פורסם לראשונה ב- 26.1.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא Ovadia Mizrahi.
עובדיה שלח לי את הקישור לסרטון הבא:
אז מילת היום היא –
אֻנְתַ’א أُنْثَى וברבים אִנַאת’ إناث או אַנַאתַ’א أناثى או אֻנֻת’ أُنُث – נקבה
וזהו תוכנו של הסרטון:
יום מן אלאיאם תזוג’ רג’ל מן אלבאדיה בנת עמו ואנג’בת תסעה אולאד
ולכן באלחמל אלעאשר אנג’בת אנת’א
ולמא בשרוה באלבנת חזן וחס באלאהאנה
וקאל והו מעצב: יא לילי אלאסוד!
מרת אלאיאם ואלסנין וכבר אלאב ומרצ’ ופקד בצרו
תזוג’וא אולאדה אלתסעה ואנשע’לוא בחיאתהם ונסוא אבוהם אלצ’ריר,
ואלבנת כמאן תזוג’ת ולכן למא סמעת אנו אבוהא פקד בצרו
ראחת לענדו וע’סלת ג’סמו ונט’פת אלח’ימה וסאות לו אכל
וקרבת לתעטיה אלדוא
פסאלהא: מן אנת, יא בנת אלכראם?
פקאלת, ואלדמוע בעיונהא: אנא לילכ אלאסוד יא אבי
פערף אנו בנתו וצאר יבכי
ואנשד קאאלן:
يوم من الأيّام تزوّج رجل من البادية بنت عمّو وأنجبت تسعة أولاد
ولكن بالحمل العاشر أنجبت أنثى
وﻟﻣّﺎ ﺑﺸّﺮوه ﺑﺎﻟﺒﻨﺖ ﺣﺰﻥ وحسّ بالإهانة
ﻭﻗﺎل وهو معصّب: ﻳﺎ ﻟﻴﻠﻲ ﺍﻷﺳﻮد!
ﻣﺮّﺕ ﺍﻷﻳّﺎﻡ وﺍﻟﺴّﻨين ﻭﻛﺒﺮ ﺍﻷﺏ ومرض ﻭفقد ﺑصرو
ﺗﺰﻭّجوا أولاده التّسعة ﻭﺍﻧﺸﻐﻠﻮﺍ ﺑﺤﻴﺎﺗﻬﻢ ﻭﻧﺴﻮﺍ ﺃبوهم ﺍﻟﻀّﺮﻳﺮ،
والبنت ﻛمان تزوّجت ولكن لما سمعت إنّو أبوها فقد بصرو
راحت لعندو وغسلت جسمو ونظّفت الخيمة وساوت لو أكل
ﻭقرّبت لتعطيه الدّوا
ﻓﺴﺄﻟﻬﺎ: ﻣﻦ ﺃنت، يا بنت الكرام؟
ﻓﻘﺎﻟﺖ، والدّموع بعيونها: ﺃﻧﺎ ﻟﻴﻠﻚ ﺍﻷﺳﻮﺩ ﻳﺎ ﺃبي
فعرف إنّو بنتو وصار يبكي
وأنشد قائلًا:
באחד הימים איש מהמדבר (בדואי) לקח לאישה את בת דודו, והיא הביאה לעולם תשעה בנים
אבל בהיריון העשירי היא הביאה בת/נקבה
כשבישרו לו על הבת הוא התעצב וחש מושפל
הוא אמר בעצבים: הו לילי השחור!
חלפו הימים והשנים, האב התבגר, חלה ואיבד את ראייתו
תשעת בניו נישאו, היו עסוקים בחייהם ושכחו את אביהם העיוור,
והבת נישאה גם היא אך כששמעה שאביה איבד את ראייתו
היא הלכה אליו, רחצה את גופו, ניקתה את האוהל והכינה לו אוכל.
היא התקרבה כדי לתת לו תרופה
והוא שאל אותה: מי את, הו בת טובים?
