מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Timour Mamedov, שכתב לנו:
“ערביט יקר,
אשמח לפוסט לגבי המילה היפה פורטקאל שהיא תפוז. מילה מעניינת מאוד. בתודה מראש”
אז מילת היום היא –
בֻּרְתֻקַאל بُرْتُقَال – תפוז
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/Ma1uE
בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:
בֻּרְתֻקַאלִיּ برتقاليّ – כתום
השם נגזר משמו של התפוז בערבית – בֻּרְתֻקַאל برتقال, כך שקרה כאן תהליך דומה למה שקרה באנגלית: הפרי והצבע – חד הם.
המילה ברתקאל גזורה משמה של מדינת פורטוגל – אַלְבֻּרְתֻעַ’אל البرتغال – בערבית.
זוכרים כמה מילים נשפכו פה על הייחוד הפונטי של האות הערבית ע’? היא נשמעת כמו r גרונית (וילונית, אם נדייק), נחתכת מילימטר מהצליל- g, אך בשל דמיונה הצורני – ולא רק – לעין בערבית, בעברית נראה אותה בשורשים עם האות העין.
ומה באשר לקשר בין g ל- k, שמתבטא בין ההגייה המערבית, והערבית, פורטוגל, לשם הפרי בערבית ספרותית – ברתקאל? חילופים אלו נפוצים מאוד בכל העולם, מדובר בווריאציות קולית-בלתי קולית של אותו צליל, ולא ניכנס להסברים ברזולוציות כאלה כעת. רק נבין, כך פתאום, איך במדוברת האות הערבית ק ق נהגית כ- ק בספרותית אך כ- ג בבדואית וגם ברוב הרצועה, לשם הדוגמה. וכן, גם כ- א בערים, אך זה כבר נשגב מבינתי.
פורטוגל הייתה הארץ האירופאית הראשונה, שהפרי הזה הובא אליה מארץ מוצאו, סין. הארץ שנתנה לשיווק התפוזים את ה”פוש” מבחינת היקף הגידול החקלאי העולמי והמסחר הייתה דווקא פורטוגל.
גרסאות נוספות של שם הפרי, ועקב כך גם שם הצבע, גם במדוברת, הן בֻּרְתְקַאן برتقان או בֻּרְדְקַאן بردقان.
חילופי נ-ל הם חלק מהחילופים האוניברסליים של עיצורי למנ”ר. חילופי ת-ד גם הם חילופי קוליות.
למי שההסברים הלשוניים מסובכים מדי, שלא לומר מפחידים – תתעלמו…
כתב לנו בתגובות יניב מדר:
בערבית של יוצאי תוניסיה ומרוקו נשארו האותיות – אבל הניקוד שונה: בראדיגנה (bradighna), או ברדגאנה (be’radghana).
וכתב גם אלון ברנד:
כמה דברים נחמדים על התפוז ועל הפורטוגלים:
א. הפורטוגלים היו הראשונים שגילו את הדרך להקיף את אפריקה, וכך שברו את הבלעדיות של המוסלמים על הקשר עם המזרח. עד אותו זמן היו מעבירים סחורות מסין ומהודו בדרך היבשה (דרך המשי/דרך הבשמים) או בדרך הים (אל נמלי ים סוף) ומשם אל נמלי מזרח הים התיכון אל אירופה.
המוסלמים שלטו על כל החלק המערבי של הדרך הזו, שעברה בים התיכון, והאירופים ניסו למצוא דרך לעקוף אותם.
ב. באותם ימים (המאה ה15 והלאה) הסתובבה באירופה אגדה על ממלכה נוצרית אי שם באפריקה שעליה מולך ‘פרסטר ג’ון’ – הנזיר יוחנן. הניסיון להקיף את אפריקה כלל גם חיפוש אחר הממלכה האבודה כדי ליצור עמה קשר ולתקוף את המוסלמים ביחד.
ג. הפורטוגלים גילו את התוואי המערבי של חוף אפריקה לאט לאט, עד שמצאו שהוא ‘מתכופף’ מערבה – כלומר, הם יכולים להקיף את היבשת כבר באזור חוף השנהב של היום. לקחו עוד כמה שנים עד שגילו את הטעות. רק כשהצליחו להקיף את כף קייפטאון הושלם המהלך.
ד. בתור הראשונים שסחרו באופן רציף עם הודו וסין, הם זכו גם שהתפוז ייקרא על שמם בכמה שפות – לא רק בערבית, אלא גם בטורקית – Portakal.
ה. בהמון שפות המערב התפוז נקרא ‘אורנג’, ‘ארנצ’ה’, אורנז’ וכו’. השם הזה מגיע משמו ההודי של הפרי – נראנצ’/נראנג’.
ה. יש עוד פרי שקרוי כך – האתרוג, שהוא למעשה פרי ההדר היחיד שהגיע למערב לפני הפורטוגלים. בפרסית הוא נקרא תרנג’, ומשם הגיע אל השפות השמיות – תרוג, ובעברית אתרוג (א’ פרוסטטית נוספה כי המילה החלה בשווא נח).
ו. נמצא שהאתרוג והאורנג’ הם סוג של קרובים רחוקים, ואאל”ט – בערבית שמרו על ה-נ’ במילה תרנג’.
וסיכם הקורא Elli Ei:
גם באמהרית בורתוקאן זה תפוז, וגם שם של בחורה.
תוספות הקוראים לפוסט הנוכחי:
כתב ליאור אשר:
לגבי סעיף ה’ של אלון, אני לא בטוח מפני שהאתרוג כידוע מופיע כבר בתלמוד במסכת סוכה לפני כ- 2000 שנה בפירוש מצוות ארבעת המינים שנצטווינו ליטול בחג הסוכות, שם הוא נקרא “פרי עץ הדר”.
הוסיף אביעד שטייר:
הפרי נראנג’ הוא החושחש שלנו. הוא שימש בעיקר לתעשיית הבשמים ולא למאכל. כשהגיעו התפוזים לאירופה, מאחר שהם דומים בצורתם ובריחם לחושחש, השם “נראנג'” פשוט עבר אליהם, ומכאן כל הווריאנטים כמו אורנג’, מראנץ, פומרנץ, אראנצ’ה וכן הלאה.
בארצות מזרח הים התיכון, לעומת זאת, שבהן החושחש צומח בר, אי אפשר היה להצמיד את השם נראנג’ לפרי החדש, כיוון שהוא כבר היה תפוס. לפיכך קראו לו “פורטוגל”, כי הפורטוגלים הם שייבאו אותו מן המושבה שלהם בגואה. כך הוא נקרא בכל לשונות האימפריה העותומנית לשעבר.
צילום: Rayia Soderberg
זה היה הפוסט ה- 2,037 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
