מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
סֻפְרַגִ’י سُفْرَجِي וברבים סֻפְרַגִ’יֶּה سُفْرَجِيّة – מלצר
לשמיעה:
משה שלח לי סרטון נוסף של השף והמורה ממכללת סאראי לאומנויות בישול בירושלים.
בסרטון אפשר לזהות שהשף מסתובב באזור מלון המלך דוד בירושלים, מה שמעלה את האפשרות שהוא עובד שם או בסביבה.
מההאשטגים לסרטון ניתן להסיק שהדובר הוא:
ماستر شيف المستشار إيهاب الريس
מאסטר שף היועץ איהאב אלריס
מחיפוש קצת מאתגר בגוגל ובפייסבוק מצאתי עליו את הפרטים הבאים (בעברית):
שף איהאב אלריס …
מבקר המסעדות הראשון במגזר הערבי ומנכ”ל מרכז קידום הענף הקולינרי SARAY
=-=
הסרטון פורסם ב- 18.1.25 וכותרתו:
אלתיב ללספרג’י
האם האם האם!!!
לאצחאב אלמטאעם!!!
التيب للسفرجي
هام هام هام!!!
لأصحاب المطاعم!!!
טיפ למלצר
חשוב, חשוב, חשוב!!!
לבעלי המסעדות!!!
תחיאתי ואלסלאם עליכם.
מוצ’וע אליום מוצ’וע אלתיבס או אלשירות או אלח’דמה אללי בתנדפע ללספרג’י פי אלמטאעם.
אליום, מן כלמת ח’דמה, או סרפיס, הו מענאהא אנה אנא בכרם אלספרג’י או בעטיה תיבס או תיב חסב ג’ודת אלח’דמה אללי תלקיתהא. מן ואג’ב אלספרג’י אללי בישתע’ל פי אלמטעם אנה יעטי ח’דמה תרקא ללמקאייס אלעאלמיה ללזבון או אלמסתהלכ אללי קאעד פי אלמטעם.
פבאלתאלי אד’א אנא אליום, כאן פי ענדי רצ’א תאם ען אלח’דמה אללי תלקיתהא פי אלמטעם, מטלוב מני ד’וקן אני אכרם הד’א אלספרג’י אללי קדמ לי וסוא לי ועמל לי ואחתרמני ותעאמל מעי בלטאפה וכאן סריע אלבדיהה ונסב לי אלמחל אללי אקעד פיה ואעטאני ח’דמה. פבתאלי מקאבל האי אלח’דמה, אנא, אכראם מני, ברוח בחט לה תיב או שירות או מא יערף באלסרפיס.
בס אנת כצאחב מטעם, מא ביטלע לכ באי שכל מן אלאשכאל, תג’בר אלזבון אנה ידפע ח’דמה פי אלפאתורה, לאנה לסא מא קרר אד’א אלח’דמה אללי אנת קדמת לה איאהא בתסתאהל אצלן אנה ידפע עליהא מצארי ולא לא.
פכל צאחב מטעם ביע’רם אלזבון עלא אנה ידפע ח’דמה פי אלפאתורה, הו בני אאדם לא יפקה אשי פי עאלם אלמטאעם.
ופעלין, אלח’דמה הי אכראם מן אלזבון, מש אג’באר ללזבון. פבתאלי כל מטעם ביחתרם חאלה, ביקדם פאתורה ללזבון, ממנוע עליה באי שכל מן אלאשכאל אנה יד’כר ח’אנת אלח’דמה פי אלפאתורה, לאנה אלח’דמה הי עבארה ען אשי בדיהי, אלזבון בידפעה או ביחטה תקדירן למג’הוד אלספרג’י או אלשח’ץ אללי קדמ אלח’דמה, אד’א כאנת תרקא אצלן ללמקאייס ואד’א כאן ראצ’י ענהא.
פאי מטעם, יא שבאב, אליום וטאלע, ביכתב לכ פי אלפאתורה: ח’דמה בלוס איכס מבלע’ – מא תדפע אד’א מא כנתש ראצ’י ענהא.
תחיאתי ואלסלאם עליכם.
تحيّاتي والسّلام عليكم.
موضوع اليوم موضوع التيبس أو ال שירות أو الخدمة اللي بتندفع للسفرجي في المطاعم.
