מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
שַאחִ’צַה (שאח’סה) شَاخِصَة וברבים שַאחִ’צַאת شاخصات או שַוַאחֶ’ץ شواخص – תמרור, שלט
גם: שַאחִ’צַת מֻרוּר / טַרִיק شَاخِصَة مُرُور / طَرِيق
זו דרך פחות נפוצה להגיד תמרור. הדרך הנפוצה יותר היא אִשַארַה.
לשמיעה:
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל.
האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
abo_sndd0
كريزة ابو سند
לכריזה אבו סנד (אין לי מושג אם כריזה הוא שמו הפרטי, שכן אין באמת שם כזה כלל שאני יודע) יש 63,000 עוקבים, מהסרטונים שלו עולה שהוא נהג שליחויות בעמאן, ירדן, והוא כותב על עצמו:
لسنا صالحين بما يكفي؛ لكننا نخاف الله 
איננו ישרים מספיק, אך אנו יראים מהאל
יעני מש עארף, אנא מן וין אג’יב ללחכומה? אנא כל אללי בשתע’להן ב 10-15 לירה. בתיג’י בתח’אלפני ב- 50 לירה ליש? ליש?
בתחכי לי ממנוע, טב וין אלשואח’ץ אלממנוע? שואח’ץ אלממנוע אללי חאט לי איאהן בדין אלשארע וינהן?
יא זלמה, בדי אסב עליכ ועלא אהלכ ועלא כל אללי ג’אבוה!
וינהן, וינהן? שאח’צאת ממנוע פי אלשארע וינהן? בכל אלשארע מא פיה שאח’צאת ממנוע!!!
בנטלע מנשחד בתחכוא תסול, מנביע ח’צ’רה תסול, מנביע סנדוישאת תסול, מנסכר בתנזלונא ע אלסכר, בנתערץ בתנזלונא ע אלתערצה! איש בדכו מנא! יא עמי, איש בדכו מנא!
חטוא שואח’ץ ממנוע עשאן אלואחד ישוף, מש בתח’לי אלואחד יפות עשאן תח’אלפה!!!
يعني مش عارف، أنا من وين أجيب للحكومة؟ أنا كلّ اللي بشتغلهن ب ١٠-١٥ ليرة. بتيجي بتخالفني ب- ٥٠ ليرة ليش؟ ليش؟
بتحكي لي ممنوع، طب وين الشّواخص الممنوع؟ شواخص الممنوع اللي حاطّ لي ايّاهن بدين الشّارع وينهن؟
يا زلمة، بدّي أسبّ عليك وعلى أهلك وعلى كلّ اللي جابوه!
وينهن، وينهن؟ شاخصات ممنوع في الشّارع وينهن؟ بكلّ الشّارع ما فيه شاخصات ممنوع!!!
بنطلع منشحد – بتحكوا تسوّل، منبيع خضرة – تسوّل، منبيع سندويشات – تسوّل، منسكر بتنزّلونا ع السّكّر، بنتعرّص بتنزّلونا ع التّعرصة! ايش بدّكو منّا! يا عمّي، ايش بدّكو منّا!
حطّوا شواخص ممنوع عشان الواحد يشوف، مش بتخلّي الواحد يفوت عشان تخالفه!!!
אני לא מבין, מאיפה אביא (כסף לשלם) לממשלה? כל ההכנסות שלי 10-15 דינאר. אתה בא וקונס אותי ב- 50 דינאר, למה? למה?
אתה אומר לי שאסור (כנראה הוא עשה עבירה כלשהי), אבל איפה התמרורים שאומרים שאסור? התמרורים ששמים לי אותם באמצע הרחוב, איפה הם?
בן אדם, אני רוצה לקלל אותך, את הוריך ואת מי שהביאו אותו (אותם)!
איפה הם, איפה הם? התמרורים שאוסרים, ברחוב, איפה הם? בכל הרחוב אין תמרורים כאלה!!!
אנו יוצאים לפשוט יד אתם אומרים שזה קיבוץ נדבות, למכור ירקות – קיבוץ נדבות, למכור סנדוויצ’ים – קיבוץ נדבות, אנו משׁתכרים – אתם עוצרים אותנו על אלכוהול, אנו מסרסרים – אתם עוצרים אותנו על סרסרות! מה אתם רוצים מאיתנו! בן אדם, מה אתם רוצים מאיתנו?!
