מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק אושר כתר.
אז מילת היום היא –
וַלַא מִין שַאף וַלַא מִין דִרִי وَلَا مِين شَاف وَلَا مِين دِرِي – בחשאי, באין רואים, בסתר ובשקט, בלי שאיש ירגיש, בלי נוכחות עדים (מיל’: איש לא ראה, איש לא ידע)
גם: וַלַא מִין סִמֶע וַלַא מִין דִרִי ولا مين سمع ولا مين دري – איש לא שמע, איש לא ידע
אושר שלח לי סרטון מעמוד יוטיוב של “כאן” בערבית.
הסרטון פורסם ב- 12.5.24, וכותרתו:
بيج دييل – ارتفاع اسعار جنوني في إسرائيل
“ارتفاع اسعار بالجملة ولا مين شاف ولا مين دري”
شركات اسرائيلية كثيرة رح ترفع اسعار منتجاتها ب 20 %!
وين الحكومة من هيك ظاهرة وخاصة بهيك فترة صعبة؟
ביג דיל (זהו שם הפינה) – עליית מחירים מטורפת בישראל
“עליית המחירים הסיטונאיים בחשאי”
חברות ישראליות רבות יעלו את מחירי מוצריהן ב- 20%!
מה הממשלה עושה בנוגע לתופעה הזו, במיוחד בתקופה קשה שכזו?
כיף אלשרכאת אלאסראאיליה עם תרפע אסעארהא ובתרפע ארבאחהא ולא מין שאף ולא מין דרי?
אנא האקולכ עלא כל חאגה יא ביה, אחנא כנא קאעדין
תנופא, שתראוס, דיבלומאת, תארא וע’ירהם רח ירפעוא אסעארהם לע’אית 20% אבתדאאן מן שהר 5 מאיו עלא אלחליב, אלאלבאן, אלמשרובאת אלע’אזיה, וכמאן עלא מנתג’את עדידה, מת’ל אלתנט’יף, והד’א ע’יצ’ מן פיצ’ מג’אלאת מתנועה, אללי רח תרתפע פיהא אלאסעאר פי עז אלחרב, אללי עם תרהק אקתצאד אלדולה וג’יוב מואטניהא.
טיב, וין דור אלחכומה? והל יסמח באסתע’לאל פתרה חסאסה מת’ל אלחרב חתא יתם רפע אלאסעאר?
אלחכומה מא סכתת, וניר ברכאת, וזיר אלצנאעה ואלתג’ארה, נשר האי אלצורה וקלהם: אח’ג’לוא מן אנפסכם! תתביישו!
בס יבדו אנה אלשרכאת, כיף בדי אקלכו יאהא, לא התביישו.
ממכן תקולולי: “יא אימאן, חרב, פי ע’לאא’ עאלמי באסעאר אלשחן ואלמואד אלח’אם”, והד’א כלאם סלים. לכן אלמעלומאת אללי אנתשרת חול ארבאח אלשרכאת בתקול אנה אלשרכאת עם בתרפע אלאסעאר בשכל אכבר מן ארתפאע אלתכלפה.
רכזוא מניח: שרכת שתראוס מת’לן רפעת אסעארהא 3 מראת מן אלסנה אלמאצ’יה בחג’ת ארתפאע אסעאר אלמואד אלח’אם, בס אלחקיקה אנה זאדת ארבאחהא עלא חסאב אלמסתהלכ, ובעאם 2023 אעלנת ען תוזיע ארבאח בקימת 270 מליון שיכל עלא אלמסתת’מרין באלשרכה.
שרכת דיבלומאת אללי בתסתורד מנתג’את אסתהלאכיה מת’ל קהוה ומנתג’את תנט’יף אלע’סיל וע’ירהא כמאן רפעת אלאסעאר 4 מראת באלעאם אלמאצ’י וארבאחהם פי אלרבע אלאח’יר מן אלעאם אלמאצ’י אזדאדת ב 12.5%.
בפתרת אלחרב אלמט’אהראת עלא אסעאר אלקהוה ואלכורנפליכס בתציר אקל אהמיה ויבדו אנה אלשרכאת מדרכה בשכל כביר להד’א אלאמר ועם בתסתע’ל אלפרצה, למא אלמואטנין תרכיזהם מע נשראת אלאח’באר ואלחכומה תצארע מן אג’ל אלבקאא’ פשו אחסן מן היכ תוקית?
בחסב ברופיסור אלאקתצאד ירון זליח’ה אלסבב אלאסאסי הו סיאסת אלאחתכאר ואלמסתורדין אלחצריין.
אלסיאסאת אלמתעאקבה פי אלחכומה מא עמלת אי ח’טואת לתוסיע אלמנאפסה. אלח’טאבאת ואלועוד ען תוסיע אלמנאפסה מנסמעה בס באעלאנאת קבל אלאנתח’אבאת:
עכשיו אני רוצה להגיד לך איך אנחנו פותרים את זה. קודם כל אני מאמין בתחרות, אני מאמין בשוק חופשי
בס נתניאהו ענדה ח’טה:
ומה שקורה שהכול מתייקר. נקים ממשלה יציבה
הד’א טבען כלאם קבל אלאנתח’אבאת. בעד אלאנתח’אבאת אכת’ר אשי מנסמעה הו: תתביישו.
