מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
פְלֵיפְלֶה فْليفْلة – פלפלים
משה שלח לי סרטון נוסף מחשבון טיקטוק:
ash_helayel
الحكواتي
זה הפוסט השישי שלנו בו מופיע מְסַפר הסיפורים אַשְרַף, אלחכואתי, מבית לחם.
הסרטון פורסם ב- 12.11.24, וכותרתו:
بس إوعى تجيب سيرة قدام الزباين
אבל אני מזהיר אותך לא לדבר על זה מול הלקוחות
מן חרכת 3-4 איאם, היכ, רחת אנא ומרתי עלא וסט אלבלד, בדנא נשתרי שוית אע’ראץ’. ובמא אנה אלולאד פי אלמדרסה אח’דנא מענא בנתנא אלזע’ירה.
הובא שרינא שוית אע’ראץ’, אלבנת אלזע’ירה קאלת לי: יא באבא, ג’ועאנה. קעדת אפתל ימין ושמאל, לקית מטעם ביתזא שעבי ומרתב, וקלת ילא ביסלכנא.
קלת ללמרה שו ראיכ? קאלת לי ולא יהמכ.
רחנא. פתנא עלא אלמחל, מרחבא, אהלין, תפצ’לוא, אקעדוא ע אלטאולאת, קעדנא ע אלטאולאת, אנא ומרתי ואלבנת אלזע’ירה. שו תאמר? קלת לה 3 ביתזא, אע’לבכ. קאם קאל לי תפצ’ל ושוי והאד, פש לסא בדי אקעד ע אלטאולה, נאדא עלי.
קלת ואללה מא שאא אללה, האי ח’דמה סריעה, יעני מא ע’לבנאש.
רחת עליה, קאל לי תפצ’לוא אל 3 ביתזא. חמלת אל 3 וחטיתהן ע אלטאולה. בכשף ענהן, ולא הנ עבארה ען קשרת ג’בנה מחרוקה, ח’פיפה ג’דן, ועליהא שוית פליפלה.
תטלעת פי אלמרה, אלמרה תטלעת פי, אלמרה סות לי באצבעהא “לא”, אנה יעני אנא מא בדיש. קלת להא: ואללה יא מרה, ואנא סלאמת ח’ירכ, אנא בדי אוכל ג’בנה מחרוקה עלא קשרה עלא שוית פליפל?
אלבנת אלזע’ירה נזלת פי אלביתזא סח’.
קרבת ע אלמרה, קלת להא טב יא מרה, שו בדכ אג’יב לכ ע’יר אלביתזא? קאלת לי שוף לי אד’א ענדה צפיחה.
קלת להא ואללה ג’בתהא. רחת עליה, קלת לה אע’לבכ אד’א פי ענדכ צפיחה? קאל לי מוג’וד. קאם טאל מן אלרף חבתין ונאולני איאהן, ולא תסח’ין ולא שוי ולא, בארדה. חטיתהן ע אלטאולה וקרבת ע אלמרה, מסכת אלמרה, בדהא תאכל, כאן רג’עת לי איאה. יא מרה, שו פי? טב אנתי אלביתזא – וקלנא מעליש, טב אלצפיחה כמאן מש עאג’בתכ? קאלת לי ד’וק. קלת להא בדי אד’וק, ולא אללחמה ניה.
אשרת לה מן בעיד אנה ע אסאס אנה יעני יג’י ונחכי מעאה. כאן אשר לי שוי יעני אנה שוי זע’ירה.
עאודת רחת עליה, קלת לה מרחבא חביבי. קאל אהלין. קלת לה בדי אע’לבכ בס אלצפיחה אללי ג’בת לנא איאהא, יא אח’וי, אללחמה ניה. קאל אסמע ארג’ע ע אלטאולה ו 5 דקאיק בכון ענדכ ולא יכון לכ אי פכר. בס אועא תג’יב סירה קדאם אלזבאין! קלת לה, לא יא אח’וי, אנא בדי אצ’רכ? בס בדנא נפטר יעני. 5 דקאיק ואנא באג’יכ.
