מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק Marc Shof.
אז מילת היום היא –
מֻנַאפֶק مُنَافِق – צבוע
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
מרק שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
kholoudabuabbas
לח’ּלוּד אַבּוּ עַבַּאס יש כמעט 300 אלף עוקבים.
מכיוון שהיא לא כותבת על עצמה דבר, הייתי חייב לברר עליה קצת פרטים. מהסרטונים שלה עולה באופן חד משמעי שהיא ישראלית.
חשבון אינסטוש שלה פתוח רק לעוקבים מאושרים, והוא חשבון מאומת, מה שאומר שהיא סוג של סלב…
בתמונת הפרופיל היא נראית דוגמנית או משהו בסגנון, אבל מתוכן הסרטון עולים פרטים אחרים.
היא כותבת שם על עצמה:
Rotem
Coach| Model style 
Coach| Model style 2.10.98 Haifa
I need you more than dope 
=-=
הסרטון פורסם ב- 17.7.24 וכותרתו:
مجتمع بخوف
أنا سألت سؤال وأنا ما حكيت عل عرب
انتو حتى السؤال مش عارفين تميزو
شوفو قديش العرب مشكلجية
חברה (קהילה) מפחידה
אני שאלתי שאלה ואני לא דיברתי על הערבים
אבל אתם אפילו את השאלה לא מצליחים להבין.
תִּראו כמה הערבים בעייתיים
אבל לפני שנתעמק בסרטון הזה, הבה נצפה בסרטון המקורי שהביא לפרסום הסרטון שמרק שלח לי.
הסרטון הראשון פורסם ב- 7.7.24.
ענדי סאאל מוג’ה לערב אל48 אללי עאישין פי דולה אסראאיל: לו כאנת דולת אסראאיל בחכם ערבי, מש בחכם יהודי, כנתו בתעישוא הון ולא לא?
ליש עם בסאל היכ סאאל?
טבען אנא בשתע’ל בתח’נת דלק, כלכו בתערפוא, מנהלת תח’נת דלק, וכת’יר בשוף נאס, ביום יום יעני, לקוחות. פאע’לב אללקוחות הון מראת ערב יעני ובסמעהן ביחכוא בינהן ובין בעצ’: יא זלמה, לו אנה הון דולת ערב כאן אחנא אבצר איש צאר פינא? יא זלמה לא, מא כנתש בעיש הון, מא כנתש היכ.
פען ג’ד בדי בכל צדק תג’אובוני:
לו כאנת דולת אסראאיל בחכם ערבי כנתו בתכמלוא תעישוא הון?
عندي سّؤال موجّه لعرب ال٤٨ اللي عايشين في دولة إسرائيل: لو كانت دولة إسرائيل بحكم عربي، مش بحكم يهودي، كنتو بتعيشوا هون ولّا لا؟
ليش عم بسأل هيك سؤال؟
طبعًا أنا بشتغل ب תח’נת דלק، كلكو بتعرفوا، מנהלת תח’נת דלק, وكثير بشوف ناس، بيوم يوم يعني، לקוחות. فأغلب الלקוחות هون مرّات عرب يعني وبسمعهن بيحكوا بينهن وبين بعض: يا زلمة، لو إنّه هون دولة عرب كان احنا أبصر ايش صار فينا؟ يا زلمة لا، ما كنتش بعيش هون، ما كنتش هيك.
فعن جدّ بدّي بكل صدق تجاوبوني:
لو كانت دولة إسرائيل بحكم عربي كنتو بتكمّلوا تعيشوا هون؟
יש לי שאלה שמופנית לערביי ישראלי, שחיים במדינת ישראל: אילו מדינת ישראל הייתה תחת שלטון ערבי, לא יהודי, הייתם חיים כאן או לא?
למה אני שואלת שאלה שכזו?
הרי אני עובדת בתחנת דלק, כולם יודעים, מנהלת תחנת דלק, ואני רואה הרבה פעמים אנשים, ביום יום, לקוחות. רוב הלקוחות פה הם ערבים, ולפעמים אני שומעת אותם מדברים ביניהם: בן אדם, אילו זו הייתה מדינה של ערבים לא יודע מה היה קורה איתנו? בן אדם, לא, לא הייתי חי פה, לא הייתי כך וכך.
