מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק Marc Shof.
אז מילת היום היא –
צֵ’יעַה (דיעה) במדוברת, צַ’יְעַה ضَيْعَة בספרותית או בלבנון, ברבים צַ’יְעַאת ضيعات או צִ’יַע ضِيَع או צִ’יַאע ضِيَاع – כְּפָר קטן; משק קטן, חווה; אחוזה (בשימוש בעיקר בסוריה ובלבנון)
לשמיעה:
תזכורת: האות הערבית צ֗אד (צ’) ض נהגית כמו d גרונית-נחצית. במדוברת היא עשויה להישמע במקרים מסוימים כמו z נחצית.
וכן, בארץ לא משתמשים במילה זו. בארץ, ולא רק בה, כפר הוא קַרְיַה.
בתגובה לפוסט ברם (הסתובב) מרק שלח לי את הסרטון הבא, מערוץ יוטיוב:
هنا لبنان – This is Lebanon
זו / פה לבנון
הסרטון פורסם ב- 17.8.23 וכותרתו:
“لكل شارع حكاية”.. برمانا مدينة اللؤلؤ والورود!
تقرير: شربل حنينة
“לכל רחוב יש סיפור”. ברמאנא (יש מאייתים: בְּרוּמַאנַא) עיר הפנינים והפרחים!
מאת: שרבל חנינה
بعشر دقايق من بيروت توصل على برمانا: البلدة اللي بتجمع بين سحر الضّيعة اللّبنانيّة التّقليديّة وفخامة منتجعات الاصطياف الحديثة، وطبعًا هي مقصد للسّوّاح العرب والأجانب اللي بيزروها بالصّيف للتّنعّم بطقسها اللّطيف والهروب من رطوبة وحرارة السّاحل.
لك يا ريتنا هونة ساكنين على طول. نيال اللي ساكن هونة!
أنا جاي من أوكرانيا هون. بدّي ال vacation تبعي وبطلع دايمًا (من) هون. بقعد لي أسبوعين تلاتة وبتمّ راجع على أوكرانيا. كلّ ما بنزل أنا باجي لبرمانا لهون بس بحبّها كتير يعني، كتير هادية وهدوء هونة والشّعب طيّب ظريف. وشو بدّي أقلك، الأكل هون ظريف يعني، اللّقمة طيّبة.
برمانا اللي بيطلع عليها أيضًا لقب مدينة الورود، نسبةً لكثرة الورود فيها وجمالها الطّبيعي وأشجار الصّنوبر اللي بتشاهدها بشوارعها وعلى الأطراف، وكما ذكرنا تتميّز بالطّابع التّراثي القديم والحديث معًا، إذ فيك تشوف البناء القديم اللي بيميّز بحجره الصّخري وأيضًا البناء الحديث.
وكلّ شارع اله حكاية:
شارع المطاعم اللي بيصطفّ على جوانبه مجموعة من المقاهي والمطاعم. بيقصدوه المصطافون وبيختاروا نوعيّة الطّعام اللي بيريدوها، من أجنبيّة وغيرها.
كما وما فينا ننسى أوتيلاتها القديمة والحديثة اللي بتقدّم خدمات سياحيّة ذو جودة ومعاملة عالية.
شارع الكنائس واسمه بيدلّ على وجود كنيسة عند كلّ زاوية بهالشّارع الجميل التّراثي والقرميد اللي بيغطّي بيوته. جمال آخر بيطغي على البلدة تنوّع جديد بين القديم والحديث.
برمانا اللي بترتفع 750 متر عن سطح البحر. فيك تزورها بالنّهار وباللّيل، بتلاقيها عم بتعجّ بالزّوّار اللي مالئين مطاعمها وأوتيلاتها. كيف لا، وهي اللي جامعة القديم والحديث بقلب البلدة.
עשר דקות מביירות ואתה מגיע לברומאנא (ששוכנת מזרחית לביירות): העיירה שמשלבת את קסם הכפר הלבנוני המסורתי עם יוקרת אתרי הנופש הקיציים המודרניים, וכמובן היא יעד של תיירים ערבים וזרים, שמבקרים בה בקיץ כדי ליהנות ממזג האוויר הנעים שלה ולברוח מהלחות והחום של החוף.
הלוואי שהיינו גרים פה! אשרי מי שגר פה!
אני מגיע מאוקראינה לכאן. זו החופשה שלי ואני תמיד מגיע לפה. אני שוהה שבועיים-שלושה וחוזר לאוקראינה. בכל פעם שאני מגיע אני בא לברומאנא לפה, אני אוהב אותה מאוד, היא שקטה מאוד והאנשים טובים ומתורבתים. מה אגיד לך, האוכל פה טעים, הטעם טוב.
את ברומאנא מכנים גם בכינוי “עיר הפרחים”, בשל ריבוי הפרחים שבה, יופייה הטבעי ועצי האורן, אותם רואים ברחובותיה ובצידי הדרכים. כפי שציינו, היא מיוחדת באופי המורשת הן העתיקה והן המודרנית, שכן אתה יכול לראות את הבנייה העתיקה באבן וגם את הבנייה המודרנית.
