פורסם לראשונה ב- 20.12.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Rona Cohen.
בנוסף, ידידתי הקוראת Moran Tal שאלה בקשר למוצא המילה שורבה – מרק.
אז מילת היום היא –
מַשְרוּבַּאת مَشْرُوبَات – משקאות
השורש הערבי ש.ר.ב עוסק בשתייה ובמשקה (כן, וגם בשפמים).
לפי מילון אבן-שושן, השורש העברי הזהה, שעוסק בשרב, חום כבד, אינו קשור לערבית אלא הוא וריאציה על השורש העברי צ.ר.ב.
בכל מקרה, כשחם שותים, לא? אז אולי יש קשר…
מספר קוראים הפנו את תשומת לבי לקשר לשמו של המשקה/הקינוח הקפוא סורבה Sorbet.
אז בדקנו והתווכחנו ואלו הממצאים:
מסתבר שהשורש הערבי הזה, ש.ר.ב, השפיע גם על הפרסית.
קיים משקה פרסי בשם שַרְבַּת Sharbat شربت, ששמו מעיד על טיבו…
באשר לסורבה, מקורו כנראה פרסי, מהמשקה הזה, שרבת, אולם המקור הוא ערבי כפי שראינו.
בלשנים אחרים אינם מוצאים שום קשר לערבית.
והייתם מאמינים? גם הסירופ מקורו בשורש הערבי ש.ר.ב.
תודה למגיבים!
=-=-=-=
* הפועל שִרֶבּ شرب במדוברת, שַרִבַּ בספרותית, בבניין הראשון – שתה; עישן; אריג שהתכווץ
* שֻרְבּ شرب או שִרְבּ וברבים אַשְרַאבּ أشراب, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שתיה, משקה
* שַארֶב شارب, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – שותה
* שַארֶב شارب וברבים שַוַארֶבּ شوارب – שפם. על מילה זו היה לנו פוסט נפרד: http://bit.ly/2P9qeks
* מַשְרוּבּ مشروب וברבים מַשְרוּבַּאת مَشْرُوبَات, היא מילת היום, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – משקה
* משרובאת חַ’פִיפַה مَشْرُوبَات خفيفة – משקאות קלים
* משרובאת רוּחִיַּה مَشْرُوبَات روحيّة או כֻּחוּלִיַּה كحوليّة – משקאות חריפים
* שֻרְבֶּה شربة וברבים שֻרְבַּאת شربات, בערבית “טהורה” – מרק; דייסה; משקה; סירופ; לגימה
* רַאח בְּשֻרְבֶּת מַיּ راح بشربة ميّ – נאמר על מישהו שנהרג בקלות ולשווא (מיל’: הלך בלגימת מים)
* שוֹרַבַּה شوربة או שורַבַּא شوربا, וראו הרחבה בהמשך – מרק
* מִעְלַקֶת שורבה – כף (של מרק)
* שַרוּבּ شروب או שַרַּאב شرّاب, במשקל בעלי המלאכה – שתיין, מי שמרבה לשתות
* שַרִיבּ شريب – שתיין; חבר לשתייה של משקאות חריפים
* שַרַאבּ شراب – משקה, שתיה
* אֶלדֻּנְיַא בִּדוּן שַרַאבּ חַ’רַאבּ الدّنيا بدون شراب خراب – העולם ללא משקה (אלכוהולי) הוא חורבן
* הפועל שַרַּב شرّب בבניין השני – השקה; הספיג בגד בצבע
* שַרבַּאתְלִי شرباتلي – מוכר משקאות קלים
* אַכֶּל וּשֹרֶבּ أكل وشرب – לא עושים דבר (מיל’: [רק] אוכל ושתיה)
* שִרֶבֶּ אלְמֻרּ شرب المرّ – סבל מאוד, אכל (שתה) מרורים
* שרב מַמְנוּעַאת شرب ممنوعات – עישן סמים (מיל’: שתה דברים אסורים)
* שרב מִן דַמֹּה شرب من دمّه – מרר את חייו, הציק לו, שתה מדמו
* שרב מַיֶּה בַּארְדֶה شرب ميّة باردة – הבליג, התאפק (מיל’: שתה מים קרים)
* שרב חַלִיבֶּ אלסְּבַּאע شرب حليب السّباع – תפס אומץ, היה אמיץ (מיל’: שתה חלב אריות)
* שַמֶּ אלְהַוַאא’ אַחְסַן מִן שַרְבֶּ אלדַּוַאא’ شمّ الهواء أحسن من شرب الدّواء – נשימת אוויר/התאווררות עדיפה על שתיית תרופה
