מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי הקוראת סלי שיבר.
אז מילת היום היא –
נַבְּצַ’ה (נבדה) نَبْضَة וברבים נַבְּצַ’את نَبْضَات – פעימה
תזכורת: האות הערבית צ֗אד (צ’) ض נהגית כמו d גרונית-נחצית. במדוברת היא עשויה להישמע במקרים מסוימים כמו z נחצית.
סלי שלחה לי פוסט נוסף מדף פייסבוק סורי:
عدسة طالب طب
عينكم على الواقع
עדשתו של סטודנט לרפואה
העין שלכם למציאות
זהו דף שיש לו כמעט חצי מיליון עוקבים.
הפוסט פורסם ב- 5.5.24.
لما كنا تحضيري كان في جُملة بكتاب الفيزيولوجيا بتقول:
“إنّ القلبَ لا يتعبُ لوجودِ فترات راحة”
ممكن كلنا نمر عليها بسرعة، شو بدنا نفهم فيها؟!
الدّكتور بالجامعة وقف عليها منيح؛ مع إنه توقعت ما يذكرها حتى!!
قال: “طبعاً القلب ما بيتعب ليه؟
لأنه بيضخ بأوقات وبيرتاح بأوقات تانية، وأنتو متل القلب، لازم تكون حياتكُم متله، كثرة الشغل بتهلك وكثرة الرّاحة إلها نفس الآثار، خلوا كل شيء باعتدال؛ بيشتغل شوي وبيرتاح شوي..
متل ما نص الطلاب بتعمل بتظل تهلك حالها وبالآخر بترتاح فترة طويلة، فعلياً ماعم تفيد حالها
خلوا وقت لتعملوا مهامكم وبعدها فوراً كافئوا حالكم ….”
نحنا مخلوقين لنشتغل.. لننجز، فكرة العطل الطويلة اللي ما بتُستَغل من معظمنا مو صح أبداً وفكرة إنو نهلك حالنا لما يكون في أي شغل بحياتنا بوقت قليل لنخلصه مو صح أبداً..
“انبضوا صح .. كونوا قَلب 
“
“כשהיינו בשלב המקדים (של הלימודים) היה כתוב בספר הפיזיולוגיה משפט שאומר:
“הלב אינו מתאמץ מכיוון שיש עִתות מנוחה”
ייתכן שכולנו חלפנו עליו במהירות, מה כבר יכלנו להבין ממנו?
אבל הדוקטור באוניברסיטה התייחס למשפט, למרות שציפיתי שהוא לא יזכור אותו בכלל!!
הוא אמר: “למה הלב אינו מתאמץ?
שכן הוא פועם בזמנים ונח בזמנים אחרים, ואתם כמו הלב, החיים שלכם צריכים להיות כמותו. עבודה רבה מתישה ולמנוחה רבה יש אותה השפעה. עשו הכל במתינות/איזון. הוא (הלב) עובד קצת ונח קצת.
כפי שחצי מהסטודנטים עושים, הם ממשיכים להתיש את עצמך ובסוף הם נחים לתקופה ממושכת, הם לא באמת מועילים לעצמם.
השאירו זמן כדי לבצע את המשימות שלכם ולאחר מכן מיד תַּגמלו את עצמכם”.
אנו נבראנו כדי לעבוד, כדי להשיג. הרעיון של אי-עשיה ממושכת, שאינה מנוצלת אצל רובנו, אינו טוב בכלל, והרעיון של להתיש את עצמנו – כאשר יש עבודה כלשהי בחיינו – בזמן קצר כדי לסיים אותה, אינו טוב בכלל.
פעמו כמו שצריך, היו לב.
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
השורש הערבי נ.ב.ץ’ עוסק בדופק ובפעימות, אך גם בניפוץ כותנה (הפרדת סיבי הכותנה מהזרעים), ובמשמעות זו הוא כמעט זהה לשורש העברית נ.פ.ץ (עם חילופי קוליות).
* הפועל נַבַּצַ’ نبض בבניין הראשון, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר (בצורת היחידה) שלו – דפק, פעם (לב); היה חי; נע, התנועע, זרם; נצנץ, הבריק
* נַבְּץ’ نبْض, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – דופֶק, פּוּלְס
* נַאבֶּץ’ نابِض, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – פועם, חי; קפיץ; גיל; יורה בקשת
* נַאבֶּץ’ בִּאלְעַאטִפַה نابض بالعاطفة – מלא (פועם) רגשי אהבה
* הפועל נַבַּצַ’ نبّض בבניין השני, וגם אַנְבַּצַ’ أنبض ברביעי – הניע, הניד
* נַבְּצֶ’ אלְוַטַן نبض الوطن – הדופק/הפעימות של המולדת (שמם של מספר אמצעי תקשורת בעולם הערבי)
* גַ’סֶּ אלנַּבַּץ’ جسّ النّبض – מישוש הדופק (מעשית ומטאפורית), בחינה, בדיקה, תהיה על קנקנו של-
* הֻוַ נַבְּצֶ’ אלְפֻאַאד هو نبض الفؤاد – הוא חריף שכל, נבון (מיל’: הוא פעימת הלב)
* נַבַּצַ’אן نبضان וגם מַנְבִּץ’ مَنْبِض – דופק, פעימה
* מִנְבַּץ’ مِنْبَض וברבים מַנַאבֶּץ’ منابض – מכשיר לניפוץ כותנה או צמר
צילום: Ty Tomlinson
זה היה הפוסט ה- 2,476 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