אז ברצינות אני רוצה שתענו לי בכנות:
אילו מדינת ישראל הייתה תחת שלטון ערבי, הייתם ממשיכים לחיות פה?
תגובות לסרטון:
هاي بلادنا ومستحيل نطلع منها
فعادي بنتأقلم مع كل الأوضاع 
זו ארצנו ואי אפשר לעזוב אותה
רגיל, נתרגל לכל מצב
جربي تنامي وقت الفراغ
נסי לישון בזמן הפנוי
انا لا
اذا الحكم عربي برحل
אני לא
אם השלטון יהיה ערבי אעזוב
قدي لتر السولر اليوم
מה מחיר ליטר סולר היום?
وين المشكلة ملان دول عربية عايشة احلا حياه
איפה הבעיה? מלא מדינות ערביות חיות יופי של חיים
لا كنا بنترك بيوتنا وبنحمل اغراضنا وبنطلع …يعني المنطق لو شو ما كان الحكم راح نتأقلم تحتو بالاخر هون بيوتنا وهدا وطنا
לא, היינו עוזבים את בתינו, לוקחים את חפצינו ועוזבים … כלומר ההיגיון הוא שלא משנה מה השלטון נתרגל אליו בסופו של דבר. פה בתינו וזו מולדתנו
بعيش معكي وين ما تكوني
אחיה איתך בכל מקום בו תהיי
והתגובה שהכי אהבתי:
مش عارف ليش تكسير اللغة اسمها تحنا مش تخنا ههههه
לא יודע למה הורסים את השפה: אומרים תחנה, לא תח’נה חחחחח
(כותב התגובה מתייחס לכך שערבים ישראלים מחקים בדיבור את דוברי העברית, שאצלם כל חית גרונית גאה נשמעת כמו ח’ ערבית, או כמו כף עברית רפה. לכו תתקנו את העולם אחרי עשרות שנים של הרס העברית…)
הסרטון השני:
צבאח אלח’יר, יא ג’מאעה.
טיב, אנא מש רח אסכת זי כל מרה ואקול: “ילא, עם ביע’לטוא עלי, עם ביסבוא עלי, ולאזם אסכת”.
לא, באלעכס! אנא רח אטלע ואג’אוב ואט’ל אג’אוב ללאאח’ר לאנה אנא כמאן אלי חק בכל כלמה!
אנא מא אג’ית חכית עלא ולא אי ערבי! אנא סאלת סאאל, פרצ’ת עליכו סאאל. אנא מש עארפה ליש אנתו אח’דתוהא אנה אנא בחכי ען אלערב למא אנא אג’ית סאלת אלערב, עם בסאל אלערב תאעון אסראאיל, ערב אל48: לו כאן חכם ערבי כנתו עאדי בתעישוא הון?
ומא חדא יקול לי אה, לא ושו פיהא ובערפש שו לאנה כלכו אכד’ב מן בעצ’ וכלכו ממת’לין ומנאפקין, חביבי!
למא אנא באג’י בקאבל בני אאדם וג’ה לוג’ה ובחכי מעה וג’ה לוג’ה וביג’י ביקול לי אנה אנא בקדרש אעיש בחכם ערבי, פהאי משכלתכ אד’א אנת מש קאדר תחכי אלאשי קדאם אלסושיאל מידיא ובתח’אף ובתכד’ב.
פמא תט’לכוש מלעבין! תעאלוא אחכוא אלאשי ואצ’ח ובאלוג’ה! לאנכו כלכו מלעבין, כלכו בתקדרוש תעישוא בדולה ערביה וכלכו נפס אלשי, אללי עאישין בערב אל48, כלה תמת’יל בתמת’יל, חבאיבי!
صباح الخير، يا جماعة.
طيّب، أنا مش رح أسكت زيّ كلّ مرّة وأقول: “يلّا، عم بيغلطوا عليّ، عم بيسبّوا عليّ، ولازم أسكت”.