اليوم، من كلمة خدمة، أو سرفيس، هو معناها إنّه أنا بكرم السفرجي أو بعطيه تيبس أو تيب حسب جودة الخدمة اللي تلقّيتها. من واجب السفرجي اللي بيشتغل في المطعم إنّه يعطي خدمة ترقى للمقاييس العالميّة للزّبون أو المستهلك اللي قاعد في المطعم.
فبالتّالي إذا أنا اليوم، كان في عندي رِضا تامّ عن الخدمة اللي تلقّيتها في المطعم، مطلوب منّي ذوقًا إنّي أكرم هذا السفرجي اللي قدّم لي وسوى لي وعمل لي واحترمني وتعامل معي بلطافة وكان سريع البديهة ونسب لي المحلّ اللي أقعد فيه وأعطاني خدمة. فبتّالي مقابل هاي الخدمة، أنا، إكرام مني، بروح بحطّ له تيب أو שירות أو ما يُعرف بالسرفيس.
بس انت كصاحب مطعم، ما بيطلع لك بأيّ شكل من الأشكال، تجبر الزّبون إنّه يدفع خدمة في الفاتورة، لأنّه لسّا ما قرّر إذا الخدمة اللي انت قدّمت له اياها بتستأهل أصلًا إنّه يدفع عليها مصاري ولا لا.
فكلّ صاحب مطعم بيغرم الزّبون على إنّه يدفع خدمة في الفاتورة، هو بني آدم لا يفقه اشي في عالم المطاعم.
وفعليًّا، الخدمة هي إكرام من الزّبون، مش إجبار للزّبون. فبتّالي كلّ مطعم بيحترم حاله، بيقدّم فاتورة للزّبون، ممنوع عليه بأيّ شكل من الأشكال إنّه يذكر خانة الخدمة في الفاتورة، لأنّه الخدمة هي عبارة عن اشي بديهي، الزّبون بيدفعه أو بيحطّه تقديرًا لمجهود السفرجي أو الشّخص اللي قدّم الخدمة، إذا كانت ترقى أصلًا للمقاييس وإذا كان راضي عنها.
فأيّ مطعم، يا شباب، اليوم وطالع، بيكتب لك في الفاتورة: خدمة بلوس ايكس مبلغ – ما تدفع إذا ما كنتش راضي عنها.
تحيّاتي والسّلام عليكم.
ברכותיי ושלום.
הנושא היום הוא נושא הטיפים או דמי השירות שמשולמים למלצר במסעדות.
(זה בא) מהמילה שירות, או סרביס, פירוש הדבר שאני מכבד (או מכיר תודה ל-) את המלצר או נותן לו טיפ בהתאם לטיב השירות שקיבלתי. חובתו של המלצר שעובד במסעדה לתת ללקוח שיושב במסעדה שירות שעומד בקני המידה העולמיים.
לכן, אם אני היום מרוצה לגמרי מהשירות שקיבלתי במסעדה, מצופה ממני באדיבות להכיר תודה למלצר הזה שהגיש לי, עשה לי, כיבד אותי, התייחס אלי בנועם, היה מהיר תגובה, שמר לי את המקום שישבתי בו ונתן לי שירות. לכן תמורת השירות הזה, כהוקרה מצידי, אני נותן לו טיפ או מה שנקרא שירות, סרביס.
אבל אתה, כבעל מסעדה, אסור לך בשום אופן לחייב את הלקוח לשלם דמי שירות בחשבון, שכן הוא טרם החליט אם השירות שהגשת לו ראוי בכלל שישלמו כסף עבורו.
כל בעל מסעדה שמחייב את הלקוח לשלם דמי שירות בחשבון הוא אדם שאינו מבין בעולם המסעדנות.
בפועל, דמי השירות הם הוקרה מצד הלקוח ולא חובה שמוטלת עליו, לכן למסעדה שמכבדת את עצמה ומגישה חשבון ללקוח אסור בשום אופן לציין את שורת דמי השירות בחשבון, שכן דמי השירות הם עניין מובן מאליו, הלקוח ישלם אותם או ישאיר אותם כהערכה לטרחה של המלצר או של האדם שנתן לו שירות, בהנחה שהוא עמד בכלל בקני המידה ואם הוא היה מרוצה ממנו.
אנשים, מהיום והלאה, אם מסעדה תכתוב לך בחשבון: “דמי שירות פלוס סכום כך וכך” – אל תשלם אם אינך מרוצה ממנו.
ברכותיי ושלום.
=-=-=
אני כל כך שמח שאיהאב פרסם את הפוסט הזה. הטיפים האלה במסעדות הרגיזו אותי מאז ומתמיד.
שלא תבינו לא נכון, אני תמיד משאיר טיפ, אני פשוט לא אוהב שמצפים ממני מראש לשלם אותו ושקובעים לי מה יהיה גובהו.
אה, ועוד משהו: בשנים האחרונות מקובל להשאיר טיפ גם למלצרים באולמות אירועים. אז אני מכריז פה באופן רשמי: אני לא משאיר להם. הם יכולים להיות האנשים הכי נחמדים ושירותיים בעולם, אבל זו המצאה מודרנית. אני באתי לאירוע עם מתנה נאה למצייני האירוע. אין בכוונתי להיפרד מעוד סכום כסף, בעיקר רק כי מופעל עלי לחץ חברתי מצד שאר היושבים בשולחן. הם רוצים להשאיר טיפ? מצידי שישאירו מאה שקל לאדם. לא אני. תודה.
וכן, אני מומחה בלהרוס מסיבות.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
סֻפְרַה سُفْرَة – שולחן אוכל, שולחן ערוך; כלי לנשיאת אוכל; ארוחה; צידה לדרך
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/hgbNA
בעבר גם פרסמנו את הדברים הבאים (מופיעים פה בחלקם):
חיה, אחותי הבכורה, הזכירה לי שבלדינו אורח הוא מוּסָפִיר (במלרע), ובתורכית misafir.
היא שאלה אותי אם יש קשר לערבית.
אז מילת היום היא –
סַפַר سَفَر וברבים אַסְפַאר أسفَار – נסיעה; מסע
לשמיעה:
שאלתה של חיה הטרידה אותי תמיד, שכן בערבית נוסע הוא מֻסַאפִר, ונראה שהערבית השפיעה על התורכית, בנותנהּ למילה נופך ספציפי מאוד של נסיעה, והלדינו, שהתפתחה במשך מאות שנים בארצות תחת שליטה עות’מאנית, הושפעה גם היא, אך מהתורכית. הקורא ניסים ברעד כתב לנו ש- musafir זה אורח ברומנית.
לשאלתכם האפשרית, אורח בספרדית של ספרד הוא בכלל huésped.
השורש הערבי הנפוץ ס.פ.ר עוסק בנסיעות, בסְפָרים, בשגרירים, בשולחנות אוכל ובדברים גלויים וחשופים. מה הקשר בין כל המשמעויות האלה? אין קשר…
בעברית השורש מופיע ב- ספרים ובסיפורים, אך גם במספרים ובתספורות.
הקורא הידען יאיר גולד מסב את תשומת לבנו שכדאי לבדוק קשר לשורש העברי ש.פ.ר, אך גם ממנו אין תועלת אמיתית במקרה זה…
יאיר הוסיף: ל- ס.פ.ר העברי אפשר לבחון את המלה התלמודית ספָר (יישוב ספר), שמשמעותה היא: אזור מרוחק. כלומר אזור שמצריך נסיעה ארוכה אליו.
* הפועל הספרותי סַפַרַ سَفَرَ בבניין הראשון – טאטא; פיזר, סחף; היה גלוי וברור; נגלה, התבהר; גילה, הבהיר; תיווך, השכין שלום; יצא למסע
* סַאפִר سافِر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – כשם תואר: גס, מחוצף; כתואר פועל: ללא בושה, גלוי לעין כל, בפרהסיה, “שקוף”
* סַאפִרַה سافرة, בנקבה – אישה גלוית-פנים
* הפועל הספרותי סַפַّרַ سفّر בבניין השני – הגלה, גרש; הסיע, שיגר
* הפועל סַאפַר سَافَر בבניין השלישי – נסע; נסע לחו”ל; מת
