יש לכולנו הזדמנות להכירו.
כבר מהשניות הראשונות של ההאזנה לו, מבינים שזהו שיר מהניב הסורי; ההגייה, ההנגנה, התנועות, אוצר המילים… זה לא שיר מפה…
רק לשם ההשכלה הכללית, ניבי/להגי השפה הערבית המדוברת מחולקים לפי חלוקה גיאוגרפית גסה לאזורים כלליים (צפון אפריקה, מצרים, חצי האי ערב וכו’) ולאזורים ספציפיים: הניב הירושלמי, העזתי, החלבּי, הבגדאדי, הקהירי וכן הלאה.
האזור שלנו הוא חלק מה- לבנט, או סוריה הגדולה, או אלשאם, בערבית. עסקנו בסוגיה זו פה לא פעם.
אזור הלבנט כולל בתוכו בראש ובראשונה את סוריה, שהיא הישות המדינית-תרבותית הגדולה ביותר הן מבחינת שטח והן מבחינת גודל האוכלוסייה, את לבנון, את ירדן ואת ארץ ישראל (פלשתינה, או פלסטין, כל אחד ונקודת ראייתו ותקופתו).
הניבים הלבנטיניים דומים זה לזה, בעיקר בהשוואה לניבים מאזורים אחרים, אך נבדלים זה מזה בדקויות.
אין בכוונתי להיכנס להבחנות בין הניב הסורי המופיע בשיר לבין השפה המדוברת באזורנו (שגם היא רחוקה מלהיות אחידה), אך מי שאוזנו חדה, ובקי בפרטים, מיד ישים לב אליהן.
אה, ועוד משהו: כשמחפשים מילים של שירים ערביים ברשת, הבלגאן חוגג; גם כשיש אתרים “מסודרים” לנושא, איש אינו מוודא, או בודק, שהתמלול נכון, בעיקר כאשר מדובר בשירים במדוברת (רוב רובם המוחלט של השירים בעשורים האחרונים); איש הישר בעיניו כותב, היישום הכתוב של אותיות ספרותיות, שהגייתן משתנה במדוברת, מקבל מעמד עצמאי בעיני הכותב, הטעויות (עניין של נקודת מבט) חוגגות, אבל מה שיפה הוא, שהכתיב מבטא היטב את מאפייני הניב. במקרה הבא, הכותב אפילו לא שמר על אחידות בכללי הכתיב שהוא עצמו דגל בהם כמה שורות קודם…
תיהנו. זה שיר ממש חמוד…
كلّن عندن سيّارات وجدّي عندو حمار כִּלֹּן עַנְדֹן סַיַּארַאת וּגִ’דַּי עַנְדוֹ חְמַאר
بيرّكبنا خلفو وبياخدنا مشوار בִּירַכֶּבְּנַא חַ’לְפוֹ וּבְּיַאח’ֹדְנַא מִשְוַאר
والبوليس يصفّر لو بإيدو يأشّر لو וּאלְבּוּלִיס יְצַפֶר לו, בִּאִידו יְאַשֶּר לו
سيّارات تزّمر لو، باب باب باب סַיַּארַאתֶ תְזַמֶּר לו, בַּאבּ באב באב
לכולם יש מכוניות, אך לסבא שלי יא חמור
הוא מרכיב אותנו מאחוריו ולוקח אותנו לטיול
השוטר צופר לו, בידו מסמן לו
מכוניות מצפצפות לו, פאפ פאפ פאפ
كلّن عندن سيّارات… כִּלֹּן עַנְדֹן סַיַּארַאת
وحمارو ما بيمشي غير تحت السّما الزّرقا וּחְמַארו מַא בְּיִמְשִי עֵ’יר תַחְתֶ אלסַּמַא אֶלזַּרְקַא
وجدّي أدّ ما بيحبّو علّق لو خرزة زرقة וּגִ’דִּי אַדּ (קד) מַא בִּיחִבּו עַלַּק לו חַ’רְזֶה זַרְקַה
لمّن بتشتّي الدّنيا ينزّلوا نقط الميّ לַמַּן בִּתְשַתִּי אֶלדִּנְיַא יִנְזַלוּא נֻקַטֶ אלְמַיּ
بيتخبّى تحت بلكون الحيّ בִּיתְחַ’בַּא תַחֶת בַּלְכּוֹנֶ אלְחַיּ
החמור שלו אינו הולך אלא תחת שמיים כחולים
וסבי, מרוב שהוא אוהב אותו, תלה עליו חרוז כחול
כשיורד גשם ויורדות טיפות המים
הוא מתחבא מתחת למרפסת שבשכונה
كلّن عندن سيّارات… כִּלֹּן עַנְדֹן סַיַּארַאת
وحمارو لجدّي بيطلع عالجبل والجرد וּחְמַארו לַגִ’דִּי בִּיטְלַע עַאלְגַ’בַּל וּאלְגִ’רְד
مركّب لو راديو وشوفاج تا يدفى أيّام البرد מְרַכֶּבּ לו רַאדְיו וּשופַאג’ תַא יִדְפַא אַיַּאםֶ אלְבַּרְד
لمّا بطلع طلعة بيصير يمشي شوي شوي לַמַּא בִּטְלַע טַלְעַה בִּיצִיר יִמְשִי שְוַיְ שְוַי
لمّا بينزل نزلة بيقول خي לַמַּא בִּינְזֶל נַזְלֶה בִּיקוּל חַ’יּ
החמור של סבא שלי עולה על ההר ועל הסלעים
סבא הרכיב לו רדיו וחימום כדי שיתחמם בימים הקרים
כשהוא מטפס בעליה הוא מתחיל ללכת לאט לאט
כשהוא יורד בירידה הוא אומר “איזו הקלה!”
كلن عندن سيارات…
(התרגום שלי, שָלֵו)
החרוז הכחול הוא נגד עין הרע.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
