מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי הקוראת Revital Battat.
אז מילת היום היא –
ג’וֹז הִנְדִי جوز هِنْدِي או ג’וזֶ אלְהִנְד جوز الهند או נַארְגִיל نارَجِيل – (אגוז) קוקוס
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/wR1AZ
רגע, קודם כל נעיין בוויקיפדיה:
“אדמת הקוֹקוֹס (שם מדעי: Cocos nucifera), או קוֹקוּס או נרגיל בעברית, מפרסית, הוא פרי השייך למשפחת הקוקוסים, והוא המין היחיד מהסוג “קוֹקוֹס”. גובהו של העץ יכול להגיע ל־30 מטרים, עם עלים שאורכם בין 4 ל־6 מטרים. אגוז קוֹקוֹס הוא פרי אדמה הקוקוס.
[…]
הקוקוס (“אגוז הודו”) אינו אגוז אמיתי – מבחינה בוטנית הוא בית גלעין, בדומה לאפרסק. הקליפה מורכבת משכבה חיצונית של סיבים ומתחתיה קליפה קשה שבה שלושה נקבים שמהם יכול השורשון לצמוח. בהסתכלות מקרוב, הקליפה הקשה ושלושת הנקבים מזכירים פנים של קוף. קוף בפורטוגזית הוא “מקאקו”, שמקוצר לעיתים ל”קוקו”, ומכאן שם הפרי. משמעות השם הלטיני של המין, nucifera, היא “מניב אגוזים”. כל עוד נתון האגוז בקליפתו, הוא צף על פני המים. משערים שאגוז הקוקוס הגיע לארצות רבות לא רק על ידי האדם אלא גם כשהוא נישא על גלי האוקיינוס. […]”
גילוי נאות: כותב שורות אלה אינו חובב גדול של קוקוס (או חובב בכלל…).
=-=-=
רויטל שלחה לי סרטון נוסף של יקיר הדף בהתהוות, הלבנוני נביל קאסם.
הסרטון מ- 3.6.23.
גם כאן נביל “משחק אותה” מדבר בטלפון. המצחיק הוא, שהטלפון שלו הוא השלט של הטלוויזיה… (וכן, זה מכוון, אני יודע).
ולי, סכתי, שו מא סמעתי אאח’ר ח’בר?
יא חראם, מא תרכהא חסין להנד. תרכהא, מא בקא בדה איאהא. ע’יר ראיה.
קאל: ח’איף יתג’וזהא, קאל: יצירוא יקולוא: הידא ג’וז הנד, הידא ג’וז אלהנד והידא ג’וז הנד. בס עשאן היכ. שפתי, יא חראם!
טב, אמהא לשו תסמיהא הנד, הדיכי אלתאניה, אלחמארה?
איה, ממכן יצירוא יקולוא לה ג’וז הנד, ואללה מא בערף, בס חראם, אכלת ח’רא.
ولي، سكتي، شو ما سمعتي آخر خبر؟
يا حرام، ما تركها حسين لهند. تركها، ما بقى بدّه ايّاها. غيّر رايه.
قال: خايف يتجوّزها، قال: يصيروا يقولوا: هيدا جوز هند، هيدا جوز الهند وهيدا جوز هند. بس عشان هيك. شفتي، يا حرام!
طب، أمّها لشو تسميها هند، هديكي التّانية، الحمارة؟
ايه، ممكن يصيروا يقولوا له جوز هند، والله ما بعرف، بس حرام، أكلت خرا.
בוא’נה, תשתקי, מה, לא שמעת את החדשה האחרונה?
חבל, חְסֵין עזב את הִנְד. עזב אותה, הוא לא רוצה אותה יותר. הוא שינה את דעתו.
הוא אמר: הוא פוחד להתחתן איתה, הוא אמר: יתחילו להגיד: “הנה בעלה של הנד (בערבית זה נשמע בדיוק כמו: אגוז קוקוס), הנה בעלה של הנד”. רק בגלל זה. ראית, כמה חבל!
טוב, למה אמא שלה קראה לה הנד, החמורה הזו?
כן, אולי יתחילו להגיד בעלה של הנד / אגוז קוקוס, אני לא יודע, אבל חבל, היא אכלה אותה.
