מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
רִבֶּח ربح וברבים אַרְבַּאח أَرْبَاح – רווח
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/WpMX8
משה שלח לי סרטון נוסף של יקיר הדף אשרף מצארוה. הסרטון פורסם ב- 28.12.23.
קאעד ביקלב באלתלפון, בידור וין פי חפלאת ראס אלסנה, בדה ירוח יסהר ויסכר.
ע איש בדכ תחתפל? עלא ארבאח אלשרכה אללי ענדכ? ולא פתחת פרע ג’דיד לשרכת אלמטאעם אללי ענדכ?
ע איש בדכ תחתפל? ע אלסנה אלג’דידה אללי בדהא תיג’י? מאהי אוסח’ מן אללי כאנת!
ע איש בדכ תחתפל? אנת רוח סכר מע אלמג’לס אלארנונה לאאח’ר אלסנה ומא חדא קדכ.
ע אלוצ’ע אללי עאישינה בדכ תחתפל? מבסוט האלקד?
שו אלנפס אללי ענדכ? ע אלחרב? ע אלנאס אללי בתמות? ע אלענף פי אלמג’תמע אלערבי?
בעדין, מין אנת ת תחתפל? מין אנת? מין אנת? מעאכ 200 שיכל, בדכ תרוח תסהר ותסכר פיהן? מין מפכר חאלכ?
אקעד ואהדא! אקעד באלדאר! אנת שו לאזם תעמל? זי מא קאל לי אלשיח’ לחאם. שוף לכ בשכיר ח’מיל, מנשפה, ותרוח עלא אבעד ע’רפה באלדאר, תעתמהא ותקעד באלזאויה. ותעיט, תעיט ע חאלכ, תעיט ע אלנאס אללי פקדתהן, ותעיט עלא עמרכ אללי צ’אע, ע אלפאצ’י, ותעיט ע אלאיאם אללי בדהא תיג’י, אללי רח תכון אצעב מן אללי ראחת.
מחתפל. שו האלנפסיה אללי ענדכו?? לא ד’מה, לא צ’מיר ולא אחסאס.
טיב, חדא ביערף וין פי סהרה רח’יצה היכ במיתין שיכל, זוג’יה? ח’לי אלואחד יחתפל, יע’יר אלנפסיה?
יא אחים שלי?
قاعد بيقلّب بالتلفون، بيدوّر وين في حفلات راس السّنة، بدّه يروح يسهر ويسكر.
ع ايش بدّك تحتفل؟ على أرباح الشّركة اللي عندك؟ ولا فتحت فرع جديد لشركة المطاعم اللي عندك؟
ع ايش بدّك تحتفل؟ ع السّنة الجديدة اللي بدّها تيجي؟ ماهي أوسخ من اللي كانت!
ع ايش بدّك تحتفل؟ انت روح سكّر مع المجلس الארנונה لآخر السنة وما حدا قدّك.
ع الوضع اللي عايشينه بدّك تحتفل؟ مبسوط هالقدّ؟
شو النّفس اللي عندك؟ ع الحرب؟ ع النّاس اللي بتموت؟ ع العنف في المجتمع العربي؟
بعدين، مين انت ت تحتفل؟ مين انت؟ مين انت؟ معاك ٢٠٠ شيكل، بدّك تروح تسهر وتسكر فيهن؟ مين مفكّر حالك؟
اقعد واهدا! اقعد بالدّار! انت شو لازم تعمل؟ زيّ ما قال لي الشّيخ لحّام (الشيخ والمربي حسني لحام، امام مسجد النور في باقة الغربية). شوف لك بشكير خميل، منشفة، وتروح على أبعد غرفة بالدّار، تعتّمها وتقعد بالزّاوية. وتعيّط، تعيّط ع حالك، تعيّط ع النّاس اللي فقدتهن، وتعيّط على عمرك اللي ضاع، ع الفاضي، وتعيّط ع الأيّام اللي بدّها تيجي، اللي رح تكون أصعب من اللي راحت.
محتفل. شو هالنّفسيّة اللي عندكو؟؟ لا ذمّة، لا ضمير ولا إحساس.
