שפך את הלב

שפך את הלב
פעליםLeave a Comment on שפך את הלב

שפך את הלב

שפך את הלב

פורסם לראשונה ב- 14.2.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של ידידי הקורא יפתח גץ.
אז מילת היום היא –
פַצְ’פַצ’ (פדפד) فَضْفَض – “שפך את הלב”
תזכורת: האות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית.
השורש הערבי המרובע פ.צ’.פ.צ’ הוא ספרותי והוא עוסק בדברים רחבים ושופעים. במדוברת קיימת גם המשמעות של “לשפוך את הלב”, שנגזרת מאחת ממשמעויות הפועל שנמצאות פחות בשימוש.
בעברית השורש מופיע בפועל פצפץ, פצפוצי אורז וכו’. פצפוצי אורז נקראים כך כי הם “התפוצצו”, וראו הסבר נוסף בהמשך הפוסט.
הקורא @Assaf Katz מעיר בתגובות שהרבה יותר הגיוני שהשורש העברי המקביל הוא פ.ט.פ.ט
ובמקרים כאלה אני כועס על עצמי איך לא חשבתי על זה בעצמי…
* הפועל פַצְ’פַצ’ فَضْفَض על דרך הבניין השני, הוא מילת היום – שפך את ליבו, סיפר מה מעיק עליו; סיים, השלים, גמר; סילק; פיטר
הביטוי המלא הוא:
* פצ’פצ’ עַן קַלְבֹּה / הֻמוּם קַלְבֹּה فَضْفَض عن قلبه / هموم قلبه – מיל’: סילק את הדאגות בליבו
* אותו פועל אך בספרותית – היה שופע ומרווח; היה בשפע; הרחיב או הגדיל (בגד)
* פַצְ’פַאצ’ فَضْفَاض, בספרותית, כמו שאר המילים מעתה ברשימה זו – (בגד) לא מהודק על הגוף, רחב; רפוי, רופף; שופע, רב
* פַצְ’פַאצַ’ה فَضْفَاضة, בנקבה, בהתייחסות לאישה, ובנוסף למשמעויות בזכר – אישה שמנה
* עַיְש פַצְ’פאצ’ عيش فَضْفَاض – חיי רווחה ונוחיות
* סַחַאבַּה פצ’פאצ’ה سحابة فَضْفَاضة – ענן שופע גשם
* פֻצַ’אפִצַ’ה فُضافضة – גבר גדול ורחב מידות
לגבי השורש המקביל לו, היה לנו בעבר פוסט בנושא:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Sivan Jeret.
סיוון פנה אלינו מכיוון שחשב שיש קשר בין מילת היום לביטוי שהופיע אצלנו לא מזמן, כַּלַאם פַאצִ’י – דיבורי סרק
אז מילת היום היא –
פִצַּ’ה (פִדַּה) فِضَّة – כסף (מתכת)
תזכורת: האות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית.
ובכן, אין קשר בין המילים ובין השורשים (פאצ’י משורש פ.צ’.י).
נתחיל בזה שבעברית “כסף” הוא גם המתכת, כלומר היסוד הכימי Ag, וגם אמצעי התשלום.
בערבית כסף (בבנק או בכיס) הוא מַאל, פְלוּס, מַצַארִי ועוד. לכולם התייחסנו פה בעבר.
השורש הערבי פ.צ’.צ’ (בגזרת הכפולים) עוסק במתכת כסף ובהתפזרות או בפיזור. בספרותית הוא עוסק בתחומים רבים אחרים ונוספים, אף אחד מהם אינו בשימוש.
השורש העברי המקביל פ.צ.ץ (פצצה, התפוצץ וכו’) מתכתב עם המשמעויות של פיזור ופירוק.
* הפועל הספרותי פַצַּ’ فضَّ בבניין הראשון – פיזר, הפיץ, פרק; חיסל ועוד…
* פַצַּ’ אלְחִ’נַאקַה فضَّ الخناقة – הפריד בין המתקוטטים (מיל’: פיזר את המריבה)
* הפועל פַצַּ’צַ’ فضَّض בבניין השני – ציפה בכסף; צבע בצבע כסף
* פִצִּ’יּ فِضّيّ, כשם תואר – עשוי כסף, בצבע כסף
* לַא פֻצַּ’ פוּכַּ لا فُضَّ فوك (בספרותית) – יפה דיברת!
הקורא עַמְר נביל Amr Nabil ממצרים מעדכן שבמצרים פצ’ה זה גם מטבעות, והמונח נמצא בשימוש יומיומי רווח.
וכמובן הפתגם המפורסם:
לַוְ כַּאנֶ אלְכַּלַאם מִן פִצַּ’ה, פַאלסֻּכּוּת מִן דַ’הַבּ لو كان الكلام من فِضَّة فالسّكوت من ذهب – שתיקה שווה זהב (מיל’: אילו הדיבור היה עשוי מכסף, הרי שהשתיקה מזהב)
שיהיה יום נהדר ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x