טלעת ע אלטאולה, 5 דקאיק קאעד ביסלכ פי אלזבאין ולא מעברני. בעד 5 דקאיק רחת לה, קלת לה חביבי אע’לבכ, אנת קלת לי-, קאל לי יא זלמה ביהמש, תחמלני בס כמאן 5 דקאיק, צדקני אלא תבקא מבסוט, בס אועא תג’יב סירה קדאם אלזבאין! קלת לה יא אח’וי מש ג’איב קדאם אלזבאין, בס תאע, יא חביבי, ע’יר לנא האלצפיחה, אללה ירצ’א עליכ.
קאל לי 5 דקאיק. 5 דקאיק עלא 5 דקיאק עלא 5 דקאיק, נץ סאעה ואחנא נסתנא, אאח’ר אשי אלמרה קאלת לי ח’לץ, קום, בדנאש נאכל יעני.
אאח’ר אשיאא אשרת לה, וקאל לי ועד אלא אאח’ר 5 דקאיק, בס אועא תג’יב סירה קדאם אלזבאין. אסתנית אל 5 דקאיק, פעלן ראחוא מן ענדה אלזבאין ואג’אני.
קאל לי אה חביבי, תפצ’ל, שו בקדר אח’דמכ? קלת לה אח’וי מא אלי אנא סאעה בקול לכ אלצפיחה ניה, יא אח’וי, אללה ירצ’א עליכ, אלביתזא, קלנא ג’בנה מחרוקה וקשרה ופליפלה ומש משכלה. בס אלביתזא ניה. כאן מסכ חבת אלביתזא ובלעהא. וקאל לי יא אח’וי יא מא אזכאהא אלביתזא! בס אשרב לכ מעהא כאסת כולא בתטלע אלף אלף!
קלת לה אה, מא הם ראחוא אלזבאין הסא צארת מא אזכאהא! קלת לה קדיש חסאבי, יא מעלם? קאל לי 3 ביתזא ו 2 צפיחה וואחד, ותנין, ותלאתה כולא – 43 שיכל.
קלת לה בס אועא תג’יב סירה קדאם אלזבאין. תפצ’ל אל 43 שיכל.
קלעאט!
من حركة ٣-٤ أيّام، هيك، رحت أنا ومرتي على وسط البلد، بدّنا نشتري شويّة أغراض. وبما إنّه الولاد في المدرسة أخدنا معنا بنتنا الزّغيرة.
هوبّا شرينا شويّة أغراض، البنت الزّغيرة قالت لي: يا بابا، جوعانة. قعدت أفتل يمين وشمال، لقيت مطعم بيتزا شعبي ومرتّب، وقلت يلّا بيسلّكنا.
قلت للمرة شو رأيك؟ قالت لي ولا يهمّك.
رحنا. فتنا على المحلّ، مرحبا، أهلين، تفضّلوا، اقعدوا ع الطّاولات، قعدنا ع الطّاولات، أنا ومرتي والبنت الزّغيرة. شو تامر؟ قلت له ٣ بيتزا، أغلّبك. قام قال لي تفضّل وشوي وهاد، فش لسّا بدّي أقعد ع الطّاولة، نادى علي.
قلت والله ما شاء الله، هاي خدمة سريعة، يعني ما غلّبناش.
رحت عليه، قال لي تفضّلوا ال ٣ بيتزا. حملت ال ٣ وحطّيتهن ع الطّاولة. بكشف عنهن، ولّا هن عبارة عن قشرة جبنة محروقة، خفيفة جدًّا، وعليها شويّة فليفلة.
تطلّعت في المرة، المرة تطلّعت فيّ، المرة سوّت لي بأصبعها “لا”، إنّه يعني أنا ما بدّيش. قلت لها: والله يا مرة، وأنا سلامة خيرك، أنا بدّي أوكل جبنة محروقة على قشرة على شوية فليفل؟
البنت الزّغيرة نزلت في البيتزا سخ.
قرّبت ع المرة، قلت لها طب يا مرة، شو بدّك أجيب لك غير البيتزا؟ قالت لي شوف لي إذا عنده صفيحة.
قلت لها والله جبتها. رحت عليه، قلت له أغلّبك إذا في عندك صفيحة؟ قال لي موجود. قام طال من الرّفّ حبّتين وناولني ايّاهن، ولا تسخين ولا شوي ولا، باردة. حطّيتهن ع الطّاولة وقرّبت ع المرة، مسكت المرة، بدّها تاكل، كان رجعت لي ايّاه. يا مرة، شو في؟ طب انتي البيتزا – وقلنا معليش، طب الصّفيحة كمان مش عاجبتك؟ قالت لي ذوق. قلت لها بدّي أذوق، ولا اللّحمة نيّة.
