עונה

מרחבא

שלום לכולם,

*** שימו לב: בתמונה נפלה טעות בניקוד המילה בערבית ***

מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי סלי שיבר.

אז מילת היום היא –

מַוְסֶם مَوْسِم וברבים מואסם مواسم – עונָה, תקופה; יבול עונתי; פגרה, חג

לשמיעה: https://on.soundcloud.com/rCvSi

סלי שלחה לי בדיחה (היא מופיעה פעמים רבות בדפי אינטרנט):

واحد بينسى كتير راح عالدكتور وفحصو وعمل كل الاختبارات وما لقى فيه شي … فقال له الدكتور:

– شوف يا ابني .. كل شي عملناه وانت ما فيك اي مرض

فالموضوع نفسي. وهلأ موسم حج …. روح بركي الله بيفتحلك بصيرتك وبتهدا وما بتعود تنسى

وفعلًا راح عالحج وخلص.

وهو راجع قعد يفكر إذا نسيان شي من الحج:

طواف وطفنا

سعي وسعينا

وخواريف ودبحنا

رمي الجمرات ورمينا

حتى على عرفة وقفنا …

شو نسيان …

شو نسيان يا جورج …؟؟

شو نسيان؟؟

מישהו ששוכח הרבה הלך לרופא. הוא בדק אותו ועשה את כל הבדיקות, אך לא מצא בו דבר. אמר לו הרופא:

ראה, בני. עשינו הכול ואין לך שום מחלה. מדובר בעניין נפשי. עכשיו תקופת העלייה לרגל (למכה). לך, אולי אלוהים יפתח לך את התובנות שלך, תירגע ותפסיק לשכוח.

ואכן, האדם עלה לרגל וסיים (את המצווה).

בעודו חוזר הביתה הוא חשב אם הוא שכח משהו מהעלייה לרגל:

הקפות הכעבה – עשינו

ריצה (מהירה בין הגבעות צפא ומרוה) – רצנו

כבשים – שחטנו

יידוי אבנים (בשטן) – יידינו

אפילו עמדנו על הר ערפה

מה אני שוכח???

מה אני שוכח, ג’ורג’?

(התרגום שלי. שָלֵו)

למי שלא הבין, ג’ורג’ הוא שם של אדם נוצרי…. זו אחת ה-בדיחות, לדעתי!

מה שכן, קיבלנו פה פרק מזורז על הלכות העלייה לרגל…

=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

וַסִים وَسِيم וברבים וֻסַמַאא’ وُسماء – יפה-תואר, יפה-פנים; בעל הופעה נאה; שם פרטי

לשמיעה: https://on.soundcloud.com/gErPz

השורש הערבי ו.ס.ם (בגזת פ”ו) עוסק בהותרת סימנים, וכן בהופעה נאה.

בזכות הקורא בלשנות יהודית אנו למדים שאפשר למצוא קשר לשומה בעברית, שהיא סוג של סימן על העור.

* הפועל וַסַמַ وَسَمَ בבניין הראשון – סימן, הטביע סימן; הוקיע; סימן בהמה באמצעות כוויה; פרסם

* הפועל וַסֻמַ وَسُمَ גם בבניין הראשון אך במשקל שונה – היה יפה-תואר

* וַסְם وسْم וברבים וֻסוּם وسوم או וֻסוּמַאת وسومات – סימן, סימון; סימון/הטבעה בגוף הבהמה באמצעות כוויה; תגית, האשטאג

* וַסְמַה وسمة – סימן, כתם

* וַסְמַת עַאר وسمة عار – אות קלון

* וַסַאמַה وسامة, בצורת שם פעולה נוספת – יופי, אצילות, הדר, הופעה נאה

* סִמַה سِمة וברבים סִמַאת سِمات, בצורת שם פעולה נוספת – תכונה, מאפיין, סימן, סמל; סימן כוויה בבהמות; צלקת

* סִמַה רַאִיסִיַּה سمة رئيسيّة – תכונה אופיינית

* סִמַתֶ אלשַּרִכַּה سمة الشّركة – הסמל המסחרי של החברה

* מַוְסוּם موسوم, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – ידוע כ-, מפורסם ב-, מי שתכונתו היא-

