פורסם לראשונה ב- 24.9.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Nitzan Guggenheim.
אז מילת היום היא –
עַרַבַּה عَرَبَة – עגלה; מכונית; קרון
השורש הערבי ע.ר.ב, שאני נדהם מכך שבשלוש השנים וחצי בהן אנו כותבים ברשת הוא טרם הופיע, עוסק בערבים, בדיבור צח וברור ובכלי רכב שונים.
בעברית הוא קיים גם כן, כמובן, כאשר שני השורשים האלה ע.ר.ב ו- ע.ב.ר, בשתי השפות, מפגינים בעצם שוני בודד הטמון בשיכול עיצורים: ע.ר.ב מול ע.ב.ר. (בעברית המשמעויות הקשורות למערב, שעות הערב וכו’ מתכתבות עם השורש הערבי ע’.ר.ב).
בערבית, אגב, שניהם מביעים יכולת הבעה ודיבור גבוהות וצחות. וכך גם שמות השפות עצמן: עברית וערבית, עִבְּרִיֶּה וּעַרַבִּיֶּה عِبْريّة وعَرَبيّة
עברים, ערבים… כל השוני הוא בסדר האותיות. זה אפילו קרוב יותר מבני דודים…
אה, עוד משהו לפני שנמשיך: בשיח הישראלי, בעיקר בתקשורת, המילה “ערבי” מסומנת כשלילית, עד כדי כך שנמנעים מלציינה.
כל מיני צעירים מהצפון או מהדרום מוזכרים מבלי לציין שהם ערבים. אפשר לחשוב; הם ערבים. מה הבעיה עם זה?
אגב, רצוי ועדיף להשתמש ב”ערבי” מאשר ביציר הלשוני המכובס והמגעיל “בן מיעוטים”.
יאללה, בני אדם, תזרמו. יש פה יהודים, ערבים, דרוזים, צ’רקסים. כשאדם נולד אין לו שליטה על הגֵנים ועל המוצא שלו. הוא כזה, נקודה.
אדם יכול לשנות את הדת שלו ואת ההשתייכות הלאומית בתעודת הזהות. אבל את המוצא שלו?
אה כן, אפשר גם לשנות את המין. אבל כנפגע פעולות-איבת-PC אין לי הרבה כוח להמשיך עם הנושא, וזה גם לא המקום.
=-=
* הפועל הספרותי עַרֻבַּ عَرُبَ בבניין הראשון – דיבר ערבית צחה
* עֻרוּבַּה عروبة, שם הפעולה/מצדר של הבניין – ערביוּת
* הפועל הספרותי עַרַּבַּ عرّب בבניין השני – שערב, הפך לערבי; הביע
* תַעְרִיבּ تعريب, צורת שם הפעולה של הבניין – שערוב, ערביזציה; מתן צורה ערבית למילים לועזיות
* הפועל הספרותי אַעְרַבַּ עַן أعرب عن- בבניין הרביעי – הביע; ביטא, דיבר באופן ברור; דיבר לפי כללי הדקדוק הערבי הספרותי; הוסיף ניקוד סופי למילים
* אִעְרַאבּ إعراب, צורת שם הפעולה של הבניין – דיבור לפי כללי הדקדוק; מתן ניקוד סופי למילים לפי תפקידן התחבירי
* הפועל הספרותי אִסְתַעְרַבַּ استعرب בבניין העשירי – הסתערב, חי בין ערבים, סיגל לעצמו מנהגים של ערבים.
