פורסם לראשונה ב- 23.3.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy, שכתבה לנו:
“קאדר Kader בטורקית זה גורל. האם גם בערבית?”
אז מילת היום היא –
קַדַר قَدَر וברבים אַקְדַאר أقدار – גורל, גזירת שמיים; כוח, יכולת
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
היה לנו בעבר פוסט על השורש:
אנו בעיצומם של השבועיים עם שמותיו היפים ביותר של האל, והיום נדבר על-
אַלְקַאדֶר القادر – רב היכולת
משמעות השם: אללה הוא שיכול למצוא את הנסתר ולהסתיר את הנמצא. אין להוסיף לו ואין להחסיר ממנו.
קאדר מילולית פירושו יכול
השורש הערבי ק.ד.ר עוסק ביכולת, בגורלות בקדרות, והוא מופיע בעיקר במילים הבאות:
* הפועל קַדַרַ قدر בבניין הראשון, קִדֶר במדוברת – יכֹל לעשות משהו; גבר על-; נתן במידה, הקציב
הידעתם שבעברית תקנית גם בעבר וגם בהווה (בינוני פועל) אומרים יָכֹל/יָכוֹל (בהתאמה)? השוני הוא רק באורך החולם. הצורה יָכַל, בעצם, אינה קיימת ואינה תקנית, אם כי היא זו שהתקבעה בזמן עבר נסתר. מילת היום היא צורת הבינוני הפועל בערבית
* מַקְדוּר مقدور, צורת הבינוני הפעול של הבניין – יכולת; דבר שנגזר מראש בידי שמיים; דבר מחויב
* הפועל קַדַּר قدّر בבניין השני – שיער, הניח (הנחה, בראש); מדד, העריך (הן הערכה חומרית, כמו הערכת שווי של מוצר, והן הערכה אנושית, כלומר הוקיר); אִפשר לעשות, אפשר למישהו לגבור על-
* תַקְדִיר تقدير, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הערכה, אומדן; הוקרה; השערה, סברה, שיקול דעת; כבוד
* תַקְדִירִיּ تقديريّ – הערכתי, הוקרתי; משוער; של הבעת תודה
* מֻקַדִּר مقدّر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מעריך, שמאי
* הפועל הספרותי אַקְדַרַ أقدر בבניין הרביעי – גרם ל- שיוכל; אפשר ל- לגבור על-
* קַדֶר قَدْر וברבים אַקְדַאר أقدار, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – כמות, מידה, גודל, סך, סכום; חשיבות; מחיר, ערך; כוח, עוצמה, יכולת; עושר; כבוד, גדוּלה, מַעֲלָה; גורל, גזֵרה
* לַיְלַתֶ אלְקַדֶר ليلة القدر – הלילה בו לפי האמונה הורד הקוראן, לילה שנופל בד”כ ביום ה- 27 בחודש רמדאן
* קֻדְרַה قدرة, צורת שם פעולה נוספת – יכולת, כושר
* קַדַר قَدَر וברבים אַקְדַאר أقدار, כן, צורת שם פעולה נוספת – גורל, גזרת שמיים
* קַצַ’אא’ וַקַדַר قَضاء وقَدَر – אלוהים גדול; זה רצונו של האל (למשל באסונות לא עלינו); הכל צפוי והרשות נתונה (מיל’: גזרה וגורל)
* קִדֶר قِدْر – קדרה, סיר
* מִקְדַאר مقدار וברבים מַקַאדִיר مقادير – כמות, מידה, סכום, שיעור, גודל
* קַדִיר قدير – בעל יכולת, חזק
* אֶלְאִנְסַאן בִּאלתַּדְבִּיר וּאַללָּה בִּאלתַּקְדִיר الإنسان بالتّدبير والله بالتّقدير, או: אֶלְאִנְסַאן בִּדַבֶּّר וּאַללָּה בִּקַדֶּר الإنسان بدبّر والله بقدّر – האדם מתכנן ואללה מבצע את רצונו שלו; רבות מחשבות בלב איש ועצת ה’ היא תקום
* עַלַא קַדֶרֶ אלְאִמְכַּאן على قدر الإمكان – ככל האפשר, כפי היכולת
* מַא בִּקְדַרְש עַלַא אלְגַ’מַל בִּעֹצֶ’ אלְבַּרְדַעַה ما بقدرش على الجمل بعضّ البردعة – חכם נגד חלשים (מיל’: אינו יכול על הגמל, אז הוא נושך את האוכף)
* אֶלְחַדַ’ר מַא יִמְנַעֶשֶ אלְקַדַר الحذر ما يمنعش القدر – אין מנוס מהגורל (מיל’: [גם] זהירות לא תמנע את הגורל [שנגזר])
* מִין יִקְדַר יְקוּל לַלְע’וּלֶה עֵינֶכּ חַמְרַא? مين يقدر يقول للغولة عينك حمرا – למי יש אומץ לעשות זאת? מי מסוגל לכך? (מיל’: מי יכול להגיד לשדה/למפלצת: “העין שלך אדומה”? עין אדומה היא סימן לקשיחות ונוקשות)
=-=-=-=
המילה קדר, דהיינו גודל או מידה, הייתה ועודנה כה שימושית ונפוצה בשיח, שהיא התקצרה בשפת הדיבור לצורה קַדּ قدّ.