* הפועל וַסַּמַ وسّم בבניין השני – העניק אות כבוד; סימן; נכח בעצרת

* הפועל וַאסַמַ واسَم בבניין השלישי – התחרה עם- ביופיו

* הפועל תַוַסַּמַ توسّم בבניין החמישי – הכיר את-; הסתכל ב-

* הפועל אִתַּסַמַ اتّسم בבניין השמיני – התאפיין ב-; הצטיין ב-

* וַסְמִיּ وسميّ – גשם היורה

* מִיסַם ميسم – יופי, נוי; זימן; מכשיר הסימון בכוויה בבהמות

* וִסַאם وسام וברבים אַוְסִמַה أوسمة – עיטור, אות הצטיינות או כבוד, מדליה; שם פרטי

* וִסַאמֶ אלְחִ’דְמַה وسام الخدمة – אות השירות המצטיין

* וסאמֶ אלְגַ’יְש وسام الجيش – עיטור צבאי

* וסאמֶ אלשַּגַ’אעַה وسام الشّجاعة – אות הגבורה

* מַוְסִם موسم וברבים מואסם مواسم – עונה, תקופה; יבול עונתי; פגרה, חג

* נִהַאיַתֶ אלְמַוסם نهاية الموسم – סוף העונה

* מֻפַאגַ’אַתֶ אלְמוסם مفاجأة الموسم – הפתעת העונה (בספורט)

* מַוְסִמִיּ موسميّ – עונתי; הקשור למונסון

פינת “הידעתם?”

“מוֹנסוּן הוא מונח במטאורולוגיה המתייחס לרוב לזרימות אוויר עונתיות קבועות המתהוות בתת היבשת ההודית עקב הפרשים תרמיים (הפרשי-טמפרטורות קבועים) בין הים ליבשה. ניתן להתייחס גם למונסונים במקומות אחרים בעולם, שכן ההגדרה ההידרולוגית למונסון היא ירידת ממטרים בעונה קבועה ומסוימת.

המונסון יכול להיווצר הן בעונה היבשה והן בעונה הגשומה, במהלך עונת הקיץ מעל הגוש היבשתי, הנוטה להתחמם במהירות, מתהווה מסת אוויר חמה ביחס לאוויר האוקיאני הקריר יחסית, ולכן מתהווה זרימת אוויר מן הים אל היבשה. לרוב זרימה זו נושאת בחובה לחות רבה, אשר עם עלייתה לרום מתעבה וניתכת אל הארץ כ”גשמי מונסון”.

[…]

המקור הראשוני של המילה מונסון הוא המילה הערבית “מַוְּסִם” (موسم) – “עונה”. המונח מונסון היה בשימוש לראשונה באנגלית בהודו כדי לתאר את הרוחות העונתיות במפרץ בנגל והים הערבי שבדרום-מזרח הגורמות לממטרים כבדים באזור. בהידרולוגיה מתייחסים לכל מצב שבו אזור מקבל את מרבית הגשמים שלו בעונה מסוימת כאל “גשם מונסוני”. […]” (ויקיפדיה)

חילופי עיצורי למנ”ר ובומ”פ, מישהו?

=-=-=

כתב לנו יאיר גולד:

השורש המקביל בעברית לפי חוקי המעתקים הקלאסיים הוא י.ש.מ – שורש שממנו מוכרת המלה יְשִׁימוֹן (מדבר, שממה). לכאורה אין שום קשר בין עברית לערבית, אך בסימון בהמות יש משום פגיעה – ומדבר/שממה הם אזורים “פגועים” מבחינות מסוימות (למשל עקב בצורת וכו’).

לחילופין: הקשר של חום וצריבה בשתי השפות (מדבר – מקום חם, “צרוב”).

כל מה שאמרתי כאן הוא השערה בלבד כמובן.

מוסיפה ורה כהן בסו:

سمة الدخول סמת אלדח’ול – ויזה (באחדות ממדינות ערב)

السمة الروحية אלסמה אלרוחיה – תכונה רוחנית

نظرية السمات נט’רית אלסמאת – תורת התכונות בפסיכולוגיה

منصة السمات العقارية מנצת אלסמאת אלעקאריה – פלטפורמת נדל”ן

תמונה: ideogram

זה היה הפוסט ה- 2,376 שלנו.

שיהיה יום מצוין, ושבת שלום

ימאמה, שלו ורני

מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.