מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא האדוק Edov Toren, שכתב לנו:
“שלום,
האם היה פוסט על המילה كوز?
ידיד ממצרים ענה לי לשאלה:
اخبارك ايه؟ מה שלומך? / מה חדש אצלך?
בתשובה:
انا كويس، زي اللوز في الكوز.
אני בסדר, כמו שקד בכד (בערבית יש חריזה: זי אללוז פי אלכוז).
كوز כּוז = כד חרס, ספל
וגם: קלח, אצטרובל”.
אז מילת היום היא –
כּוּז كُوز וברבים כִּיזַאן كيزان או אַכְּוַאז أكواز – קנקן, ספל גדול (מחרסינה או ממתכת), גביע, צנצנת, כד חרס קטן; פחית
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/ME1Br
השורש הערבי כ.ו.ז (בגזרת ע”ו) עוסק בעיקר בספלים. ככלל, הוא אינו נפוץ בשפה.
בזכות תגובתו של הקורא בלשנות יהודית:
“ארמית: כּוּזָא – כַּד קָטָן (כנראה בחילוף ז”ד מכד או ז”ס מכוס)
והכוז דומה לקיתון גדול של זהב (תמיד ג) ▪︎ ברטנורא: קיתון בלשון ערבי קורין אלכו”ז”
נזכרתי שהקשר למילה העברית כּוֹס (ולמקבילה הערבית כאס) ברור לחלוטין (חילופי קוליות פונטיים).
* הפועל כַּוַּז كوّز בבניין השני – היה עגלגל
* הפועל תַכַּוַּזַ تكوّز בבניין החמישי – התקהל, התאסף
* הפועל אִכְּתַאזַ اكتاز בבניין השמיני – אסף, גרף
* כּוּז צַנַוְבַּר كوز صنوبر – אצטרובל
* כוז דֻ’רַה كوز ذرة – קלח תירס
* כוז צַבֶּר كوز صبر – פרי הצבר, סברס
* מַא יִפְרֶקֶש בֵּינֶ אלְאַלִף וּכּוּזֶ אלדֻּ’רַה ما يفرقش بين الألف وكوز الذّرة – אינו מבחין בין ימין ושמאל, אינו מבחין בין איכויות שונות (מיל’: אינו מבדיל בין האות אלף לקלח תירס)
הקורא מעיין גל כתב לנו בזמנו:
ביטוי שאני ממש אוהב:
כֻּלּ מַא דַקֶּ אלְכּוּז בִּאלְגַרַּ’ה كلّ ما دقّ الكوز بالجرّة – בכל הזדמנות אפשרית, או בכל פעם שיש משבר, התנגדות חוזרת ונשנית של מישהו לדבריו של מישהו אחר (ואני מוסיף: באים בטענות בעקבות כל דבר קטן. שלו).
המורה שלימדה אותי מדוברת ששפת אמה ערבית אמרה שהיא מכירה את הביטוי הזה בעיקר בהקשרים של ריב בין בעל ואישה.
מילולית: בכל פעם שגביע החרס (הקטן) פוגע בכד המים (הגדול)
תגובות הקוראים:
אורי טרוק:
אצל יהודי דמשק יש פתגמים לכמה מחודשי השנה העברית. המתאים כאן:
בשהר תמוז בתע’לי אלמי באלכוז بشهر تموز بتغلي المي بالكوز – בחודש יולי המים רותחים בקנקן (בגלל מזג האויר החם).
גילה יונה:
كواز כַּוַּאז – קַדָר, יוצר כלי חרס
בעיראקית יהודית יש בהקשר שני פתגמים:
1. אִנְטַרַס אלְכּוּז (הספל התמלא), הגיעו מים עד נפש
2. אִלְכִּוַאז יִשְרַבּ בִּאלְמַשִרְבַּה אלְמִכְּסוּרה, כמו הסנדלר הולך יחף
מתן מלכה:
ח’בז מח’בוז ומי באלכוז خبز مخبوز ومي بالكوز פתגם שנאמר על אדם עצלן/ זה שנסמך כל חייו על אחרים (מיל’: [הוא רוצה] לחם אפוי ומים [קרים] בקנקן)
צילום: Annie Spratt
זה היה הפוסט ה- 2,108 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
אהבתי מאוד – במיוחד את הקישור לארמית, מילה שאני מכיר שנים מהתלמוד – ופתאום מגלה את הקישור לערבית – ממש מחכים!!