אחד הקוראים כתב לי: זה מזכיר לי סיפור שאמא שלי סיפרה לי על זוג מאוהב מהקהילה היהודית בדמשק, שאמא של הכלה סרבה לנישואיהם כי החתן היה ממשפחת אַסְוַד أسود (שחור) ושמה של הכלה היה מזל…
=-=-=
רויטל שלחה לי סרטון נוסף של נביל, מ- 26.6.23:
יא לטיף, יא לטיף! בס צאר אלואחד ימות בלבנאן או בשי דולה ערביה מעפנה, צארוא אלנאס יקולוא: “אללה רחמה” או “אלמות רחמה”.
בטל חדן יקול: “אללה ירחמה”!
יא לטיף!
לא, נחנא ראיחין ע אלאנהיאר! ראיחין ע אלאנהיאר! בדי אח’בר אמי!
– מאמא!
– נעם!
– נחנא ראיחין ע אלאנהיאר!
– בתתע’דוא ובתרוחוא! אנא למין עאמלה כל האלאכל?!
يا لطيف، يا لطيف! بس صار الواحد يموت بلبنان أو بشي دولة عربيّة معفّنة، صاروا النّاس يقولوا: “الله رحمه” أو “الموت رحمة”.
بطّل حدن يقول: “الله يرحمه”!
يا لطيف!
لا، نحنا رايحين ع الانهيار! رايحين ع الانهيار! بدّي أخبّر أمّي!
– ماما!
– نعم!
– نحنا رايحين ع الانهيار!
– بتتغدّوا وبتروحوا! أنا لمين عاملة كلّ هالأكل؟!
אוי ואבוי, אוי ואבוי! כשמישהו מת בלבנון או במדינה ערבית מעפנה אחרת, האנשים התחילו להגיד: “האל ירחם עליו” או “המוות הוא רחמים” (ככה”נ מתכוון פה לדרך מודרנית להתייחס למוות של אנשים. שָלֵו).
הפסיקו להגיד: “אללה ירחמו”!
אוי ואבוי!
לא, אנו צועדים לעבר קריסה/התמוטטות! צועדים לקריסה! אני צריך להודיע לאמא שלי!
– אמא!
– כן!
– אנו בדרך לקריסה!
– קודם תאכלו ארוחת צהרים ואז תלכו. למי הכנתי את כל האוכל הזה?!
(התמלול והתרגומים שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא בוריס גורליק.
אז מילת היום היא –
גַ’אאִזֶה جَائِزة וברבים גַ’וַאאֶז جوائز – פרס; מתנה
השורש הערבי ג’.ו.ז, הספרותי-בעיקרו (בגזרת ע”ו), עוסק במתן רשות והתרה, בחופשות, במעברים וחציות ובאגוזים.
בעברית הוא מופיע בפעלים נָגוֹז (חלף, נעלם) בבניין נפעל, וגם בפועל הלא שימושי גָּז בבניין הראשון (שום קשר לגזים). בנוסף, הוא מופיע במילה אגוז, אם כי נראה שהקישור של הפרי היבש הזה לשורש הזה, בשתי השפות, הוא מקרי בלבד.
השורש מתכתב עם השורש הקרוב ג’.ז.י, העוסק בגמול.
שימו לב: השורש הזה נפוץ מאוד במדוברת בכל הקשור לנישואין וחתונות, אבל לא בו נעסוק היום, שכן השורש המקורי הוא ז.ו.ג’, העוסק בזוגות ובזוגיות, כמו בעברית, אך בערבית מדוברת הוא עבר שיכול עיצורים, כנראה למען הקלת ההגייה.
