פלייר

פלייר
בבית פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on פלייר

פלייר

פלייר

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Ami Hazoni, שכתב לנו:
“בוקר טוב ערביט היקר.
לאחר חיזוק ידיך על האתר היוצא דופן בקסמו הרב, אבקש לשאול על המילה החביבה زردية שנתקלתי בה לראשונה במשמעות מלקחיים.
מהי המילה הזו ומקורה? בברכה ????
אז מילת היום היא –
זַרַדִיֶּה زَرَدِيّة או זַרַאדִיַּה زراديّة וברבים זַרַדִיַּאת/זַרַאדִיַּאת زرديّات/زراديّات – פלייר, מלקחת; שריון קשקשים
ימאמה הוגה זַרַּאדִיֶּה
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
חִמַאר וַחְש حِمَار وَحْش או חִמַאר וַחְשִיּ حِمَار وَحْشِيّ – זברה
לשמיעה:

מילולית: חמור פרא או חמור פראי (בהתאמה).
המינוח מתייחס בערבית גם לחמור הבר שנקרא פרא.
מצד שני, לפרא יש שני שמות נוספים בערבית: אַחְ’דַר أخدر או אַחְקַבּ أحقب. אולם לא בפראים עסקינן היום…
נתחיל רגע דווקא עם השם היותר המוכר בעולם של החיה:
המילה Zebra באנגלית מתועדת החל מתחילת המאה ה- 17.
המקור שלה הוא מהשפה הקונגולזית, הדבורה במדינת קונגו, בעוד אחרים גורסים שהמקור בלטינית ופירושו “סוס בר”.
לצד השם חמאר וחש, לזברה בערבית יש שמות נוספים:
* חִמַארֶ אלזַּרַד حِمَار الزَّرَد, שהוא שם ייחודי אך ורק לזברה.
תרגומו: חמור עם שריון קשקשים. הסברים, אם בכלל נמצא כאלה, בהמשך הפוסט…
או:
* אַלְחִמַארֶ אלְמֻחַ’טַּט الحمار المُخَطَّط, שפירושו החמור המפוספס (עם פסים)
או:
* אלחמארֶ אלְעַתַּאבִּיּ الحِمَار العَتَّابِيّ, שאת פירושו המילולי לא הצלחתי למצוא בשום מילון, ערבי-עברי או ערבי-ערבי…
כותב לנו בתגובות יאיר גולד:
מילון אלמעאני האלקטרוני מציין ש عتبة – נקודה. ומכאן ככה”נ عتابي – מנוקד. חמור מנוקד – זברה.
=-=
זַרַאדִיֶּה زراديّة – פְּלייר
לשמיעה:

המילה הזו מוזרה, מכיוון שהשורש הערבי ז.ר.ד קשור רק לשריון קשקשים, או לבליעה. כן כן, וככל שבדקתי, אין שום קשר לזרדים בעברית.
* הפועל הספרותי זַרַדַ زَرَدَ בבניין הראשון – קשר בחוזקה, הידק; חנק
* הפועל הספרותי זַרִדַ زَرِدَ גם הוא בבניין הראשון, אך במשקל אחר – בלע
* הפועל הספרותי אִזְדַרַדַ ازدرد בבניין השמיני, עם הידמות חלקית של פ’ השורש – בלע במהירות, בחטף
* זַרַד زرد וברבים זֻרוּד زرود, או זַרַדִיַּה زرديّة בערבית ספרותית – שריון קשקשים, או בגד שריון, או רק הקשקשים של השריון
* זַרַדַה زردة, בצורת הפרט הבודד – טבעת או קשקש אחד בבגד שריון
* זַרַּאד زرّاد, במשקל בעלי המלאכה – מייצר בגדי שריון
* מַזְרַד مَزْرَد, במשקל המקומות – לוע, “בית הבליעה”
פלייר נקרא כך בערבית מכיוון שהוא משמש לעבודה עם המתכת של שריון הלוחמים/אבירים.
שם אחר לפלייר, צבת או מלקחיים בערבית הוא כַּמַּאשֶה كمّاشة, במשקל המכשירים בנקבה.
הפועל כַּמַש كمش בבניין הראשון פירושו – אחז, תפס, חטף
כַּמְשֶה كمشة, שם הפעולה/מצדר של הפועל – מלוא חופן היד
אם כן, חִמַארֶ אלזַּרַד حمار الزّرد הוא “חמור עם קשקשים”.
מה לזברות ולקשקשים?
ניסיון למצוא קשר לשם של החיה בתורכית או פרסית לא באמת עזר.
אולי מישהו מכם יודע איך המילה הזו נוצרה? האם בשל הדמיון היחסי בין מופע העור/הפרווה של הזברה ובין מראהו של שריון קשקשים?
צילום: Brett Jordan
זה היה הפוסט ה- 1,992 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x