עליה

פורסם לראשונה ב- 6.2.20

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Michael Shparber, שכתב לנו:

“תוכלו בבקשה להסביר על השורש טלע طلع.

יש הרבה משמעויות כמו לצאת, לעלות ועוד הרבה. אשמח אם תוכלו לתת דוגמאות שימושיות גם.

המון תודה!”

וגם הקורא Edov Toren שאל:

“האם יש קשר במשמעות בין طلع יצא לבין تطلّع הסתכל

כלומר… אלה מילים מאותו שורש אבל בבניינים שונים ועם משמעות שונה לגמרי.

תודה”

אז מילת היום היא –

טַלְעַה طَلْعَة וברבים טַלְעַאת طلعات – עֲלִיָּה; פנים, פרצוף, מראה

הו, איזה שורש נפוץ ועמוס… ייתכן מאוד שהפוסט הזה יזכה בתואר הפוסט הארוך ביותר שלנו…

השורש הערבי ט.ל.ע עוסק ביציאה ובעליה, וגם בעיון, ראיה, השקפה, סיור וכו’. בעברית הוא אינו קיים.

אלו עיקרי מופעיו:

* הפועל טִלֶע طلع בבניין הראשון, טַלַעַ בספרותית – יצא, עלה, טיפס; זרחה (שמש); נגלה; גדל, צמח; התפרסם; נהיה, הפך ל-; הגיע ל- (סכום מספרי); יצא עם בן/בת זוג; התברר ש-

* טִלֶע לִ- طلع ل – היה דומה ל-, הילד “יצא” לאבא/אמא

* בִּטְלַע… بطلع… – בערך, בקירוב (מיל’: יצא כך וכך)

* בִּטְלַע לֹה! بطلع له – מגיע לו! (לטוב ולרע)

* טִלֶע פִי אִידֹה / בִּאִידה طلع في إيده / بإيده – עלה בידו

* טִלע בִּנַתִיגֶ’ה طلع بنتيجة – הסיק מסקנה, הגיע למסקנה

* טַאלֶע طالع, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – יוצא, עולה וכו’ (כפעלים). עתיד, מזל, גורל (כשמות עצם)

* טאלֶע פִיהַא طالع فيها – מגזים; אדם גאוותן

* טאלע פִי אלְעַלַאלִי طالع في العلالي – גאוותן, מתנשא; תובעני (מיל’: עולה לגבהים)

* מִנֶּ אלְיום / מִן הֻנַא / מן הַלַּק וַטַאלֶע من اليوم / من هنا / من هلّق وطالع – מהיום והלאה, מכאן ועכשיו, מעתה ועכשיו, החל מהיום, מעתה ואילך

* טֻלוּע طلوع, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – יציאה

* טְלוּעֶ אלשַּמְס طلوع الشّمس או טַלְעֶתֶ אלשַּמס طلعة الشّمس – זריחת/עֲלית השמש

* טלועֶ אלרּוּח طلوع الرّوح – עזיבת הנשמה את הגוף, פטירה

* הפועל טַלַּע בבניין השני طلّع – הוציא, העלה; סילק, גירש; פיטר; לקח מישהו לבילוי; השׂתכר, הרוויח כסף; (עץ) שנתן פרי

* טַלַּע רוּחֹה / עֵינֹה / דִינה طلّع روحه / عينه / دينه – הרגיז אותו, הציק לו (מיל’: הוציא את רוחו/עינו/דתו)

* הפועל הספרותי טַאלַעַ طَالَعَ בבניין השלישי – קרא; עיין; הגה ב-; יידע/עדכן את- ב-

* מֻטַאלַעַה مطالعة, בצורת שם הפעולה של הבניין – קריאה, עיון, לימוד

* הפועל הספרותי אַטְלַעַ أطلع בבניין הרביעי – הראה, השקיף

* הפועל תַטַלַּע تطلّع בבניין החמישי – הסתכל, התבונן. תַטַלַּע אִלַא- تطلّع الى – ציפה, קיווה

* תַטַלֻּע تطلُّع וברבים תַטַלֻּעַאת تطلّعات, בצורת שם הפעולה – ציפייה, תקווה, שאיפה

* הפועל הספרותי אִטַּלַע עלא اطّلع على בבניין השמיני – ידע, הכיר; למד; השקיף, הסתכל

* אִטַּלַע עַלַיּ! اطّلع عليّ – הקשב לי, שְמע, רְאה!