* שֹרְבֶּת סיגַארַה شربة سيجارة – מהר מאוד, צ’יק צ’ק (מיל’: [כמו משך הזמן של] שאיפה מסיגריה)
* אִללִּי שִרֶבֶּ אלְבַּחֶר מא יְעִ’צֶּ אלסַּאקִיַה اللّي شرب البحر ما يغصّ السّاقية – הדבר הזה קטן עליך, עמדת באתגרים גדולים יותר (מיל’: מי ששתה את הים לא ייחנק מהנחל/גלגל השקיה)
* אִללִּי יִשְרַבּ מַיְּתֶ אלנִּיל לַאזֶם יֶרְגַע לֹה תַאנִי اللّي يشرب ميّة النّيل لازم يرجع له تاني – מי שהיה במצרים תמיד ירצה לחזור אליה (מיל’: מי ששתה את מימי הנילוס חייב לחזור אליו שוב)
* אַכַּלַ עַלַיְהִ אֶלדַּהְר וַשַרִבַּ أكل عليه الدّهر وشرب – אבד עליו הכלח, נס ליחו (מיל’: הזמן אכל עליו ושתה)
* בִּלְּהַא וּאשְרַבּ מִיִּתְהַא! بلّها واشرب ميّتها – המסמך הזה לא שווה כלום, “דחף אותו ל…” (מיל’: הרטב אותה ושתה את המים שלה)
* בִּשְרַבּ מִנֶּ אלְבִּיר וּבִּרְמִי פִיהַא חַגַ’ר بشرب من البير وبرمي فيها حجر – כפוי טובה (מיל’: שותה מהבאר וזורק לתוכה אבן)
* יִשְרַבּ מִן מִיִּתְהַא! يشرب من ميّتها – שילך לעזאזל! (מיל’: שישתה מהמים שלה)
* אִשְרַבּ מַיֶּתֶ אלְבַּחֶר! اشرب ميّة البحر – אתה יכול לקפוץ לי! לך חפש מי…! (מיל’: שתה ממי הים!)
ואצטט פה את יאסר ערפאת, המנהיג שקדם לאבו מאזן, שנהג לומר: וּאִללִּי מֻש עַאגְ’בֹּה יִשְרַבּ מִן בַּחֶר עַ’זַּה واللي مش عاجبه يشرب من بحر غزّة – ומי שזה לא מוצא חן בעיניו, שישתה ממי הים בעזה!
אז מה עם המרק הזה?
כשהייתי ילד, ואני מזכיר שאני ירושלמי בן למשפחה ס”טית (ספרדית) שמוצאה מהבלקן, אמי ז”ל הייתה מכינה לא פעם מרק שורבה מדהים; מדובר במרק עגבניות אדום וסמיך, חמצמץ ועשיר בטעם, מלא אורז ש”השמין” והתנפח במרק עד שהפך לגרגרים תפוחים. מנה שכזו יכלה לסגור את הבטן עד הארוחה הבאה; לא היה צורך במשהו נוסף. תענוג…
הנה מויקיפדיה:
“צ’וֹרְבָּה (ברומנית: Ciorbă, בטורקית : Çorba), מילה שפירושה מרק חמוץ, ובעברית היא מתייחסת בדרך-כלל למרק רומני המכיל ירקות, עלי לאושטיאן, (צמח תבלין ממשפחת הסלרי) ובשר. המילה קיימת גם בערבית בצורה “שורבה” (شوربة) וגם בשפות אחרות המדוברות בבלקן ובסביבותיו, אולם מקורה אינו ברור.
בעוד סוּפָּה (Supa) ברומנית ובלאדינו הוא כל מרק, צ’ורבה הוא כל מרק חמוץ, החמיצות מהווה את טעמו האופייני של מרק צ’ורבה, ומושגת על ידי הוספת לֶאוּשְטִיאָן, לימון, מי גבינה חמוצים, או חומרי טעם חמוצים אחרים כמו מי כבישת כרוב חמוץ. ברומניה שרר בעבר מחסור בפירות הדר ולימונים, וחמיצות הצ’ורבה הושגה על ידי הוספת מחמצת (bors) – העשויה מסובין ודגנים שונים השרויים במים בתוך סיר חרס עמוק ואטום – תהליך המזכיר במעט הכנת שאור ללחם.
ישנם סוגים רבים של צ’ורבה, בנוסף למרק הכרוב והבשר, ה”שקמבה צ’ורבה” הוא מרק חמצמץ מקיבת בקר, “צ’ורבה דה פרישוארה” הוא מרק עם כדורי בשר מתובלים, “צ’ורבה דה פסואלה” הוא מרק שעועית, “צ’ורבה דה פשטה” הוא מרק דגים ובנוסף, קיימת גם גרסה צמחונית של המרק – “צ’ורבה דה לגומה”.
פתגם בלאדינו (שפתם של יהודי אסיה הקטנה והבלקן) אומר: “מי שנִכוֶה מצ’ורבה נושף ומקרר גם את היוגורט” (מקביל לפתגם: מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין)”.