أشّرت له من بعيد إنّه ع أساس إنّه يعني يجي ونحكي معاه. كان أشّر لي شوي يعني إنّه شوي زغيرة.
عاودت رحت عليه، قلت له مرحبا حبيبي. قال أهلين. قلت له بدّي أغلّبك بس الصّفيحة اللي جبت لنا ايّاها، يا أخوي، اللّحمة نيّة. قال اسمع ارجع ع الطّاولة و ٥ دقايق بكون عندك ولا يكون لك أيّ فكر. بس أوعى تجيب سيرة قدّام الزّباين! قلت له، لا يا أخوي، أنا بدّي أضرّك؟ بس بدّنا نفطر يعني. ٥ دقايق وأنا باجيك.
طلعت ع الطّاولة، ٥ دقايق قاعد بيسلّك في الزّباين ولا معبّرني. بعد ٥ دقايق رحت له، قلت له حبيبي أغلّبك، انت قلت لي-، قال لي يا زلمة بيهمّش، تحمّلني بس كمان ٥ دقايق، صدّقني إلّا تبقى مبسوط، بس أوعى تجيب سيرة قدّام الزّباين! قلت له يا أخوي مش جايب قدّام الزّباين، بس تاع، يا حبيبي، غيّر لنا هالصّفيحة، الله يرضى عليك.
قال لي ٥ دقايق. ٥ دقايق على ٥ دقياق على ٥ دقايق، نصّ ساعة واحنا نستنّى، آخر اشي المرة قالت لي خلص، قوم، بدّناش ناكل يعني.
آخر أشياء أشّرت له، وقال لي وعد إلّا آخر ٥ دقايق، بس أوعى تجيب سيرة قدّام الزّباين. استنّيت ال ٥ دقايق، فعلًا راحوا من عنده الزّباين وأجاني.
قال لي اه حبيبي، تفضّل، شو بقدر أخدمك؟ قلت له أخوي ما الي أنا ساعة بقول لك الصّفيحة نيّة، يا أخوي، الله يرضى عليك، البيتزا، قلنا جبنة محروقة وقشرة وفليفلة ومش مشكلة. بس البيتزا نيّة. كان مسك حبّة البيتزا وبلعها. وقال لي يا أخوي يا ما أزكاها البيتزا! بس اشرب لك معها كاسة كولا بتطلع ألف ألف!
قلت له اه، ما هم راحوا الزّباين هسّا صارت ما أزكاها! قلت له قدّيش حسابي، يا معلّم؟ قال لي ٣ بيتزا و ٢ صفيحة وواحد، وتنين، وتلاتة كولا – ٤٣ شيكل.
قلت له بس أوعى تجيب سيرة قدّام الزّباين. تفضّل ال ٤٣ شيكل.
قلعاط!
לפני 3-4 ימים, ככה, הלכתי עם אשתי למרכז העיר, רצינו לקנות כמה דברים. ולמרות שהילדים היו בבי”ס, לקחנו אתנו את בתנו הקטנה.
קנינו כמה דברים, והילדה הקטנה אמר לי: אבא, אני רעבה. הסתובבתי ימין ושמאל, ראיתי פיצריה עממית “מסודרת”, ואמרתי יאללה, מתאים לנו.
שאלתי את האישה מה דעתך? היא אמרה בסדר.
הלכנו. נכנסנו למקום, “שלום, ברוכים הבאים, בבקשה, שבו ליד השולחנות”. ישבנו ליד השולחנות, אני, אשתי והבת הקטנה. “מה תזמין?”, עניתי לו 3 פיצות, ברשותך. אמר לי בבקשה, עוד מעט. עוד לא ישבתי ליד השולחן והוא קרא לי.
אמרתי: בחיי, בלי עין הרע, איזה שירות מהיר, מקווה שלא גרמנו לטרחה.
הלכתי אליו, הוא אמר לי: בבקשה 3 פיצות. לקחתי אותן והנחתי על השולחן. הרמתי את הכיסוי/מכסה, ומדובר היה בשכבת גבינה שרופה, דקה מאוד, שעליה קצת פלפלים.
