פורסם לראשונה ב- 1.7.18
מרחבא
שלום לכולם.
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Cobi Gothelf, שכתב לנו:
“רציתי לדעת איך אומרים בערבית קופאי / קופאית / קופאים (בסופרמרקט)”
אז מילת היום היא –
בַּיַּאע بَيَّاع – קופאי; מוכר, זבן; סוחר; רוכל
זהו כמובן משקל בעלי המלאכה בערבית
התשובה הראשונה שלי לקובי הייתה:
“טוב, נכון לעכשיו מסתבר שאין באמת מילה ערבית למקצוע הזה.
בישראל יגידו “כובאי” (שיבוש של קופאי), במקומות אחרים יגידו כַּאשְיֵר كاشير, מילה מבוססת שפות אירופאיות (Cashier), ואולי יגידו ביאע بياع, העניין הוא שזו מילה שפירושה זבן, מוכר, ולאו דווקא מי שנמצא מול הקופה”.
סיכמנו שאין פה “עילה” לפוסט ב”ערביט”.
אבל הדבר הציק לי, אז שאלתי את כל מי שאני מכיר.
ופרצה מלחמת עולם קטנה, בין מי שגרס שאין באמת מילה ערבית לקופאי, ובין מי שטען שהמילה ביאע היא זו הנכונה.
ה”בעיה” עם ביאע היא, שהמילה היא ותיקה מאוד וכבר “תפוסה”; קופאי בעברית, לצורך הדוגמה, היא מילה שנגזרה מקופה. אבל ביאע, בערבית, הוא כל מוכר או סוחר. לא בטוח שהאסוציאציה הראשונה שתעלה בראשו של דובר הערבית עם אזכור המילה היא דווקא של קופאי.
לדעתי יש כאן מקרה קלאסי של מֶחְסָר לשוני, ועל כך – בסוף הפוסט של היום.
בכל מקרה, החלטתי להקדיש פוסט לשורש כולו, שעוסק, באופן בלתי מפתיע, בעיקר במכירות:
* הפועל בַּאע باع בבניין הראשון – מכר. בספרותית גם: קנה. כן, דבר והיפוכו. אולם בשימוש יומיומי באע זה מכר ו- אִשְתַרַא اشترى זה קנה.
* בֵּיע بيع, במדוברת, בַּיְע, בספרותית, שם הפעולה/מצדר של הבניין – מכירה
* בַּאאִ’ע بائع, צורת הבינוני הפועל של הבניין – מוכר, זבן
* הפועל בַּאיַע بايع בבניין השלישי – (מוסלמי ש-) נשבע אמונים למנהיג המוסלמי/לח’ליפה
* בַּיְעַה بَيْعَة – שבועת אמונים למנהיג המוסלמי
* בִּיעַה بِيعَة – כנסיה; בית כנסת. צורה זו עתיקה ונדירה מאוד. היא מופיעה, למשל, בשלט הכניסה לבית הכנסת אבן דנאן במלאח של העיר פאס (פז) במרוקו
* הפועל אִנְבַּאע انباع בבניין השביעי – נמכר
* בַּאע אֶלסַמַכּ פִי אלְבַּחֶר باع السّمك في البحر – מוכר קרח לאסקימוסים (מיל’: מכר דגים בים)
* בַּאע עֻמְרֹה باع عمره – הקריב הכל, נתן הכל (מיל’: מכר את חייו)
* בַּאע וּאשְתַרַא פִיה باع واشترى فيه – עשה בו כרצונו (מיל’: מכר וקנה אותו)
* בֵּיע וּשִרַא(א’) بيع وشرا(ء) – קניה ומכירה; מקח וממכר, התמקחות
* רַאח יְבִּיע אלְמַיֶּה פִי חַארְתֶ אלסַּקַּאיִין راح يبيع الميّة في حارة السّقّايين – פנה לאנשים הלא נכונים; “טעה בכתובת”; התנהג בחוסר היגיון (מיל’: הלך למכור מים בשכונת מוכרי המים)
* יְבִּיע אַבּוּה / אֻמֹּה / מַרַתֹה يبيع أبوه / أمه / مرته – יעשה הכל כדי להשיג את המטרה (מיל’: מוכן למכור את אביו / אמו / אשתו)
* יִנְבַּאע זַיֶּ אלְחַלַאוֶה باع – נמכר מהר, כמו לחמניות (מיל’: כמו דברי מתיקה/חלווה)
=-=-=-=
הנה מה שכתבתי בעבר בנושא:
התופעה הבלשנית שנקראת מֶחְסָר לשוני או מחסר לקסיקלי: מצב בו חסרים בשפה מונחים מסוימים הקיימים בשפה אחרת.
מחסר לשוני הוא בד”כ (או תמיד) תולדה של פערים חברתיים/תרבותיים/דתיים.
כדי להבין את המושג, בואו נראה מה הוא המצב “הרגיל”:
בעולם קיימים דברים, שבכל השפות (לפחות אלו שאני מכיר…) יש להם מילה:
כלב, כַּלְבּ, dog וכן הלאה
יד, יד, hand
כדור, כֻּרַה, ball
הבנו את הרעיון, נכון?
אבל איך תגידו באנגלית, במילה אחת, באנגלית, את המילה “קיבוץ” (כלומר צורת הישוב הייחודית לישראל)?
ואיך תגידו בכל שפה שאינה עברית מזוזה, תפילין, בר מצווה, חנוכה, ישיבה, כיפה ואפילו פיתה או כובע טמבל?
זהו מחסר לשוני. שפות זרות יצטרכו להתמודד עם המילים האלה באחת משתי דרכים: או לאמץ את המילה כפי שהיא, או להסביר במשפט במה מדובר.
מחסרים לשוניים קיימים בכל שפה; הנה כמה מילים משפות אחרות שהפכו בינלאומיות, בצורה זו או אחרת: באגט, המבורגר, פלאפל, אלפחורס, סושי, פיצה, טאפאס, קוסקוס, ג’חנון, קובה, קממבר, בורקס, וודקה, ערק, שמפניה וכו’ (לא בכדי בחרתי במאכלים; שם העניין מוחצן מאוד)
ומהו אחד מתפקידיה של האקדמיה ללשון העברית? למצוא חלופות עבריות למונחים בינלאומיים או זרים. לפעמים היא מצליחה (קלטת החליפה את הקסטה) ולפעמים פחות (שח-רחוק, המצאתו של אליעזר בן יהודה, לא החליף את הטלפון).
התמונה: “ארץ נהדרת”
שיהיה יום נהדר, ושבוע מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