* מֻטַּלִע مطّلع, בצורת הבינוני הפועל – מהימן, בקי, יודע דבר

* מַצְדַר מֻטַּלִע مصدر مطّلع – מקור מוסמך, מהימן, יודע דבר

* אִטִּלַאע اطّلاع, צורת שם הפעולה – עיון, לימוד; ידיעה, הבנה; סקרנות

* אִטִּלַאעִיּ اطّلاعيّ – לימודי, עיוני

* הפועל אִסְתַטְלַע استطلع בבניין העשירי – סייר, צפה; רצה לדעת

* אִסְתִטְלַאע استطلاع, בצורת שם הפעולה – רצון לדעת; סיור, תצפית; מודיעין צבאי

* חֻבֶּ אלִאסְתטלאע حبّ الاستطلاع – סקרנות (מיל’: אהבת הרצון לדעת)

* אסתטלַאע לִלרַּאְיֶ אלְעַאםּ استطلاع للرّأي العامّ – סקר דעת קהל

* טִלְע طلْع – מקום גבוה, מקום תצפית

* מַטְלַע مَطْلَع, במשקל המקומות – התחלה (של מקום, של זמן ושל רעיון או דבר מופשט); מבוא, הקדמה; מַעֲלֶה, עלייה; מדרגות, סולם

* טַלִיעַה طليعة וברבים טַלַאאֶע طلائع – חלוץ, חיל חלוץ; סייר קדמי. במקומות רבים: תנועות נוער בסגנון גדנ”ע

* אִטְלַע בַּרַּה! اطلع برّة – צא החוצה!

* טַלַּעֹה צְעִ’יר طلّعه صغير – בייש אותו לעיני כולם, הראה לכולם שהוא לא בסדר (מיל’: הוציא אותו קטן)

* צִיתֹה טַאלֶע صيته طالع – שמו הולך לפניו, יש לו מוניטין

* צוֹתֹה טַאלע صوته طالع – תמיד שומעים אותו, קולו נשמע (מיל’: קולו עולה)

* בִּטְלַע מִן צַדְרֹה דֻחַ’אן بطلع من صدره دخان – רווה נחת, נגרם לו עונג וסיפוק (מיל’: יוצא מהחזה שלו עשן)

* אַצְ’רֹבֶּ אלְאַרְצ’ תִטְלַע בַּטִּיח’? أضرب الأرض تطلع بَطِّيخ؟ – אי אפשר לעשות את הבלתי אפשרי (מיל’: אתה רוצה שאכה באדמה ופשוט יצא אבטיח?!)

* כֻּלֹּה יִטְלַע פִי אלְע’סיל كلّه يطلع في الغَسِيل, משפט שמתכתב היטב עם מה שחיה שאלה על אודותיו – יהיה בסדר, העניינים יסתדרו; הכל ירד בכביסה

* אִקְלֶבֶּ אלְגַ’רַּה עַלַא תֻמְּהַא תִטְלַעֶ אלְבִּנת לַאֻמְּהַא اقلب الجرّة على تمّها تطلع البِنت لأمّها – התפוח לא נופל רחוק מהעץ (גרסת הבנות, לרוב בהקשר שלילי. מיל’: הפוך את הכד על פיו והבת עדיין “תצא” כמו אמה)