וכך מהצירוף הספרותי:
הַדַ’א אלְקַדְר هذا القدر – בגודל הזה
למשל כשלקוחות בשוק רצו להראות למוכרים איזה גודל מוצר הם רצו, נוצרה מילה חדשה במדוברת, שהיא “הֶלְחֵם” של שתי המילים:
הַאלְקַדֶּ هالقدّ – ככה, באופן הזה, במידה הזו; כל כך, עד כדי כך
מֻש כֻּּלּ הַאלְקַדּ مش كلّ هالقدّ – לא עד כדי כך
מילת השאלה הנפוצה קַדֵּיש قدّيش – כמה? היא הלחם של: קדר איש?
אותה מילה נהגית בלהגים צפוניים, למשל בצפון סוריה, בצורות אֶשְקַדּ اشقدّ או שְקַדּ شقدّ, שהיו בעבר: איש קדר?
והנה עוד כמה דוגמאות:
* עַלַא קַדּ قدّ – בהתאם ל-, לפי
* עַלַא קַדֹּה على قدّه – לפי יכולתו
* עַלַא קַדֶּ לְחַאפַכּ מִדּ אִגְ’רֵיכּ على قدّ لحافك مدّ إجريك – חיה בהתאם ליכולתך! (מיל’: בהתאם לאורך שמיכתך פרוס רגליך)
* חַאלֹה עַלַא קַדֹּה حاله على قدّه – הוא צנוע, הוא חי חיים ממוצעים (מיל’: מצבו לפיו [לפי יכולתו])
* קַדּ מַא- قدّ ما – כמה ש-; מרוב-
* קַדִּי קַדַּכּ قدّي قدّك – אנו שווי גודל, אנו באותו הגיל (מיל’: מידתי מידתך)
=-=-=-=
בעבר ציינו, שאנשים יכולים להיקרא על שם אחד משמותיו של אללה אם מקדימים להם את המילה עבד-.
אז היום נציין את עַבְּדֶ אלקאדרֶ אלְחֻסֵינִיּ عبد القادر الحسينيّ – מנהיג הכוחות הערביים באזור ירושלים במלחמת העצמאות, שנהרג במהלך קרבות הקסטל, ואת
עבד אלקאדרֶ אלְגַ’זַאאִ’רִיּ عبد القادر الجزائريّ – אלג’יראי בן המאה ה- 19, שהיה סופר, משורר, פילוסוף, מדינאי ולוחם, שהתפרסם בהתנגדותו לשליטה הצרפתית במדינתו.
נסיים עם פתגם חביב, היוצא נגד עצלנות וגרגרנות:
עבד אלקאדר קוּם, אִשְתְעֶ’ל! – מֻש קַאדֶר عبد القادر قوم اشتغل – مش قادر
עבד אלקאדר קום, כֹּל! – אַיְוַא, חַאצֶ’ר! عبد القادر قوم كل – ايوا حاضر!
עבד אלקאדר, קום לעבוד! – לא יכול
עבד אלקאדר, קום לאכול! – כן, אני מוכן ומזומן!
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
