פורסם לראשונה ב- 21.7.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Aluma Gavrieli, שכתבה לנו:
“היי, שלום
אני עובדת בבית חולים ויצא לי להיתקל הרבה בשם ורוד לנשים ערביות.
תהיתי לעצמי מה משמעות השם ואיך באמת אמורים להגות אותו.
תודה רבה ותודה על הדף הנהדר שלכם.”
אז מילת היום היא –
וּרוּד وُرُود – ורדים. במדוברת משמש גם לתיאור פרחים בכלל
צורת היחיד היא וַרְד ورد, שהיא בעצמה שם קיבוצי, או וַרְדַה وردة, שהיא הפרח הבודד, הורד היחיד, ואפילו הניצן הבודד
ל- ורדה יש גם צורת ריבוי “רגילה”: וַרְדַאת وردات
ורד או ורדה הם גם פניה מחמיאה מקובלת לאנשים, יא ורדה!, כן כן, גם לגברים…
נתחיל מזה, שבאורח פלא השם הפרטי ורוד אינו מופיע ב- מַעַאנִי אֶלְאַסְמַאא, שהוא מילון השמות המקיף של הרשת.
אבל זה לא אומר שהשם אינו קיים…
היה לנו פוסט קצרצר על השורש בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא
Edov Toren
, שכתב לנו:
“יש בסלנג בעברית קריאת התפעלות:
‘יה וואראדי’
האם אתה יודע מה המקור לכך, אני מניח שזה מערבית”.
אז מילת היום היא –
יַא וַרַדִי يَا وَرَدِي – הו, בני!!
“יא ורדי, איזו קציצה!”, אמר חכם חנוכה, הוא זאב רווח, בסרט הקאלט “חגיגה בסנוקר”.
טוב, זו לא באמת מילה, זה ביטוי, או אם נדייק: קריאת התפעלות.
וַרְד ورد בערבית זה פרחים או ורדים, אולם אין כאן שום קשר לפרחים. בכל השפות בעולם העיצורים (אותיות) ל, מ, נ ו- ר מתבלבלים. הם נקראים ביחד: עיצורי לַמְנָ”ר.
במקור הקריאה בערבית הייתה –
יַא וַלַדִי! يا ولدي – הו ילדי, הו בני!
אגב, הביטוי מופיע גם בשיר “כשאת לידי” של ישי לוי.
=-=-=-=
זה היה אז.
תוספות עדכניות:
השורש הערבי ו.ר.ד (בגזרת פ”ו) עוסק בפרחים ובוורדים, וגם בצבע הוורוד, כמו בעברית, ועד כאן הכל “תקין”.
אך בערבית השורש עוסק גם בהגעה וביבוא, וכאן יש התכתבות ברורה עם השורש העברי י.ר.ד.
המשמעות של הגעה, יבוא וירידה היא המקורית והיא השֵמית.
שם הפרח נכנס לעברית ולערבית בתיווך הארמית לפני כ- 2000 שנה ומקורו פרסי.
* הפועל הספרותי וַרַדַ وَرَدَ בבניין הראשון – בא, הגיע
* הפועל הספרותי וַרֻדַ وَرُدَ, גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – נעשה ורוד
* וַרַד עַלַא ورد على, במדוברת – התנפל על-
* וֻרוּד ورود, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הגעה
* וַארֶד وارد, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – בא, מגיע; בא בחשבון, עומד על הפרק
* אֶלְוַארִדַאת וּאלצַּאדִרַאת الواردات والصّادرات – יבוא ויצוא
* בַּרִיד וַארֶד بريد وارد – דואר נכנס
* הפועל וַרַּד ورّد בבניין השני – ייבא; צבע בצבע ורוד
* תַוְרִיד توريد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – יבוא; ניפוק; הספקה
* מֻוַרִּד مورِّد, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – יבואן
* מֻוַרַּד مورَّد, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מיובא
* הפועל הספרותי אַוְרַדַ أورد בבניין הרביעי – הביא, ייבא
* אִירַאד إيراد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הכנסה, פדיון; גבייה
* הפועל אִסְתַוְרַד استورد בבניין העשירי – ייבא, הביא
* אִסְתִירַאד استيراد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – יבוא
* מֻסְתַוְרִד مستورِد, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – יבואן
* מֻסְתַוְרַד مستورَد, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מיובא
* מֻסְתַוְרַדַאת مستوردات ברבים – סחורות מיובאות
* וַרְדִיּ ورديّ – ורוד; אופטימי
* וַרְדִיַּה ورديّة – משמרת, תורנות
* מַוְרִד مَوْرد וברבים מַוַארֶד موارد – מקור, מקור הכנסה; מקור מים
* מַוְרִדֶ אלרִּזְק مورد الرّزق – מקור הפרנסה
* מַוַארִד בַּשַרִיַּה موارد بشريّة – מקורות כוח אדם
* מוארד טַבִּיעִיַּה موارد طبيعيّة – מקורות טבעיים
* שוֹכֶּ אלְוַרְד شوك الورد – קוצים של פרחים; פריחה על העור
* פַרַש לֹה אֶלְאַרְצ’ וַרְד فرش له الأرض ورد – קיבול אותו בכבוד רב, פרס לו שטיח אדום (מיל’: ורדים)
* מַא לַקוּש פִי אלְוַרְד עֵיבּ קַאלוּא לֹה: יַא אַחְמַרֶ אלְחַ’דַּיְן! ما لقوش في الورد عيب قالوا له: يا أحمر الخدّين – מחפשים פגמים בכוח (מיל’: לא מצאו בורד פגם, אז אמרו לו: אתה אדום לחיים!)