שימו תמרורי איסור כדי שהבן אדם יראה, אל תגרום לבן אדם להיכנס (לרחוב) כדי לקנוס אותו!!!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא Ovadia Mizrahi.
אז מילת היום היא –
שַחְ’צִיֶּה (שח’סיה) شَخْصِيّة וברבים שַחְ’צִיַּאת شَخْصِيّات – אישיות, זהות; אישיות במובן אדם חשוב, אדם נכבד, מכובד, נשוא-פנים
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/5QASg
לפני מעל 7 שנים [כיום: תשע…] פרסמנו פוסט שכלל רק קישור שמע למילה שח’צי – פרטי, ללא אפילו מילת תוכן אחת בפוסט. היו זמנים…
לשמיעה:
על אותו הפוסט הגיב הדף: מעליש – לקידום הערבית במרחב הציבורי
ומה הקשר בין השורש העברי שח”צ, שמצוי עוד בספר איוב, לבין השורש شخص בערבית? ייתכן שזה מגיע דרך הפועל شَخَصَ, שפירושו לגבוה, להתנשא לגובה מעל אחרים. מכאן הקשר לאדם הרואה עצמו גבוה מעל כולם, או במילים אחרות: שחצן.
לקריאה נוספת: http://www.haaretz.co.il/…/mehasafa/.premium-1.2853618
=-=-=
תוספות עדכניות:
השורש הערבי הספרותי ש.ח’.צ עוסק בעיקר באנשים ובאבחון:
* הפועל שַחַ’צַ شَخَصَ בבניין הראשון – חזר ל-; יצא מ-; הופיע, נגלה, הופיע בפני-; נעץ מבט, התבונן; התרומם, עלה
* הפועל שַחֻ’צַ شَخُصَ גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – השמין
* שֻח’וּץ شخوص, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הופעה (הפעולה)
* שַאחֶ’ץ شاخِص וברבים שַוַאחֶ’ץ شواخص, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – נוכח, נמצא במקום; תמרור (גם בצורת הנקבה שַאחִ’צַה), עמוד; גולם
* הפועל שַחַּ’צַ شخّص בבניין השני – אבחן מחלה, עשה דיאגנוזה; הגדיר, זיהה; גילם דמות, שיחק תפקיד
* תַשְחִ’יץ تشخيص, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – זיהוי, אבחון, קביעה; האנשה; דיאגנוזה; גילום תפקיד
* טַבִּיבּ תַשְחִ’יצִיּ طبيب تشخيصيّ – רופא מאבחן
* מֻשַחֶּ’ץ مشخّص, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, וגם מֻשַחִּ’צַאתִי مشخّصاتي – שחקן
* מֻשַחִּ’צַאת مشخّصات, ברבים – קווים מאפיינים, אופייניים
* הפועל אַשְחַ’צַ أشخص בבניין הרביעי – שלח את- ל-, גרש את-
* הפועל תַשַחַּ’צַ تشخّص בבניין החמישי – נקבע, אובחן; נגלה
* תַשַחֻּ’ץ تشخُّص, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – התגלמות, התגשמות; אינדיבידואליזם
* הפועל תַשַאחַ’צַ تشاخص בבניין השישי – היה שונה
* שַחְ’ץ شخص וברבים אַשְחַ’אץ أشخاص או שֻח’וּץ شخوص – אדם, איש; פרט; דמות
* שַחְ’ץ וַאצֶל شخص واصل – אדם מקושר, בעל מעמד, קומבינטור
* שַחְ’צִיּ شخصيّ – פרטי, אישי
* שַחְ’צִיַּן شخصيًّا – באופן אישי; פנים-אל-פנים
* מִלַףّ שַח’צי ملفّ شخصيّ, או אִצְ’בַּארַה שח’ציה إضبارة شخصيّة – תיק אישי (ברישומים)