* אִכְּסֶר לִלְעִיַל צִ’לֶע יִטְלַע לּה אתְנֵין اكسر للعيل ضلع يطلع له اتنين – חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְּנוֹ, לפעמים צריך לחנך במכות (מיל’: שבור לילד צלע – יצמחו לו שתיים)

* פַכַּّרְנַאה מוּסַא טִלֶע פַרְעון فكّرناه موسى طلع فرعون – חשבנו שהוא משה, התברר שהוא פרעה

* אִללִּי בִּחַ’אף מִנֶ אלְעַפְרִית – בִּטְלַע לֹה اللّي بخاف من العفريت بطلع له – מי שחושש ממשהו – חששו מתאמת (מיל’: מי שפוחד מהשד – הוא צץ לו)

* טִלֶע אַסַד طلع أسد – התברר שהוא גבר גבר (מיל’: יצא אריה)

* טִלֶע וַלַד طلع ولد – התברר שהוא לא רציני, שאי אפשר לסמוך עליו, שהוא לא גבר (מיל’: יצא ילד)

* טִלֶע זַיֶּ אלשַּעְרֶה מִנֶּ אלְעַגִ’ין طلع زيّ الشّعرة من العجين – נחלץ מצרה בלי פגע (מיל’: יצא כמו שערה מבצק)

* קֻלְנַא כַּדַ’א, קַאלוּא: אִטְלַעוּא מִנֶּ אלְבַּלַד قلنا كذا قالوا اطلعوا من البلد – הרי זה מה שאמרתי בהתחלה!!! צדקתי עוד טרם ניסיתם להגיד שאני טועה! (מיל’: אמרנו כך, אמרו: צאו מהעיר! הביטוי הזה הוא הפאנץ’ בסיפור עממי די גס ובוטה)

* כַּלַאם/חַכִּי אֶללֵּיל מַדְהוּן/מַחְ’לוּט בְּזִבְּדֶה, יִטְלַע עַלֵיה אֶלנְּהַאר יְסִיח كلام/حكي اللّيل مدهون/مخلوط بزبدة، يطلع عليه النّهار يسيح – דברים ללא כיסוי, חסרי ערך; הבטחה שקל להפר (מיל’: דיבור הלילה צבוע/מעורבב עם חמאה. ברגע שעולה היום הוא נמס)

* (א)סְתַנַּא יַא כְּדִיש תַ יֻנְבֹּטֶ / יִטְלַעֶ / יִכְּבַּרֶ אלְחַשִיש استنّى يا كديش ت ينبت / يطلع / يكبر الحشيش – אומרים לסוס העבודה הרעב, חכה עד שיגדל העשב.

אומרים את זה למי שמתמהמה בביצוע בקשתך ממנו (מיל’: המתן, יא סוס עבודה [סוס לא אצילי], עד שהעשב יצמח). וגם: חכה עד שיצמחו שערות על כף ידך, עד שיבוא המשיח…

* לַא טִלֶע וַלַא נִזֶל لا طلع ولا نزل – לא שווה כלום, חסר ערך (מיל’: לא עלה ולא ירד)

* חַכִּי טַאלֶע נַאזֶל حكي طالع نازل – דברים בטלים, קשקוש גמור (מיל’: דיבור עולה יורד)

* לֶסַּה מַא טִלְעֶש מִנֶּ אלְבֵּיצַ’ה لسّة ما طلعش من البيضة – צעיר חסר ניסיון, עדיין “עם חלב על השפתיים” (מיל’: עדיין לא יצא מהביצה)

ולמילת היום, טלעה.

גם מילה זו היא צורת שם פעולה של הבניין הראשון.

תמיד כשאני שומע אותה אני צוחק… נוסטלגיה עבורי…

אבי המנוח, רחמים כהן, יליד הרובע היהודי בירושלים, גדל בפועל ומעשית עם ערבים.

המדוברת הירושלמית שלו הייתה משובחת, למרות שנולד למשפחה שעלתה ממקדוניה ודיברה לדינו.