ולע’אית מא יציר תע’ייר חקיקי, אלמסתהלכ מא בימלכ אלא תחדיד ח’יאראתה אלשראאיה ותשג’יע אלמנתג’את אללי מא עלת אסעארהא.
كيف الشّركات الإسرائيليّة عم ترفع أسعارها وبترفع أرباحها ولا مين شاف ولا مين دري؟
أنا هاقولك على كلّ حاجة يا بيه، احنا كنّا قاعدين
تنوفا، شتراوس، ديبلومات، تارا وغيرهم رح يرفعوا أسعارهم لغاية ٢٠% ابتداءً من شهر ٥ مايو على الحليب، الألبان، المشروبات الغازيّة، وكمان على منتجات عديدة، مثل التّنظيف، وهذا غيض من فيض مجالات متنوّعة، اللي رح ترتفع فيها الأسعار في عزّ الحرب، اللي عم ترهق اقتصاد الدّولة وجيوب مواطنيها.
طيّب، وين دور الحكومة؟ وهل يُسمح باستغلال فترة حسّاسة مثل الحرب حتّى يتمّ رفع الأسعار؟
الحكومة ما سكتت، ونير بركات، وزير الصّناعة والتّجارة، نشر هاي الصّورة وقلهم: اخجلوا من أنفسكم! תתביישו!
بس يبدو إنّه الشّركات، كيف بدّي أقلكو يّاها، לא התביישו.
ممكن تقولولي: “يا إيمان، حرب، في غلاء عالمي بأسعار الشّحن والموادّ الخام”، وهذا كلام سليم. لكن المعلومات اللي انتشرت حول أرباح الشّركات بتقول إنّه الشّركات عم بترفع الأسعار بشكل أكبر من ارتفاع التّكلفة.
ركّزوا منيح: شركة شتراوس مثلًا رفعت أسعارها ٣ مرّات من السّنة الماضية بحجّة ارتفاع أسعار الموادّ الخام، بس الحقيقة إنّه زادت أرباحها على حساب المستهلك، وبعام ٢٠٢٣ أعلنت عن توزيع أرباح بقيمة ٢٧٠ مليون شيكل على المستثمرين بالشّركة.
شركة ديبلومات اللي بتستورد منتجات استهلاكيّة مثل قهوة ومنتجات تنظيف الغسيل وغيرها كمان رفعت الأسعار ٤ مرّات بالعام الماضي وأرباحهم في الرّبع الأخير من العام الماضي ازدادت ب ١٢.٥%.
بفترة الحرب المظاهرات على أسعار القهوة والكورنفليكس بتصير أقلّ أهمّيّة ويبدو إنّه الشّركات مدركة بشكل كبير لهذا الأمر وعم بتستغلّ الفرصة، لمّا المواطنين تركيزهم مع نشرات الأخبار والحكومة تصارع من أجل البقاء، فشو أحسن من هيك توقيت؟
بحسب بروفيسور الاقتصاد يرون زليخا السّبب الأساسي هو سياسة الاحتكار والمستوردين الحصريّين.
السّياسات المتعاقبة في الحكومة ما عملت أيّ خطوات لتوسيع المنافسة. الخطابات والوعود عن توسيع المنافسة منسمعه بس بإعلانات قبل الانتخابات:
עכשיו אני רוצה להגיד לך איך אנחנו פותרים את זה. קודם כל אני מאמין בתחרות, אני מאמין בשוק חופשי
بس نتنياهو عنده خطّة:
ומה שקורה שהכול מתייקר. נקים ממשלה יציבה
هذا طبعًا كلام قبل الانتخابات. بعد الانتخابات أكثر اشي منسمعه هو: תתביישו.
ولغاية ما يصير تغيير حقيقي، المستهلك ما بيملك إلّا تحديد خياراته الشّرائيّة وتشجيع المنتجات اللي ما علّت أسعارها.
איך החברות הישראליות מעלות את מחיריהן ואת רווחיהן באין רואים/בחשאי (כאן נמצא הפתגם שהוא מילת היום)?
“אני אספר לך הכול, אדוני, ישבנו” (זהו קטע שלקוח מסרט או מסדרה מצרית)
תנובה, שטראוס, דיפלומט, טרה ואחרות יעלו את מחיריהן עד 20% החל מחודש מאי, (העלייה תחול) על החלב, מוצרי החלב, המשקאות התוססים וכן על מוצרים רבים, למשל חומרי ניקוי, וזו טיפה בים של תחומים רבים, שהמחירים יעלו בהם בעיצומה של המלחמה, שמתישה את כלכלת המדינה ואת כיסי אזרחיה.
טוב, איפה הממשלה? והאם מותר לנצל תקופה רגישה כמו מלחמה כדי להעלות מחירים?
הממשלה לא שתקה, וניר ברקת, שר התמ”ס, פרסם את התמונה הזו ואמר להם: תתביישו!
אבל נראה כי החברות, איך אגיד לכם את זה, לא התביישו.