* מֻעַאוִן שח’צי معاون شخصيّ – עוזר אישי
* מֻדַרֶּבּ שח’צי مدرّب شخصيّ – מאמן אישי
* אִתִּצַאל שח’צי اتّصال شخصيّ – קשר/מגע אישי
* סִלַאח שח’צי سلاح شخصيّ – נשק אישי
* חַאסוּבּ שַחְ’צִי حاسوب شخصيّ – מחשב אישי
* שֻאוּן שח’ציה شؤون شخصيّة – עניינים אישיים; ענייני הפרט
* מַתַאעֶבּ שח’ציה متاعب شخصيّة – בעיות אישיות
* נַזְעַה שח’ציה نزعة شخصيّة – נטייה אישית
* אַחְוַאל שח’ציה أحوال شخصيّة – ענייני אישות; מעמד אישי
* אִתְ’בַּאתֶ אלשַּח’ציה إثبات الشّخصيّة – הזדהות (מיל’: הוכחת הזהות האישית)
* עַלַאמַת תַחְקִיקֶ אלשַּח’ציה علامة تحقيق الشّخصيّة, או קֻרְץ אִתְ’בַּאתֶ אלשַּח’ציה قرص إثبات الشّخصيّة – סימן/דסקית זיהוי
* אִנְפִצַאםֶ/אִזְדִוַאגֶ’ אלשַּח’ציה انفصام/ازدواج الشّخصيّة – פיצול אישיות, סכיזופרניה
* לַא שַחְ’צִיַּה לַהֻ لا شخصيّة له – אדם חסר אישיות
* שַחִ’יץ شخيص – שמן, אדם בעל גוף; אישיות
* שַחְ’צַנַה شخصنة, עם שורש מרובע תנייני – פולחן אישיות
* שַחְ’צַאנִיּ شخصانيّ – מושפע ממניעים אישיים; אישי, פרסונלי
* שַחְ’צַאנִיַּה شخصانيّة – פרסונליזם, עמדה הנובעת ממניעים אישיים
* שח’ציה אִעְתִבַּארִיַּה شخصيّة اعتباريّة – אישיות מכובדת
* שח’ציה עַ’יְר מַרְע’וּבּ פִיהַא شخصيّة غير مرغوب فيها, או: שַחְ’צ עַ’יְר מַקְבּוּל شخص غير مقبول – אישיות בלתי רצויה, פרסונה נון גְרָטָה
* שח’ציה הַאמַּה شخصيّة هامّة – אישיות חשובה
* שח’ציה בַּארִזַה شخصيّة بارزة – אישיות מפורסמת, ידועה (מיל’: בולטת)
* שח’ציה מֻתַדַאחִ’לַה شخصيّة متداخلة – אישיות מורכבת
* שח’ציה רַאִיסִיַּה شخصيّة رئيسيّة – תפקיד ראשי במחזה/בסרט
* שח’ציה מַהְזוּזַה شخصيّة مهزوزة – אישיות בלתי יציבה
מוסיפה ומחדשת לנו הקוראת רעות לויצקי (ובחרתי להביא בזכותה ציטוט מוויקימילון):
שַׁחַץ
1. לשון חז”ל: גאווה וגסות רוח.
”אמר רב יהודה אמר רב: אנשי ירושלים אנשי שחץ היו.“ (בבלי, מסכת שבת – דף סב, עמוד ב)
“אמר רבי ברכיה: אלו הגיותנין שעושין עצמן אלוהות, הקדוש ברוך הוא עושה מהן שחצים בעולם” (מדרש תנחומא וארא#סימן ט)
2. אחד מששת שמותיו של האריה.
”לֹא הִדְרִיכֻהוּ בְנֵי שָׁחַץ, לֹא עָדָה עָלָיו שָׁחַל“ (איוב כח, פסוק ח)
”אמר רבי יוחנן: ששה שמות יש לארי אלו הן; ארי, כפיר, לביא, ליש, שחל, שחץ.“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף צה, עמוד א)
3. לשון המקרא (משמעות משוערת): חיה אימתנית.
”אֵת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה הוּא מֶלֶךְ עַל כָּל בְּנֵי שָׁחַץ.“ (איוב מא, פסוק כו)
התמונה: מהרשת. תמרור היתולי המזהיר מטרולים בכבישי נורבגיה.
זה היה הפוסט ה- 2,667 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
