פורסם לראשונה ב- 10.8.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
יהושע שלח לי את הסרטון המקסים הבא,
העוסק במוסא סעודי מהעיר טיבה במשולש, “הלוחש לחמורים”, שעובד בעמותת צער בעלי חיים בגן יאשיה (ראו פרטים בגוף הפוסט) ומטפל בחמורים שעברו התעללות.
בדקה 02:40 הוא מספר על החמור ברני, שילדים שפכו עליו דלק והציתו אותו, ש-
بيرني هرب عالبيّارات من كثر ما هو متوجّع
בירני הרב עאלביאראת מן כת’ר מא הו מתוג’ע
ברני ברח לפרדסים מרוב כאבים
אז מילת היום היא –
בַּיַּארַה بَيَّارَة וברבים בַּיַּארַאת بَيَّارَات – פרדס הדרים; גינה, גן
היה לנו פוסט קצרצר בנושא השורש עבר:
השורש הערבי ב.א.ר (שהפך במדוברת ל- ב.י.ר עם תופעה שנקראת תח’פיף אלהמזה) עוסק, באופן בלתי מפתיע, בעיקר בבארות:
* בִּיר بِير, בספרותית בִּאְ’ר بِئْر, וברבים אַבְּיַאר أبيار או אַאבַּאר آبار או בִּיַאר بِيار
* סִרַּכּ פִי בִּיר سرّك في بِير – סודך שמור לגמרי (מיל’: סודך בתוך באר)
* פַחַתֶ אלְבִּיר בִּאִבְּרַה فحت البِير بإبرة – פעל בסבלנות ובהתמדה (מיל’: חפר באר עם מחט)
* בֻּּאְ’רַה بؤرة, בספרותית – מוקד; אישון
* בַּיַּאר بيّار, במשקל בעלי המלאכה – מנקה בורות (למקרה שאתם מובטלים ומחפשים עבודה…)
* בַּיַּארַה بيّارة – פרדס הדרים. מה הקשר? אין לי מושג. אולי מקור המילה הספציפית הזו שונה משל שאר המילים בשורש.
=-=-=-=-=
אבל איך פרדס קשור לשורש של באר?
ועד כמה המילה נפוצה בכל העולם הערבי ו/או גם בספרותית?
זהו מקרה קלאסי לפניה לעזרת הדף הנפלא
البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية
.
הנה התשובות הכי מלאות-מיץ שקיבלנו:
* ידידי הקורא
Avshalom Farjun
כתב:
פרדס הדרים נקרא באזורנו ביארה, וזאת מכיוון שהדרים תמיד הושקו במי בארות ארטזיות (באר אַרטֶזית היא באר מים שהמים פורצים מתוכה בעצמם על פי חוק הכלים השלובים ללא צורך בשאיבה. המקור לשמה של התופעה הוא באזור ארטואה (Artois) בצרפת שבו בארות ארטזיות רבות. [ויקיפדיה]).
באר ארטזית נקראת בערבית ביארה.
בסעודיה ובארצות המפרץ ביארה פירושה מי ביוב או בית שימוש ערבי.
במילונים מצוין כי זו מילה שמקורה במילה התורכית באיר bayir, שפירושה צלע הר זרועה בכרמים ובעצים.
* המגיבה Dareen Tatour:
מדובר במילה מדוברת של אזורנו, שאינה קיימת בספרותית. באזורים אחרים תרגומה בית שימוש ערבי קדום.
*המגיב Rasheed Haj Abed Agbaria:
מכיוון שפרדס הדרים זקוק מאוד למים, הוא חייב להיות ממוקם ליד באר.
* המגיבה Gali Agnon:
אני חושבת בגלל שבפרדס נדרשת השקיה וצריך באר, בעוד שבוסתן מלא עצים שגדלים ממי גשמים בלבד.
* המגיב Loay Massalha:
פרדס זקוק למים רבים, ולכן נמצאים בקרבתו בארות רבות, וזו גם הסיבה לשימוש במשקל בעלי המלאכה (בשל האינטנסיביות של הצורך).
* המגיב عبد الرازق مصاروة:
ביארה היא באר גדולה, לימים כך כונו הבארות הארטזיות. באזורנו זהו שמם של פרדסי ההדרים.
* המגיב עדו כהן:
בכל פרדס חייב להיות באר ומנוע.