طيّب، حدا بيعرف وين في سهرة رخيصة هيك بميتين شيكل، زوجيّة؟ خلّي الواحد يحتفل، يغيّر النّفسيّة؟
يا אחים שלי؟
הוא גולל בטלפון, מחפש מסיבות סוף שנה, הוא רוצה ללכת לבלות בלילה ולהשתכר.
את מה אתה רוצה לחגוג? את רווחי החברה שלך? או שפתחת סניף חדש לרשת המסעדות שלך?
את מה אתה רוצה לחגוג? את השנה החדשה שבפתח? הרי היא תהיה גרועה יותר מזו שהייתה!
את מה אתה רוצה לחגוג? לך סגור עם המועצה (המקומית) את (תשלום) הארנונה עד סוף השנה, אף אחד לא יוכל לבוא אליך בטענות.
את המצב בו אנו חיים אתה רוצה לחגוג? אתה עד כדי כך מרוצה?
איזו אישיות יש לך? זה בגלל המלחמה? בגלל האנשים שמתים? בגלל האלימות בחברה הערבית?
חוץ מזה, מי אתה שתחגוג? מי אתה? מי אתה? יש לך 200 שקל, שאתה רוצה לבלות ולהשתכר איתם? מי אתה חושב שאתה?
שב והירגע! שב בבית! מה אתה צריך לעשות? כמו שאמר לי שיח’ לחאם (חסני לחאם, שיח’ מפורסם מבאקה אלע’רביה. שלו). קח לך מגבת עבה, מגבת, לך לחדר המרוחק ביותר בבית, תאפיל אותו ושב בפינה. ותבכה, תבכה על מצבך, תבכה על האנשים שאיבדת, תבכה על החיים שלך שחלפו לשווא, ותבכה על הימים שיבואו, שיהיו קשים יותר מאלו שחלפו.
אתה חוגג. מה זו האישיות הזו שלכם?? בלי ערבוּת, בלי מצפון ובלי רגשות.
טוב, מישהו יודע איפה יש מסיבה זולה ככה ב 200 שקל, זוגית? הבנאדם רוצה לחגוג, לשנות קצת אווירה.
יא אחים שלי.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Tzah Mahluf, שכתב לנו:
“היי ערביט!
פעם למדתי שיש שורשים דומים לבעלי מקצוע (לדוגמה פלאח, דבאח וכו’)
יש מספר דרוזים ומוסלמים שלומדים איתי.
שם המשפחה של אחד מהם הוא “רבאח” رباح
כששאלתי אותם מה פירוש השם אף אחד לא ידע להגיד לי כלום, חוץ מאחד שחושב שזה קרוב לשורש של “ניצחון”.
אשמח לתשובה אם אכן קיים פירוש שם
שנשכיל ונלמד את כולם. תודה”
אז מילת היום היא –
רַבַּאח رَبَاح – רווח (מילה שאינה בשימוש, אבל נשאלנו לגביה…)
לשמיעה:
צח, בוא נעשה טיפה סדר:
אין מדובר בשורשים דומים, אלא במילים שנמצאות במשקל בעלי המלאכה, קַטָּל בעברית, פַעַּאל فعّال בערבית.