لا، بالعكس! أنا رح أطلع وأجاوب وأظلّ أجاوب للآخر لأنّه أنا كمان الي حقّ بكلّ كلمة!
أنا ما أجيت حكيت على ولا أيّ عربي! أنا سألت سؤال، فرضت عليكو سؤال. أنا مش عارفة ليش انتو أخدتوها إنّه أنا بحكي عن العرب لمّا أنا أجيت سألت العرب، عم بسأل العرب تاعون إسرائيل، عرب ال٤٨: لو كان حكم عربي كنتو عادي بتعيشوا هون؟
وما حدا يقول لي اه، لا وشو فيها وبعرفش شو لأنّه كلّكو أكذب من بعض وكلّكو ممثّلين ومنافقين، حبيبي!
لمّا أنا باجي بقابل بني آدم وجه لوجه وبحكي معه وجه لوجه وبيجي بيقول لي إنّه أنا بقدرش أعيش بحكم عربي، فهاي مشكلتك إذا انت مش قادر تحكي الاشي قدّام السوشيال ميديا وبتخاف وبتكذّب.
فما تظلّكوش ملعّبين! تعالوا احكوا الاشي واضح وبالوجه! لأنّكو كلّكو ملعّبين، كلّكو بتقدروش تعيشوا بدولة عربيّة وكلّكو نفس الشي، اللي عايشين بعرب ال٤٨، كلّه تمثيل بتمثيل، حبايبي!
בוקר טוב אנשים.
טוב, אני לא הולכת לשתוק כמו בכל פעם ולהגיד: “יאללה, בסדר, הם כועסים עלי, הם מקללים אותי, אני צריכה לשתוק”.
לא, להפך! אני אצא ואגיב ואמשיך להגיב עד הסוף כי גם לי יש זכות (להגיד) כל מילה!
אני לא דיברתי על אף ערבי! אני שאלתי שאלה, הצגתי בפניכם שאלה. אני לא יודעת למה הבנתם שאני מדברת על הערבים כאשר אני שאלתי ערבים, אני שואלת את הערבים של ישראל: אילו היה שלטון ערבי הייתם חיים פה כרגיל?
ואף אחד לא ענה לי כן או לא או לא יודעת מה, כי כל אחד מכם שקרן יותר מהשני, כולכם שחקנים וצבועים, יקירי!
כשאני באה לאדם פנים אל פנים ומדברת איתו פנים אל פנים, והוא אומר לי: אני לא אוכל לחיות תחת שלטון ערבי, אז זו הבעיה שלך אם אתה לא יכול להגיד את זה ברשתות החברתיות ואתה מפחד ומשקר.
אל תמשיכו להיות צבועים! בואו תגידו את הדבר ברור ובפנים! כי כולכם שחקנים, כולכם לא יכולים לחיות במדינה ערבית וכולכם אותו דבר, ערביי ישראל, הכול משחק והצגה, יקיריי!
תגובות לסרטון:
مين انتي تفردي علينا السؤال هذا
מי את שתשאלי אותנו את השאלה הזו?
عجبتني قديش انت صادقه احسنت
אני מופתעת מכמה שאת צודקת. כל הכבוד!
احلى زلمة بالبلد
(את) אחלא גבר בארץ!
انا سألت بابي قلي عيشي وين ما بدك حبيبتي ان شاء في الصومال بس وصاني ما احط وشم
אני שאלתי את אבא’לה, הוא אמר לי: תחיי איפה שאת רוצה, יקירתי, אפילו בסומליה, אבל הוא ציווה עלי לא לעשות קעקוע (היא יורדת על ח’לוד)
اعصابك حج اعصابك
מה עם העצבים שלך, גבר, העצבים שלך?
شو سعر زيت المطور
מה מחיר שמן מנוע?