הבטתי באשתי, אשתי הביטה בי וסימנה באצבעהּ “לא”, כלומר אני לא רוצה. אמרתי לה: בחיי, אשתי, בריאותך הכי חשובה לי, וכי אני רוצה לאכול גבינה שרופה עם שכבה/קליפה עם קצת פלפלים?
הבת הקטנה “ירדה” על הפיצה.
התקרבתי לאשתי, אמרתי לה: טוב, מה תרצי שאביא לך במקום הפיצה? היא ענתה לי: תראה אם יש לו צפיחה (לחמה בעג’ין, לחמג’ון, בצק עם שכבת בשר טחון).
אמרתי לה: אביא לך. הלכתי אליו, אמרתי לו: במחילה, יש לך צפיחה? הוא ענה לי שיש. הוא הביא מהמדף שתי חתיכות והעביר לי אותן, בלי חימום ובלי כלום, קרות. הנחתי אותן על השולחן וקירבתי לאשתי, היא החזיקה (את הצפיחה), באה לאכול, והחזירה לי אותה. מה קרה? לגבי הפיצה אמרנו לא נורא, אבל גם הצפיחה לא מוצאת חן בעיניך? היא אמרה לי: טעם! אמרתי לה שאטעם, והתברר שהבשר נא.
סימנתי לו מרחוק לבוא כדי שנדבר אתו. הוא סימן לי שיבוא עוד מעט.
שוב הלכתי אליו, אמרתי לו שלום. הוא ענה: ברוך הבא. אמרתי לו סליחה שאני מטריד, אבל בצפיחה שנתת לנו, אחי, הבשר נא. הוא אמר: שמע, חזור לשולחן ותוך 5 דקות אבוא אליך ואל תדאג. אבל אני מזהיר אותך לא לדבר על זה מול הלקוחות! אמרתי לו: לא, אחי, וכי אני רוצה להזיק לך? אבל אנו רוצים לאכול ארוחת בוקר. (הוא אמר לי) 5 דקות ואני בא אליך.
הלכתי לשולחן, והוא עובר בין הלקוחות במשך 5 דקות ולא מתייחס אלי. אחרי 5 דקות הלכתי אליו, אמרתי לו: יקירי, מחילה, אתה אמרת לי-, הוא ענה לי: בן אדם, לא משנה, תמתין עוד 5 דקות, האמן לי שתהיה מרוצה, אבל אני מזהיר אותך לא לדבר על זה מול הלקוחות! אמרתי לו: אחי, אני לא מדבר מול הלקוחות, אבל בוא, יקירי, תחליף לנו את הצפיחה, בבקשה ממך.
הוא אמר לי 5 דקות. 5 דקות ועוד 5 דקות ועוד 5 דקות, כבר חצי שעה ואנו ממתינים, בסוף אשתי אמרה לי: מספיק, קום, אנו כבר לא רוצים לאכול.
בסוף סימנתי לו והוא אמר לי: הבטחה שלי, 5 דקות אחרונות, אבל אני מזהיר אותך לא לדבר על זה מול הלקוחות. חיכיתי 5 דקות, כל הלקוחות עזבו והוא בא אלי.
הוא אמר לי: כן יקירי, בבקשה, איך אפשר לעזור/לשרת? אמרתי לו: אחי, אני כבר שעה אומר לך שהצפיחה עם בשר נא, אחי, בבקשה ממך, לגבי הפיצה אמרנו גבינה שרופה ושכבה ופלפלים, אין בעיה. אבל הפיצה (מתכוון: הצפיחה) נא. הוא החזיק את חתיכת הפיצה ובלע אותה. הוא אמר לי: אחי, כמה שהפיצה טעימה! שתה איתה כוס קולה והיא תצא אלף אלף!
אמרתי לו: אה, מכיוון שהלקוחות הלכו אז עכשיו היא טעימה! שאלתי אותו: מה החשבון, בעל הבית? הוא ענה לי: 3 פיצות, 2 צפיחות, ואחת, שתיים, שלוש קולה – 43 שקל.
אמרתי לו: אבל אני מזהיר אותך לא לדבר על זה מול הלקוחות. קח 43 שקל.
