פורסם לראשונה ב- 10.6.21
מילת היום מופיעה מכיוון שהוזכרה בסרטון שקיבלתי מידידי הקורא יהושע אינדור.
מַעְרַכֶּה مَعْرَكة וברבים מַעַארֶכּ معارك – קרב, מערכה; מלחמה; שדה הקרב
הסרטון נשלח באחת מקבוצות הווטסאפ ביום ד’ ה- 12.5.21 (היום השלישי לאירועים האלימים האחרונים), וזו לשונו:
בסרטון מופיע תושב עזה, על גג בניין, שאומר את הדברים הבאים כשברקע המואזין:
כותרת הסרטון, שמופיע בתגובה הראשונה:
رسالة مهمّة للضّفّة والقدس
ארתפע אלאד’אן וקבל לחט’את אלאחתלאל ארתכב מג’זרה בחק אהלנא פי בית חאנון,
היכ אלתעאמל מע ע’זה והיכ כאן מתוקע,
ומע ד’לכ ע’זה קבלת אנהא תפות הד’ה אלמעאדלה, אלצואריח’ לא זאלת תנטלק
בסם אללה ואללה אכבר לא קוה אלא באללה, יא קות אללה!
לכן בנחב בנקול אנה אחנא 2 מליון פלסטיני פי ע’זה דח’לנא אלמערכה במחצ’ אראדתנא
2 מליון אסתשהאדי דח’לנא אלמערכה,
כנתו תקולוא מנשאן אללה יא ע’זה, ילא
ואחנא אלאן בנקול לכם
מנשאן אללה יא צ’פה, ילא
מנשאן אללה יא קדס, ילא, כמלוא אלמסיר!
אחנא בנדפע ת’מן, ורח נדפע ת’מן ע’אלי
ולכן תסיבונאש לחאלנא!
ارتفع الاذان وقبل لحظات الاحتلال ارتكب مجزرة بحقّ أهلنا في بيت حانون،
هيك التّعامل مع غزّة وهيك كان متوقّع،
ومع ذلك غزّة قبلت إنّها تفوت هذه المعادلة، الصّواريخ لا زالت تنطلق
بسم الله والله أكبر لا قوّة إلّا بالله، يا قوّة الله!
لكن بنحبّ بنقول إنّه إحنا ٢ مليون فلسطيني في غزّة دخلنا المعركة بمحض إرادتنا
٢ مليون استشهادي دخلنا المعركة،
كنتو تقولوا: منشان الله يا غزّة، يلّا
وإحنا الآن بنقول لكم:
منشان الله يا ضفّة، يلّا
منشان الله يا قدس، يلّا، كمّلوا المسير!
إحنا بندفع ثمن، ورح ندفع ثمن غالي
ولكن تسيبوناش لحالنا!
עלה קול המואזין, ולפני זמן קצר הכיבוש (ישראל) ביצע טבח נגד תושבינו בבית חאנון (ישוב בצפון מזרח הרצועה, קרוב מאוד לישראל. שָלֵו)
זהו היחס לעזה, וזה היה צפוי,
ועם זאת, עזה הסכימה להיכנס למשוואה הזו, והרקטות ממשיכות להיות משוגרות.
בשם אללה, אללה אכבר, אין כוח אלא באללה, הו כוחו של אללה!
אבל אנו רוצים להגיד שאנו 2 מיליוני פלסטינים ב(רצועת) עזה, נכנסנו למערכה מבחירה
2 מיליוני אנשים שרוצים להיות שהידים, נכנסנו למערכה,
נהגתם לומר (בעבר, לעזתים): למען אללה, עזה, קדימה!
ואנו עכשיו אומרים לכם:
למען אללה, הגדה, קדימה!
למען אללה, ירושלים, קדימה, השלימו את המהלך/הדרך!
אנו משלמים מחיר, ונשלם מחיר יקר
אבל אל תשאירו אותנו לבדנו!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
השורש הערבי ע.ר.כ עוסק בקרבות ומערכות (לחימה). בעברית הוא עוסק גם במערכים עריכות באופן כללי, וכן בערכים ובשווי.
נעיין במשמעויות העבריות הרלוונטיות לנו היום, בפוסט הזה:
עָרַךְ
1. הציב בתבנית מסוימת.
”וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל-הַמִּזְבֵּחַ וְעָרְכוּ עֵצִים עַל-הָאֵשׁ.“ (ויקרא א, פסוק ז)
”וְאַתֶּם עֹזְבֵי ה’ הַשְּׁכֵחִים אֶת-הַר קָדְשִׁי הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן וְהַמְמַלְאִים לַמְנִי מִמְסָךְ.“ (ישעיהו סה, פסוק יא)
[2. עיבד תוכן גולמי תוך תיקון, סידור, השמטה והוספה לחלקים ממנו.