הערך המקביל לערך הזה באנגלית נקרא Ciorbă, והוא טוען שמקור המילה ב- שורבא הפרסית, שעברה בתיווך הטורקית לארצות הבלקן. אין ערך מקביל בערבית.
באנגלית קיים גם הערך הנפרד Chorba, שאין לו מקבילה עברית או ערבית. בערך זה המקור הוא דווקא שורבה הערבית, שמובנה “ציר בשר”, או שורבא הפרסית, שפירושה “מלוח”.
הערך הויקיפדי חַסַאא’ حَساء, המילה הערבית הספרותית למרק, טוען שמרק הוא גם שרבה, כאשר הכתיב שורבה מקורו מ- שורבא הפרסי.
בטורקית מרק הוא Çorba.
אם מישהו יכול לעשות לנו סדר בבלאגן – שירווה אותנו מידיעותיו, בבקשה.
=-=-=-=
בזכות השורש היומי שלנו, הנה, בשלישית, מַוַּאל (בלדה עממית. מואל הוא גם פתיח מוזיקלי) מהשיר המצרי “בַּהִיַּה”, המוכר בעיקר בביצועו של הזמר המנוח מְחַמַּדֶ אלְעַזְבִּי محمّد العزبي.
את המואל אפשר לשמוע מדקה 3:00 בקישור הבא:
عيني رأت غزالة واقفة مع الزّيّات – עֵינִי רַאַת עַ’זַאלַה וַאקְפַה מַעַ אֶלזַּיַּאת
لا بتشتري زيت ولا بتفارق الزّيّات – לַא בְּתִשְתְרִי זֵית וַלַא בִּתְפַארֶקֶ אֶלזַּיַּאת
إنّما لها جوز عيون سود وخدود حمر بغمّازات – אִנַּמַא לַהַא גוֹז עֻיוּן סוּד וּחְ’דוּד חֻמְרֶ בְּעַ’מַּאזַאת
قلت لها: يا حلوة، تتجوّزيني؟ – קֻלְתֶ לְהַא: יַא חִלְוַה תִתְגַ’וִּזִינִי?
قالت: هات فلوسك، هات! – קַאלֶת: הַאת פְלוּסַכּ, הַאת!
نَاوِلْتَهَا الميّة فوق الألف – נַאוִלְתַהַא אֶלְמִיַּה פוֹקֶ אלְאַלְף
قالت: إشرب بهم شربات! – קַאלֶת: אִשְרַבּ בִּהֹם שַרְבַּאת!
دا غيرك عمل لي سبع ملايين جنيهات ذهب – דַא עֵ’ירַכּ עֶמֶל לִי סַבְּע מַלַאיִין גְ’נֵיהַאת דַ’הַבּ
وسبع فدادين قصَب خاليين من السوسة – וּסַבְּע פַדַאדִין קַצַב חַ’אלִיִין מִן אֶלסּוּסַה
على بسّ بوسة – עַלַא בַּסֶּ בּוֹסַה
ولسا باقول له: هات! – וּלֶסַא בַּאקוּל לֹה: הַאת!
עיני ראתה יפהפייה עומדת עם מוכר השֶּמֶן
היא אינה קונה שמן ואינה נפרדת ממוכר השמן
היו לה שתי עיניים שחורות ולחיים אדומות עם גומות חן
אמרתי לה: מתוקה, תתחתני איתי?
אמרה: תן את כספך, תן!
נתתי לה מאה בנוסף לאלף
אמרה: (לך) תשתה איתם משקאות!
זה האחר נתן לי שבעה מיליון מטבעות זהב
ושבעה שדות של קני סוכר נקיים ממזיקים
רק בשביל נשיקה
ועדיין אמרתי לו: תן!
(התרגום שלי. שָלֵו)
כמה הערות:
ראשית, השיר הוא במדוברת מצרית, שמצד אחד מזכירה את הניב המקומי אצלנו ומצד שני שונה ממנו כמעט בכל היבט.
שנית, עַ’זַאלַה זה מילולית צבייה. היה לנו פוסט בעבר על ע’זאל, הוא הצבי. העניין הוא שמכיוון שבערבית הצבי הוא סמל היופי (והקוף הוא סמל הכיעור), המילה הפכה גם לשם תואר: יפה. דוברי המרוקאית ביניכם יודעים שהדרך להגיד על מישהי שהיא יפה היא פשוט… ע’זאלה… בדיוק כמו בשיר של היום.
פַדַּאן וברבים פַדַאדִין הוא שטח חקלאי, במצרים גודלו 4200 מטר מרובע.
משקאות – הכוונה למיצים ממותקים ולא לאלכוהול.
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