והנה פוסט שהיה לנו עם השורש המקורי, בהקשר של נישואין: http://bit.ly/2XzQaZP
* הפועל גַ’אזַ جاز בבניין הראשון, שמילת היום היא צורת הבינוני פועלת שלו – עבר, חלף ב-; היה מותר וחוקי, הותר, אופשר, הורשה
* גַ’אזַ אלִאמְתִחַאן جاز الامتحان – עבר את המבחן
* גַ’אאֶז جائز בצורת הבינוני הפועל – מותר, מורשה, אפשרי; עובר, חולף
* גַ’אאִזַה תַשְגִ’יעִיֶּה جائزة تشجيعيّة – פרס עידוד
* גַ’אאִזֶת תַרְצִ’יֶה جائزة ترضية – פרס ניחומים (מיל’: פרס פיצוי)
* גַ’אאִזֶת נוֹבֶּל جائزة نوبل – פרס נובל
* גַ’אאִזֶת אוסְכַּאר جائزة أوسكار – פרס אוסקר
* הפועל גַ’וַּז جوّز בבניין השני – הרשה, נתן רשות, התיר, אִפשר, קבע כמותר
* הפועל גַ’אוַז جاوز בבניין השלישי – פסח על-, חלף על פני-, חרג מ-; סלח
* הפועל הספרותי אַגַ’אזַ أجاز בבניין הרביעי – הרשה; אשרר; העניק מתנה
* אִגַ’אזַה إجازة וברבים אִגַ’אזַאת إجازات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – רשות, רישיון, הרשאה (מילה מקבילה ל- רֻחְ’צַה رخصة, רישיון); תעודה; חופשה
אם חושבים על זה, חופשה היא סוג של היתר לא לעבוד.
אג’אזה היא חופשה (כלומר מינוח לשוני) מההיבט החוקי-התנהלותי-תעסוקתי; עֻטְלֶה عطلة היא חופשה מההיבט הבילויִי, של הפעילות (או אי-הפעילות, ואף הבטלה, הקיימת במהות השורש ע.ט.ל) המתבצעת במהלך החופשה.
חופשת קיץ, או חופשה של ילדים, היא עטלה. חופשה של מבוגרים עובדים היא אג’אזה, והם יכולים להפוך את האג’אזה (ההיתר התעסוקתי) ל- עטלה (בילוי או אי-עשיה).
מוסיף הקורא יאיר גולד:
“אפשר גם להבחין עפ”י מה או עפ”י מי נקבעת החופשה. אג’אזה – החופשה נקבעת עפ”י החלטות אנוש. והיא שרירותית ועשויה להתבטל או להיות במועד אחר בפעם הבאה. עטלה – גורמים שהם לא בשר ודם קבעוה: עטלת (א)לעיד וכו’. אלמנט של קביעות, עונתיות”.
=-=-=
ישנם סוגים רבים של חופשה-אג’אזה. פה נציג ארבעה “מפורסמים”:
* אִגַ’אזֶה סַנַוִיֶּה إجازة سنويّة – חופשה שנתית
* אִגַ’אזֶה מַרַצִ’יֶּה إجازة مرضيّة – חופשת מחלה
* אִגַ’אזֶת וַצֶ’ע إجازة وضع – חופשת לידה
* אִגַ’אזֶת סַפַר إجازة سفر – היתר נסיעה (או חופשה לרגל נסיעה, תלוי בהקשר)
* מֻגַ’אז مُجاز, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מורשה, מי שיש לו היתר; אדם בחופשה
* הפועל הספרותי תַגַ’אוַזַ تجاوز בבניין השישי – עקף (בכביש), חרג, עבר, חצה; הגזים; עבר/חצה את גיל-; הסיג גבול
* תַגַ’אוֻז تجاوُز, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – עקיפה (של רכב), חריגה; הסגת גבול
* תַגַ’אוֻזֶ אלסֻּלְטַה تجاوُز السّلطة – חריגה מסמכות
* תַגַ’אוֻזֶ אלְחַ’טֶּ אלְאַחְמַר تجاوُز الخطّ الأحمر – חצית קו אדום
* תַגַ’אוֻזֶ אלסֻּרְעַה אלְמֻחַדַּדֶה تجاوُز السّرعة المحدّدة – חריגה מהמהירות המותרת
* הפועל הספרותי אִגְ’תַאזַ اجتاز בבניין השמיני – עבר דרך-, חצה; עבר (תקופה)
* אִגְ’תִיַאז اجتياز, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – מעבר, חציה (הפעולות עצמן)
* טַרִיק אִגְ’תִיַאזִיּ طريق اجتيازيّ – דרך עוקפת
* הפועל הספרותי אִסְתַגַ’אזַ استجاز בבניין העשירי – חשב את- למותר
* גַ’וְז جوز בספרותית, ג’וֹז במדוברת – אגוזים (שם קיבוצי)
* ג’וֹז אלהנד جوز الهند – אגוז קוקוס
* כַּסַּארֶת ג’וֹז كسّارة جوز – מפצח אגוזים
* לוֹן ג’וֹזִי لون جوزيّ – צבע אגוז
* מַגַ’אז مَجاز – מטאפורה; מַעֲבָר
* מַגַ’אזִיּ مجازيّ – מטאפורי
* גַ’וַאז جواز וברבים גַ’וַאזַאת جوازات – רשות, רישיון, אישור
* עַדַם גַ’וַאז عدم جواز – איסור, אי-היתר
* גַ’וַאז סַפַר جواز سفر – דרכון (מיל’: היתר נסיעה)
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
(1)
“וַאדִי אֶל-ג’וֹז (מערבית: وادي الجوز, “נחל האגוז”) או ואדי ג’וז היא שכונה במזרח ירושלים מסביבו של ערוץ נחל קדרון עילי, מפינת החומה הצפון־מזרחית וצפונה עד למרגלות הר הצופים במזרח העיר. מרבית השכונה שוכנת ברום של כ-750 מ’ מעל פני הים.
