פורסם לראשונה ב- 11.11.18
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Doron B. Cohen, שכתב לנו:
“מה דעתך על טקייה (טאייה), כובע מסוגים שונים (בארט)?
נזכרתי בו בהקשר של השיר העממי-כפרי: “טלעת יא-מא-(א)חלה נורהא” – מוכר לך?
מאותו שיר אפשר לקחת גם ג’מוס (או ג’מוסה, בשיר עצמו)”
אז מילת היום היא –
טַאקִיֶּה طَاقِيّة וברבים טַוַאקִי طَواقِي או טַאקִיַּאת طَاقِيّات – כובע; כיפה; כובע עבודה מהודק; כובע שינה, מצנפת לילה; כומתה צבאית; מכסֶה
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
השורש של המילה טאקיה הוא ט.ו.ק, אולם אני סבור שאין בהכרח קשר ביניהם, ולכן בחרתי לא להציג פה היום את מילות השורש. ואולי אני טועה, שכן השורש עוסק בעיקר בכיתור. לא יודע.
לפי ויקיפדיה באנגלית, מקור המילה פרסי: טאק בפרסית זה כיפה, והופה! הנה מצאנו גם קשר לכיפה היהודית.
טַאקִיֶּתֶ אלְאִחְ’פַאא’ طاقيّة الإخفاء – כובע קסמים (מיל’: כובע ההיעלמות, ההסתרה)
זהו, אין לי עוד מה להגיד על המילה הזו.
לשמחתנו, דורון הפנה אותנו לשיר של פַיְרוּז فيروز: טִלְעֶת יַא מַחְלַא נוּרְהֶא طلعت يا محلا نورها – “זרחה, כמה יפה הוא אורהּ”.
אני מודה… בעוונותיי לא הכרתי את השיר, למרות שמדובר בקלאסיקה קנונית.
מאיסוף פרטים על השיר עולות כמה תהיות לגביו:
הפזמונאי כותב המילים הוא בַּדִיע חַ’יְרִי بديع خيري, והמלחין והזמר המקורי הוא סיד דרויש سيّد درويش, שניהם יוצרים מצרים מראשית המאה הקודמת.
ועם זאת, מסתבר שהשיר מפורסם ביותר בביצועה של פירוז, שהיא בכלל לבנונית.
פירוז שרה את השיר בהגייה לבנונית, אבל את האות ק היא הוגה כאחרון הבדואים. מוזר עד מאוד.
בנוסף, קיימות גרסות-מלל נוספות וארוכות יותר של השיר.
הבאתי פה את הגרסה הפופולארית ביותר:
طلعت يا محلا نورها شمس الشّمّوسة טִלְעֶת יַא מַחְלַא נוּרְהֶא שַמְסֶ אלשַּמּוּסֶה
يلّا بنا نملا ونحلب لبن الجاموسة יַלַּא בִּנַא נִמְלַא וּנִחְלֶבּ לַבַּנֶ אלְגַ’אמוּסֶה
זרחה, כמה יפה הוא אורהּ, השמש
הבה נמלא (את הכד) ונחלוב את חלב התאו
قاعد ع السّاقية يا خلّي أسمر وحليوة קַאעֶד עַ אלסַּאקְיֶה יַא חִ’לִּי אַסְמַר וּחְלֵיוֶה
عـوّج الطّاقيّة وقال لي غنّي لي غنيوة עַוַּּגֶ’ אלטַּאקִיַּה וּקַאל לִי: עַ’נִּי לִי עְ’נֵיוֶה
יושב ליד גלגל המים (של הבאר), ידידי, שחרחר ונאה
הוא סובב את הכובע ואמר לי: שירי לי שיר
قلتلّو بقلبي يا خلّي يا أسمر يا حليوة קִלְתִלּוֹ בִּקַלְבִּי יַא חִ’לִּי, יַא אַסְמַר יא חְלֵיוֶה
قدّم لي وردة وقال لي حلوة يا عروسة קַדַּם לִי וַרְדֶה וּקַאל לִי: חֶלְוֶה יַא עַרוּסֶה
אמרתי לו בליבי, ידידי, שחרחר ונאה
הוא הגיש לו פרח ואמר לי: יפה כמו כלה
(התרגום שלי. שָלֵו)
https://www.youtube.com/watch?v=aE5hIdy0u0I
והנה מה שיש לויקיפדיה לספר לנו על סיד דרויש.
