מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן החלטתי למחזר מדי פעם פוסטים ממשכננו הקודם.
והפעם: שני פוסטים במחיר אחד!
אז מילת היום היא –
כַּרְכַּדַּן كَرْكَدَّن – קרנף
בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:
כַּרְכַּדַּן كَرْكَدَّن – קרנף
רגע, בואו נעצור שנייה; אין לי מושג מאיפה המילה הזו צצה. קַרְנַף, בעברית, זה הֶלְחֵם של המילה “קרן” עם המילה “אף” (כמו ש- רמזור הוא רמז + אור, דחפור הוא דחף + חפֹר, מגדלור הוא מגדל + אור, ועוד). אבל כרכדן? מאיפה המילה הזו צצה?
ולא רק זה; יש למילה זו שלוש צורות כתיב אפשריות (מופיעות כאן מיודעות):
אַלְכַּרְכַּדַּן الكَرْكَدَّن
אַלְכַּרְכַּדַּאן الكَرْكَدَّان
אַלְכַּרְכַּדַנּ الكَرْكَدَنّ
הקרנף עליו נדבר היום (בפוסט המקורי הופיע גם הסבר זואולוגי של הזואולוגית הראשית של הספארי ברמת גן, קרן אור) הוא קרנף רחב-שפה, הקרוי גם “קרנף לבן” בשל תרגום שגוי של המילה weit (“רחב” באפריקנס) ל-White (לבן, באנגלית). וכך, בעקבות הטעות, קרנף צר-שפה הפך ל… קרנף שחור (הבנתם את הלוגיקה?)
שמו בערבית הוא: וַחִידֶ אלְקַרְנֶ אלְאַבְּיַצ’ وحيد القرن الأبيض – חד-קרן לבן
מה אנו למדים משם זה? שיש לקרנף שם ערבי “תקני” יותר, שהוא סמיכות מדומה (זוכרים? דיברנו על המבנים האלה השבוע), ושהטעות עם ה”לובן” התקבעה גם בערבית. אה, ונא לא לבלבל עם חד-קרן מהמיתולוגיה האירופאית… כי החד-קרן מהאגדות הוא בעצם סוס, או תיש, עם קרן על המצח, ושום מילה על סמלים פאליים…
שמות נוספים לקרנף בערבית:
* אַלְחַ’רְתִית الخَرْتِيت
* אַלְחַרְיש الحَرِيش. במקורות ערביים קדומים מתואר ה- חריש כבהמה עם ציפורניים כשל אריה ועם קרן במרכז הראש. זו חיה גדולה מהפיל, שחיה בים או על חופו (מילון “לִסַאנֶ אלְעַרַבּ” מהמאה ה- 13)
* אַלְהִרְמִיס الهِرْمِيس. ה-הרמיס מתואר כחיה נמוכה מגמל, אך גבוהה משור. ראשו כראש גמל, זנבו ופרסותיו כשל שור, גופו כגוף פרד ובמרכז ראשו קרן אחת גדולה (“מסעו של אַחְמַד בֶּן פַצְ’לַאן”, המאה ה- 10)
כתב לנו בזמנו יהודה כץ ז”ל:
בשעתי התעניינתי אצל הבדווים שוכני מדבר יהודה כיצד הם מטפלים בהכשת נחש. תשובתם הייתה שבאמצעות גַרֶן חַ’לְתִית = קרן של קרנף. למרבה הצער לא הזדמן לי לצפות בתכשיר הזה.
כתבה לנו מיכל חסון:
כרכדן מגיע מפרסית (כרגדן או כרכדן کرگدن) ובתורה המילה מגיעה מסנסקריט מהמילה קהדג khadga שמשמעותה חרב, או בהשאלה קרן הקרנף,
משמעות השם היא: בעל החרב.
אגב, בתורכית השם הוא Gergedan.
=-=-=-=-=-=
פוסט עתיק שני:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy:
קַעְקוּר قَعْقُور וברבים קַעַאקִיר قعاقير – מחבוא מטבעות; עמוד אבנים לציון גבול שטח חקלאי
לשמיעה: https://clyp.it/ub3igvto
מקור המילה הזו תורכי, כנראה.
קיים פועל ספרותי קַעְקַרַ قعقر – ערם אבנים.
ההגדרה המילונית שלה היא עמוד אבנים לציון גבול שטח חקלאי, אולם השימוש של המילה, בעיקר בצורת הנקבה קעקורה قَعْقُورة, וככל שאני יודע ומכיר רק בפי דוברי עברית ותיקים – הוא במובן של מחבוא כסף ומטבעות.
כירושלמי, שמעתי אין ספור פעמים את הביטוי הזה:
“יאללה, תוציא קצת כסף מהקעקורה!”, בעיקר ברמיזה לעשירים שקצת (או הרבה) מתקמצנים על כספם.
חיפוש באינטרנט מצא שהמילה הזו מופיעה בעיקר כשם משפחה (גם בכתיב עם כ: כעכור كَعْكُور, כעכורה كَعْكُورة).
קיים הפועל המרובע כַּעְכַּר كَعْكر, על דרך הבניין השני – הרס, מוטט; השפיל; התמוטט
כתבה לנו חברתי המורה רינה תורג’מן:
בירושלמית כסף שמוחבא/נמצא בבית (ואינו מופקד בבנק) נמצא בקעקורה.
כתב אבי סויסה:
עכשיו מובן לי הסלנג העבריני- קעקורה, כמקום מחבוא של סמים וכסף שחור, הנמצא בד”כ בפרדסים וחורשות.
כתב שראל לוי:
הישוב מעלה מכמש נבנה על שיפולי ג’בל קעקיר שמכיל מאות קברי פיר מתקופת הברונזה הביניימית. הקברים כמובן מכילים מטמוניות, כיאה לתקופות העתיקות.
אבל לא יודע אם זה קשור.
כתב עמית אלון:
בשירה המקראית הקדומה מופיע הפועל קרקר: “דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת” (במדבר כ”ד יז).
באקדמיה לומדים שהוא מקביל לפועל קעק”ע, במובן של הרס (חילופי ר’ וע’).
בהחלט מתאים לגל האבנים, ולא ברור הקשר למטבעות.
צילום: Ken Goulding
זה היה הפוסט ה- 2,424 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