* מֻסַאפִר مسافر וברבים מֻסַאפִרִין مسافرين, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, המילה בעקבותיה נכתב הפוסט הזה – נוסע, תייר, מבקר, עובר אורח
* אַלְמֻסַאפִרֶ אלדַּאאִם المسافر الدّائم – הנוסע המתמיד
* הפועל הספרותי אַסְפַרַ עָן- أسفر عن- בבניין הרביעי – הביא לידי; האיר, גילה
* לַם יֻסְפִר עַן שַיְא’ لم يسفر عن شيء – לא הביא לשום תוצאה
* הפועל הספרותי אִסְתַסְפַרַ استسفر בבניין העשירי – שלח את- כשליח/מתווך
* סִפְר سِفْر וברבים אַסְפַאר أسفَار – ספר (לא בשימוש); אחד מספרי התנ”ך או הברית החדשה, למשל:
* סִפְרֶ אלתַּכְּוִין سفر – ספר בראשית
* סִפְרֶ אלְמַזַאמִיר سفر المزامير – ספר תהילים
* סִפְרֶ אלרֻּאְיַא سفر الرّؤيا – ספר ההתגלות, או חזון יוחנן (בברית החדשה). נקרא גם: רֻאְיַא יוֹחַנַּא رؤيا يوحنّا
* אַסְפַאר מוּסַא אלְחַ’מְסַה أسفار موسى الخمسة – חמישה חומשי תורה (של משה)
* סַפַרִיּ سفريّ – מיטלטל, של נסיעה, של שדה
* סַרִיר סַפַרִיּ سرير سفريّ – מיטה מתקפלת (מיל’: מיטת נסיעה)
* גַ’וַאז סַפַר جواز سفر – דרכון
* דֻעַאאֶ אלסַּפַר دعاء السّفر – תפילת הדרך
* תַדְ’כִּרַת סַפַר تذكرة سفر – כרטיס נסיעה
* נַפַקַתֶ אלסַּפַר نفقة السّفر – הוצאות נסיעה
* בַּדַל סַפַר بدل سفر – הוצאות נסיעה, דמי נסיעה, קצובת נסיעה, דמי אש”ל
* וַתִ’יקַת סַפַר وثيقة سفر – תעודת מסע; רשיון/תעודת מעבר
* אִגַ’אזַת סַפַר إجازة سفر – היתר יציאה, היתר נסיעה; בהשאלה: חופשת נסיעה
* חַקִיבַּת / שַנְטַת סַפַר حقيبة / شنطة سفر – מזוודה
* אֻג’וּר/אֻגְ’רַת סַפַר أجور / أجرة سفر – דמי נסיעה
* אִסְתִמַארַת סַפַר استمارة سفر – שובֵר נסיעה
* לַאאִחַתֶ / דַלִילֶ אלסַּפַר لائحة / دليل السّفر – לוח זמני נסיעות
* סַפִיר سفير וברבים סֻפַרַאא’ سفراء – שגריר; מתווך, שליח
* סַפִיר עַ’יְר מֻקִים سفير غير مقيم – שגריר שאינו תושב
* סַפַארַה سفارة או סִפַארַה וברבים סַפַארַאת سفارات – שגרירות; שליחות/תיווך לשם השכנת שלום; פעולת השגריר
* סַפַّארַה سفّارة – נוסעים
* סֻפְרַה سُفرة – שולחן אוכל, שולחן ערוך; כלי לנשיאת אוכל; ארוחה; צידה לדרך
* אוֹצֶ’ת סֻפְרַה أوضة سفرة – חדר אוכל
* מִלְחֶ אלסֻּפְרַה ملح السّفرة – מלח שולחן
* סֻפְרַגִ’י سفرجي – מלצר (עם סיומת המקצועות הפרסית-תורכית)
* סֻפְרַה דַאיְמֶה سفرة دايمة – תודה על הארוחה; מי ייתן ושולחנכם תמיד יהיה מלא כל טוב (מיל’: שולחן תמידי. זו ברכה שנאמרת למארח-המסעיד בסוף הסעודה)
* סַפְרַה سَفرة – נסיעה (אחת), מסע (אחד), טיול
* סַפְרַה/רִחְלֶה מְוַפַّקַה! سفرة/رحلة موفّقة – נסיעה טובה!
