פורסם לראשונה ב- 14.2.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה מכיוון שהופיעה בסרטון שקיבלתי.
אז מילת היום היא –
עַ’יַּר غَيَّر – שִינה, החליף; החליף בגדים
תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r גרונית (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.
אז קבלו את השיר החמוד והנפלא הבא, של אבא ובת לבנוניים שובי-לב:
שם השיר: בַּיִּ צַאר גִ’סְמֹה מְעַ’יַּר بيّ صار جسمه مغيّر – הגוף של אבא שלי התחיל להשתנות
בי צאר ג’סמה מע’יר, ליל ונהאר כרשה ביכבר
בי שח’ר, בי ח’תיר ובהאלזרב עקלה טיר
ג’בת לכ טריקה, תאכל ע תרויקה
ביצ’ה מסלוקה וח’יארה וח’בזת תוסת רקיקה
עלא אלע’דא צחן צע’יר ואלעשא ממנוע ע אלאאח’ר
כרשי עם אדעי לה ואצח’כ לה ואע’ני לה
ג’סמי עם אדעי לה ואצ’חכ לה ואע’ני לה
חג’ר אלכורונא יא בנתי זאיד ח’מסה כילו
כל מא באכל ביחלא אכת’ר ע אלרג’ים בציר מותר
بيّ صار جسمه مغيّر، ليل ونهار كرشه بيكبر
بيّ شخر، بي ختير وبهالزّرب عقله طيّر
جبت لك طريقة، تاكل ع ترويقة
بيضة مسلوقة وخيارة وخبزة توست رقيقة
على الغدا صحن صغيّر والعشا ممنوع ع الآخر
كرشي عم أدعي له وأصخك له وأغنّي له
جسمي عم أدعي له وأصخك له وأغنّي له
حجر الكورونا يا بنتي زايد خمسة كيلو
كلّ ما باكل بيحلى أكثر ع الرّجيم بصير موتّر
הגוף של אבא משתנה, יום ולילה הבטן/כרס שלו גדלה
אבא נוחר, אבא מזדקן, וכשהוא אוכל זַרְבּ השכל שלו עף
(זרב הוא תבשיל בשר כבש שבושל זמן ממושך בתנור/מעשנת בתוך האדמה)
מצאתי עבורך דרך, שתאכל ברגיעה:
ביצה קשה, מלפפון וטוסט דק
בארוחת צהריים צלחת קטנה, וארוחת ערב אסורה לגמרי
(האבא):
לכרס שלי אני קורא, אני צוחק לה ושר לה
לגוף שלי אני קורא, אני צוחק ושר לו.
הבידוד של הקורונה, בתי, הוסיף לי חמישה קילו
כל מה שאני אוכל הופך לטעים יותר, והדיאטה גורמת לי להיות עצבני
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
השורש הערבי ע’.י.ר (בגזרת ע”י) עוסק בשינויים, וכן בקנאה (השורש ה”אח” ע’.ו.ר עוסק בהתקפות מלחמתיות, וראו בהמשך).
הוא נפוץ ביותר ומופיע באינספור ביטויים (שרק חלקם הקטן יובא להלן) ובאינספור שירים מפורסמים (אלו שעוסקים בקנאה).
קיימים לו ול”אחיו” שני ממשקים נדירים עם העברית, שעירנות אינה אחד מהם:
(1)
הצמח ער נקרא בערבית ע’אר :
“עָר אציל (שם מדעי: Laurus nobilis) הוא צמח ירוק עד רב שנתי הגדל כעץ או כשיח. מקור השם ער הוא בתלמוד. עליו המיובשים משמשים כתבלין ונקראים עלי דפנה. […]” (ויקיפדיה)
(2)
“עָר
לשון המקרא: מְבַקֵּשׁ רָעָה, אוֹיֵב.
”הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ בַּעֲוֹן אֲבוֹתָם בַּל־יָקֻמוּ וְיָרְשׁוּ אָרֶץ וּמָלְאוּ פְנֵי־תֵבֵל עָרִים.“ (ישעיהו יד, פסוק כא)
”דָּבָר אַחֵר, שִׁנְעָר, שֶׁהֶעֱמִידָה שׂוֹנֵא וְעָר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵי זֶה זֶה נְבוּכַדְנֶצַר.“ (בראשית רבה, פרשה לז, סימן ד)
גיזרון
מארמית: צר. חילופי צ/ע נפוצים בין ארמית לעברית, כגון ארץ/ארעא, חמץ/חמיעא”. (ויקימילון)
משמעות זו מתכתבת עם הקנאה (והמתקפה) הטמונה בשורש הערבי.
