פורסם לראשונה ב- 6.2.20
מרחבא
*** בתמונה יש טעות הקלדה במילה בערבית ***
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקוראGuy Gedalya , שכתב לנו:
“היי,
קודם כל רוצה להביע את הערכתי על עבודתכם, אתם אחד העמודים המועדפים עליי.
שנית, הייתי מעוניין לדעת איזו מילה מתארת אדם שמדבר יותר מדיי.
מבירור שלי עם דוברי עיראקית מצאתי את המילה גילאג’ אבל אינני בטוח בה.
תודה מראש”.
אז מילת היום היא –
תַ’רְתַ’רִי ثَرْثَري – פטפטן
תזכורת: האות הערבית ת’א ث נהגית בספרותית כמו th במילה three (דהיינו כמו s עדינה). במדוברת היא נהגית כ- t או כ- s, תלוי במילה. בכפרים רבים הוגים אותה כמו בספרותית.
אפתח עם גִלַּאג’… שנים על גבי שנים עבדתי לצד ילידי עיראק, ושמעתי את המילה הזו על בסיס יומי…
היא אינה קיימת באזורנו, ובכלל, הצורה הדקדוקית שלה אינה ברורה.
אז מה עושים במקרה כזה?
פונים למומחית מספר אחת בארץ לערבית (יהודית) עיראקית, המורה המיתולוגית והפרסונה Gila Yona.
וזה מה שגילה אמרה לי:
1. המילה נכתבת עם האות הפרסית שמסמלת את הצליל ג, گ: گلّاج (אני מודה, חשבתי שכותבים אותה עם ق)
2. הפועל הוא גַלַג’ گلج ובעתיד יִגְלֶג’ يگلج בבניין הראשון – פטפט
3. המילה גִלַּאג’, פטפטן, היא במשקל בעלי המלאכה, שבעיראקית יהודית נהגה עם כסרה (חיריק) על האות הראשונה, ולא פתחה (פתח) כ”מקובל”
4. גַלְג’ گلْج הוא שם הפעולה של הפועל – פטפוט
5. המילה היא בעיראקית יהודית וגם בעיראקית “רגילה”
=-=-=-=
השורש הערבי המרובע ת’.ר.ת’.ר עוסק בפטפוט ובהתרברבות:
* הפועל תַ’רְתַ’ר ثرثر על דרך הבניין השני – פטפט, הרבה לדבר; התרברב; פיזר
* תַ’רְתַ’רַה ثرثرة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פטפוט, התרברבות
* ת’רת’רה עַקִימַה ثرثرة عقيمة – פטפוט חסר תועלת, דברי סרק
* תַ’רְתַ’אר ثرثار וברבים ת’רתַ’ארִין ثرثارين או תַ’רַאתֶ’ר ثراثر – פטפטן
סַרְסַרִי سرسري, במדוברת, עם האות סין, פירושה בטלן, חסר כל
הקורא @Yehuda Katz מזכיר/מחדש לנו את ספרו של הסופר המצרי המהולל נגיב מחפוט’, שנקרא ת’רת’רה פוֹקֶ אלנִּיל ثرثرة فوق النّيل – “פטפוטים על הנילוס”
ידידי הקורא Amjad Atamna הוסיף גם הוא בתגובות:
سرسري מילה טורקית שפירושה גנב או נוכל.
כשמקללים סוחר או רוכל בגלל סחורה לא טובה אומרים עליו سرسري.
וכך גם מקללים אותו בגין העלאת מחיר תוך ניצול לקוחות.
המילה רב שימושית.
אמג’ד הזכיר לי גם את מה שכבר הופיע אצלנו בפוסט:
טַקּ חַנַכּ طَقّ حَنَك – לפטפט, לקשקש, “סתם כי בא לי לדבר”, לדבר על דברים חסרי חשיבות או משמעות
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
ביטוי דומה: טַקּ כַּלַאם طَقّ كلام – פטפוט, שיחה בטלה, “ברבור”, דיבור מרובה
הביטוי של היום מורכב משתי מילים:
השורש הערבי ט.ק.ק (בגזרת הכפולים, ולא, למרות מה שמייד אכתוב, אין קשר לטילי קרקע-קרקע…) קשור להתפוצצות והתבקעות:
* הפועל טַקּ طَقّ בבניין הראשון – התפוצץ (פחות בהקשרים של חומרי נפץ ופיגועים), נבקע, התפקע (גם מזעם)
* טַקּ עַלַא طَقّ على – הצביע על-; הפיץ (שמועה)
* טַקּ מִנֶּ אלצַּ’חֶכּ طَقّ من الضّحك – התפקע מצחוק
* טַקּ מִנֹּה طَقّ منّه – נמאס לו ממנו
* נַאפוּחִ’י חַיְטִקּ نافوخي حيطَقّ – הראש שלי עומד להתפוצץ (מכאב או בעיות)
* טַקַּה طَقّة, שם הפעולה/מצדר של הבניין – התפוצצות (אחת), קול רעש (אחד)
* טַקַּק לֹה רוּחֹה طَقّق له روحه, עם הפועל בבניין השני – עצבן אותו, גרם לו להתפוצץ מעצבים, הוציא לו את הנשמה
מבחינה דקדוקית, הביטוי טק חנכ, במדוברת, הוא דו משמעי: פטפוט, כשם פעולה, או: הוא פטפט, כפועל בעבר, שכן בשורש זה, בבניין הראשון, צורת העבר הנסתר של הפועל זהה לצורת שם הפעולה.
המילה השנייה היא חַנַכּ.
השורש הערבי ח.נ.כ נדיר ועוסק בחלקים של הפה, ובכך הוא זהה למילה העברית חניכיים:
* חַנַכּ حَنَك וברבים אַחְנַאכּ أحنَاك – פה, לוע, גרון. בספרותית גם: חך
* הפועל הספרותי חַנַּכַּ حَنَّكَ בבניין השני – חינך (שוב אותו שורש כמו בעברית!); החכים, הקנה ניסיון וחוכמת חיים; לימד לקח
* מֻחַנַּכּ محَنَّك, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מנוסה, מלומד
* חֻנְכַּה حنكة – ניסיון, תבונה, שכל ישר
הקורא מיכה חנונה מזכיר בהקשר גם את:
גַ’עְגַ’ע جعجع – פטפט, דיבר בקול רם; דיבר שטויות
בתמונה: החמור של שרק
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