השאלה היא אם שם המשפחה של עמיתך ללימודים הוא רַבַּّאח, דגוש (מילה אותה לא מצאתי במילונים, אך היא זו שימאמה שלנו בחרה להקליט היום), או רַבַּאח ללא דגש חזק (שַדַּה), שהיא מילת היום, הקיימת בעיקר בביטוי:
* אֶלצַּבַּאח רַבַּאח الصَّبَاح رباح – בבוקר תבוא הישועה ויהיה טוב, עד הבוקר הכול יסתדר לטובה
כתב לנו בנושא הקורא כפיר דדון: שמעתי מפי בני נחמיה, איש העסקים המפורסם, ביאור נוסף לפתגם אלסבאח רבאח: מי שמשכים קום מרוויח
בכל מקרה, כבר היה לנו פוסט על השורש הזה בעבר:
היום נדבר על השם הפרטי –
רִבְּחִי ربحي – הרווח שלי (כלומר בְּני, לו קראתי כך, הוא הפרס, הזכייה שלי)
לשמיעה:
השורש הערבי ר.ב.ח זהה לגמרי למקבילו הכמעט זהה בעברית ר.ו.ח (חילופי ב ערבית עם ו עברית הם חילופים שאינם נפוצים, המבוססים על דמיון בבסיס החיתוך של העיצורים בפה):
* הפועל רִבֶּח ربح בבניין הראשון – הרוויח; ניצח במלחמה
* רִבֶּח ربح וברבים אַרְבַּאח أرباح, שם הפעולה/מצדר של הפועל – רווח
* רַאבֶּח رابح, צורת הבינוני הפועל של הפועל – מרוויח, מכניס רווח
* רַבְּחַאן ربحان – מרוויח, זה שהרוויח או זכה
כמה אנשים מפורסמים עם שם זה (טוב, אני לא באמת יודע כמה כולם מפורסמים…):
* רִבְּחִי רַבַּאח ربحي ربّاح הוא זמר ירדני
* לִוַאא’ (קצין בדרגה המקבילה לאלוף בצה”ל) רבחי עַרַפַאת اللواء ربحي عرفات היה מפקד כוחות הגבול בעזה כשהרשות עדיין שלטה ברצועה. אין לו שום קשר משפחתי ליאסר…
* חברת הנדל”ן וההשקעות רבחי אֶלְחַגֶּ’ה ربحي الحجّة מראמאללה
* דוקטור רבחי מֻצְטַפַא עַלַיַאן د. ربحي مصطفى عليان, ראש איגוד הספריות הירדניות
והנה קטע קצר מויקיפדיה:
“נהוג לברך את האורחים במימונה בברכת “תרבחו ותסעדו”, ומקובל לפרשו כ”תרוויחו ותצליחו”, אך פירוש זה מוטעה. הטעות צמחה בקרב מרוקאים שנולדו בארץ, אשר מפרשים את הברכה כהזמנה לאורחים ליהנות משפע המזון. הברכה הנכונה היא “תרווחו ותסעדו” ומשמעותה שקודם יהיה לכם רווח (רווחה) ואחר כך תוכלו גם לתת סעד (עזרה לזולת). הברכה המקורית לא מתייחסת לאוכל אלא לרעיון חברתי, למרות שמבטאים אותו בצורת ארוחה חגיגית. יש הזורים מעט קמח על האורחים בהיכנסם להתארח”.
כתבה לנו ורה כהן בסו:
ربح (רבים)رباح קוף נפוץ בתימן
ועל זה יש פתגם وش علمك يا رباح بماكل التفاح
זהו פתגם שמשתמשים בו כדי ללגלג על קופים שאינם מבדילים בין תפוח, פרי יפה וטעים, אלגנטי בצורתו ובמראהו, לבין כל צמח אחר.
הפתגם נאמר על אנשים שלא יודעים דבר ולא מבדילים בין דברים.
הזכרת לי תוכנית מדהימה :
מן סירבח אלמליון من سيربح المليون (מיל’: מי ירוויח את המיליון?) עם מנחה התוכנית جورج قرداحي.
המקבילה העברית: “מי רוצה להיות מיליונר?”.
הגיב לה יובל ברגר:
בנוסף למה ש-ורה אמרה
رُبَّاح ( رَبَابِيح) זה קוף הבבון (שמין אחד שלו אכן מצוי בתימן). מבדיקה במילון הלהגים המקוון הסתבר שבמדוברת תימנית رَبح הוא קוף.
מעבר לזה, בנוסף לסתם רווח, אני נתקלתי ב رِبح גם במשמעות של ריבית.
כתב אידוב תורן:
مقولة بدوية פתגם בדואי:
אולן אבני ת’קה ובעדין תרבח اولا ابنى ثقة وبعدين تربح – קודם כל צור אמון ואח”כ תרוויח
כתב קובי גוטהלף:
ויש הפתגם הידוע: אלתג׳ארה רבח וח’סארה التجارة ربح وخسارة – מסחר הוא רווח והפסד
צילום: Towfiqu barbhuiya
זה היה הפוסט ה- 2,355 שלנו.
שיהיה יום נהדר ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