=-=-=
* הפועל עַ’אר מִן- غار من- בבניין הראשון – קינא ב-. עַ’אר עַלַא- غار على- – קינא ל-
* עִ’ירֶה غِيرة בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קנאה; קנאות נלהבת
* עַ’יְרַה غَيْرة – קנאה
* הפועל עַ’יַּר غيّر בבניין השני – מילת היום שלנו
* תַעְ’יִיר تغيير וברבים תַעְ’יִירַאת تغييرات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שוני, שינוי; השתנות; (אחת הדרכים להגיד) רפורמה
* תַעְ’יִירִיּ تغييريّ – של שינוי; (אחת הדרכים להגיד) רפורמי, רפורמיסטי
* אֶלרַּאחַה בִּאלתַּעְ’יִיר الرّاحة بالتّغيير – טוב לעשות שינויים בחיים (מיל’: הרוגע בשינוי)
* הפועל הספרותי עַ’איַרַ غاير בבניין השלישי – היה שונה מ-
* מֻעַ’איִר مغاير, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – שונה מ-, מנוגד ל-
* עִ’יַאר غيار וברבים עִ’יַארַאת غيارات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – החלפה; הילוך (ברכב, בתיבת הילוכים); לבנים; תחבושת
* קִטַע עִ’יַאר قطع غيار – חלקי חילוף
* הפועל הספרותי אַעַ’ארַ أغار בבניין הרביעי – גרם ל- שיקנא
* הפועל תְעַ’יַּר تغيّر בבניין החמישי – השתנה
* מֻתַעַ’יֶּר متغيّر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – משתנה (במתמטיקה)
* הפועל תַעַ’איַרוּא تغايروا בבניין השישי – היו שונים אלו מאלו; קינאו אלו באלו
* עֵ’יר غير, עַ’יְר בספרותית – מלבד-, חוץ מ-, בלתי-; אחר, שונה, לא כזה; חובה על- ל-, הוא חייב ל- (תלוי הקשר)
* מִן עֵ’יר- من غير- – בלי-, ללא-
* וּעֵ’ירֹה? وغيره؟ – וחוץ מזה?
* וּעֵ’ירֹה וּעֵ’ירַאתֹה وغيره وغيراته – וכולי
* עֵ’יר שִכֶּל غير شكل – אחר, שונה, משהו אחר; יוצא מהכלל! יוצא דופן!
* מִן עֵ’יר שַרּ من غير شرّ – בלי לפתוח פה לשטן; אני מקווה שהכל בסדר!? (מיל’: ללא רוע)
* עַ’יְרַאן غيران – קנאי
* עַ’יוּר غيور – קנאי; בעל כבוד עצמי
* תְפַצַּ’ל מִן עֵ’יר מַטְרוּד! تفضّل من غير مطرود – אני מבקש שתעזוב! (דרך אמירה מנומסת. מיל’: התכבד נא [ללכת] מבלי שתגורש)
* אֶלצַּ’חֶכּ מִן עֵ’יר סַבַּבּ – קִלֶּת אַדַבּ الضّحك من غير سبب قلّة أدب – אין זה מנומס לצחוק ללא סיבה (מיל’: צחוק בלי סיבה – חוסר נימוס)
* זַיֶּ אלשַּמְעַה תִחְרֶק נַפְסְהַא וּתְנַוֶּר לַעֵ’ירְהַא زيّ الشّمعة تحرق نفسها وتنوّر لغيرها – מקריב עצמו למען האחרים גם תוך גרימת נזק לעצמו (מיל’: כמו הנר ששורף עצמו אך מאיר לזולת)
* אִללִּי יִחְפֶר חַפְרַה לַעֵ’ירֹה יַקַע פִיהַא اللّي يحفر حفرة لغيره يقع فيها – כורה בור בו יפול (מיל’: מי שחופר בור לזולתו ייפול בו בעצמו)
* יְעַדִּי אֶללַּמַנְש/אלְבַּחֶר מִן עֵ’יר מַא יִתְבַּלּ يعدّي اللمنش/البحر من غير ما يتبلّ – הוא יודע להסתדר ולהיחלץ מכל דבר (מיל’: הוא חוצה את תעלת למאנש/את הים מבלי להירטב)
* מִין שַאף בַּלְוֶת עֵ’ירֹה הַאנַת עַלֵיה בַּלְוַתֹה مين شاف بلوة غيره هانت عليه بلوته – צרת רבים חצי נחמה (מיל’: מי שראה את צרת חברו – הוקלה עליו צרתו)
* גַ’נֶּה מִן עֵ’יר נַאס מַא תִנְדַאס جنّة من غير ناس ما تنداس – מקום יפה אינו שווה דבר אם אין בו אנשים; לא כדאי להישאר לבד (מיל’: גן אדם ללא אנשים לא שווה שידרכו בו)
* דַחַ’ל מִן עֵ’יר אַחַם וַלַא דֻסְתוּר دخل من غير أحم ولا دستور – התפרץ פנימה ללא רשות (מיל’: נכנס מבלי להגיד “אהם!” ומבלי רשות)
* חֵ’ירְהַא בְּעֵ’ירְהַא خيرها بغيرها – בפעם הבאה יהיה טוב יותר (מיל’: הטוב שבה בזולתה)
* מַפִיש דֻחַּ’אן מִן עֵ’יר נַאר مفيش دخّان من غير نار – אין עשן בלי אש
* עַ’יֶּרֶ אלְאִסְטְוַאנֶה/אלְמַוְצ’וּע! غيّر الإسْطْوَانة/الموضوع – תחליף כבר את הנושא! אולי תדבר על משהו אחר? “תחליף תקליט!”