הערך כתוב וערוך בצורה מזעזעת כל כך, שלא היה לי כוח אפילו לשנות את תעתיק השמות המחפיר והלא אחיד שבו:
“סייד דרוויש (בערבית سيد درويش; 17 במרץ 1892 – 15 בספטמבר 1923) היה משורר, סופר ומלחין מצרי הנחשב כאבי המוזיקה הערבית הקלאסית, היה ממוריה של אום כולתום ושל מחמד עבדול ווהאב. עבדול ווהאב אף ביצע בתוכנית הרדיו “אלחן מן זמן” את שירו של סייד דרוויש “אנא הוית”. דרוויש היה מלחין ההמנון המצרי – בילאדי בילאדי. אולם מבחינה מוזיקלית לחן זה אינו מהמורכבים בלחניו של סייד דרויש.
דרוויש נולד במצרים בעיר אלכסנדריה. שירים שכתב בוצעו על ידי פיירוז, זכי מוראד ומוחמד עבד אל ואהב.
דרוויש כתב את השיר בלאדי בלאדי, ב-1979 אחרי הסכם השלום עם ישראל החליטו לאמץ את שירו כהמנון לאומי רשמי של מצרים.
שיריו של דרוויש מושרים עד היום בקרב חובבי המוזיקה המצרית המקורית. שיריו הנודעים ביותר הם: דייעתי מוסתקבל חייתי (במקאם שורי), אנא הווית (במקאם כורד), ואל חביב. לשלשת השירים הללו נכתבו מילים עבריות המושרות במסגרת “שירת הבקשות” במספר בתי כנסת בלילות שבת של שבתות החורף. לשיר “דייעתי מוסתקבל חייתי” חוברו מילות השיר “די אבי מושפל בחטאתי”, לשיר “אנא הוית”, חוברו מילות השיר “אנא קוית”, לשיר “אל חביב”, חוברו המילים “אל חביב”.
גם בזמנו של סייד דרויש שיריו הארוכים לא היו נחלת הכלל, והיו מקובלים רק בקרב האליטה המצרית. כדי לבצע את שיריו יש צורך להשתמש בטונים גבוהים ונמוכים, ולשלוט בתנודות הקול בצורה קשה מאד. כל שורה בלחניו של דרוייש מצריכה חזרות רבות לפני ביצועה, ויש בה פרטים רבים ומגוונים, מעבר ממאקם למאקם, והחלפות קצב מרובות.
כמו כן הלחין סייד דרוייש שירי עם רבים, ובהם השיר “זורוני כל סנא מרא” (בקרוני כל שנה פעם אחת). מקובל כי מחברת מילות השיר הייתה צעירה יהודיה שנישאה לשוטר ערבי. משפחתה הגיבה בנתק מוחלט למעשה זה, ולפיכך היא נפלה למשכב אשר ממנו לא קמה. לפני פטירתה תוך הרהורי חרטה, חיברה את השיר לבני משפחתה. גורסים אחרים טוענים שסייד דרוויש “הלווה” את הלחנים של “זורוני כל סאנא מרא”, “טלעת יא מחלה נורא” ו”בינת אל שאלביה” ממורו הגדול מולא עותמאן אל מוסולי (1854-1923) איתו נפגש בחאלב ב-1908 והושפע ממנו רבות”.
=-=-=-=
פוסט שהיה לנו על מילה עם משמעות די זהה, קלנסוה:
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