* שַמַּאם הַוַא וּקַטַּאף וַרְד شمّام هوا وقطّاق ورد – בטלן (מיל’: נושם אוויר וקוטף פרחים)
=-=-=
בואו נחזור לנשים ששמן ורוד, דהיינו פרחים, או ורדים.
האם שמעתם על הבלוגרית וֻרוּד זֻהֵיר ورود زهير, המוכרת יותר בכינוי: ורודֶ אלְעִרַאקִיַּה ورود العراقيّة (ורוד העיראקית), שיש לה סרטונים ביוטיוב בהם היא מוגדרת כפעילת זכויות אדם?
https://www.youtube.com/watch?v=xXiBio1LlGs
=-=-=-=
האם שמעתם על ורדה אלג’זאאיריה?
וַרְדַה אֶלְגַ’זַאאִרִיַּה (בערבית: وردة الجزائريّة מיל’: ורדה האלג’יראית, נולדה בשם ורדה פטוקי; 22 ביולי 1939–17 במאי 2012) המוכרת בשמה הפרטי ורדה, הייתה זמרת מצריה ממוצא אלג’יראי-לבנוני. שמה בתרגום חופשי לעברית הוא “ה-ורד של אלג’יריה”.
ביוגרפיה
ורדה נולדה בשנת 1939 בפיטו שבצרפת, לאב ממוצא אלג’יראי ולאם ממוצא לבנוני. היא התפרסמה בנערותה בשל כישורי השירה שלה, ואף הוזמנה על ידי נשיא אלג’יריה לשיר בחגיגות העצמאות של המדינה בשנת 1972.
היא עברה למצרים בשנת 1960, שם זכתה בתהילה לאחר נישואיה למלחין בליע’ חמדי, ואף שיחקה במספר סרטים מצריים. לאחר מספר שנים במצרים היא קיבלה אזרחות מצרית, והיא נודעה כאחת הזמרות המובילות במדינה ובעולם הערבי.
מותה
ורדה הלכה לעולמה בשנת 2012 בקהיר שבמצרים כתוצאה מדום לב. במותה הייתה בת 72.
גופתה הוטסה לאלג’יריה, שם זכתה ללוויה רשמית מטעם הממשלה, והיא נקברה בבית העלמין “אלעאליה” שבאלג’יר”
לקוח מויקיפדיה.
הערך היה במצב קטסטרופלי במקור; עשיתי שיפוצים ותיקונים ככל שיכולתי, אבל תכל’ס, מי שמתעניין בזמרת כדאי שיקרא את הערך בערבית או באנגלית.
=-=-=-=-=
אסיים עם קטע שהופיע אצלנו בעבר:
בתור ירושלמי, מילדותי אני מכיר את האוטובוסים הפרטיים שכתוב עליהם:
רַאהִבַּאתֶ אלְוַרְדִיַּה راهبات الورديّة, שזה אומר… המממ…. נזירות עם משהו שקשור לוורדים.
יופי, ממש שליטה בחומר…
בקיצור, תשמעו, אני מה-זה מרוצה שאני כותב פה! כי כך גם אני כל הזמן לומד, כל יום.
הנה ליקוטים משני ערכים ויקיפדיים:
“מארי אלפונסין דניל גטאס (4 באוקטובר 1843 – 25 במרץ 1927) הייתה נזירה ערבייה-קתולית, חברת מסדר האחיות “סן ז’וזף של ההתגלות” בירושלים. היא נודעה כמייסדת מסדר אחיות הרוזרי בירושלים, שהיה המסדר הקתולי הראשון בארץ, וכן בהיותה הנזירה המקומית הראשונה שעברה קאנוניזציה בכנסייה הקתולית והוכרזה כקדושה.
[…]
בגיל 19 נשלחה מארי אלפונסין ללמד נצרות בבית ספר בבית לחם ושם חוותה כמה התגלויות של מרים, אם ישו. המשמעותית שבהן התרחשה, כך על פי יומנה, בחג האפיפניה, ב-6 בינואר 1874, שאז התגלתה בפניה מריה והנחתה אותה להקים מסדר-בת עבור נזירות קתוליות בשם “אחיות מחרוזת התפילה” (אחיות הרוזרי). החיזיון חזר על עצמו שוב ושוב, עד שגמלה בלבה ההחלטה להגשימו.
בהיותה אישה לא יכולה הייתה מארי אלפונסין להקים את המסדר לבדה, ולכן חיפשה פטרון שיסייע לה להוציא את התוכנית לפועל. ב-1880 התגייס לעזרתה הכומר יוסף טאנוס, שהיה יועצו של הפטריארך הלטיני בירושלים. יחד קיבצו השניים שבע נערות צעירות שהיוו את המסד למסדר-הבת החדש במשכנו הראשון בעיר העתיקה” […].
=-=-=
“תפילת המחרוזת (בלטינית Rosarium, רוזריום, שיח ורדים) היא תפילה קתולית מסורתית. שמה מתאר את מחרוזת התפילה אשר משמשת למנות את התפילות היוצרות את תפילת המחרוזת”.
ושוב, אלו רק עיקרי הדברים.
גילוי לב: כיהודי, אני מבין דבר או שניים ביהדות; כעוסק בערבית ובערבים, אני מבין דבר או שניים באסלאם.
אבל אז, בכל פעם מחדש, אני נוכח לדעת כמה אינני יודע כמעט דבר על הנצרות, תולדותיה, כנסיותיה, זרמיה ומסדריה.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