שימו לב! המילים ה”עבריות” הסתערב או מסתערב הן שאילה מהבניין העשירי בערבית, שאין לו מקבילה עברית. את המילה “מסתערב” אי אפשר לנתח לפי כללי הדקדוק העבריים
* עַרַבּ عرب וביחיד עַרַבִּיּ عربيّ – ערבים; בדואים (למי שאינו יודע, הערבים מקורם בבדואים של חצי האי ערב)
* עַרַבַּאי عرباي או עַרַבַּאיֶה عرباية – עגלה; כיסא גלגלים. עַרַאבַּאי אִיד عرباي إيد – מריצה (עגלת יד)
* עַרַבִּיֶּה عربيّة – ערביה. (אַללֻּעַ’ה) אֶלְעַרַבִּיֶּה (اللّغة) العربيّة – השפה הערבית
* עַרַבֶּיַּה عربيّة, במצרים – מכונית
* אַעְרַאבִּיּ أعرابيّ – בדואי; נווד
* עַרוּבּ عروب – אישה שמשתדלת למצוא חן בעיני בעלה (ולא להתבלבל עם מחנה הפליטים אֶלְעַרּוּבּ العرّوب שנמצא דרומית לבית לחם ונקרא על שם הואדי שלצידו, בעל השם הזהה)
* עַרַבַּנְגִ’י عربنجي – עגלון
* בַּחכּי מַעַכּ בִּאלְעַרַבִּיּ אלְפַצִיח بحكي معك بالعربيّ الفصيح – אני מדבר איתך בלשון ברורה ובהירה, בשפה ברורה, בשפת בני אדם
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
עַרַּאבֶּה שבגליל
“עראבה (בערבית: عرّابة) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בבקעת סכנין, בצפון הגליל התחתון המרכזי (לב הגליל), כ-7 ק”מ מדרום-מזרח לכרמיאל, כק”מ אחד ממזרח לסח’נין וכק”מ אחד ממערב לדיר חנא.
עראבה הייתה מקום הולדתו של דאהר אלעומר, שליט הגליל במאה ה- 18, ואחד ממרכזי שלטונו. בשנת 1965 הוכרזה העיירה כמועצה מקומית. בשנת 1976 התרחשו ביישוב הפגנות יום האדמה הראשון. בינואר 2016 הוכרזה כעיר.
עראבה שוכנת במקום בו שכן בעבר היישוב היהודי ערב, ומשמרת את שמו. היישוב נזכר על ידי יוסף בן מתתיהו בשם גבּרה (Gabara) כאחד משלושת היישובים היהודיים הגדולים בגליל בעת המרד הגדול. בכפר מצויים קברים המיוחסים זה מאות בשנים לתנאים רבי ראובן האיצטרובלי ורבי חנינא בן דוסא, אשר בתלמוד מצוין כי מוצאו מהכפר “ערב”. בנוסף, אוסביוס באונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה) מזכיר את היישוב כאחד הכפרים היהודיים במחוז ציפורי […]”. (תחילת הערך בויקיפדיה)
העיר גם נקראת עַרַּאבֶּתֶ אלְבַּטּוּף عرّابة البطّوف, על שם סַהֶל (עמק) אלבטוף, הוא שמה הערבי של בקעת בית נטופה.
ויקיפדיה בערבית גורסת שמקור שם העיר בצירוף עַלַא אֶלרַּאבִּיַה على الرّابية, “על הגבעה”, שקוצר במדוברת ל- עַרַּאבִּיַה عرّابيّة שהפך ל- עראבה בן זמננו. כלומר אין שום קשר לערבים או לערביות. כלשונאי, אני מתמוגג דווקא מהאטימולגיה הזו, שמסבירה יפה מדוע יש דגש בריש (אם כי אינני יכול לפסוק איזה הסבר נכון יותר).
קודם לכן שאלתי אתכם אם ביקרתם שם פעם, אולם אני עצמי טרם עשיתי זאת; אני מכיר את עראבה גם מכיוון שממנה הגיע אחד המורים שהשפיעו עלי הכי הרבה במהלך לימודי התואר הראשון שלי בשפה וספרות עברית (באוניברסיטה העברית בירושלים באמצע שנות התשעים), עֹתְ’מַאן נַעַאמְנֶה.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