3. תכנן וניהל ביצוע מסודר של דבר מה.
4. לשון המקרא היה דומה או שווה ל־]
מַעֲרָכָה
1. לשון המקרא: חזית המלחמה.
”וַיָּרָץ אִישׁ-בִּנְיָמִן מֵהַמַּעֲרָכָה וַיָּבֹא שִׁלֹה בַּיּוֹם הַהוּא וּמַדָּיו קְרֻעִים וַאֲדָמָה עַל-רֹאשׁוֹ.“ (שמואל א׳ ד, פסוק יב)
”כָּל-אֵלֶּה אַנְשֵׁי מִלְחָמָה עֹדְרֵי מַעֲרָכָה בְּלֵבָב שָׁלֵם בָּאוּ חֶבְרוֹנָה לְהַמְלִיךְ אֶת-דָּוִיד עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל…“ (דברי הימים א׳ יב, פסוק לט)
2. לשון המקרא: דבר שמונח בצורה מסודרת; בפרט, עצים המסודרים לשם הבערה.
”אֶת-הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה אֶת-נֵרֹתֶיהָ נֵרֹת הַמַּעֲרָכָה וְאֶת-כָּל-כֵּלֶיהָ וְאֵת שֶׁמֶן הַמָּאוֹר.“ (שמות לט, פסוק לז)
”וּבָנִיתָ מִזְבֵּחַ לַה’ אֱלֹהֶיךָ עַל רֹאשׁ הַמָּעוֹז הַזֶּה בַּמַּעֲרָכָה וְלָקַחְתָּ אֶת-הַפָּר הַשֵּׁנִי וְהַעֲלִיתָ עוֹלָה בַּעֲצֵי הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר תִּכְרֹת.“ (שופטים ו, פסוק כו)
”הֵחֵלּוּ מַעֲלִין בַּגִּזְרִין לְסַדֵּר אֵשׁ הַמַּעֲרָכָה; וְכִי כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִים לַמַעֲרָכָה; הֵין.“ (משנה, מסכת תמיד – פרק ב, משנה ג)
3. עברית חדשה: פרק ממחזה.
הטרגדיה הקלאסית מורכבת מחמש מערכות, שבכל אחת מהן שלוש תמונות.
אקדח שמופיע במערכה הראשונה, חייב לירות עד סוף המערכה השלישית, (אנטון צ’כוב)
4. בהשאלה: חלק מטורניר בספורט.
5. [ביולוגיה] בהשאלה: אחת הקבוצות בעלות חשיבות בטקסונומיה.
החי והצומח מתחלקים לממלכה, מערכה, מחלקה, סדרה, משפחה, סוג ומין.
* הפועל עַרַכּ عرك בבניין הראשון – התקוטט; עשה אי סדר; לכלך; שפשף, חיכך
* עַרַכַּ פִי חַדִיתִ’הִ/כַּלַאמִהִ عرك في حديثه/كلامه – דיבר שטויות (מיל’: עשה אי סדר בדבריו)
* הפועל הספרותי עַרִכַּ عَرِكَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – היה לוחם עז; נלחם בכל כוחו
* הפועל עַארַכּ عارك בבניין השלישי – נאבק, נלחם
* עִרַאכּ عِراك או מֻעַארַכַּה معاركة בצורות שם הפעולה/מצדר של הבניין – מאבק, מלחמה; ריב
* הפועל תַעַארַכּוּא تعاركوا בבניין השישי – התקוטטו אלו עם אלו
* הפועל אִעְתַרַכּוּא اعتركوا בבניין השמיני – נלחמו אלו באלו
* מֻעְתַרַכּ مُعترَك בצורת הבינוני הפועל, או מַעְרַכּ مَعْرَك במשקל המקומות – שדה הקרב
* מַעְרַכֶּה קַאסִיֶה/שַאקַּה معركة قاسية/شاقّة – קרב קשה, מייגע
* מַעְרַכֶּה אִנְתִחַ’אבִּיֶּה معركة انتخابيّة – מערכת בחירות
* מַעְרַכֶּתֶ אלְמַצִיר معركة المصير – מערכה גורלית; הקרב על העתיד
* מַיְדַאנֶ/סַאחַתֶ אלְמַעְרַכַּה ميدان/ساحة المعركة – זירת הקרב, שדה הקרב
* לִבַּאסֶ אלְמַעְרַכַּה لباس المعركة – מדי ב’, מדי עבודה (מיל’: לבוש הקרב)
* עַרְכַּה عَركة – קטטה, ריב
* אֻםֶּ אלְמַעַארֶכּ أمّ المعارك – “אם כל המלחמות” (כך כינה צדאם חוסין, הנשיא העיראקי בזמנו, את מלחמת המפרץ הראשונה)
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
(1)
להלן בפעם השנייה הפתיח מהערך הויקיפדי המומלץ (כן, יש דבר כזה, ערך מומלץ) על פעולת כראמה:
“פעולת כַּרָאמַה (בפי צה”ל: מבצע תופת, בערבית מַעְרַכַּתֶ אלְכַּרַאמֶה معركة الكرامة) הייתה פשיטה נרחבת של כוחות שריון, צנחנים וחיל אוויר של צה”ל, ב-21 במרץ 1968, על מפקדת הפת”ח והעומד בראשה יאסר ערפאת, בכפר הירדני כראמה שבדרום בקעת הירדן.