אולי תגידו לי: “אימאן (חדאד, המגישה), יש מלחמה, יש עלייה עולמית במחירי ההובלה וחומרי הגלם”, וזה נכון. אך המידע שפורסם בנוגע לרווחי החברות מספר שהחברות מעלות את המחירים בצורה גבוהה יותר מהתייקרות העלויות.
התרכזו היטב: חברת שטראוס למשל העלתה את מחיריה 3 פעמים בשנה שעברה בטענה שמחירי חומרי הגלם התייקרו, אך האמת היא שהיא הגדילה את רווחיה על חשבון הצרכן, כאשר בשנת 2023 היא הודיעה על חלוקת דיווידנדים בשווי 270 מיליון שקל למשקיעים בחברה.
חברת דיפלומט שמייבאת מוצרי צריכה כמו קפה, אבקות כביסה וכו’ גם העלתה את המחירים 4 פעמים בשנה שעברה, ורווחיה ברבעון האחרון של השנה שעברה עלו ב- 12.5%.
בתקופת מלחמה הפגנות נגד עליית מחירי הקפה והקורנפלקס הופכות לפחות חשובות ונראה שהחברות מודעות היטב לעניין והן מנצלות את ההזדמנות, כאשר האזרחים מרוכזים במהדורות החדשות והממשלה נאבקת על קיומה, אז איזה תזמון טוב יותר יש?
לפי הפרופסור לכלכלה ירון זליכה הסיבה הבסיסית לכך היא מדיניות המונופולים והיבואנים הבלעדיים.
המדיניות הרציפה של הממשלה לא עשתה מספיק צעדים להגדלת התחרות. את הנאומים וההבטחות על הרחבת התחרות אנו שומעים רק בתשדירי בחירות:
“עכשיו אני רוצה להגיד לך איך אנחנו פותרים את זה. קודם כל אני מאמין בתחרות, אני מאמין בשוק חופשי” (ציטוט מסרטון תעמולה של נתניהו)
אבל לנתניהו יש תוכנית:
“ומה שקורה שהכול מתייקר. נקים ממשלה יציבה” (כנ”ל)
אלו כמובן דיבורים של לפני בחירות. לאחר הבחירות אנו רק שומעים: תתביישו.
ועד שיהיה שינוי אמיתי, הצרכן יכול רק לקבוע את העדפות הקנייה שלו ולעודד את המוצרים שלא העלו את מחיריהם.
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
השורש הערבי ד.ר.י (בגזרת ל”י) עוסק בידיעה:
* הפועל דַרַא دَرَى בבניין הראשון, דִרִי دِري במדוברת – ידע, היה מודע ל-, שם לב, הכיר; רימה, הונה; סֵרֵק
* דִרַאיַה دراية או דַרַיַאן دريان, בצורות שם הפעולה/מצדר של הבניין – ידיעה, בקיאות, יֶדע
* דִרַאיַה תַאמַּה دراية تامّة – ידיעה מושלמת, בקיאות
* הֻוַ עַלַא דִרַאיַה هو على دراية, וגם: חַסַנֶ אלדִּרַאיַה حسن الدّراية – הוא בקי, מודע ל-
* דַארִי داري, בצורת הבינוני הפועל – יודע
* הפועל דַארַא دارى בבניין השלישי – התחנף; נזהר מ-; החביא
* הפועל אַדְרַא أدرى בבניין הרביעי – הודיע
* מַא אַדְרַאכַּ מַא- ما أدراك ما- – מה אתה יודע על-? שאלה רטורית להבעת גודל, קושי או חריפות של עניין
* מַא אַדְרִי ما أدري, ובקיצור: מַדְרִי مدري – אינני יודע
* מִש דַארִי בְּנַפְסֹה مش داري بنفسه – הוא לא בהכרה מלאה, הוא לא יודע מה נעשה אתו, הוא לא שם לב למתרחש (מיל’: אינו מודע לעצמו)
* לַא תַדְרִי יֻמְנַאהֻ מַא פַעַלַתְ יֻסְרַאהֻ لا تدري يُمناه ما فعلت يُسراه – לא יודעת יד ימינו מה עשתה יד שמאל שלו
* בִּעְ’סֶל וּמִש דַארִי מַעַ מִין יוֹכֶּל بغسل ومش داري مع مين يوكل – חי בתחושת חוסר ודאות (מיל’: נוטל ידיו איך אינו יודע עם מי יֵשב לאכול)
* אַהְלֻ מַכַּה אַדְרַא בִּשִעַאבִּהַא أهل مكّة أدرى بشعابها – המקומיים מבינים יותר בענייניהם (מיל’: תושבי מכה הם מי שהכי מכירים את הוואדיות סביבם. מקור הפתגם הקלאסי בתקופה הקדומה, כאשר זרים היו מגיעים לעיר מכה ומסתבכים רבות בהתמצאות בה ובסביבתה, עקב תוואי השטח ההררי והטרשי שבה. לכן הומלץ להם להיעזר במקומיים ולא להסתמך רק על כישוריהם שלהם)
צילום: Katarina Humajova
זה היה הפוסט ה- 2,485 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
