פורסם לראשונה ב- 20.9.18
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת חרות שטרית:
חרות ביקשה שנתייחס לפועל ח’רבש שנכנס לעברית.
אז מילת היום היא –
חַ’רְבַּש خَرْبَش – שרט
וגם: קשקש (בכתב), שרבט, כתב באופן בלתי קריא, כתב עם שגיאות; דיבר שטויות, “בלבל בשכל”, “קשקש בראש”; קלקל
אלו המשמעויות הנפוצות יותר באזורנו. התרגום “שרט” מאפיין יותר את הניב הסורי.
השורש הערבי המרובע ח’.ר.ב.ש עוסק בשריטות, והוא אחד הציוריים ביותר בעיניי:
* מילת היום היא הפועל בבניין השני
* הפועל תְחַ’רְבַּש تخَرْبَش בבניין החמישי – נשרט
* חַ’רְבַּשַה خَرْبَشة (גם חִ’רְבַּאש خرْبَاش) וברבים חַ’רַאבִּיש خَرابيش – שריטה; שרבוט, בלבול
* חַ’רַאבִּישֶ אלגַּ’אג’ / אלְקִטַט خَرابيش الجّاج / القطط – כתב חרטומים; שטויות (מיל’: שריטות או סימני רגליים של תרנגולות / חתולים)
ולפני שאתם שואלים, הנה הפוסט שהיה לנו על פועל ממש דומה: ח’רבט:
מילת היום היא –
חַ’רְבַּט خَرْبَط – בלבל, ערבב; קלקל (מכונה); ביטל; גרם לאי סדר
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
השורש הערבי המרובע ח’.ר.ב.ט עוסק בבלבולים ובלאגנים:
* הפועל חַ’רְבַּט خربط בבניין השני – הוא מילת היום
* חַ’רְבַּטַה خربطة, שם הפעולה/מצדר של הבניין – בלבול; קלקול; אי סדר
* הפועל תְחַ’רְבַּט تخربط בבניין החמישי – התבלגן
* חַ’רְבַּטֶ אלדֻּנְיַא خربط الدّنيا – הוא קלקל הכל, עשה נזק (מיל’: קלקל את העולם)
ולמי שזה מזכיר לו שם של כפר, אז הכפר הוא בכלל חַ’רְבַּתַ’א בַּנִי חַארֶת’ خربثا بني حارث, שנמצא כ- 15 קמ’ מערבית לראמאללה בגדה המערבית. וכן, בהגייה יומיומית שמו מבוטא חַ’רְבַּתַא. אבל אין שם טית נחצית כמו במילת היום.
=-=-=-=
אז למה מיכל בכלל פנתה אלינו? מכיוון שהיא ראתה באחד המילונים שהוא מתייחס לפועל תח’רבט כפועל עם 5 אותיות שורש.
ואין זה כך.
רוב השורשים בשפות השמיות מבוססים על שלוש אותיות (שלושה עיצורים) בשורש, למשל בעברית: ירד, שמר, פזל, פחד וכו’, ויש כמובן כל השורשים בגזרות הפועל “החולות” (עלולות): אכל, אמר, יצא, ירד, נשר, נפל, שיר, קום, מצא, יצא, קנה (קני), פנה (פני), גרר, סבב (הגזרות, היו, בהתאמה: פ”א, פ”י, פ”נ, ע”י, ע”ו, ל”א, ל”י, כפולים).
וכן, בעבר הצגנו פה תיאוריה שגורסת שבמקור היו רק שתי אותיות (שני עיצורים) בשורש.
קיימים גם שורשים מרובעים, שלפעמים הם פשוט הכפלה של שתי אותיות: בלבל, גלגל, פרפר, קשקש, דרדר (עם קשר ישיר לגזרת הכפולים), לפעמים הם עם נון בסוף: דרבן, בלגן, חרבן, חרפן, טלפן ועוד (הם לא חייבים להיות מקוריים, כפי ששמתם לב), לפעמים עם שין בהתחלה: שרבב, שכתב, שדרג, שלהב, ולפעמים הם לגמרי משפות זרות: פקסס, טלפן (הנה הוא שוב…), קמבן, נרמל, בלגן, וכו’.
ויש שורשים בודדים עם חמש אותיות; המפורסם ביותר בעברית הוא חמרמר, שהוא הגרסה העברית להאנג אובר שאחרי שיכרון. אבל הוא לא באמת כזה מתוחכם, שכן יש בו שלוש אותיות: חמר (יין) והכפלה של השתיים האחרונות.
ומה קורה בערבית? המצב די זהה, אם כי בשורשים אחרים (או זהים). השורש של היום הוא מרובע. ה- תו בתחילת תח’רבט היא תו של בניין 5 במערכת הפועל הערבית. היא אינה אות שורש.
השורש המחומש היחיד שאני מכיר בערבית, של אזורנו (ושוב, אינני מתיימר לדעת הכל ואולי תפציצו אותנו עכשיו בעשרות שורשים נוספים), הוא חַבַּטְרַש حبطرش – הרבה מאוד מאוד מאוד.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