* עַ’יַּר גִ’לְדֹה غيّر جلده – שינה את דעתו לרעה, הפך את עורו
=-=-=-=-=
והנה פוסט שהתפרסם אצלנו לפני מספר שנים על השורש ע’.ו.ר:
מילת היום מופיעה לבקשתה של עמיתתי וידידתי, המורה והקוראת Lahav Sarit, שכתבה לנו:
“אשמח להסבר ולהרחבה על ביטוי הסלנג غور من وشي (בספרותית غر من وجهي) במשמעות של: עוף לי מהעיניים”
אז מילת היום היא –
ע’וּר /רוּח מִן וִשִּי غُور / روح مِنْ وِشِّي – עוף לי מהעיניים, תסתלק פה! לא רוצה לראות אותך!
אז כפי שראיתם, זו לא באמת מילה, זה ביטוי.
שנית, הוא גרם לי לקשיים במהלך חיפוש החומר לפוסט, מכיוון שהשורש הוא ע’.ו.ר (גזרת ע”ו).
השורש הזה יחסית נדיר, ותכף נראה איפה הוא מופיע.
שורש “אח” שלו, ע’.י.ר (גזרת ע”י), הוא הרבה יותר נפוץ והוא עוסק בקנאה.
אז מה יש לנו בשורש ע’ור?
* הפועל עַ’אר غار בבניין הראשון, שבביטוי של היום מופיע בצורת הציווי שלו – ?. אין לי מושג. לא מצאתי אותו כערך מילוני, פרט לביטוי הזה.
אגב, שרית, בספרותית לא נראה לי שהפועל משנה גזרה (אלא אם מדובר בטעות הקלדה שלך, בשאלה)
* הפועל עַ’ארַ غار בבניין הראשון בספרותית – שקע, חלחל
* הפועל הספרותי אַעַ’ארַ أغار בבניין הרביעי – תקף, פשט על-, התנפל, התקיף
* עַ’ארַה غارة וברבים עַ’ארַאת غارات או אִעַ’ארַה إغارة, בצורת שם הפעולה של הבניין הרביעי – פשיטה, התקפה, התנפלות
* עַ’ארַה גַ’וִּיֶּה غارة جوّيّة – תקיפה אווירית
* עַ’וְר غور בספרותית, ע’וֹר במדוברת, ברבים אַעְ’וַאר أغوار – עמק
* ע’וֹרֶ אלְאֻרְדֻןּ غور الأردنّ – עמק הירדן
* אַלְאַעְ’וַארֶ אלשִּמַאלִיֶּה الأغوار الشّماليّة – עמקי הצפון, העמקים הצפוניים (מי שגדל בשנות השבעים והשמונים ודאי זוכר את המונח מהתחזית בסוף החדשות בערבית בערוץ הבודד שהיה)
* מְעַ’ארַה مغارة וברבים מַעַ’אוֶר مغاور – מערה
הידעתם?
הכפר (בעצם: המועצה המקומית) מְעַ’אר (בערבית: אֶלֶמְעַ’אר المغار) קרוי כך משתי סיבות אפשריות:
* המערות הרבות הנמצאות באזור
* ריבוי הפשיטות הצבאיות שהתבצעו באזור לאורך ההיסטוריה
בישוב גרים מעל 22,000 תושבים, שני שליש מהם דרוזים והשאר נוצרים ומוסלמים.
=-=-=-=
כותב לנו הקורא יובל ברגר:
אַגַ’א אַיַּאר – אֶחְמַל מַנְגַ’ל וּעַ’אר أجا أيّار احمل منجل وغار – הגיע מאי – תפוס מגל וקצור.
בזמנו כפל המשמעות הזה של ע’אר – קינא/קצר גרם לי להרהר במילה הנרדפת לפועל “קינא” – חסד שנשמעת מאוד דומה למילה חצד – קצר
אז מה יש לנו כאן?
יש ע’אר ו- חסד שמשמעותן “קינא”
ויש ע’אר ו- חצד שמשמעותן “קצר”…
לוֹלַא אלְעִ’ירֶה מַא חִבְּלַתֶ אלְאַמִירַה لولا الغيرة ما حبلت الأميرة – אלמלא הקנאה הנסיכה לא הייתה נכנסת להריון.
הסיפור הוא על נסיכה שנישאה לסלטאן שאהב אותה מאוד ולא נשא אישה אחרת. אלא שהנסיכה בוששה מלהיכנס להריון, עד שהגיעה לארמון משרתת בהריון שהפכה למשרתת של הנסיכה. הנסיכה קינאה במשרתת ההרה ונעצבה על הזמן הארוך שבו ציפתה היא עצמה להרות. אך לפתע הרתה גם היא.
=-=-=-=
בתמונה: נשים ששינו את העולם
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