מיקום
גבול השכונה בצפון אזור מערת שמעון הצדיק ושכונת נחלת שמעון, בדרום חומת העיר העתיקה ומוזיאון רוקפלר. השכונה מתפרשת משני עברי ערוץ הנחל: ממזרחו – על המורדות המערביים של הר הזיתים והר הצופים וממערבו על המורדות המזרחיים של הרכס המוגבה שבמרכזו עוברת דרך שכם וגבעת שיח’ ג’ראח. שמה העברי של השכונה נחל האגוז נקבע בשל עצי אגוז הבודדים הנמצאים בשכונה. בעבר גדלו עצי אגוז רבים באזור ירושלים. בפאתי השכונה עוברת מנהרת הר הצופים, המקשרת בין מעלה אדומים למרכז ירושלים.
[…]
הרחוב הראשי של השכונה משמש מרכז של מוסכים ובתי מלאכה לתיקון מכוניות במזרח העיר. רבים מבני מערב העיר המבקשים תיקון זול למכוניתם שמים פעמיהם למוסכי השכונה, וכן מרבית בעלי הרכב מן המגזר הערבי. בשכונה ממוקם גם השוק הסיטונאי לירקות ופירות של מזרח ירושלים.
[…]” (ויקיפדיה)
כותב בתגובות ירון סומך:
כרגיל פוסט יפה ומעשיר, רק שלמיטב זכרוני לואדי ג’וז אין שום קשר לשורש הערבי ج.و.ز או לאגוזים, וככל הנראה שמו נבע מהשיבוש הצלבני של השם יהושפט=ג’וזפאט (באנגלית): כך נקרא העמק והנחל שבין עיר דוד להר הזיתים (אזור נחל קדרון).
(2)
“גיזה (בערבית: אלגיזה الجيزة) היא העיר השלישית בגודלה במצרים, הממוקמת בגדה המערבית של נהר הנילוס, כ-20 קילומטרים דרום מערב למרכז קהיר, עתה חלק ממטרופולין קהיר המורחב. היא בירת מחוז אל-גיזה, ומצויה ליד הגבול הצפון מזרחי של מחוז זה, ממש על הנילוס. אוכלוסיית העיר במפקד הלאומי של שנת 2006 הייתה 2,681,863, ואוכלוסיית המחוז הייתה 6,272,571. גיזה נחשבת לעיר הפרבר השנייה בגודלה בעולם בשוויון עם אינצ’ון, קוריאה הדרומית וקזון סיטי, שבפיליפינים, שנייה רק ליוקוהמה שביפן.
בסמוך לעיר על רמת גיזה נמצא מתחם הפירמידות בגיזה בו יש פירמידות ומקדשים רבים כמו גם הספינקס הגדול של גיזה והפירמידה הגדולה של גיזה, העתיקה שבשבעת פלאי תבל.
[…]” (שם)
משמעות השם ג’יזה, בערבית: עמק, מישור
צילום: Shibi Zidhick
זה היה הפוסט ה- 2,121 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
