פורסם לראשונה ב- 9.5.21
חיה שאלה לגבי מקור פועל הסלנג “כיסח” בעברית.
כַּסַחַ كَسَحَ – גרד את השכבה העליונה של משהו (בערבית ספרותית)
לפני שנתעמק בערבית, נבדוק מה מצב השורש בעברית.
מסתבר, שהוא קיים בעברית במובן של קיצוץ צמחיה (למשל: מכסח דשא) עוד מימי חז”ל לפני כ- 2,000 שנה.
“כּסּח
1. קצץ עשבים שוטים.
”וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ“ (ישעיהו לג, פסוק יב)
”שְׂרֻפָה בָאֵשׁ כְּסוּחָה מִגַּעֲרַת פָּנֶיךָ יֹאבֵדוּ“ (תהילים פ, פסוק יז)
2. [עממי] אווירה טעונה, כוחנית ונפיצה.
מן החדשות האחרונות עולה שהשחקנים של מכבי תל אביב משחקים כסח גם נגד שחקניות לא מנוסות
גיזרון
* בישעיהו, תחילית כ’-הדימוי, כַּ-סּוּחָה, מופיעה בתנועת פתח ומסמנת שמדובר בתוספית לשורש ס-ח-י/ה (אין קשר לשורש כ-ס-ח), לפיכך ”וַתְּהִי נִבְלָתָם כַּסּוּחָה בְּקֶרֶב חוּצוֹת“ (ישעיהו ח, פסוק כה), כסוחה, לשון אשפה. ראו גם סחי.
* ערבית – כסח كسح גרימת מום, לגרוף, לעשות תנועה מהירה ורועשת.
* יוונית עתיקה – “כֵּסוֹ”, (ראו גזרון=) κέαζω בהוראת לפצל.
* אתיופית – קוואסיה, להפריד
* טיגרנית – “קסבא”- מילת אבר מין
מְכַסַּחַת דֶּשֶׁא
עגלה ממונעת בעלת להב מסתובב בתחתיתה שנועדה לטפח מדשאות ולבקר את גובה צמיחתן”.
“כִּסֵּחַ
1. כָּסַח, קִצֵּץ וְכָרַת.
“אִם נִכֵּשׁ אוֹ כִּסַּח, אוֹמְרִים לוֹ: עֲקֹר אֶת הַכֹּל”
2. הִשְׁמִיעַ דִּבְרֵי בִּקֹּרֶת נוֹקְבִים: הַמְּאַמֵּן כִּסֵּחַ אֶת הַשּׁוֹעֵר.
3. הִפְעִיל כּוֹחַ נֶגְדּוֹ, הִשְׁתַּמֵּשׁ נֶגְדּוֹ בְּאַלִּימוּת”.
מצד אחד עברית קלאסית, עתיקה, מצד שני סלנג מודרני.
המילים העבריות המודרניות: לכסח, כַּסַח (במלעיל), כסחן, כסחיסט, ועוד, אינן מתקשרות באופן ישיר עם פעולות חקלאיות של קיצוץ וגזימה.
אין ספק שהמובנים המודרניים האלה נכנסו לעברית דרך הערבית.
אז הנה חלק מפוסט שפורסם אצלנו בעבר, שכל כולו הוקדש למילים העוסקות בשיתוק:
כַּסִיח كسيح – פיסח, משותק ברגליו, חולה רככת
השורש הערבי הספרותי כ.ס.ח עוסק בעיקר בנכות ברגליים, אך גם בגירוד ובקיצוץ.
כשמכסחים מישהו, בעברית לצורך העניין, יכולים לגרום לו לשיתוק.
* הפועל כַּסַח كَسَحَ בבניין הראשון – טאטא; גרד שכבה עליונה של משהו, גילח; עקר מהשורש; היכה, “כיסח”; הפריז בשתיית אלכוהול
* כַּסַחַ אלְעַדֻוּ كَسَحَ العدوّ – מיגר את האויב
* הפועל הספרותי כַּסִחַ كَسِحَ גם בבניין הראשון, אך במשקל שונה – נעשה פיסח או משותק ברגליו
* כַּסַח كَسَح, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שיתוק ברגליים
* כַּאסִח كاسح, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – גורף, סוחף
* כַּאסִחַת אַלְעַ’אם كاسحة ألغام, עם צורת הנקבה – ספינה שולת מוקשים; מערכת פינוי מוקשים (מגוב) המורכבת בחזית של טנק
* כאסחַת גַ’לִיד كاسحة جليد – אוניה שוברת קרח
* הפועל תַכַּסַּחַ تكسّح בבניין החמישי – הפך לנכה ברגליו
* אַכְּסַח أكسح, במשקל בעלי המום – משותק ידיים או רגליים; צולע
* כַּסַּאחַה, במשקל בעלות המלאכה – רכב טאטוא כבישים
* כַּסְחַאן كَسحان – משותק בגפיו (שימו לב: בערבית המילה היא בעלת משמעות פאסיבית, בעוד ש”כסחן” בסלנג עברי היא מילה שמשפריצה אקטיביות)
* מֻגְ’תַמַע כַּסִיח مجتمع كسيح – חברה מפגרת
* מִכְּסַחַה مكسحة – מַגְרֵד
(1)
“מר כסח”, דמות מיתולוגית מהמערכון “אופסייד סטורי” האלמותי של “הגשש החיוור”
(2)
” “כאסח” הוא סרט דרמה מוזיקלי ישראלי בבימויו של חיים גיל שיצא לאקרנים בשנת 1984.
הסרט מגולל את סיפורו של זמר קסטות (חופני כהן) גרוש ואב לילד, המתאהב באשת החברה הגבוהה (פנינה רוזנבלום). הסרט צולם באולמי “מחולות תימן” ששכנו ברחוב המסגר בתל אביב, שהיה מפורסם באותה תקופה בזכות מועדוני לילה ואולמות אירועים שפעלו בו בשנות ה־70 וה־80.
בסרט בא לידי ביטוי היחס המזלזל של החברה האשכנזית-אליטיסטית למוזיקה המזרחית, החווה הצלחה בצד התעלמות והתנשאות מצד ההגמוניה התקשורתית בישראל”. (ויקיפדיה)
זה היה הפוסט ה- 1,330 שלנו.
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.