לכל רחוב יש סיפור:
ברחוב המסעדות מסודרים זה לצד זה בתי קפה ומסעדות. הנופשים פוקדים אותו, והם בוחרים את סוג האוכל שהם רוצים, אוכל שאינו מקומי או אחר.
אסור לשכוח את המלונות העתיקים והמודרניים בעיר, שמספקים שירותי תיירות ברמה גבוהה ועם יחס איכותי.
שמו של רחוב הכנסיות מעיד שנמצאות בו כנסיות בכל פינה, זהו רחוב יפה עם מורשת, והרעפים מכסים את בתיו. יופי אחר, שמציף את העיירה עם גיוון חדש בין העתיק למודרני.
ברומאנא נמצאת בגובה 750 מטר מעל פני הים. אתה יכול לבקר בה ביום ובלילה, ותמצא שהיא שוקקת מבקרים, שממלאים את מסעדותיה ומלונותיה. ואיך לא, שכן היא משלבת בין העתיק למודרני בלב העיירה.
(התמלול, בחלקו, והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
צַ’יַּע (דיע) ضَيَّع – איבד; קלקל, בזבז; החמיץ הזדמנות או מטרה (גם בספורט), פספס הזדמנות
וגם:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Hila Tlumak Shaham.
אז מילת היום היא –
צַ’אע (דאע) ضَاع – אבד
לשמיעה:
השורש הערבי צ’.י.ע (גזרת ע”י) עוסק בעיקר באובדן (פיזי):
* הפועל צ’אע ضَاع בבניין הראשון, הוא מילת היום – אבד; הרגיש אבוד; הוזנח
* צַ’איֶע ضايع, במדוברת, צַ’אאִ’ע ضائع, בספרותית, צורת הבינוני הפועל של הבניין – אובד, אבוד; נעדר; תועה, מבולבל
* צַ’יַאע ضياع, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – אובדן; איבוד
* הפועל צַ’יַּע ضيّع בבניין השני – איבד; קלקל, בזבז
* תַצְ’יִיע تضييع, שם הפעולה/מצדר של הבניין – אובדן; איבוד
* הפועל הספרותי אַצַ’אעַ أضاع בבניין הרביעי – איבד
* אַצַ’אעַ אלְפֻרְצַה أَضاعَ الْفُرْصة – החמיץ הזדמנות
* צֵ’יעַה ضيعة במדוברת, צַ’יְעַה בספרותית, ברבים צִ’יַע ضِيَع – כפר קטן; משק קטן (בשימוש בעיקר בסוריה ובלבנון)
* צַ’יַּע וַקְתֹה ضيّع وقته – בזבז את הזמן שלו
* צַ’יַּע אֶלדֻּנְיַא/עֻמְרֹה/נַפְסֹה ضيّع الدّنيا/عمره/نفسه – בזבז את חייו; הרס, קלקל, החריב את חייו; איבד את חייו (מיל’: איבד את העולם/חייו/עצמו)
* בֵּין חַאנַא וּמַאנַא צַ’אעַת לִחַאנַא بين حانا ومانا ضَاعت لحانا – יצא קרח מכאן ומכאן (מיל’: בין חאנא ומאנא [שתי נשותיו, אחת צעירה ואחת מבוגרת] “הלך” הזקן שלנו [שכן הצעירה תלשה את השערות הלבנות והמבוגרת את השחורות…])
* אֶלטַּאסֶה צַ’איְעַה الطّاسة ضايعة – מהומה, אנדרלמוסיה, תסבוכת (מיל’: הכלי בו משתמשים לשטיפה בבית מרחץ אבד). טאסה היא סוג של צלחת, ואתם אולי מכירים את המילה מעולם המכוניות, מהתקופה בה למכוניות היו כיסויי/חיפויי גלגלים מפלסטיק, או ממתכת, שנקראו “טסות”. כיום רוב המכוניות מצוידות בג’אנטים (גלגלים) מסגסוגת קלה, “מגנזיום”, ואין לגנבים מה לגנוב. אלא אם הם מחליטים לפרק את הגלגל כולו. גנבים הם תת-אנשים מבחינתי. זבל אנושי. סתם, חשבתי לשתף…
כתב לנו אידוב תורן:
הרחבה קטנה לגבי الطاسة ضايعة
אבשלום פרג’ון הסביר: הדימוי מעולם בתי המרחץ (حمّامات) הציבוריים. כשהטאסה הייתה הולכת לאיבוד כשכולך מלא סבון (ואין מים זורמים), ואינך יכול להישטף… זה בלגאן גדול.
כתב עפרי וידנפלד:
יש סדרת הקומדיה הסורית ضيعة ضايعة (כפר אבוד), שמגוללת את סיפורו של כפר קטן עני ושכוח אל בסוריה.
כתב יאיר גולד:
צַ’יַּעֶת פֻרְצֶת חַיַאתִי ضَيَّعت فرصة حياتي – פספסתי (מיל. איבדתי) את הזדמנות חיי
צילום: Sven.
Passwang Pass, Mümliswil-Ramiswil, Switzerland
זה היה הפוסט ה- 2,765 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