טינופת/גועל.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
פִלְפֶל فِلْفل או פֻלְפֻל בספרותית, וברבים פַלַאפֶל فلافل – פלפל, פלפלת
השורש הערבי המרובע פ.ל.פ.ל עוסק, כמו בעברית, בפלפלים ובכל הנגזר מהם:
* הפועל פַלְפַל فلفل על דרך הבניין השני – זרה פלפל על-, תיבל בפלפל
* פַלְפַל חַלְקֹה فلفل حلقه – גרונו נשרף (ממאכל חריף)
* מֻפַלְפַל مفلفل, בצורת הבינוני הפעול של הבניין, או: פִלְפִלִי فلفلي – מפולפל, חריף, צורב; (שיער) מסולסל
* הפועל תְפַלְפַל تفلفل על דרך הבניין החמישי – נעשה מפולפל; נשה מקורזל; התנדנד בהליכתו
* פִלְפִלַה فلفلة, במדוברת פִלִפְלֶה – פלפל, יחידה אחת של פלפל
* פֻלַיְפִלַה فليفلة – פלפלת. במדוברת: פְלִיפְלֶה
* פלפל אַסְוַד فلفل أسود – פלפל שחור
* פלפל אַחְְמַר فلفل أحمر – פלפל אדום
* פלפל אַחְ’צַ’ר فلفل أخضر – פלפל ירוק
* פלפל חִלוּ فلفل حلو או: פלפל רוּמִי فلفل رومي – פלפל “מתוק” (מיל’: פלפל רומי/ביזנטי)
* פלפל חַארּ فلفل حارّ – פלפל חריף. נקרא גם: קַרְן פִלְפֶל قرن فلفل
* פלפל שַטַּה فلفل شطّة – פלפל שטה
* פלפלֶ אלְאַרְנַאאוּט فلفل الأرناؤوط – אחד השמות של פפריקה (מיל’: פלפל של אלבניה)
* פלפל מַחְשִי فلفل محشي – פלפל ממולָּא
* רַשַּאש פִלְפֶל رشّاش فلفل – ספריי גז פלפל להגנה עצמית
כותב לנו חברי הקורא אורי טרוק:
מעניין שבלהג הסורי, אצל היהודים בוודאות ואני משער שגם אצל הערבים, אורז מבושל “אחד אחד” נקרא רֻזֶּ מְפַלְפַל رزّ مفلفل, ומכאן גם הפך לפועל המציין את הבישול: בִּדִּי אַפַלְפֶל רֻזּ بدّي أفلفل رزّ
=-=
והנה פסקה שכבר הופיעה אצלנו אינספור פעמים בעבר:
מכירים את השיר האלמותי יַא עַוַאזֶל פַלְפֶלוּ يا عوازل فلفلو – הו המגַנּים/המקנאים, תתפוצצו (מקנאה)! – של הזמר האחד והיחיד – פריד אלאטרש?
זהו אחד השירים המזוהים ביותר עם פריד, אולי המפורסם שלו ביותר בקרב הקהל הישראלי, שכן בשנות השבעים עשו ממנו פרודיות וחיקויים, המפורסם ביותר היה המערכון של “הגשש החיוור” עם תיקי דיין (עם השם: “יא עווז אל פלפילו”, כמו לכתוב נוח עם שבע שגיאות…).
הכתיב הספרותי של שם השיר הוא: יא עַוַאדִ’ל – פלפלוא يا عواذل فلفلوا. עואד’ל בספרותית, עואזל, במדוברת מצרית, הם אנשים שמגַנים, מוכיחים, נוזפים.
=-=
נעיין גם בשני ערכים בויקיפדיה:
“פלפל הוא שם כללי למגוון פירות אכילים (חריפים או מתקתקים) של צמחים מסוג פלפלת, מהמין Capsicum annuum.
היסטוריה
המילה “פלפל” (המופיעה כבר במשנה) הגיעה לעברית דרך הפרסית ושימשה במקור לתיאור התבלין הקרוי כיום פלפל שחור, המיוצר מגרגרי הצמח Piper Negrum. צמח הפלפלת מקורו ביבשת אמריקה, שם שימש למאכל במשך אלפי שנים, אך הוא לא היה מוכר בעולם הישן עד מסעו של כריסטופר קולומבוס. כאשר הובא הפרי החריף לאירופה זכה לפופולריות רבה כתבלין חלופי לפלפל השחור (שהובא בעיקר מהודו והיה יקר מאוד) ולכן נקרא בשפות רבות באותו שם, אף על פי שאין קשר טקסונומי בינו לבין הפלפל השחור. בגרמנית ובשפות סקנדינביות הוא נקרא “פלפל ספרדי”.