* סַפַרִיַּה سفريّة וברבים סַפַרִיַּאת سفريّات – נסיעה
* שַרִכַּת סַפַרִיַּאת شركة سفريّات – חברת נסיעות; חברת הסעות
* מִסְפַאר مِسفار – מי שמרבה ורגיל לנסוע
* אֳדַ’א רְגִ’עֶת מִנֶּ אלסַּפַר אִהְדִי אַהְלַכּ וַלַו חַגַ’ר إذا رْجِعِت مِنِ السَّفَر إِهدِي أَهْلَك وَلَو حَجَر – כשאתה חוזר מנסיעה הבא מתנה למשפחתך ולו רק אבן
=-=-=
הידעתם? האם הכרתם את-
שַרִכַּתֶ אַלסַּפַרִיַּאתֶ אלְמֻוַחַּדַה אֶלְקֻדְס شركة السّفريّات الموحّدة القدس – חברת הנסיעות המאוחדת בירושלים
=-=-=
* כותבת לנו הקוראת גילה יונה:
רציתי להוסיף פתגם יפה במדוברת א”י: אכלת מא אכלת, ע אלספרה קעדת أكلت ما أكلت عالسفرة قعدت – אכלת או לא אכלת, לשולחן ישבת. הכוונה שעליך לשלם בכל מקרה. ובהשאלה הכוונה לפשע שבוצע. לא משנה אם היית שותף פעיל או שרק ידעת, ולא דיווחת על כך, עליך לשאת בעונש כמו כולם.
המילה “סַפִרְטַאס” سفرطاس/صفرطاس שקיימת בעיראקית יהודית ושאולה מטורקית. כלי עשוי 3 תבניות מאלומיניום שמונחות אחת על השנייה ומהודקות בצדדים. הכלי משמש להובלת ארוחה למקום רחוק מהבית. הוא שימש לנסיעה או ששלחו לארוחת צהרים לבעלי חנויות שבשוק או לילדים בבית הספר.
[השם העברי של הכלי הוא נושא אוכל (מנירוסטה). אני רוצה להוסיף בהקשר, שגם כילד ירושלמי שמעתי את המונח, ובלי קשר, ויקיפדיה בערבית הקדישה לו ערך, עם ההסבר הבא:
الكلمة الأولى هي السفر من (س ف ر) بمعنى قطع المسافة وهو الانتقال من مكان إلى آخر، والكلمة الثانية هي طاس، والطاس هو وعاء صغير شبيه بالسلطانية.
המילה הראשונה היא סַפַר, נסיעה, והמילה השנייה היא כלי (אוכל) קטן.
שָלֵו]
וגם סַפַר-בַּר – מלחמת העולם הראשונה. במקור מטורקית. היה גיוס כללי לפני המלחמה Seferberi, המילה משמשת לציון מאורע או תאריך, למשל: מִן אִיַאם אלסַפַר-בַּר.
* הקורא גלעד שלוש מזכיר-מחדש לנו שהשורש הזה הגיע גם למילה הכה-מוכרת ספארי, שפירושה בסווהילי “מסע”.
* בזכותו של הקורא חגי פודור קבלו את:
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
“מַסַאפֶר יטא (בערבית: مسافر يطا) הוא השם של קבוצה של 19 כפרים בנפת חברון שבדרום יהודה, הנמצאים בין 14 ל-24 ק”מ דרומית לעיר חברון, וממוקמים בתוך הגבול המוניציפלי של יטא. יש המקשרים בין המילה “מסאפר” למילה הערבית שפירושה “טיול”, וטוענים כי השם רומז למרחק הקצר שבין הכפרים ליטא, ויש המקשרים למילה הערבית שפירושה “כלום”, לאור האמונה המקומית ש”שום דבר” לא יוכל לחיות באזור זה. […]” (ויקיפדיה. אגב מסאפר יטא בכותרות לאחרונה בשל הסרטון זוכה האוסקר)
הקורא האדוק אידוב תורן שאל בהקשר זה:
אולי יש קשר בין סְפָר (אזור ספר) למסאפר יטא במובן של ספר המדבר, שולי העיר? שהרי יטא בדרום הר חברון והישובים הקטנים הסובבים אותה הנקראים בשם הזה הם על ספר המדבר.
בדקתי את הנושא ולא מצאתי אזכור לכך בערבית. הערבית רק מציינת שהצורה מַסַאפֶר היא צורת הרבים של מִסְפַרַה, שהיא מילה שפירושה… מטאטא.
=-=
הקוראת אירית דוש-וינברג שאלה מה הקשר בין המילה העברית סִפְרָה לשורש של היום.
נעיין בוויקימילון:
סִפְרָה
סימן גרפי המייצג מספר.
גיזרון
מחידושי ועד הלשון, תרע”ב. המילה הגיעה מן המילה הגרמנית Ziffer שמשמעותה סִפְרָה, מטעמי דמיון מבחינת צליל ומשמעות לשורש ס־פ־ר. המילה הגרמנית עצמה הגיעה מן המילה הערבית صفْر (צִפְר) – אפס.
צילום: Alev Takil
זה היה הפוסט ה- 2,725 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