עדו הפנה גם לערך הויקיפדי הבא, שרק תחילתו מובאת כאן:
“בית באר או ביארה (בערבית: بيارة) הוא כינוי לסוג מבנים שהוקמו בארץ ישראל במאה ה-19 סביב בארות מים, בעיקר בסמוך לפרדסים.
התפתחות בתי הבאר
במהלך המאה ה-19 החל תהליך של יציאה מחומות העיר יפו. בעלי פרדסים בסביבתה החלו לעבור להתגורר בתחומי הפרדסים, והקימו את בתיהם בסמוך לבארות ששימשו אותם. לשם הגנה, הוקף הפרדס כולו בחומה, וכך נוצרו מתחמים של מבני מגורים מוקפים בוסתנים ירוקים. הבתים הוקמו בדרך כלל מכורכר, ובתחילה היו בני קומה אחת. לקראת סוף המאה ה-19 נעשה מקובל יותר להוסיף קומה שנייה, ולעיתים אף מבנה נפרד. כך נוצרה הפרדה בין בעלי הבית (שהתגוררו בקומה השנייה או בווילה הסמוכה) לבין הפועלים, הבהמות והמחסנים. בקומת הקרקע נערכה לעיתים גם פעילות מסחר. בבתיהם של הפרדסנים העשירים יותר טויחו קירות הכורכר הפשוטים, ונוספו בהם רעפים, מעקות ברזל ורצפות הכוללות אריחים מעוטרים.
אחד מבתי הבאר בארץ נמצא ברחוב דרך בן צבי 68-70 בעיר יפו […]”.
=-=-=
זהו האתר של עמותת Safe Haven for Donkeys:
=-=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
בְּיַארַה بيارة (בכורדית: בִּיַארֶה) היא ישוב בנפת חַלַבְּגֶ’ה במחוז אֶלסֻּלֵימַאנִיַּה בכורדיסטן העיראקית.
באביב ובסתיו ביארה היא מגנט תיירים בשל מזג האוויר הנוח שבה, שכן היא נמצאת על הרים בגובה כ- 1,100 מטר מעל פני הים.
אטרקציה נוספת במקום, למתעניינים, טמונה בעובדה שהיא יושבת פיזית, מעשית, מילולית, על הגבול עם איראן, מה שמוסיף המון פלפל לביקור בה…
רגע, חלבג’ה? נשמע מוכר, לא?
אז הנה קטע מויקיפדיה:
“ארגון הגרילה הכורדי פשמרגה, הנתמך על ידי איראן, שחרר את חלבג’ה מהשלטון העיראקי בשלב הסופי של מלחמת איראן–עיראק. ב-16 במרץ 1988, לאחר יומיים של התקפות ארטילריה והפצצות קונבנציונליות מהאוויר על העיר וסביבותיה, הטילו מטוסים עיראקיים מכלי גז כימי על העיר. תוצאות ההתקפה היו קטלניות: לפחות 5,000 בני אדם נהרגו כתוצאה מיידית מההתקפה הכימית. ההערכה היא כי לפחות עוד 7,000 בני אדם נפצעו או סבלו ממחלות לטווח ארוך. רוב קורבנות ההתקפה על העיירה היו אזרחים כורדים.
ההתקפה כללה את גזי העצבים טבון, סארין, ו-VX. בנוסף נעשה שימוש בגז חרדל, וייתכן שגם באפלטוקסין. ההתקפה על חלבג’ה הייתה ההרסנית ביותר במהלך מערכה שמטרתה חיסול המיעוטים בצפון-עיראק. קודם לכן, באפריל 1987, עשה סדאם חוסיין שימוש בנשק כימי גם בהתקפה על 24 כפרים באזורים הכורדיים. לאחר ההתקפה הרסו כוחות קרקעיים עיראקיים את העיר לחלוטין […]”.
=-=-=-=
ואם אנו בעיראק, בואו נדרים לאחר שלא אכלנו יום שלם וניכנס ל-
מֻגַ’מַּע מַטַאעֶם בַּיַּארַתֶ אלשַּאם مجمّع مطاعم بيّارة الشّام – מתחם מסעדות “פרדס אלשאם”
המקום מספר על עצמו שהוא:
مطعم وقاعات أعراس ومناسبات، حدائق تطلّ على نهر دجلة
מסעדה ואולמות חתונות ואירועים, הגנים משקיפים על נהר חידקל.
לדף הפייסבוק שלהם יש מעל 100,000 עוקבים. הדף “ערביט” מצטנף לו בבושה…
=-=-=-=
התמונה: מדף הפייסבוק
קטיף בפרדס
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