היא ענתה, כשדמעות בעיניה: אני לילך השחור, אבי
הוא הבין שזו בתו והחל לבכות
ואז אמר את השיר הבא:
וזהו השיר, שאותו בחרתי לא לתרגם, שכן מדובר בשפה ספרותית גבוהה, אולם התוכן כולל חרטת אמת של האב כלפי בתו (הקטעים בסוגריים: בתים שלא הופיעו בגרסת הסרטון אך מופיעים ברשת):
ﻟﻴﺖ ﺍﻟﻠّﻴﺎﻟﻲ ﻛﻠّﻬﺎ ﺳﻮﺩ
ﺩﺍﻡ ﺍﻟﻬﻨﺎ ﺑﺴﻮﺩ ﺍﻟﻠّﻴﺎﻟﻲ
ﻟﻮ ﺍﻟﺰّﻣﺎﻥ ﺑﻌﻤﺮﻱ ﻳﻌﻮﺩ
لأﺣﺒّﻬﺎ ﺃﻭﻝ ﻭﺗﺎﻟﻲ
ﻣﺎ ﻏﻴﺮﻫﺎ ﻳﺒﺮّﻧﻲ ﻭﻳﻌﻮﺩ
ﻳﻨﺸﺪ ﻋﻦ ﺳﻮﺍﺗﻲ ﻭﺣﺎﻟﻲ
(والا أبد ما عني منشود
لولاها وأعزي لحالي)
تسعة ﺭﺟﺎﻝٍ كِلّهم جحود / كِنهُم فهود
(محدٍ تعنى لي وجا لي
كن الغلا والبِر مفقود
كلٍ غدا بدنياه سالي)
تباعدوا عن سؤالي
ﻣﺎ ﻏﻴﺮ ﺭﻳﺢ ﺍﻟﻤﺴﻚ ﻭﺍﻟﻌﻮﺩ
ابنتي ﺑﻜﻞّ ﻳﻮﻡٍ ﻗﺒﺎﻟﻲ
(ﻣﺎ ﺷﻔﺖ ﻣﻨﻬﺎ ﻧﻘﺺ ﻭﻣﻨﻘﻮﺩ
ﺗﺴﻮﻯ ﻗﺪﺭ ﻋﺸﺮﺓ ﺭﺟﺎﻝُ
ﻳﺎ ﺭﺏ ﻳﺎ ﻣﺎﻟﻚ ﻳﺎ ﻣﻌﺒﻮﺩ
ﺗﻘﺴﻢ ﻟﻬﺎ ﺍﻟﺮّﺯﻕ ﺍﻟﺤﻼل
ﺻﺮﺕ ﺑﺴﺒﺎﻳﺐ ﻟﻴﻠﻲ ﻣﺤﺴﻮﺩ
أﺛﺮﻯ ﺍﻟﻬﻨﺎ ﺑﺴﻮﺩ ﺍﻟﻠﻴﺎﻟﻲ)
(התמלול של הסיפור במדוברת והתרגום שלי. שָלֵו)
חיפוש מהיר ברשת מעלה שאת היצירה הזו כתב המשורר והסופר בן מדינת האמירויות אַנְוַר בֶּן חַמְדַאנֶ אלזַּעַאבִּי الشّاعر والكاتب أنور بن حمدان الزّعّابي,
ושהקטע הפך מפורסם מאוד, או מה שנקרא: ויראלי.
אם אתם סבורים שאנור הוא בן תקופתו של הנביא מוחמד, אז הנה תוכנית בת שעה איתו, שצולמה באמירויות לפני כחצי שנה:
=-=-=-=-=
ועכשיו, כדאי שתשבו, או תחזיקו משהו חזק, כי צונאמי של שוביניזם ופטריארכליות הולך להכות בכם, וחזק:
השורש הערבי הספרותי-להחריד א.נ.ת’ עוסק בנשיות ובכל אסוציאציה רכרוכית הקשורה לנשיות (בניגוד לגבריות איתנה, חזקה, כוחנית ומתפרצת).
בעברית השורש המקביל הוא א.נ.ש, אך הוא מתכתב ישירות עם השורש הערבי א.נ.ס, העוסק בבני אדם.
אפשר למצוא קשר לשורש הקרוב-רחוק נ.ס.י (בעברית נ.ש.י), העוסק בנשים.
* הפועל הספרותי אַנֻתַ’ أَنُثَ בבניין הראשון – התרכך, נעשה רך ועדין
* הפועל הספרותי אַנַּתַ’ أنّث בבניין השני – עידן, הפך לרך ונשי; החשיב בזלזול גבר לנקבה; בדקדוק: הפך מילה (פועל או שם) מזכר לנקבה
* מֻאַנַּת’ مؤنّث, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – נשי, השייך לנשים; גבר נשי; בדקדוק: צורת הנקבה בשמות וכו’
* אִסֶם עַלַם מֻאַנַּת’ اسم علم مؤنّث – שם פרטי של אישה (במילוני שמות, למשל)
* הפועל הספרותי תַאַנַּתַ’ تأنّث בבניין החמישי – דמה לנקבה; נעשה רכרוכי וכנוע כמו אישה
* אַנִית’ أنيث – רך, עדין, ענוג; גבר נשי
* אֻנוּתַ’ה أنوثة – נשיות
* אֻנְתַ’וִיּ أنثويّ – נקבי, נשי; חלש
* אַלְאֻנְתַ’יַאן الأنثيان, בצורת הזוגי המפתיעה ביותר – שני האשכים
* מִאְנַאת’ مئناث – מי שיולדת רק בנות
כתב בתגובות דן ה. לוי:
ח’נת’ خنث הוא “מי שמתחזה לאישה”, וזו וריאציה של השורש המוזכר.
ח’נת’ خنث הוא “מי שמתחזה לאישה”, וזו וריאציה של השורש המוזכר.
צילום: Shreshth Gupta
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
ערביט הוא מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