والله انو ما بنقدر نعيش تحت حكم عربي احنا عايشين في احسن دوله بالعالم والله والله
בחיי, לא נוכל לחיות תחת שלטון ערבי, אנו חיים במדינה הכי טובה בעולם, בחיי, בחיי
معك حق مليون بالميّه، كل الاحترام تهتميش لحدا
את צודקת מיליון אחוז, כל הכבוד, אל תתייחסי לאף אחד
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
נַפַק نَفَق ורבים אַנְפַאק أنفاق – מנהרה
לשמיעה:
השורש הערבי הספרותי נ.פ.ק עוסק בהוצאות כספיות, בצביעות ובמנהרות.
בעברית הוא עוסק בניפוקים, הנפקות ונפקניות:
נִפֵּק
1. עברית חדשה: הוציא דבר מה (מטבע, נייר ערך, דרכון, כלי, אישור וכד’) כדי לספק למי שמוסמך לקבל אותו.
2. עברית חדשה [צבא]: הוציא אספקה או ציוד ממחסן על פי אישור.
3. עברית חדשה בהשאלה: סיפק, מסר.
הסיפור מצוץ מהאצבע, נא לנפק תירוץ יותר טוב
בפוסט המקורי הובאו מובאות רבות לגבי מילים וביטויים מהשורש הזה בעברית ובארמית.
=-=-=
נחזור לערבית:
* הפועל נַפַקַ نفق בבניין הראשון – אזל, כלה
* נַפַקַתֶ אלְבַּצַ’אעַה نفقت البضاعة – היה ביקוש לסחורה (לכן היא אזלה)
* הפועל נַפַّקַ نفّق בבניין השני – “חיסל” את הסחורה, מכר את כולה; (הסחורה) אזלה; בזבז (כסף)
* הפועל נַאפַקַ نافَق בבניין השלישי – היה צבוע, נהג בצביעות, התחסד; שיקר; דימה עצמו לאדם מאמין
* מֻנַאפַקַה منافقة או נִפַאק نفاق, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – צביעות, התחסדות; חנופה
* מֻנַאפִק منافق וברבים מֻנַאפִקוּן منافقون, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – צבוע, מתחסד, רמאי; כופר, וראו בהמשך
* הפועל אַנְפַקַ أنفق בבניין הרביעי – הוציא, בזבז (כסף); התרושש
* אִנְפַאק إنفاق, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הוצאה (של כסף); עוני, מחסור
* הפועל אִסְתַנְפַקַ استنفق בבניין העשירי – בזבז (כסף)
* קִטַארֶ אלְאַנְפַאק قطار الأنفاق – רכבת תחתית (מיל’: רכבת המנהרות)
* רַאַא אלנּוּר פִי נִהַאיַתֶ אלנַּפַק رأى النّور في نهاية النّفق – ראה את האור בקצה המנהרה
* נַפַקַה نفقة וברבים נַפַקַאת نفقات – הוצאה כספית; דמי כלכלה; כסף; מזון
* נַפַקַה שַרְעִיַּה نفقة شرعيّة – דמי מזונות (לאחר גירושין)
* נַפַקַתֶ אלתַּרְחִיל نفقة التّرحيل – דמי משלוח
* נַפַקַתֶ אלסַּפַר نفقة السّفر – הוצאות נסיעה
* נַפַקַאתֶ אלְמַעִישַה نفقات المعيشة – הוצאות מִחיה
* עַלַא נַפַקַת- على نفقة- – על חשבון-
“מֻנאפִקוּן (ערבית: منافقون) הם אנשים אשר מוזכרים בקוראן ככאלו אשר כלפי חוץ מתנהגים ונראים כמוסלמים, בעוד שבתוך נפשם הם מסתירים את העובדה שהם למעשה אינם מוסלמים, וזאת על מנת לפגוע בקהילה האסלאמית.
משמעותו המילולית של מושג זה היא “צבועים”, או “דו-פרצופיים”.
צורת היחיד היא מֻנאפִק (منافق), והצביעות עצמה נקראת נִפאק (نفاق)”. (ויקיפדיה)
ואני מוסיף: מדובר באנשי העיר מכה שהצהירו על אמונתם באסלאם אך לא קיבלו את מרותו של הנביא מוחמד. עונשם יהיה הגיהינום.
התמונה: מהרשת
זה היה הפוסט ה- 2,533 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