במקביל לפעולה זו התקיימה פשיטה נוספת על יעדים של הפת”ח מדרום לים המלח (נקראת מבצע אסותא על ידי צה”ל). כוחות הלגיון הירדני הניעו יחידות למגע עם כוחות צה”ל ופתחו עליהם באש, ובכך הפכה הפעולה לקרב בהיקף מלא. פעולת כראמה הייתה הקרב הצבאי המשמעותי הראשון בין צה”ל וצבא ערבי לאחר תום מלחמת ששת הימים, ואחד האירועים המרכזיים במלחמת ההתשה בבקעת הירדן, שהתרחשה במקביל למלחמת ההתשה בתעלת סואץ. למרות האבידות הכבדות שנגרמו לארגון הפת”ח בפעולה, ניצלו דובריו את אבידות צה”ל, שכללו הפלת מטוס ישראלי והשארת טנקים ושריוניות ישראלים בשטח ירדן, והכריזו על הקרב כעל ניצחון שנכנס מאז למורשת הקרב הערבית בכלל והירדנית והפל’ בפרט.
התחזקותם של ארגוני המחבלים בעקבות קרב זה הובילה להפיכתם לגורם בעל חשיבות משמעותית בעולם הערבי. התחזקותם של הארגונים בירדן הגיעה בהמשך עד לאיום על קיום המשטר ההאשמי ובסופו של דבר לאירועי ספטמבר השחור ב-1970″.
ואם במערכות עסקינן, הנה עוד מערכה ערבית מוכרת, מאזורנו וסביבתנו:
מַעְרַכַּתֶ אלְפֻרְקַאן معركة الفُرقان – “מלחמת הישועה”, כינויו של מבצע “עופרת יצוקה”, או בשמו הערבי המקובל: המלחמה על/נגד עזה الحرب على غزّة 2008-2009.
בכינוי זה משתמשים פלגי ההתנגדות ברצועה, ובראשם חמאס.
(2)
עֵין עַרִיכּ (בערבית: عين عريك) הוא כפר בנפת ראמאללה ואל-בירה, הממוקם כשבעה קילומטרים מערבית לראמאללה.
במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בעין עריכ 117 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 494 תושבים, 274 מוסלמים ו-220 נוצרים.
הכפר יושב על כביש 450 המקשר בין אזור מחנה עופר (כביש 443) וביתוניא לאזור גוש טלמונים, נווה צוף ונבי סאלח. עד תחילת האינתיפאדה השנייה שימש כביש זה כציר הגישה בין יישובי גוש טלמונים לירושלים, והתנועה עברה במרכז הכפר. לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה נחסם הכביש בעקבות פיגועי ירי, ומאוחר יותר נחסם בעקבות בניית גדר ההפרדה, ונכון ל־2015 הכביש העובר במרכז הכפר משמש את התנועה הערבית בלבד, ומקשר בין אזור ראמאללה ליישובים ערביים במערב בנימין.
ב־19 בפברואר 2002 אירע במחסום צבאי של צה”ל בסמוך לעין עריכ פיגוע ירי קשה ובו נהרגו 6 חיילי צה”ל. הפיגוע בוצע על ידי שוטרים של הרשות, והיה אחד מסדרת פיגועי ירי שכוונה למחסומי צה”ל ביהודה ושומרון בתקופה זו. בתגובה לפיגוע תקף צה”ל תוך זמן קצר מספר עמדות של המשטרה, והרג 15 שוטרים”.
לפני כ- 1,000 שנים הכפר, שהיה נוצרי, נקרא בכלל בֵּית עַרִיף. לא הצלחתי למצוא את הסיבה לשינוי השם במרוצת השנים.
זה היה הפוסט ה- 1,366 שלנו.
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.