פורסם לראשונה ב- 8.10.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Maayan Gal.
לפני שנים, כן, שנים, מעיין שלח לנו הצעות רבות למילים. כיום, עם שוך העומס מעלינו, אני מפרסם את המילים האחרונות שביקש…
בין השאר הוא ביקש שנתייחס למונחים גאות ושפל בערבית: אַלְמַדּ וַאלְגַ’זְר المدّ والجَزْر. בפוסט הקודם עסקנו בגאות, ובזה – בשפל.
אז מילת היום היא –
גַ’זְר جَزْر – שֵפֶל
היה לנו לפני שנים דיאט-פוסט על אחת ממילות השורש:
גַ’זִירַה جَزَر וברבים גֻ’זֻר جَزَر או גַ’זַאאִר جَزَر – אי; אי תנועה
רשת השידור אלג’זירה נקראת על שם חצי האי ערב, ובערבית: الجزيرة, שכן היא משדרת מקַטַר, שהיא מדינה בחצי האי שמבצבץ לו מחצי האי ערב בצידו המזרחי (בטאו את השם: קטר, במלעיל, כמו וַלַד [ילד], ולא כמו המנוע שמניע את הרכבת בעברית, במלרע). הגבול היבשתי היחיד שלה הוא עם סעודיה, שהיא המדינה מספר 13 מבחינת גודל בעולם כולו.
אבל רגע, ג’זירה זה אי, והמקום הוא חצי היא, אז מה הקטע?
הערבים מייחסים למקום מוצאם, חצי האי ערב, חשיבות רבה, שכן הוא מוצא הלאום והגזע שלהם, השפה וכן הדת של רובם (האסלאם), ולכן הם נותנים לו כבוד וקוראים לו “אי”: אלג’זירה אֶלְעַרַבִּיַּה الجزيرة العربيّة – האי הערבי, או: ג’זירתֶ אלְעַרַבּ جزيرة العرب – האי של הערבים. אל דאגה, הם יודעים שאין מדובר באי גיאוגרפי מוקף ים. אגב, זהו לא סתם חצי אי; זהו חצי האי הגדול ביותר בעולם.
הסבר אחר הוא, שחצי האי, שיושב על שטח עצום, “מנותק” מבחינה אקלימית משאר יבשת אסיה, אליה הוא מחובר בחלקו הצפוני.
אז אם כבר הזכרנו, חצי אי בערבית אומרים: شبه جزيرة (שִבְּה ג’זירה), שזה “מעין אי”, או: “דומה לאי”.
וגם היה לנו פוסט על מדינת אלג’יריה, שתרגום שמה הערבי הוא “האיים”:
=-=-=-=-=-=
הרחבות עדכניות:
השורש הערבי ג’.ז.ר עוסק בשחיטה ובטבח, באיים (אולי כי הם גזורים מהיבשה?) ובגזרים.
בעברית השורש קיים גם בגזר וכמובן בכל הקשור לגזירה, מכל סוג: עם מספריים ובבית המשפט.
“המקור מקראי: השורשים הדו-ספרתיים הכלליים ג-ז, קרוב אל ג-ד (הצלילים ז-ד קרובים ו מתחליפים בין עברית
ארמית), קשורים לרעיון של לחתוך: גזר, גזז, גזה, גזם, גדם, גדד, גדע” (ויקימילון)
ארמית), קשורים לרעיון של לחתוך: גזר, גזז, גזה, גזם, גדם, גדד, גדע” (ויקימילון)יפה לראות איך בשתי השפות השורש עוסק בחיתוך, אך בכל שפה עם בידול במשמעות: בערבית עם חיתוך למטרות שחיטה וביתור הבשר, ובעברית – גזירה (למשל עם מספריים) אך גם גזירת דין.
* הפועל גַ’זַר جَزَر בבניין הראשון – זבח, שחט; חתך
* גַ’זְר جَزْر בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שחיטה; שפל בים
* גִ’זַארַה جِزارة, בצורת שם פעולה נוספת – שחיטה; קצבות
* הפועל הספרותי אַגְ’זַרַ أجزر בבניין הרביעי – נתן ל- כבש לשחיטה; הגיע זמנו (של הכבש) להישחט
* גַ’זַר جَزَر – גזרים ; כבשים הראויות לשחיטה (שם קיבוצי)
* גַ’זַרַה جَزَرة – גֶּזֶר אחד
* גַ’זַר מַכְּבּוּס / מְחַ’לַּל جَزَر مكبوس / مخلّل – גזר כבוש
* גַ’זוּר جَزور וברבים גֻ’זֻר جُزر – בהמת המיועדת לשחיטה (לרוב גמל)
* גַ’זַּאר جَزَّار, במשקל בעלי המלאכה – שוחט; קצב; איש דמים, רב טבחים
* מַגְ’זִר مَجْزِر וברבים מַגַ’אזֶר مجازر – בית מטבחיים
* מַגְ’זַרַה مجزرة וברבים מַגַ’אזֶר مجَازر – טבח, שחיטה
אירועים היסטוריים רבים מכונים בערבית עם הפתיח: “מַגְ’זַרַת-“, כלומר טבח כך וכך.
והאם שמעתם על:
“אחמד פאשה אל-ג’זאר (בערבית أحمد باشا الجزّار או أحمد البوشناقي, אחמד הבוסני) (1720 – 1804) היה מושל צפון ארץ ישראל בשם האימפריה העות’מאנית בין השנים 1775–1804. הוא ידוע במיוחד בבנייה הנרחבת שערך בעיר מושבו, עכו, ובעמידתה של העיר המבוצרת במצור שהטיל עליה נפוליאון בשנת 1799. בשל אכזריותו ומִנהגו להטיל מומים בנתיניו כונה “אל-ג’זאר” – “הקצב” […]”
“מסגד אל-ג’זאר (בערבית: مسجد الجزّار, “מסג’ד אלג’זאר”) הוא מסגד השוכן ברחוב אל-ג’זאר בצפונה של העיר העתיקה בעכו […]”. (ויקיפדיה)
=-=-=-=-=-=-=
“מחזור גאות ושפל (כְּרִית) הוא תופעה שבה גובה פני הים “עולה” או “יורד” במחזוריות קבועה. לפי הידוע לנו מן הכתובים, הראשון שהצליח לקשור בין תופעת הגאות והשפל ובין הירח היה מגלה הארצות היווני פיתאס. הכוחות הגורמים לתופעה זו קרויים כוחות גאות ושפל.
התופעה באה לידי ביטוי באופן חזק בחופים אשר נושקים לאוקיינוסים (מדובר בהפרשים של 8-6 מטרים). לעומת זאת בים התיכון שהוא ים הכלוא בין יבשות אפריקה ואירופה, תופעה זו חלשה יחסית (חצי מטר בערך בחופי ישראל). מחזור הגאות והשפל מתרחש פעמיים ביום. הזמן בין גאות אחת לשנייה הוא כ-12 שעות ו-24 דקות, כתוצאה משילוב סיבוב כדור הארץ סביב עצמו עם מסלולו של הירח סביב כדור הארץ.
מקום בו מגיעה תופעה זו לשיא מבחינת ההבדל בין גובה המים בגאות ובשפל הוא מפרץ פאנדי בקנדה וארצות הברית. […]”. (ויקיפדיה)
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