לסוגים אחדים של פלפל יש שמות ייחודיים, למשל פלפל צ’ילי לזנים חריפים וגמבה לזנים מתוקים.
בתחילה שימש הפלפל כצמח נוי וכצמח מרפא, ורק מאוחר יותר החלו להשתמש בו למאכל[…]”.
=-=
“פִּלְפֶּלֶת (שם מדעי: Capsicum) הוא סוג צמחים במשפחת הסולניים. המין התרבותי הנפוץ ביותר בו הוא Capsicum annuum, והוא כולל בין השאר את הפלפל המתוק ומספר זנים של פלפל חריף. צמח הפלפלת נקרא בלשון עממית “פלפל”, וכך גם מכונה פרי הפלפלת המשמש למאכל. שמות נוספים משמשים לזני פלפלת מסוימים, כמו למשל “פלפל צ’ילי”, שמתייחס לזני פלפלת חריפים, ו”טבסקו”, שמתייחס למין Capsicum frutescens.
אין כל קשר בין הסוג לבין משפחת הפלפליים, והמקור לזהות השם הוא הדמיון בין הטעמים של פרי הפלפלת החריף ופירות משפחת הפלפליים (פלפל שחור)”.
ובאשר לשם באנגלית:
The word pepper derives from Old English pipor, Latin piper, and Sanskrit pippali for “long pepper”. In the 16th century, people began using pepper to also mean the unrelated New World chili pepper (genus Capsicum).
=-=-=-=-=
ומה עם פלאפל?
הנה קטע שפרסמנו פה בעבר:
בואו קודם כל נעשה סדר במספר עובדות:
פלאפל הוא מאכל שמקורו מצרי, ועל כך אין עוררין.
למה אני כותב זאת? מכיוון שישראלים (יהודים) רבים חושבים שמכיוון שהוא כל כך מתקשר עם המטבח הישראלי (בעיקר של אוכל מהיר), הוא … ישראלי, כמו אחיו החומוס והטחינה, שגם הם, מה לעשות, ערביים במקור.
אז נכון, גם בישראל הוא פופולארי מאוד, אך ישראלי הוא לא.
שנית, פירוש שמו הוא “פלפלים”, כלומר הרבים של פִלְפִל فلفل, הוא פלפל.
עד עכשיו אני מנסה להבין מה הקשר בין פלאפל, שהוא קציצה/כדור מחומוס או פול, ובין פלפלים, אבל נו, שיהיה.
אגב, עקב הקושי הזה יש מנסים לפרש שמקור המילה בשפה הקופטית (של הנוצרים של מצרים), בה pha la phel (Φα Λα Φελ) פירושו: “זה שיש בו הרבה שעועית”, אולם לסברה זו אין באמת סימוכין מדעיים.
מכיוון שאין לי הרבה מה להגיד על המילה מבחינה לשונית, הנה חלק מהערך הרלוונטי בויקיפדיה:
(הפעם בחרתי להשמיט את הקטע, גם כך הפוסטים ארוכים…)
=-=-=-=-=-=
ודאי שמעתם על:
“אלברט (אברהם) מוגרבי, המכונה פִלפֶל אל-מַסְרי (فلفل المصري; בערבית: ‘פלפל המצרי’; 1928 – 1992, היה זמר מזרחי ישראלי, שבטרם עלייתו ארצה היה זמר ושחקן קולנוע פופולרי במצרים.
חייו
מוגרבי נולד ברובע היהודי של קהיר למשפחה בת 11 ילדים. אביו של מוגרבי, יוסף שלום מוגרבי, היה נגן עוד ופסנתר ידוע במצרים ואף ליווה בנגינה את הזמרת פאיזה רושדי. בגיל 11, כשהתלווה לאביו באחת מהופעותיו, פגש בבמאי שהציע לו להשתתף בסרט קולנוע. שמו של הילד בסרט היה “פלפל”, ומכאן זכה לכינוי זה עד סוף ימיו. בהמשך השתתף בעשרה סרטי קולנוע נוספים, ורובם זכו להצלחה קופתית שהפכה אותו למפורסם. […]” (ויקיפדיה)
צילום: Jess Torre
זה היה הפוסט ה- 2,660 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