הוא אהב מאוד את המילה טלעה, עֲלִיָּה, והוא נהג לשבץ אותה בכל משפט בעברית שעסק בנוף…

וכך מצאתי עצמי, כילד בן 10, נוסע עם שכנתי בת גילי אורנה, באוטובוס קו 25 מקצה שכונת נווה יעקב בירושלים, שם גרה אז אחותי Dorit Lerman, חזרה לבתינו בשכונת רוממה.

עלינו על האוטובוס בתחנה הראשונה, זה היה “טייגר” ישן נושן של “אגד”. אט אט הוא התמלא נוסעים, כך שהיה שקט בתחילת הנסיעה.

ואני, בקולי קולות ולא בטקט רב, מתאר לאורנה את הנוף ההררי של צפון מזרח ירושלים, שהוא מלא טלעות. טלעה פה, הנה טלעה שם, והנה עוד כמה טלעות שפספסנו. בשלב הזה אפילו הנהג התחיל לצחוק…

* מַא פִי טַלְעַה אִלַּא קְבַּאלְהַא נַזְלֶה ما في طلعة الّا قبالها نزلة / כֻּלֶּ טַלְעַה אִלְהַא נַזְלֶה كلّ طلعة الها نزلة – לא לעולם חוסן (מיל’: אין עליה שאין לה ירידה / בכל עליה יש ירידה)

=-=-=-=

ולמרות שהפוסט ארוך, חובה להכיר את אחד השירים העיראקיים המפורסמים ביותר, של ה-זמר העיראקי בה”א הידיעה: נַאטֶ’םֶ אלְעַ’זַאלִי ناظم الغزالي.

השיר נקרא טַאלְעַה מִן בֵּית אַבּוּהַא طالعة من بيت أبوها – יוצאת מבית אביה.

מילים: ג’בּורִי אֶלנַּגַּ’אר جبوري النّجّار, לחן: נַאטֶ’ם נעים ناظم نعيم

הפניה לאהובה בשיר, באופן מוזר, היא גם בלשון זכר (כמקובל בשירה הערבית) וגם בנקבה.

בתרגום שלי תרגמתי הכל בגוף נקבה (ונעזרתי טיפונת בתרגומה של דנה שחר שמופיע ברשת).

طالعة من بيت أبوها رايحة ببيت الجيران

فات ما سلّم عليّ يمكن الحلو زعلان

قلت لها يا حلوة ارويني عطشان ميّ اسقيني

قالت لي روح يا مسكيني ميّنا ما تروي العطشان

قلت لها يا حلوة ارويني على طولك فرجيني

قالت لي روح يا مسكيني يا طولي نبعة ريحان

قلت لها يا حلوة ارويني على عيونك فرجيني

قالت لي روح يا مسكيني عيوني عيون الغزلان

יוצאת מבית אביה, הולכת לבית השכנים

היא חלפה על פניי ולא בירכה אותי לשלום, אולי המתוקה כועסת

אמרתי לה: מתוקונת, השקיני. אני צמא, השקיני מים

אמרה לי: לך, מסכן שלי, המים שלנו לא ירוו את הצמא

אמרתי לה: מתוקונת, השקיני. הראי לי את גובהך (יופיך)

אמרה לי: לך, מסכן שלי, גובהי הוא פריחת צמח הריחן

אמרתי לה: מתוקונת, השקיני. הראי לי את עינייך

אמרה לי: לך, מסכן שלי, העיניים שלי הן עיני צביה

גם את השיר הזה, כמו שירים ערביים רבים בזמנו, שמעתי לראשונה – בהיותי נער בשנות השמונים – דווקא בתוכנית הרדיו הנישתית, שלא לומר “גטואית”, “על הדבש ועל הכיפכ” (מדי יום חול בין 22:00 ל- 23:00, גלי צה”ל), ודווקא מפי זמרים מזרחיים יהודים.

הנה גִּרְסָא דְּיַנְקוּתָא שלי, בביצועו של לויטרוס: